פוליאדנילציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה טיפוסי של mRNA איקריוטי. בקצה ה-3' מופיע זנב הפוליאדנין

פוליאדנילציה (רב-אדנול, באנגלית: Polyadenylation) היא תהליך בגנטיקה שבו נוסף "זנב" המכיל כ-200-250 נוקלאוטידים מטיפוס אדנין לקצה 3' של מולקולת ה-mRNA.

התהליך מתרחש בתאים איקריוטיים ומתבצע לרוב מיד לאחר סיום תהליך השעתוק. כך, בתאים איקריוטיים, RNA בוגר מכיל זנב ארוך של פוליאדנין בקצה 3' שלו. בחלק מהגנים עשוי להתווסף זנב פוליאדנין באחד מתוך מספר אתרים בגן, ולפיכך הפוליאדנילציה עשויה ליצור יותר מאפשרות אחת לתעתיק של גן מסוים, בדומה לשחבור חליפי.

לזנב הפוליאדנין חשיבות ליציבות ה-mRNA. הזנב מתקצר לאורך הזמן, וכשהוא קצר דיו ה-mRNA מפורק על ידי אנזימים. פוליאדנילציה עשויה להתרחש גם בחיידקים, אולם שם היא פועלת באופן הפוך בכך שהיא מעודדת (ולא מעכבת) את פירוק ה-RNA.

כיום סבורים שחשיבות התהליך היא בכך שהוא תורם ליציבות ה-mRNA, ומגביר את ביטוי ה-mRNA, וזאת במקרים שאותו mRNA נושא פוליאדנין במצב נורמלי.

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.