פולגורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פוּלגוֹרהלטינית: Fulgora) היתה, על פי המיתולוגיה הרומית אלת הברק והסופות. מחד הייתה האנשה של הברק ומאידך הייתה האלה המגינה על הבית מפני ברקים וסופות.

משמעות שמה בלטינית - "הבזק" או "ברק".

נותרו אזכורים מועטים של פולחן אלה זה. אוגוסטינוס הקדוש בספרו "עיר האלוהים" מצטט כתב יד של הפילוסוף הרומאי סנקה בו מוזכרת האלה. בכתב יד זה של סנקה (אשר נוסחו המקורי המלא אבד ונותר רק הציטוט) מצוין כי בניגוד לאלים אחרים המזווגים יחד (כגון מארס ובלונה, וולקן וונוס, נפטון וסלקיה), לפולגורה (כמו גם לשלוש אלות אחרות: פופולוניה ורומינה) לא היו בני זוג או מחזרים.

ברומא העתיקה לא התגלו מקדשים לפולגורה, וזאת, ככל הנראה לאור המשמעות שניתנה לברק בדת האטרוסקית או הדת הרומאית - הברק סימל הודעה מהאלים, אשר הכוהנים פירשו. כמביאת הודעות מהאלים לא נדרשה פולגורה לפולחן בפני עצמה. פליניוס בספרו "תולדות הטבע" רואה בברק תופעה ולא אלה, ומציין כי יש תשעה אלים המסוגלים לשלוח ברקים (יופיטר, יונו, וולקן, מינרווה, מארס, סטורנוס ופלוטו), וכי יש 11 סוגי ברקים מאחר שיופטר ידע לשלוח שלושה סוגי ברקים.

פולחנה של פולגורה הסתכם ככל הנראה בטקסים למניעת פגיעת ברק במבנה או בשדה.

בצבא איטליה הפאשיסטית נקראה דיוויזית עילית של צנחנים על שמה של פולגורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]