פוחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל נגני פוהו

פוֹהוֹ (forró) הוא ריקוד עממי ברזילאי - בעיקר ריקוד זוגות אך גם ריקוד מעגל - שמקורו בצפון מזרח ברזיל. זהו גם שמו של סגנון המוזיקה המלווה את הריקוד.

אופן הריקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוהו כריקוד זוגות נושא אופי חושני במיוחד. הגבר והאשה רוקדים צמודים, רגלו של הגבר ממוקמת בין רגלי האשה, רגלה של האשה בין רגלי הגבר בעוד זרועו הימנית של הגבר חובקת את מותני האשה והשמאלית אוחזת בזרועה הימנית כלפי מעלה, כשהם נעים בהתאמה ובו זמנית, מהווים מראה זה לזו: כאשר הגבר נע ימינה האשה נעה שמאלה, כאשר הוא נע קדימה, היא נעה אחורה, תוך שהם נשארים צמודים זה לזו.

צעד אופייני: ימין-שמאל-ימין (הפסקה), שמאל-ימין-שמאל (הפסקה) וחוזר חלילה, תוך כדי ניע ירכיים. ישנם גם צעדים מורכבים יותר, כמו למשל סחרור האשה על ידי הגבר בדרכים שונות. צעד אופייני לפוהו מעגלי הוא שני צעדים ימינה ושניים שמאלה, בשינוי כיוון.

סגנונות ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוהו מסורתי מאופיין בנגינת אקורדיון תזזיתית מלווה בתיפוף חזק במיוחד של תוף בס גדול (זבומבה) ומשולש. תוכני המילים של שירי הפוהו עוסקים בעיקר באהבה, תשוקה ומין, לעתים עד כדי בוטות. בין סגנונות הפוהו הבולטים ניתן למצוא את הבאיאו (Baião), הקוקו (Coco), הרוז'או (Rojão), הקוואדריליה (Quadrilha), השאשאדו (Xaxado) והשוטצ'י (Xote).

הפוהו אינו רק ז'אנר מוזיקלי, הוא מהווה מרכיב חשוב בזהות צפון מזרח ברזיל, ובמידה רבה בזהות הצפון כולו. הוא פופולרי במיוחד בערים קרוארו (Caruaru) וקמפינה גרנדה (Campina Grande), בהן הוא משמש כסמל יום החג של סאו ז'ואו (החל ב-24 ביוני), ובבירות מדינות הצפון - פורטלזה, נאטאל ורסיפה, שם נערכות באותו תאריך חגיגות גדולות הנקראות גם הן פוהו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "פוהו" אינו חד משמעי.
לפי סברה אחת המקובלת בצפון מזרח ברזיל, שמו של הסגנון נגזר מן הביטוי האנגלי "For all" ("לכולם"), ומקורו בראשית המאה ה-20. על פי גרסה זו נהגו מהנדסים בריטיים, שעסקו בבניית מסילת הרכבת בפרנמבוקו, לערוך בסופי השבוע נשפים שחלקם מיועדים לאנשי הצוות הבריטי בלבד וחלקם "לכולם", כלומר, גם לתושבי המקום. חיזוק לסברה זו היוותה התנהגות דומה של אנשי צוות חיל האוויר האמריקני שהוצבו בנטאל בעת מלחמת העולם השנייה.

הסברה האחרת והמבוססת יותר על פי ההיסטוריון והאנתרופולוג לואיש דה קמארה קסקודו (1898 - 1986) שהתמקד במחקר צפון-מזרח ברזיל, היא כי השם פוהו הוא קיצור המלה הפורטוגזית "פוהובודו" (forrobodó), שמשמעותה הילולה או משתה, אך גם בלבול, מהומה ואי-סדר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]