פבלו סרסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פבלו סרסטה

פבלו סָרָסָטֶהספרדית: Pablo Sarasate;‏ 10 במרץ 184428 בספטמבר 1908) היה כנר וירטואוז ומלחין ספרדי.

סרסטה נולד בעיר פמפלונה שבספרד. אביו היה מנצח תזמורת כלי נשיפה צבאית. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בכינור בהדרכת אביו. כישרונו נתגלה במהרה, וכבר בגיל שמונה ניגן לראשונה בקונצרט פומבי. הוא זכה במלגה שאיפשרה לו המשך לימודים במדריד, שם זכה להערכה גם על ידי מלכת ספרד, איזבלה השנייה, שהעניקה לו כינור סטרדיווריוס. בגיל 12 המשיך לימודיו בקונסרבטוריון של פריז שם זכה בגיל 17 בפרס הראשון בתחרות יוקרתית.

ב-1860 החל סרסטה את הקריירה העולמית שלו ככנר וירטואוז. הוא הופיע בכל רחבי אירופה וכן בכל יבשת אמריקה. נגינתו הצטיינה באינטונציה נקייה, טכניקה מושלמת ורגשנות. הוא גבה שכר גבוה על הופעותיו. בגרמניה קיבל 3,000 מרקים לקונצרט, בעוד שכנר מפורסם כיוזף יואכים קיבל 1,000 מרקים.

בשנת 1904 ערך מספר הקלטות.

סרסטה נפטר מדלקת ריאות בעיר ביאריץ בשנת 1908, בגיל 64.

יצירותיו של סרסטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרסטה כתב פנטזיות, רומנסות ועיבודים של ריקודים ושירי עם ספרדים. בכל היצירות והעיבודים הדגיש את הצד הווירטואוזי. מיצירותיו המפורסמות:

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרסטה השפיע על מלחינים רבים שהקדישו לו מיצירותיהם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן דונביץ', וירטואוזים-גדולי הכנרים מפגניני עד מידורי, 2003.