פוטופון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפוטופון של בל וטיינר
סכמה של מכשיר הפוטופון כפי ששרטט בל במאמר שפרסם ב-1880.
הליוגרף בריטי מסוג .Mance Mark V. המכשיר מכיל מנוף ידני וכוונת המאפשרת כיוון מדויק של אור השמש המוחזר מהמראה אל הנקודה בה נמצא הצופה. עוצמת אור השמש המוחזר מאפשרת לתקשר באור יום לטווח של עד כ-50 קילומטר בעזרת אנשים מאומנים בשידור וקליטה של אותות מורס.
פנס איתות והליוגרף במוזיאון חניתה

פוטופון (Photophone) הוא מכשיר פרי פיתוח של אלכסנדר גרהם בל, שהוגדר על-ידו כהמצאתו הגדולה ביותר. ב-19 בפברואר 1880 התחיל בל בפיתוח טלפון אלחוטי מבוסס אור. הפוטופון מבוסס על עיקרון שינוי ההתנגדות בעקבות הארה חיצונית של החומר. בל לקח פיסת סלניום ששימשה לו כמקלט ושינה את התנגדותו בעזרת אור השמש. כאשר המקלט מואר התנגדותו יורדת וכאשר הוא ללא תאורה ההתנגדות עולה.

איפנון אור השמש נעשה באמצעות מראה רוטטת. תנודות הקול של הדובר משנות את המראה ממראה קעורה למראה קמורה ובכך משנות את האור מאור ממוקד לאור מפוזר ומשנות את עוצמת ההארה המגיעה למקלט הנמצא במוקד המראה.

המכשיר מתפקד בעצם כטלפון לכל דבר רק שבמקום אות חשמלי המידע הוא אופטי. המכשיר נוסה בהצלחה ב-3 ביוני 1880 בוושינגטון למרחק של 213 מטר כאשר התנגדות המקלט שונתה מ-300\Omega ל-100\Omega.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.