פדגוגיה ביקורתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בשאלות של שוויון ואי שוויון בחינוך, בדרך שבה החינוך הפורמלי והלא פורמלי ממסלל ילדים לתוך הריבוד המעמדי, מגדרי, אתני, לאומי וגזעי שלתוכו הם נולדו. הפדגוגיה הביקורתית מנסה ליצור מודעות לאוכלוסיות שבשולי החברה וכיצד החינוך יכול לשנות את מיצובם החברתי. היא שואלת שאלות לגבי חלוקת הכוח ודרך ארגונו בחברה. כיצד באמצעות החינוך משחזרים את המבנה החברתי הלא שוויוני ואיך ניתן לעשות אחרת. הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בחתירה לשינוי חברתי באמצעות החינוך והומניזציה של החברה.

מייסד האסכולה של הפדגוגיה הביקורתית הוא פאולו פריירה שמדבר בספרו המפורסם "פדגוגיה של מדוכאים" על הדיכוי הנעשה בצורות רבות בחינוך. הוא מתאר בספר זה את החינוך המסורתי כחינוך בנקאי, שבו נוהגים המורים כפקידי בנק ו"מפקידים" ידע ב"חשבונות" של התלמידים. הוא טוען שזהו חינוך מדכא שנועד לשמר את המערכת החברתית שגם בה יש מדכאים ומדוכאים. הוא מנתח את הדרך בה מערכת הדיכוי עובדת בחינוך כך שהבוגרים שלה לא שואלים שאלות ולא מערערים על הסדר החברתי שאינו צודק ואינו מטיב אתם.

תפיסת הבנקאות בחינוך רואה בבני האדם יצורים סתגלנים וצייתנים. ככל שהתלמידים עושים יותר למען אחסנת הפיקדונות שהופקדו בידם, פוחתת יכולתם לפתח את המודעות הביקורתית העשויה לצמוח מהתערבותם בעולם כמחוללי תמורות. ככל שהם מקבלים בשלמות רבה יותר את התפקיד הפסיבי שנכפה עליהם, הם נוטים להסתגל אל העולם כמות שהוא, ולקבל השקפת עולם קונפורמית. יכולתו של החינוך הבנקאי לצמצם או לחסל את כוחות היצירה של התלמידים ולטפח את אמונתם בסדר החברתי הקיים, משרתת את האינטרסים של המדכאים, שאינם מעוניינים באפשרות לשינוי אי הצדק ופעולה לקראת יצירת מציאות הוגנת יותר. המדכאים מנצלים את ה"הומניטריזם" שלהם להמשך קיומו של מצב המועיל להם. לכן הם מגיבים כמעט באורח אינסטינקטיבי נגד כל ניסוי בתחום החינוך, המטפח גורמים ביקורתיים ואינו מסתפק בהשקפת עולם חד צדדית, אלא מחפש כל העת אחר הקשרים המאחדים בין היבטים השונים של בעיה אחת. (שם 62)

הפדגוגיה הביקורתית מנסה לחשוף את המנגנונים השונים בחינוך המשמרים את הסדר החברתי הלא שוויוני ומשכפלים אותו, היא שואפת לצור מודעות לצורך בשנוי ומוטיבציה לאקטיביזם. יחסי מורים תלמידים, בחירת הנושאים הנלמדים, תוכניות הלמודים ועוד, מייצגים תפיסות דכאניות. השיח המתרחש בכתה, הדרך בה מורים ותלמידים מדברים אלה עם אלה, השאלות שנשאלות או לא נשאלות, העמדות המובעות והשתיקות כל אלה משקפים מערך כוחות ואידאולוגיה. מבנה בית הספר, הכתות, הבניינים גם הם מעבירם מסר לתלמידים לגבי חשיבותם החברתית או שוליותם. למערכת החינוך יש תוכנית למודים גלויה ותוכנית למודים סמויה.

פאולו פרירה בספרו "פדגוגיה של מדוכאים" מתייחס לדיכוי המעמדי דרך החינוך. הוא מציע פדגוגיה של שחרור המבוססת על דיאלוג ובנית תודעה פוליטית ביקורתית הנובעת מתוך ניסיון עולמם של המדוכאים. פרירה עצמו עסק בהנחלת הקריאה למבוגרים. הוא עבד בתנועה לתרבות עממית ברציפה, שבברזיל, ופיתח תוכנית קריאה לאיכרים אנלפבתיים המבוססת על דיאלוג פוליטי אתם, ולימוד הקריאה מתוך תובנות פוליטיות וקשר לעולם המושגים שלהם. ב-1963 נבחרה השיטה שפיתח כבסיס למבצע כלל ארצי לביעור הבערות בראשותו של פרירה. בשנים מאוחרות יותר הופצה השיטה בכל מדינות דרום אמריקה ובאפריקה.

היום הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בדיכוי בתחומים מגוונים של החינוך ומייצרת אלטרנטיבות של חינוך אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]