פוטנטיות
בפרמקולוגיה, פוטנטיות (באנגלית: Potency) היא מדד של כמות התרופה הנדרשת כדי לייצר אפקט של עוצמה נתונה. לדוגמה, תרופה בעלת פוטנטיות גבוהה (למשל, פנטניל, אלפראזולאם, הלופרידול) מעוררת תגובה נתונה בריכוזים נמוכים, בעוד שתרופה בעלת פוטנטיות נמוכה (למשל: קודאין, דיאזפאם, כלורפרומאזין) תעורר תגובה זהה רק במתן ריכוז גבוה יותר.
הפוטנטיות היא פועל יוצא של הזיקה והיעילות של התרופה. הזיקה היא יכולת התרופה להיקשר לרצפטור. היעילות היא רמת התגובה שנגרמת מקישור התרופה לרצפטור. התגובה שווה לאפקט, ותלויה הן בתרופה הנקשרת והן ברצפטור הנקשר, שמייצרים יחד את התגובה לתרופה. האגוניסט, הליגנד, התרופה או ההורמון נקשרים לרצפטור וגורמים לתרופה.
פוטנטיות גבוהה יותר לא בהכרח משמעה כי יש לתרופה תופעות לוואי קשות יותר, אך בהכרח שהן יותר בעלי סיכוי ״טוב״ לגרום להרעלה מאשר אלו בעלות הפטנטיות הנמוכה יותר: תרופות בעלות פוטנטיות גבוהה עלולות להיות רעילות מאוד (לדוגמה, תרופות לסרטן), לכן נדרשת זהירות רבה בפיתוח תרופות מסוג זה.
ניתן לסווג תרופות על פי הפוטנטיות שלהן, על ידי שימוש בסיווגים שונים. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת ארבע הקטגוריות של SafeBridge. עם זאת, יש שיטות סיווג רבות אחרות, בהן Merck system, Roche system, ו-Affygility system.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.