פארק השלום בהירושימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פארק השלום בהירושימה
HiroshimaCenotaph 2008 01.JPG
פארק ציבורי לשלום עולמי
מיקום יפן
שנת הכרזה 1 באפריל 1954
אתר הפארק (ביפנית)

פארק השלום בהירושימהיפנית: 広島平和記念公園) הוא פארק זיכרון בלב העיר הירושימה, יפן. הוא מוקדש למורשת של הירושימה כעיר הראשונה בעולם לסבול מהתקפה גרעינית, ולהנצחת זכרם של הנפגעים הישירים והעקיפים של הפצצה (כ-140,000 בני אדם)‏[1][2]

המיקום של הפארק הוא במקום שהיה פעם רובע המסחר והמגורים השוקק של העיר. הפארק נבנה בשטח פתוח, שנוצר על ידי הפיצוץ. כיום בפארק מספר של אנדרטאות, מונומנטים, מוזיאונים, ואולמי הרצאות, אשר מושכים יחדיו למעלה ממליון מבקרים בשנה[דרוש מקור]. טקס הזיכרון והשלום השנתי, ב-6 באוגוסט (יום ההפצצה), אשר נערך בחסות עיריית הירושימה, נערך גם הוא בפארק‏[3]. מטרת הפארק היא לא רק להנציח את הקורבנות, אלא ליצור זיכרון של זוועות הנשק הגרעיני, ולתמוך בשלום עולמי‏[4].

סמלים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיפה האטומית, לצד צילום בו היא נראת לפני הפצצה

הכיפה האטומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכיפה האטומית

אנדרטת השלום בהירושימה המכונה לרוב גם "הכיפה האטומית" או "כיפת הפצצה" היא אתר מורשת עולמית מאז שנת 1996. הבניין שהפך לאנדרטה תוכנן במקור על ידי האדריכל הצ'כי יאן לטסל. עבודות הבנייה החלו ב-1914 והבניין הושלם ונפתח באפריל 1915, אז החל לשמש כמרכז תערוכות וכנסים עירוני וכונה "אולם התערוכה המסחרית של הירושימה". כשהוטלה הפצצה האטומית היא התפוצצה במרחק 150 מטרים מהבניין, 600 מטרים מעל האדמה. בניין זה היה למבנה הקרוב ביותר למוקד הפיצוץ ששרד לפחות בחלקו, וזאת בשל העובדה שהדף הפיצוץ הגיע מכיוון כמעט אנכי. שלד האגף המרכזי של המבנה נותר עומד והוא נשאר בחורבנו עד היום. ממשלת יפן החליטה לא לשפץ הבניין אלא להפוך אותו לאנדרטה להפצצה האטומית ולסמל של תקווה לשלום העולם ולהתפרקות מנשק גרעיני.

אנדרטת השלום של הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת השלום של הילדים היא פסל אשר מוקדש לזכרונם של הילדים אשר מתו כתוצאה מהפצצה ונזקי הקרינה שלה. הפסל מתאר ילדה אשר זרועתיה מושטות, מחזיקות עגור מנייר אשר מתנשא מעליה. הפסל מבוסס על סיפורה האמיתי של סדאקו סאסאקי (ביפנית: 佐々木禎子), נערה צעירה אשר מתה מקרינה מהפצצה. היא האמינה שאם תיצור 1,000 עגורי נייר, המחלה שלה תתרפא. עד היום הזה, אנשים (בעיקר ילדים) ברחבי העולם מקפלים עגורי נייר ושולחים אותם להירושימה, שם הם מונחים באזור הפסל. בנוסף, ישנה קולקצייה מתחדשת באופן תמידי של עגורי נייר בסמוך לפסל. האנדרטה נחנכה ב-5 במאי 1958, יום הילדים הבינלאומי‏[5]

טקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורו נגאשי בהירושימה, עם מסרים לשלום, אשר הוכנו בידי ילדים

עצרת הזיכרון והשלום של הירושימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה ב-6 באוגוסט, יום ההפצצה, עיריית הירושימה עורכת טקסט אבל על הקורבנות, ותפילה להתגמשות שלום עולמי אמיתי. הטקס נערך בשעות הבוקר, מתחיל ב8:00, מול מצבת הזיכרון בפארק, בנוכחות אזרחים רבים, כולל ממשפחות הנספים. במהלך הטקס, דקת דומייה נערכת ב8:15, שעת התפוצצות הפצצה.‏[6]

הטקס נערך בנוכחות אזרחים יפנים, אורחים מכל העולם, ואישים ציבוריים בולטים דוגמת ראש עיריית הירושימה, המושל של הירושימה, ראש ממשלת יפן ומזכ"ל האו"ם, אשר השתתפותם בטקס קבועה.‏[7]

טקס מנורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב ה-6 באוגוסט, יום ההפצצה, נערך טקס מנורות מסורתי, טורו נגאשי, אשר מטרתו היא לשלוח את רוחות הנספים, על מנורות הנושאות מסרים של שלום. המנורות צפות במי נהר מוטויאסו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאלות שנשאלות בתכיפות, באתר הקרן למחקר השפעות הקרינה(אנ')
  2. ^ הערכות אחרות מדברות על לפחות 160,000 בני אדם שנפגעו באופן ישיר מהפצצה, ויש גם הערכות נמוכות בהרבה, בסביבות ה-80,000-90,000
  3. ^ פארק השלום, באתר japan-guide
  4. ^ עמוד בנושא שלום, באתר הפארק הרשמי
  5. ^ Children's Peace Monument, באתר הפארק
  6. ^ על הטקס, באתר העיר הירושימה
  7. ^ תוכניית הטקס, באתר העיר הירושימה