פגיונאיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפגיונאיים
Wasp on erigeron 8188.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: דבוראים
משפחה: פגיונאיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Scoliidae

פגיונאיים (שם מדעי: Scoliidae) הם משפחה של צרעות טפיליות בסדרת הדבוראים, בעלי גלגול מלא. זוהי משפחה קטנה יחסית, המונה כ-300 מינים ברחבי העולם, כ-30 מהם ידועים מישראל.

הפגיונאיים נפוצים בעיקר בארצות החמות, אך ידועים גם מארצות קרות. מתבלטים בעונת האביב, בה הבוגרים מרבים למצוץ צוף מפרחי צמחים שונים. הם נצפים תכופות ברחפם מעט מעל פני הקרקע.

זחליהם של הפגיונאיים נחשבים מדבירים ביולוגיים חשובים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלם של המינים בישראל נע בין 15 ל-40 מילימטר. גופם לרוב שחור, לרוב עם דוגמאות צהובות או כתומות. קצות כנפיהם (החלקים הדיסטאליים או המרוחקים, בעגת האנטומולוגים) של בני המשפחה מאופיינים בצורה גלית. עוד סימן אופייני למשפחה הוא חריץ הרוחב העמוק הניכר בין הגחונית הראשונה והשנייה של הבטן (כלומר בין הצד התחתון של הפרק הראשון והשני של בטנם). לזכר יש שלושה "קוצים" קטנים בקצה בטנו המזכירים בצורתם קילשון.

הזכרים מאורכים ורזים יותר מהנקבות, הדוגמאות על גופם לעתים שונות ומחושיהם ארוכים יותר. דו-צורתיות זוויגית זו, אם כי ניכרת, אינה ברורה וקיצונית כמו במשפחת הטיפיתיים הקרובה אל הפגיונאיים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקבה, בחיפושיה אחר דרן של זבליתיים לזחלה, נכנסת למחילות באדמה. כשתמצא אחד, היא תעקוץ אותו, ובעזרת ארסה תשתק אותו. לאחר מכן, תטיל עליו ביצה, לרוב מבלי להזיזו ממקומו (בשונה ממשפחת הצרחוליתיים למשל, שמביאים זחל אל מחילה שהם בונים). הזחל, בבוקעו מן הביצה, ניזון מדרן זה בלבד עד התגלמותו. עקב כך, גודל הדרן שהנקבה צדה, מתאים לגודלה; פגיונאית גדולה תצוד דרן גדול, בעוד הקטנה תעדיף אחד קטן. כשהזחל מוכן להתגלם, הוא טווה לעצמו פקעת.

בישראל בני המשפחה מקימים לרוב דור יחיד בשנה. הזכרים מגיחים ראשונים, ומבלים את רוב זמנם בריחוף מעל פני הקרקע, כדי למצוא את הנקבות, כשאלה יגיחו.

מינים בישראל (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]