פארעה אל-ג'יפתליק
|
||||||||||||||
פארעה אל-ג'יפתליק (בערבית: فارعة الجفتلك, תעתיק מדויק: פארעה אלג'פתליכּ) היא עיירה פלסטינית בעמק נחל תרצה שבבקעת הירדן (אזור הג'יפתליק), בקרבת ההתנחלויות ארגמן ומשואה. היישוב מוכר גם בשם המקוצר "אל-גיפתליק".
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
האזור בו נמצאת כיום פארעה אל-ג'יפתליק נקרא ע'ור אל-פארעה (בערבית "עמק ואדי פארעה", כשמו של נחל תרצה). עד לשלהי המאה ה-19 היה העמק שטח פרוץ ומיושב בדלילות. על פי הגאוגרף דוד גרוסמן, יישוב בשם קראוה שנרשם ככפר במאה ה-16, הוא היישוב היחיד שניתן לזהות את מיקומו בעמק הפרעה בסבירות גבוהה.[1]
במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מכונה האזור בשם "קראוות אל-מסעודי". בשנות ה-70 של המאה ה-19 עברו קרקעות האזור לבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני והפכו לאדמות הכתר, "ג'יפתליק" בטורקית עות'מאנית. בעקבות זאת דבק באזור הכינוי "פארעה אל-ג'יפתליק" - אדמות הכתר של ואדי פארעה. כינוי זה נשאר בשימוש גם לאחר שממשלת המנדט הבריטי העבירה את האדמות לבעלות פרטית של משפחות משכם, טובאס ובית דג'ן, בשנות ה-20 של המאה ה-20.
במפקד האוכלוסין שערכה ממשלת המנדט ב-1931 נמנו ביישוב 1056 תושבים ב-179 מבנים.[2] השם קראווה מופיע בחלוקה המנהלית של הארץ משנת 1947 ובכך זכה להכרה מוניציפלית משלטונות המנדט.[2]
בשנות ה-50 של המאה ה-20 שוכנו בג'יפתליק פליטים פלסטינים על אדמה השייכת למשפחת עבד אל-האדי משכם ואדמות של חקלאים מטובאס.[3]
אוכלוסייה [עריכה]
על פי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית פארעה אל-ג'יפתליק בשנת 2006 כ-4,400 תושבים,[4] שכ-35% מהם הם פליטים פלסטינים וצאצאיהם.[5] בכפר בית ספר המופעל על ידי אונר"א ובו 950 תלמידים. פארעה אל-ג'יפתליק הוא אחד היישובים העניים בגדה, 45% מתושביו מצויים מתחת לקו העוני.[6] פארעה אל-ג'יפתליק הוא היישוב הפלסטיני הגדול ביותר השוכן בשטח C,[2] ותושביו נתונים להגבלות תנועה בשל המחסומים שהם נדרשים לעבור בדרכם למרכזי אוכלוסייה ומסחר פלסטינים קרובים דוגמת טובאס.[7]
תשתיות [עריכה]
על פי דו"ח של עמותת במקום שפורסם ב-2008:[2]
- חשמל: חלק הכפר הסמוך למשואה מחובר לרשת החשמל הפלסטינית. רוב הבתים מקבלים חשמל מגנרטורים.
- מים: מי שתייה מסופקים ממקורות. מים להשקיה נשאבים ממעיין, מבורות ומ-18 קידוחים.
- ביוב: אין מערכת איסוף וטיפול מרכזית והתושבים משתמשים בבורות ספיגה.
- טלפון: אין חיבור טלפון קווי
- הטיפול באשפה מבוסס על קבורה או שריפה במקום
- רוב הדרכים הפנימיות אינן סלולות.
תכניות מתאר [עריכה]
תוכנית פיתוח שהכין המנהל האזורי הישראלי לאזור,[8] השאירה 40% מתושבי העיירה מחוץ לגבולותיה,[7] דבר העשוי להביא לצווי הריסה עבור בתים בלתי חוקיים רבים בכפר. בשנים 2005–2007 נהרסו על פי צווי מנהל אזרחי כ-30 מבנים שנבנו ללא היתר.[7] על פי עמירה הס האיסור המוטל בפועל על בנייה פלסטינית חדשה בג'יפתליק גרם לעזיבה של כ-180 משפחות בשנים האחרונות.[9]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, יד יצחק בן צבי, 1994, עמ' 257
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 התחום האסור - מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, עמ' 122 (עמ' 49 בקובץ ה-PDF), עמותת במקום, 2008
- ^ מנחם מרקוס (עורך), אנציקלופדיה מפה, הוצאת מפה, 2000, כרך 6, עמ' 127
- ^ Projected Mid-Year Population for Jericho Governorate by Locality 2004- 2006
- ^ Palestinian Population by Locality and Refugee Status
- ^ Claus Astrup and Sébastien Dessus, Targeting the poor beyond Gaza or the West Bank: the geography of poverty in the Palestinian territories. Workshop on the Analysis of Poverty and its Determinants in the MENA Region , עמוד 182
- ^ 7.0 7.1 7.2 Settlements and Palestinian rural centres United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, עמוד 106
- ^ הוכנו 3 תוכניות: 1409/05 (ג'יפתליק מזרח) ל-128 דונם, 14010/05 (ג'יפתליק מערב) ל-221 דונם (שתי התוכניות מאשרות בנייה למגורים בגובה 2 קומות בצפיפות 3.3 יחידות לדונם) ותוכנית 1411/05 ל-241 דונם מדרום לכביש 57 מהם 180 דונם למגורים
- ^ עמירה הס, שטח C - "סלאם פיאד לא יודע לקרוא את האות סי", באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
