פדיון הבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
במהלך טקס הפדיון נהוג שהנשים באירוע יקיפו את הילד בתכשיטיהן.
טקס הפדיון

פדיון הבן (או פדיון בכורות) היא מצוות עשה מתרי"ג המצוות, לפיה חייב האב לפדות את בנו הבכור מאת כהן‏‏. מצווה זו היא אחת מכ"ד מתנות כהונה שבה זכו אהרן ובניו הכהנים. החיוב לפדות חל מגיל 30 יום של תינוק זכר,‏[1] אך ניתן למסור התשלום גם לפני, ובתנאי שהפדיון עצמו יחול לאחר 30 יום, או גם אחרי.‏[2] התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום חמישה סלעים - מטבעות כסף טהור, או חפץ השווה לסכום זה.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוות פדיון בכור מופיעה בתורה מספר פעמים; למשל, בספר שמות: "וכל בכור אדם בבניך תפדה".‏[3]

התורה מנמקת את המצווה בהצלת בכורי ישראל בזמן מכת בכורות במצרים.‏[4]

מיהו בכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכור החייב בפדיון, הוא בן זכר שהינו פטר רחם לאימו, כלומר הוולד הראשון שנולד בלידה טבעית ולא בניתוח קיסרי (הנקרא: "יוצא דופן"). אם לפני הולדתו עברה האם הפלה בשלב מתקדם של ההריון, הוא אינו נחשב לבכור; לגבי הפלה בשלבים מוקדמים, הדעות חלוקות. לעניין פדיון הבן, הילד נחשב לבכור גם אם לאביו יש ילדים יותר גדולים מנשים אחרות. לעומת זאת, לעניין ירושה, הבכור הוא הבן הראשון שנולד לאביו.

אם האב הוא כהן או לוי, או האם הינה בת כהן או בת לוי, הבכור אינו חייב בפדיון.

לאור כל התנאים לקיום המצווה, כדלעיל, מצוות הפדיון היא מצווה נדירה, ורוב עם ישראל לא זוכה לקיימה.

סכום הפדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכום המופיע בתורה הוא חמישה שקלים. השקל היה מטבע כסף, לאו דווקא טהור, שהיה נוהג בזמן התורה. חז"ל השוו את השקל למטבע "סלע צורי" שהיה נוהג בתקופת המשנה והתלמוד. במערכת מטבעות זו, סלע כסף היה שווה 4 דינרי כסף, ובדינר כסף היו 192 פרוטות נחושת.

לדעת הרמב"ם במשנה תורה שווי פרוטת נחושת הוא כמשקל "חצי שעורה" כסף נקי.‏[5] לפי מדידות שנערכו בזמננו, משקל שעורה הוא כ- 1/40 גרם (0.025 גרם).‏[6]. לפיכך שווי חמישה סלעים לפדיון הבן הוא 96.15 גרם כסף נקי. נהוג לעגל כלפי מעלה ולהשתמש ב-100 גרם כסף מחשש לטעות.‏‏[7]. או ב-102 גרם כמנהג חב"ד[8].

מחיר הכסף נמדד באונקיית טרוי (Troy Ounce) שמשקלה 31.1034768 גרם.‏[9] לפיכך חמישה סלעים שווים 3.086471671 אונקיות כסף (96 גרם חלקי 31.1034768 גרם באונקיה). ומכיוון שנהגו להחמיר ולהשתמש ב-100 גרם כסף, יש לקחת 3.21507466 אונקיות כסף.

ישנה מחלוקת בין גדולי הרבנים כיצד נקבע שווי הפדיון לפי ההלכה:
לפי דעת הרב מרדכי אליהו נקבע המחיר לפי מחיר הכסף בתוספת עמלות סוכנים ומע"מ (כלומר מחיר סופי שמשלם הלקוח בחנות), ולעומת זאת, לפי חלק מהרבנים האחרים מדובר על מחיר של כסף על פי המקובל בין הסוחרים לבין עצמם. למשל, לשם הערכה, נכון ליוני 2010 שווי אונקית כסף בבורסה הוא 18.35 דולר אמריקני, והשער היציג של הדולר הוא כ-3.82 ש"ח לדולר. לכן, הסכום של פדיון הבן לפי המחיר הסיטונאי של מתכת הכסף (כלומר לפי השיטה ההלכתית המקלה) הוא כ-272 ש"ח (נכון לקיץ 2010).

סכום זה אינו משקף את כוח הקנייה של חמישה סלעים בזמן המקרא, בגלל ירידת ערך הכסף בעת החדשה. לשם השוואה, ניתן היה בזמן המקרא לקנות בחמישה סלעים קרקע חקלאית בשטח של שני דונם (ויקרא כז, טז), ובשלושים סלעים נאמד ערכו של עבד ממוצע (שמות כא, לב).

אף שניתן לפדות את הבכור בכסף או בשווה כסף, אי אפשר לפדותו בקרקעות, עבדים, ושטרות[10] על פי דרשות של פסוקים בתלמוד. לכן אין לפדות את הבן בהמחאות או בשטרות כסף, שדינם כדין שטר שאסור לפדות בו.

כיום ייצרה החברה הישראלית למדליות ולמטבעות מטבעות מיוחדים עבור פדיון הבן, במשקל 20 גרם כסף כ"א.

טקס הפדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לערוך את הטקס ברוב עם ומצווה ללוותו בסעודה חגיגית המוגדרת בהלכה כסעודת מצווה. נהוג להתחיל את הטקס לאחר בציעת הפת של סעודת המצוה.

את התינוק מלבישים בבגדי פאר, והנשים מקשטות אותו בתכשיטי הזהב שלהן - סיבת המנהג היא לעשות תיקון לחטא העגל בו סירבו הנשים לתת תכשיטיהן והגברים חטפו אותם מהן (כאן נעשה שימוש בתכשיטים לביצוע מצווה). התינוק מובל על מגש כסף וכרית רקומה, ומוגש לידי הכהן.

האב אומר: "אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר: זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי. וְהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ הַיִשְׂרְאֵלִית. וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָה לִפְדוֹתוֹ. שֶׁנֶאֱמַר (במדבר יח,טו) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶה. בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקוֹדֶשׁ. עֶשְׂרִים גֵרָה הוּא. וְנֶאֱמַר. (שמות יג,ב) קַדֶשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא".

הכהן שואל את האב: "מַה בָעִית טְפֵי, לִיתֵּן לִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ שֶׁהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ אוֹ בָעִית לִפְדוֹתוֹ בְּעַד חָמֵשׁ סְלָעִים כְּדִמְחַיַיבְתּ מִדְאוֹרַיְיתָא?". תרגום מארמית: במה אתה חפץ יותר , לתת לי את בנך בכורך שהוא פטר רחם לאימו או רצונך לפדותו בעד חמישה סלעים כפי חיובך מהתורה?

האב משיב לכהן: "חָפֵץ אֲנִי לִפְדוֹת אֶת בְּנִי וְהֵילָךְ דְמֵי פִדְיוֹנוֹ כְּדִמְחַיַיבְתִּי מִדְאוֹרַיְיתָא".

האב מברך ברכת המצוות: "בָּרוּךְ וכו' אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן, וברכת שהחיינו: בָּרוּךְ וכו' שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה".

האב נותן לכהן את כסף הפדיון ולוקח את בנו.

הכהן מברך על גביע יין ברכת בורא פרי הגפן.

הכהן מניח את ידיו על ראש הבן ומברך אותו בברכת כהנים.

יש המניחים על מגש הכסף קוביות סוכר ושיני שום, כדי לאפשר למספר רב של אורחים ובני משפחתם להנות משיירי סעודת המצווה, שהיא נדירה יחסית, ולמשתתפים בה מצווה רבה.

תעודת פדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתזכורת לטקס הפדיון, יש כהנים שמעניקים למשפחת תינוק הבכור תעודת פדיון אחרי קבלת כסף הפדיון.

פדיון הבן כשאין אב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים בהם לבן הבכור אין אב, כגון שהאב נפטר לפני הולדת הבן, או שגויה מעוברת התגיירה ואז ילדה, מתעוררת השאלה כיצד יפדה הבן. אימו של הבן אינה יכולה לפדותו, שהרי אינה מצווה במצווה. ונחלקו הפוסקים בדבר: לדעת הרמ"א והט"ז יש להמתין עד שיגדל הילד, ויפדה את עצמו, אבל רוב הפוסקים‏[11] כתבו שבית דין או הרב יפדו את התינוק, שכך הפדיון נעשה במועד שקבעה התורה - יום השלושים, ועוד, שבהמתנה של שנים לפדיון יש חשש שישתכח הדבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פדיון הבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 30 הימים נספרים החל מיום הלידה - כולל יום הלידה. בתומם של 30 הימים - ביום ה-31 - על התינוק להיפדות משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות בכורים, פרק י"א, פסקה י"ז.
  2. ^ רמב"ם, משנה תורה, ספר זרעים, הלכות בכורים, פרק י"א, פסקה י"ח.
  3. ^ שמות יג, יג.
  4. ^ שמות יג, טו.
  5. ^ רמב"ם, משנה תורה, א, ג.
  6. ^ ‏ראו:רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה..
  7. ^ ‏ על פי הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, חלק ליקוטים בענייני משפחה.‏
  8. ^ הרב יוסף שמחה גינזבורג, פדיון הבן, אתר חב"ד
  9. ^ במקורות רבים במרשתת כולל http://wiki.answers.com/Q/How_may_grams_are_in_an_ounce_of_gold משקל אונקית טרוי הוא 31.1034807 גרם מה שמשנה במשהו את החשובים המופיעים כאן. המשקל 31.1034768 גרם מקורו במחשבון המופעל על ידי גוגל
  10. ^ מסכת בכורות נא א, עיין שם
  11. ^ ש"ך, ערוך השולחן, אגרות משה


מצוות ומנהגים יהודיים
הלכהתרי"ג מצוותמשפט עבריתפילהלימוד תורהצדקהגמילות חסדיםשמע ישראל
משפחה: ברית מילהפדיון הבןזבד הבתבת מצווהבר מצווהחופה וקידושיןטהרת המשפחהמעמד האישה ביהדותצניעות
מוות: הלוויהקבורהאבלותאזכרהקדישחברה קדישא
מגן דוד

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.