פוליטיקה במטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

זרם ההבי מטאל במוזיקה ידוע בכך, שרבים מיוצריו נושאים מסרים ביצירותיהם, חלקם הגדול מסרים אידאולוגיים ופוליטיים. הרוק בשנות השישים של המאה הוקדמת היה פוליטי במידה רבה, וכמעט כל יוצריו השתייכו לצד השמאלי של המפה הפוליטית ושרו שירים על שלום, אחווה בין בני אדם וכדומה. לעומת זאת, המטאל, אשר יצא מחלציו של הרוק, אחיד פחות מבחינת מסריו. בניגוד להרבה סגנונות מוזיקליים אחרים (כמו הפאנק, למשל), המטאל בהגדרתו לא בא לייצג אידאולוגיה מסוימת; אך במהלך השנים קמו להקות רבות שהיה להן הרבה מה להגיד בכל מה שקשור למלחמה ושלום בין בני האדם.

להלן סקירה של יצירות מטאל בנושאי המיליטריזם וההתנגדות אליו, אנטי-דת, אנטישמיות, טרור כיום והסכסוך הישראלי-ערבי.

מיליטריזם ואנטי-מיליטריזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאק סבאת' ו"חזירי המלחמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 הוציאה בלאק סבאת' את האלבום Paranoid, הכולל את השיר War Pigs ("חזירי מלחמה"), המאשים את הפוליטיקאים והגנרלים בכך שהם שולחים את החיילים למות במלחמה "בשביל הכיף" ו"מתייחסים לבני אדם כאל חיילים בשחמט". השיר כתוב בנימה מאוד תוקפנית ועוינת. בסוף השיר מנבא הדובר ל"חזירי המלחמה" כי הם ייענשו ביום הדין. להלן הבית הראשון של השיר:[1]

גנרלים התאספו בהמוניהם
ממש כמו מכשפות במיסות שחורות
מוחות מרושעים הזוממים חורבן
מכשפים של בניית מוות
בשדות הגופות בוערות
בזמן שמכונת המלחמה ממשיכה להסתובב
מוות ושנאה למין האנושי
מרעילים את המוחות השטופים שלהם
אל אלוהים כן!

Generals gathered in their masses
Just like witches at black masses
Evil minds that plot destruction
Sorcerer of deaths construction
In the fields the body's burning
As the war machine keeps turning
Death and hatred to mankind
Poisoning their brainwashed minds
OH LORD YEAH!

שירי הקרב של מנוור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מלהקת המטאל הפוליטיות הבולטות ביותר היא להקת המטאל קלאסי האמריקאית מנוור משנות השמונים. מנוור ידועה בליריקה המיליטנטית שלה על אחוות לוחמים ותהילת קרב.

שירים רבים של מנוור מתארים קרבות, וצובעים אותם בצבעים זוהרים של ניצחון, תהילה וגאווה. הדובר בשירים הוא תמיד לוחם פטריוט ואמיץ, היוצא בשמחה לקרב, במטרה לשפוך את דם האויב השנוא. בשירים לרוב אין רמז מיהו אותו אויב מדובר, וסביר להניח שהכוונה היא לאויב כללי, והשירים מציגים תפיסת עולם כללית. השירים ספוגים בערכי מלחמה, כגון הגנה על המולדת, לאומיות, אחוות לוחמים, נקמה, גאולת דם, ומלחמה למען כבוד ותהילה. אפילו שמה של הלהקה מהווה למעשה צירוף של המילים Man of War – "איש מלחמה". כמו כן, על גבי כל אחת ואחת מעטיפות האלבומים של הלהקה מצויר לוחם שרירי עם חרב או פטיש מלחמה בידיו.

בחלק משמות השירים של הלהקה ניתן לחוש באותו הרעיון המיליטנטי: Battle Hymns ("המנוני קרב"), Blood of My Enemies ("דם אויביי"), Fight Until We Die ("נילחם עד שנמות") ועוד. שיריה של מנוור אשר לא מתארים קרבות, בדרך כלל מתארים את אחוות המטאליסטים ואת גאוותם של חברי הלהקה על כך שהם יוצרים מטאל. אך גם שירים אלה כתובים בנימה מאוד מיליטנטית וכוללים משפטים כמו "להילחם למען המטאל" ואף "למות למען המטאל".

בעוד שיש הסכמה רחבה בנוגע לתרומתה האומנותית של מנוור למטאל, חובבי מטאל מסוימים מבקרים הליריקה. יש הטוענים כי מילות השירים שטחיות מכדי שיהיו ראויות להתייחסות רצינית. לדוגמה תרגום של הפזמון השיר Hand of Doom ("יד האבדון")":[2]

הלילה נתקוף, יש רעם בשמים
ביחד נילחם, וחלק מאיתנו ייהרג
אבל תמיד זכרו שעמדנו על שלנו
שרבים ימותו על ידי

Tonight we strike, there is thunder in the sky
Together we'll fight, and some of us will die
But always remember that we made a stand
That many will die by my hand

[3] אף כי רבים לא מתייחסים ברצינות למלים של מנוור, אחרי פיגועי 11 בספטמבר וההתקפות האמריקאיות על אפגניסטן ועיראק, הליריקה של מנוור הפכה לרלוונטית מתמיד; ואפשר לפרש את האלבום שהוציאה הלהקה בשנת 2002, Warriors of the World ("לוחמי העולם") כאלבום פוליטי לכל דבר: על גבי עטיפת האלבום מצויר הלוחם הקבוע של מנוור, מניף את הדגל האמריקאי, ואחריו מונפים כל דגלי המדינות הדמוקרטיות. כמו כן, האלבום כולל את השיר The Fight for Freedom ("המאבק לחירות"), המוקדש לזכרם של הרוגי פיגועי 11 בספטמבר.[4]

קרבות האבירים של רפסודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם לענקית הפאוור מטאל האיטלקית רפסודי יש ליריקה דומה, המתארת קרבות בצבעים שמחים של תהילה, ניצחון, גאוות לוחמים וכיוצא בזה. אך מילות השירים של ראפסודי (כיום עונים לשם Rhapsody of Fire) מבוססות רובן ככולן על "סאגת חרב הברקת", עולם פנטזיה פרי יצירת חברי הלהקה.[5]

החייל המנוצל של מטאליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת מטאל נוספת אשר בולטת מאוד באידאולוגיה הברורה הנוטפת משיריה היא אגדת המטאל האמריקאית מטאליקה. שלושה מסרים חוזרים על עצמם בשירי מטאליקה: אנטי-מלחמה, אנטי-דת ואנטי-סמים.

בשנת 1986 הוציאה מטאליקה את אחד מאלבומי המופת שלה, Master of Puppets ("אדון הבובות"), אשר כולל את היצירה Disposable Heroes ("גיבורים חד-פעמיים"). בדומה לרבים משירי מנוור, גם בשיר זה הדובר הוא לוחם היוצא לקרב. אך כאן מציאות זו מתוארת באופן אחר לגמרי: השיר מתאר את הניצול של החיילים הצעירים על ידי השלטונות, את הזלזול בחיי אדם ואת שליחת החיילים למוות לשם מטרות פוליטיות. בעוד שהלוחם בשירי מנוור הוא גיבור ששמח לצאת לקרב, הלוחם בשיר של מטאליקה הוא קטן, חלש, חסר אונים, חסר ערך ומבין שהוא לא יותר מאשר בובה במשחק של השלטון. עם זאת, זהו אינו שיר "שמאלני", כדוגמת שירי ההיפים משנות השישים. הדובר בשיר של מטאליקה לא חולם על אחווה ואהבה, ואפילו לא על שלום. הוא רק מוחה על הניצול של החיילים בידי השלטון. להלן קטע מתוך היצירה:[6]

ילד חייל, עשוי חימר
כעת תרמיל (של קליע) ריק
עשרים ואחת, בן יחיד
אבל שירת אותנו טוב
גדל כדי להרוג, לא להתחשב
לעשות בדיוק מה שאנו אומרים לו
נגמר כאן, שלומות מוות
הוא שלך לקחתו

soldier boy, made of clay
now an empty shell
twenty one, only son
but he served us well
bred to kill, not to care
do just as we say
finished here, greetings death
he's yours to take away

אחת מהפרשנויות לציור אשר על עטיפת האלבום טוענת שהוא מציג את המסר של השיר: בית קברות צבאי, ולמעלה ידיים המחזיקות במצבות בעזרת חוטים כבמריונטות. ה"אדון" מהשם של האלבום, אפוא, הוא השלטון, וה"בובות" הן החיילים.

בשנת 1988 הוציאה מטאליקה את האלבום ...And Justice for All, אשר כולל את היצירה One, אשר הפכה לאחת מקלאסיקות הרוק והמטאל האהובות ביותר. יצירה זו מתארת את ייסורי הגיהנום של נכה מלחמה, המרותק למיטה בבית החולים ולא יכול לדבר, לשמוע או לזוז, ואפילו לא מסוגל להתאבד.[7] היצירה מבוססת על עלילתו של הספר ג'וני שב משדה הקרב (במקור האנגלי: Johnny Got His Gun) מאת דלטון טרמבו.

"מלחמת האזרחים" של Guns N' Roses[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענקית ההארד רוק האמריקאית Guns N' Roses בהחלט אינה להקה פוליטית; אף-על-פי-כן, בשנת 1991 הוציאה הלהקה את האלבום Use Your Illusions II, אשר כולל את השיר האנטי-מיליטנטי Civil War ("מלחמת אזרחים"). בשיר זה מוחה הדובר על שליחת חיילים למלחמה, ומאשים בכך את השלטון, ששולח את החיילים למוות ואת החברה, שלדבריו, משתפת פעולה עם השלטון, מחנכת לשנאה ושולחת את אנשיה שלה למות. הדובר בשיר הוא מעין "נביא תוכחה" המוכיח את השלטון על הזלזול בחיי אדם ואת החברה על שלדבריו, קונה את שקרי השלטונות. להלן הפזמון של השיר:[8]

ואני לא צריך את מלחמת האזרחים שלכם
היא מאכילה את העשירים בזמן שהיא קוברת את העניים
תאבי הכוח מוכרים חיילים
בחנות מכולת לבני אדם
האין זה טרי?
אני לא צריך את מלחמת האזרחים שלכם

And I don't need your civil war
It feeds the rich while it buries the poor
The power hungry selling soldiers
In a human grocery store
Ain't that fresh?
I don't need your civil war

בשל העיתוי בו יצא האלבום, ובעיקר בשל השורה האחרונה בשיר, I don't need one more war ("אני לא צריך עוד מלחמה"), סביר להניח כי השיר נכתב כמחאה על מלחמת המפרץ.

החייל המנוצל של רייג' אגיינסט דה מאשין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסטים של להקת הראפ מטאל האמריקאית הפוליטית רייג' אגיינסט דה מאשין מדברים בעיקרם על גלובליזציה, נשק גרעיני, מלחמה ורצח וגזענות באופן ביקורתי. גם בקליפים שלהם הם מדברים על פוליטיקה ומתנגדים למדיניויות מסוימות של ארצות הברית כיוון שהן מייצגות, בין היתר, את המלחמה והכיבוש.

אחד השירים הטעונים פוליטית במיוחד של הלהקה הוא Killing in the name ("הריגה בשם"), בו חוזרת השורה And now you do what they told you ("ועכשיו אתה עושה מה שאומרים לך") כפניה לחיילים המצייתים, לטעם הלהקה, באופן עיוור לפקודות השלטון. השיר מסתיים בשורה Fuck you, I won't do what you tell me!‎ ("לכו תזדיינו, לא אעשה מה שאתם אומרים לי"), אשר גם היא חוזרת מספר פעמים ומביעה את התרסת הלהקה כלפי הפקודות.[9]

בפזמון השיר מופיעה השורה "Some of those that were forces / are the same who burn crosses" ("חלק מאלו שהיו בכוחות, הם אותם אלו ששורפים צלבים"). הפעם מכוונות מילות השיר לגזענות אשר לדעתם מפגינים כוחות הביטחון השונים, כאשר ההתייחסות לצלבים מזכירה את מנהגו של הארגון הגזעני הקו קלוקס קלאן. השיר נכתב בעקבות מספר פרשיות של אלימות כלפי אזרחים מצד שוטרים, במיוחד כלפי שחורים. כמו כן, נחשפו מקרים ששוטרים היו חברים ב-KKK או בכנופיות פשע כמו ה-"Bloods" וה-"Crips". שני נושאים אלו היו מאוד קרובים לחברי הלהקה, שהם ילידי לוס אנג'לס, בה נפוצו תופעות אלו.

בקליפ של השיר, סולן הלהקה, זק ד'לה רוצ'ה, תקף סדרן שדחף מעריץ מהקהל שעלה על הבמה. קטע זה בא לבטא את התפיסה האנטי-משטרתית של הלהקה, שאפילו מתעמתת עם אנשי האבטחה בהופעותיה שלה.

סיסטם אוף אה דאון ורצח העם הארמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הנו מטאל האמריקנית סיסטם אוף אה דאון מדברת בשירים רבים על רצח העם הארמני (כל חברי הלהקה הם ממוצא ארמני) ומדברת בציניות על מושג המלחמה. בחלק משיריה מטיפה לאנטי-מיליטריזם, "ואם כבר מלחמה" אז "למה הם תמיד שולחים את העניים?!" (Why do they always send the poor?!‎) - מתוך השיר: "B.Y.O.B". סיסטם אוף אה דאון היא להקה פוליטית מיסודה והוויתה, וניתן למצוא היבטים פוליטיים ברוב שיריה: השיר Chop Suey מדבר על השואה הארמנית, השיר Dear Dance מדבר על המשטרה הבריטית האכזרית, Fuck The System על תהליך קבלת ההחלטות בממשל, Hypnotize על הטבח בכיכר טיאננמן, וכו'.

ארצות הברית החמדנית של סלייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר Americon של סלייר מהאלבומם האחרון "World Painted Blood" מדבר על כך שארצות הברית דוחפת את האף שלה לענייני מדינות אחרות ואכפת לה רק מהנפט של מדינות אחרות וזה גרם להשמדת הממשל בעיראק בזמן המלחמה בעיראק. להלן קטע מהשיר:

הכול קשור בנפט המזדיין
לא משנה הדגל שעל אדמתו
אנו מרפדים את תאוותנו במרחץ דמים
המחיר הוא גבוה כדי לשמור על החירות
אמריקון! אז כאן אנו חיים בארץ של הונאה
שכולאת את מוח החלשים
אין חסינות בעבור השפעה על הסיכויים
מההתנגדות המתוחה, אמריקון

It's all about the motherfucking oil
Regardless of the flag upon soil
In a bloodbath we pad our fucking greed
The price is high to maintain liberty
Americon! so here we live in a land of deceit
That imprison the minds of the weak
No immunity for swaying the odds
From this resistance strain, americon

לינקין פארק ו"לא עוד צער"[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הוא מטאל האמריקאית לינקין פארק באלבומה השלישי Minutes to Midnight פרסמה את השיר "No More Sorrow" אשר מדבר על הצער שמביאה המלחמה ובכללי על השחיתות השלטונית של מנהיגי הציבור אשר מרמים את העם. השיר מאשים את מנהיגי העולם במלחמות ובשחיתויות שלהם וקורא להחליף אותם. השיר מציג את המערכת כגוף שקרני ומדכא אשר מרמה את הציבור ומנצל את תמימותו. המסר העיקרי הוא להפסיק את הצער שנגרם לאנושות מהמערכת והמנהיגים.

מלחמות בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איירון מיידן והסתערות הבריגדה הקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא המלחמה הוא נושא מרכזי ביצירותיה של אגדת ההבי מטאל האנגלית איירון מיידן. בפרט אוהבת הלהקה לעסוק במלחמות שונות מההיסטוריה. רבים משיריה של איירון מיידן הם שירים פוליטיים, או שנוגעים בפוליטיקה בעקיפין, חלקם הגדול עוסק במלחמות. להלן סקירה של חלקם:

בשנת 1982 הוציאה איירון מיידן את האלבום The Number of the Beast, הכולל את השיר Run to the Hills ("רוצו אל הגבעות"), העוסק בהשתלטות האדם הלבן על יבשת אמריקה. השיר כתוב מנקודת מבטם של האינדיאנים, הנרדפים באכזריות על ידי הפולשים הלבנים, אשר "משעבדים את הצעירים ומשמידים את הזקנים". להלן מלות הפתיחה של השיר:[10]

האדם הלבן בא מהים
הוא הביא לנו כאב וסבל
הוא הרג את השבטים שלנו, הוא הרג את אמנותנו
הוא לקח את הציד שלנו לצרכיו שלו
נלחמנו בו קשות, נלחמנו בו היטב
בחוץ במישורים נתנו לו גיהנום
אך הרבה הגיעו יותר מדי בשביל קרי
הו האם אי פעם נשוחרר?

White man came across the sea
He brought us pain and misery
He killed our tribes killed our creed
He took our game for his own need
We fought him hard we fought him well
Out on the plains we gave him hell
But many came too much for Cree
Oh will we ever be set free?

הסתערות הבריגדה הקלה

השיר האנטי-מילטנטי הכי מפורסם של איירון הוא The Trooper ("החייל"), מתוך האלבום Piece of Mind משנת 1983, העוסק בהסתערות הבריגדה הקלה. הדובר בשיר הוא לוחם אנגלי שנפצע בקרב, ננטש על ידי חבריו ונשאר לגסוס לבד באמצע המדבר.[11] לשיר יש אפילו סמל משלו, בו "אדי", השלד המצויר של איירון, לבוש כלוחם, מחזיק חרב מגואלת בדם ביד אחת, דגל קרוע של בריטניה ביד השנייה ולצדו מוטלת גופה. סביר להניח, כי זוהי מחאה על האימפריאליזם הבריטי.[12]

בשנת 1984 הוציאה איירון מיידן את האלבום Powerslave, הכולל את השירים Aces High, המתאר מהלך קרב.[13] בקליפ של השיר של איירון, מוצגות תמונות ממלחמת העולם השנייה, כשברקע מושמע קטע מתוך נאומו המפורסם של וינסטון צ'רצ'יל, לאחר שניצח בבחירות בבריטניה והבטיח להילחם בכל הכוח נגד גרמניה הנאצית, ו-2 Minutes to Midnight, אשר מגנה את המלחמות.

השיר הפוליטי ביותר של איירון הוא, כלל הנראה, Afraid to Shoot Strangers, אשר יצא בשנת 1992 במסגרת האלבום Fear of the Dark כמחאה על מלחמת המפרץ.[14]

בשנת 1995 הוציאה איירון מיידן את האלבום The X-factor, אשר כולל את השיר Fortunes of War. הדובר בשיר הוא חייל ששרד את המלחמה ושב למולדתו ומספר כי החוויות הקשות אשר חווה במלחמה לא עוזבות אותו והוא נרדף על ידי סיוטים.[15] שיר נוסף מהאלבום הוא The Aftermath, אשר גם בו הדובר הוא חייל ששרד את המלחמה. הפעם הדובר מתאר את זוועות המלחמה ומפנה אצבע מאשימה כלפי השלטון, אשר שלח את החיילים למלחמה מיותרת. להלן הפזמון של השיר:[16]

בבוץ ובגשם
בשביל מה אנו נלחמים?
האם זה שווה את הכאב?
האם זה שווה למות בשביל זה?
מי ייקח את האשמה?
למה הם עשו מלחמה?
שאלות שבאות שוב
האם היינו צריכים בכלל להילחם?

In the mud and rain
What are we fighting for?
Is it worth the pain?
Is it worth dying for?
Who will take the blame?
Why did they make a war?
Questions that come again
Should we be fighting at all?

בעוד ש-Fortunes of War הוא שיר אישי, המתאר את תחושותיו האישיות של החייל, The Aftermath הוא שיר פוליטי המכוון כלפי השלטון.

בשנת 1998 הוציאה איירון את האלבום Virtual XI, הכולל את היצירה The Clansman ("איש השבט"), בה הדובר הוא יליד שבט צעיר, אשר אדמת שבטו נכבשת ונגזלת בהדרגה על ידי פולש זר. הדובר, אחוז להט פטריוטי, מוחה על גזילת אדמת אבותיו וקורא לבני שבטו להצטרף אליו למרד נגד הכובש. בשיר לא מוזכרים שמות של מקומות או של אנשים, כך שהוא, ככל הנראה, אינו מתייחס לאירוע היסטורי מסוים, אלא בכלליות לרעיון הלאומיות וההתנגדות לכיבוש. היצירה כתובה בנימה של להט והתלהבות; וגם המנגינה שלה היא שמחה, מהירה ואנרגטית - היא מעבירה את מסר האופטימיות והתקווה הגדולה לניצחון.

להלן קטע מתוך היצירה:[17]

ואני נשבע להגן
ונילחם עד הסוף
ואני נשבע שלעולם לא אלקח (בשבי) חי
ואני יודע שנעמוד
ונילחם על אדמתנו
ואני נשבע שילדיי ייוולדו חופשיים
ואני יודע מה אני רוצה
כשהעיתוי נכון
אז אקח את מה ששלי
אני איש השבט!

And I swear to defend
And we'll fight to the end
And I swear that I'll never Be taken alive
And I know that we'll stand
And we'll fight for our land
And I swear that my bairns will be born free
And I know what I want
When the timing is right
Then I'll take what is mine
I am the clansman!

בשנת 2003 הוציאה איירון את האלבום Dance of Death, הכולל את השיר "Paschendale" ("פשנדייל"), העוסק בקרב על פשנדייל (אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם הראשונה בין הצבא הבריטי לצבא הגרמני, אשר התרחש בבלגיה). השיר כתוב מנקודת מבטו של חייל, המתאר את אימת הקרב.[18]

לג'נד וההפצצה על הירושימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת לג'נד, המשתייכת לתנועת הגל החדש של ההבי מטאל הבריטי, ידועה בטקסטים החריפים והפוליטיים שלה. הלהקה הוציאה בתחילת שנות השמונים שני שירים על אירועי טבח בהיסטוריה. השיר הראשון הוא Hiroshima ("הירושימה"), המתאר את זוועות הפצצה הגרעינית על יפן אך מאשים דווקא את היפנים, אשר הוזהרו מראש ובכל זאת בחרו להמשיך במלחמה: "ערים נדרסות, כאב מולקולרי, השמש העולה שוב לא תזרח; אך זה היה חייב להיעשות, ניסינו להזהיר אותם, בכו כל החזירים". השיר השני הוא Sabra and Chatila ("סברה ושתילה"), המתאר את הטבח המפורסם שאירע בזמן מלחמת לבנון הראשונה: "חבורות לתוך חבורות הם נערמים לגובה ברחוב, לנצח הבעיה תישן".[19]

סבטון ומלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הפאוור מטאל השוודית הצעירה סבטון מרבה לעסוק בשיריה במלחמות מההיסטוריה, ובמיוחד במלחמת העולם השנייה. בשנת 2005 הוציאה סבטון את האלבום Primo Victoria. שיר הנושא של האלבום עוסק בפלישה לנורמנדי. הדוברים בשיר הם לוחמי בעלות הברית הראשונים שצנחו בנורמנדי, אשר מתוארים בשיר כמוכנים להקריב את חייהם למען המלחמה בנאצים.[20]

שיר נוסף מאותו אלבום הוא Stalingrad (סטאלינגרד), העוסק בקרב על סטאלינגרד. השיר כתוב מנקודת מבטו של חייל סובייטי, הרואה את חבריו נהרגים בזה אחר זה, ומרגיש שלאף לא יהיה אכפת אם גם הוא ייהרג. השיר מתאר את הקושי הפיזי ("קר יותר מבגיהנום") והנפשי ("התפלל לאל שהמדינה שלך מכחישה") שבמלחמה.[21] לשיר מצורף קליפ המבוסס על הסרטה אמיתית מהקרב על סטאלינגראד.

בשנת 2006 הוציאה סבטון את האלבום Attero Dominatus ("להשמיד את המנהיג" בלטינית), אשר כל אחד משיריו (למעט האחרון) מוקדש למלחמה כלשהי מההיסטוריה. השיר הראשון באלבום הוא שיר הנושא, המדבר על כיבוש ברלין. הדוברים בשיר הם לוחמי הצבא האדום, הניצבים בשערי ברלין, להוטים לכבוש אותה ולעשות שפטים באויב הנאצי. להלן הבית הראשון של השיר:[22]

אנו עומדים בשערי ברלין
עם 2 וחצי מיליון גברים
עם ששת אלפים טנקים בשורותינו
משתמשים בהם כאילי ברזל
ארטילריה מובילה את דרכנו
מיליון רימוני יד נשלחו
הנאצים חייבים לשלם על פשעיהם
כנפי הנשר נשברו

We stand at the gates of Berlin
With two and a half million men
With six thousand tanks in our ranks
Use them as battering rams
Artillery leading our way
A million grenades has been launched
The nazis must pay for their crimes
The wings of the eagle has been broken

נשר" המוזכר בשיר הוא הנשר המוזהב המסמל את הרייך השלישי, ו"שבירת כנפיו" היא למעשה נפילת הרייך. לשיר מצורף קליפ המורכב מסרטונים שצולמו בזמן אחד הקרבות במלחמה באירופה.

השיר השני באלבום, Nuclear Attack ("התקפה גרעינית"), עוסק, כמו ששמו מעיד עליו, בהפצצה הגרעינית על יפן. בדומה מאוד לשיר של לג'נד בנושא, גם השיר של סבטון מתאר את תוצאותיה הקטלניות של ההתקפה הגרעינית, אך מאשים את היפנים, אשר בחרו להמשיך להילחם למרות איומי ארצות הברית.[23]

כאמור, גם יתר שירי האלבום מוקדשים למלחמות מההיסטוריה: השיר We Burn עוסק במלחמות יוגוסלביה (כתוב מנקודת מבט מאוד אנטי-סרבית, ומציג את הסרבים כפושעי מלחמה המרשים לעצמם לעשות כל העולה על רוחם - "אין פשע כל עוד אתה לא נתפס, אני החוק"), השיר Angels Calling עוסק במלחמת העולם הראשונה, השיר Back in Control עוסק במלחמת פוקלנד, השיר Light in the Black עוסק במלחמת וייטנאם ועוד.

אדגאיי ומסעות הצלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הפאוור מטאל הגרמנית אדגאיי הוציאה באלבומה החמישי "מנדרייק" את השיר "ירושלים" (Jerusalem) השיר מדבר על מסעות הצלב בימי הביניים אשר בוצעו על ידי הצלבנים כדי לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים למען הנצרות. השיר מתאר את המסע הארוך שנאלצו הצלבנים לעבור כדי להגיע אל ירושלים כל הדרך מאירופה בעיקר דרך הים. השיר מתאר את המורל הגדול שהיה לצלבנים לכבוש את ארץ הקודש ואת העוצמה, התואר והגדולה של ירושלים, אך גם מבקר את הטירוף של המסעות האלה אשר שלחו חיילים לקצה השני של העולם למות למען מטרה דתית.

סיסטם אוף אה דאון ומסעות הצלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלבומם הראשון להקת המטאל האלטרנטיבי האמריקאית ממוצא ארמני סיסטם אוף אה דאון הוציאה את הסינגל "war" אשר מדבר על מסע הצלב הראשון בו השתתפה גם ארמניה. השיר מתאר את החולניות של המלחמה ושל המנהיגים של הצלבנים אשר שלחו עשרות אלפי חיילים לקצה השני של העולם למות למען "מטרה קדושה". בקליפ של השיר סולן הלהקה סרג' טאנקיאן נואם לפני השיר בפני הקהל ואומר "שבחו את האל, שבחו את התחמושת, אלוהים רוצה שתצאו למלחמה!". סרג' לועג לאידאולוגיה של האפיפיור אשר הוביל את מסעות הצלב בשם האל. הוא אומר שאם מסעות הצלב היו רצון האל סימן שהאל רוצה שנצא למלחמה ונהרוג אחד את השני. למעשה סרג' משתמש במסעות הצלב כדוגמה למלחמות של היום אשר גם בהן הצבאות משתמשים בשם האל כשהם יוצאים למלחמה למשל מפקדי הצבא האמריקאי אשר תמיד אומרים לחייליהם "שאלוהים יברכם", או לוחמי הג'יהאד העולמי שמבצעים מעשי טרור בשם האל.

האופל הוא האור
האנשים שבהם אתם נלחמים
עם כל התפילות והלחשים שלכם
בורחים על נפשם ביום רגיל
של "צדק וישועה" (הכוונה לטבח שהנוצרים ביצעו במוסלמים בשם הדת)
מי ניצח את הסלג'וקים (המוסלמים)
למי מכרתם את הנשמה הזאת?
כשארץ הקודש נכבשה?
[פזמון]:
אנחנו נילחם בכופרים!! X2

Dark is the light –
The man you fight –
With all your prayers incatations –
Running away, a trivial day –
Of judgment and deliverence –
To whom you sold, this bounty soul –
A gentile or a priest – לגוי או לכומר?
Who victored over the Seljuks,
When the holyland was taken –

We will fight the heathnes, we will fight the heathnes –

אנטי דת במטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – פולחן השטן במטאל

שירי מטאל רבים הוקדשו לדברי ביקורת ואף שנאה כלפי הדת באשר היא ובפרט כלפי הדת הנוצרית. חלק מהשירים כוונו נגד עצם האמונה באלוהים, בעוד אחרים כוונו נגד הממסד הדתי. במיוחד בולטות במסרים אנטי-דתיים להקות הת'רש מטאל. חלק מיוצרי הת'רש אשר הרבו לכתוב בגנותה של הדת, כמו ג'יימס הטפילד ממטאליקה וטום אריאה מסלייר, גדלו דווקא במשפחות נוצריות אדוקות. האנטי דת מחוזקת מאוד בנורווגיה, שם יש תנועת בלאק מטאל, ואנשים בתנועה מאמינים שיש להשמיד את הדת. חלק גדול מזה התבטא בהצתת הכנסיות הגדולה בשנת 1994 בנורווגיה, שארגנה התנועה, שבראשה עמד וארג ויקרנס.

מטאליקה והאל שנכשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטאליקה היא אחת הלהקות הידועות ביותר בליריקה אנטי-דתית. אחד השירים הידועים בנושא הוא Leper Messiah ("משיח מצורע") מהאלבום Master of Puppets משנת 1986. הדובר בשיר פונה אל המאמינים באלוהים ולועג להם על תמימותם וכסילותם ועל שהם מאפשרים למטיפים הדתיים להוליך אותם שולל אחרי השקרים שלהם. המטיפים הדתיים, לעומת זאת, מתוארים כאנשים מושחתים ורעי לב המנצלים את כסילות המאמינים כדי לסחוט מהם כסף. להלן הפזמון של השיר:[24]

זמן לתאווה, זמן לשקר
זמן להיפרד מחייך לשלום
שלח לי כסף, שלח לי ירוקים
גן עדן אתה תפגוש
תן תרומה
ותקבל מקום טוב יותר

Time for lust, time for lie
time to kiss your life goodbye
send me money, send me green
heaven you will meet
make a contribution
and you will get a better seat

האלבום הבא של מטאליקה, ...And Justice for All ("...וצדק לכל"), אשר נכתב בשנת 1988 בהשראת מותו של בסיסט הלהקה, קליף ברטון, בא להביע מחאה על חוסר הצדק בעולם. "...וצדק לכל" אינו מוחה ישירות נגד אלוהים, אך מרמז על כך שאין על מי לסמוך, כמו שנאמר בשיר הבא באלבום, Eye of the Beholder: "האם אתה סומך על מי שאני סומך? –עליי, על עצמי ועליי."

השיר האנטי-דתי הבוטה ביותר של מטאליקה הוא The God that Failed ("האל שנכשל"), אשר יצא בשנת 1991 במסגרת האלבום השחור. כמו ששמו מעיד עליו, השיר עוסק בכישלונו של האל, לדברי הדובר, בהיענות לתפילות בני האדם ובהושעתם מצרותיהם. הדובר בשיר טוען שהאל הוא שקרן ובוגד. בניגוד ל-Leper Messiah, שם הדובר לועג למאמינים, הרי שב"האל שנכשל" הוא דואג להם דאגה כנה ומרחם עליהם על שנבגדו וננטשו על ידי האל שהאמינו בו והתפללו אליו.[25]

קריאייטור והרודן הקתולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הת'רש הגרמנית קריאייטור הקדישה רבים משיריה לשנאה ובוז לדת ולאמונה באלוהים באשר הן, תוך האשמתן באסונות האדם. בשנת 1986 הוציאה קריאייטור את האלבום Plesure to Kill, הכולל את השיר Awakening of the Gods ("התעוררות האלים"). הדובר בשיר מוחה על כך, שלטענתו, כל מהלך חייהם של בני האדם נקבע מראש על ידי האלים, ואין ביכולתם של בני האדם לשנותו. הדובר מציג את האלים כרודנים הרודים בבני האדם ושולטים בחייהם, ואת בני האדם כעבדים חסרי אונים וחסרי שליטה על חייהם.[26]

בשנת 1987 הוציאה קריאייטור את האלבום Terrible Certainty, הכולל את השיר Blind Faith ("אמונה עיוורת"), המתאר את רדיפת הנוצרים באימפריה הרומית. הדוברים בשיר הם הרומאים, הרודפים את הנוצרים, מענים אותם בהנאה סדיסטית ולועגים להם על הפציפיזם שלהם ועל האמונה העיוורת שלהם באל שלא עוזר ולא מציל אותם מגורל אכזרי:[27]

בדיה דתית מהראש שלכם
פציפיסטים, אתם כל כך עיוורים
התפללו לאלוהים שישלח לכם נס
האמינו למראות המוח שלכם
בזמן שאנו מתחילים משחקים סדיסטיים

Religious figment of your mind
pacifist, you are so blind
pray to God to send you a miracle
believe the visions of your brain
as we start sadistic games
you are lost without your miracles – BLIND FAITH!

בשנת 1995 הוציאה קריאייטור את האלבום Cause for Conflict, הכולל את השיר Catholic Despot ("רודן קתולי"), המבקר בבוטות את האפיפיור, המכונה בשיר "הרודן של הקתולים". השיר טוען שהוא מושחת וחסר לב, וגם שאין אלוהים, על כן כל הדת היא שקר אחד גדול.[28] שיר נוסף מאותו אלבום, Men Without God ("אנשים בלי אלוהים"), מתאר אסונות שבני האדם מביאים אחד על השני ומתחיל במשפט: "כוכב לכת ננטש בידי האל שלו".[29]

השיר Dying Race Apocalypse ("מרוץ האפוקליפסה הגוסס") מתוך האלבום Enemy of God משנת 2005, המתאר את חורבן העולם באחרית הימים, מכיל את המשפט: "אלו המאמינים באלים מתחילים להתפלל את תפילות השקר שלהם".[30]

סלייר ואשליית ישו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת ת'רש נוספת הידועה בליריקה האנטי-דתית שלה היא סלייר האמריקאית. בשנת 2001 הוציאה סלייר אלבום בשם God Hates Us All ("אלוהים שונא את כולנו"). אלבום אתאיסטי, קיצוני ובוטה כלפי הדת וכלפי המאמינים. האלבום מקלל את המאמינים על טיפשותם ובורתם. האלבום כולל את השיר Darkness of Christ ("אפילת המשיח"), המעביר מסר שהדת היא שקר. השיר כולל את המשפט "כוחה של הדת הוא בדיכוי הידע" ומסתיים במשפט "אלוהים שונא את כולנו".[1]

שיר נוסף מהאלבום נקרא God Send Death ("אלוהים, שלח מוות") וכולל את המשפט: "הצרחה העיוורת שלך לאלוהיך, אל מעורר רחמים".[2] שיר נוסף מהאלבום, New Faith ("אמונה חדשה") עוסק בנטישת הדת. הדובר בשיר, הכתוב בגוף שני, פונה אל אדם מאמין שהתאכזב מהדת ומעודד אותו לנטוש אותה [3]:

קרע את זה
זה חי בתוך השכל שלך
השתק את הפחד
ששומר עליך טהור מבפנים
עכשיו אתה יכול לראות
את זוועת החיים באופן אינסופי

Tear it away
it lives inside your mind
silence the fear
that keeps you pure inside
now you can see
life's atrocities endlessly

בשנת 2006 הוציאה סלייר את האלבום Christ Illusion ("אשליית ישו"), הכולל את השיר Skeleton Christ, המביע סלידה מהדת הנוצרית, הסולחת לרוצחים ואנסים כל עוד הם מוכנים לקבל על עצמם את דתו של ישו. [4] שיר נוסף מהאלבום הוא Cult ("פולחן"), שיר שנאה לכל הדתות באשר הן, ובראש ובראשונה לדת הנוצרית, אשר מוצגת כדת מחרחרת מלחמה.[5]

איירון מיידן וסימן הצלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לכל אלה, עומד השיר Sign of the Cross ("סימן הצלב") של איירון מיידן מהאלבום X-factor משנת 1995. הדובר בשיר הוא אדם הניצב מול 11 אנשים ש"באו לשטוף את חטאיו", ואשר אחד מהם מחזיק בידו צלב. הדובר מספר כי אמונתו עומדת למבחן ותוהה מדוע האל מגן עליו, על אף שהוא לא ראוי לזה. ככל הנראה, השיר עוסק ביהודה איש קריות, אשר בגד בישו והסגיר אותו, ו-11 האנשים העומדים מולו הם 11 השליחים.[6]

לורד בליאל והשנאה לזרים בשוודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הבלאק מטאל השוודית לורד בליאל שחררה ב-2003 שיר בשם Purify Sweden ("טהרו את שוודיה"). בשיר קוראת הלהקה לשרוף ולהרוס מסגדים, כנסיות ומקדשים בודהיסטים שונים ברחבי שוודיה עד אשר "הדתות ימחקו מזכרונם של כל ילידי שוודיה". הלהקה עצמה אינה נחשבת לאנטישמית או גזענית ואינה שייכת לזרם ה-NSBM וטענה שהשיר הוא כנגד הדתות באופן כללי.

אנטישמיות ואנטי-ישראל במטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – בלאק מטאל#בלאק מטאל נאציונל-סוציאליסטי

Helloween וחומות יריחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 הוציאה להקת ההבי מטאל הגרמנית Helloween את אלבום הבכורה שלה, Walls of Jericho ("חומות יריחו"). על עטיפת האלבום נראית מפלצת אימתנית מחריבה את חומות יריחו. בהתחשב בסיפור המקראי, המתאר את בני ישראל כובשים את יריחו מידי תושביה המקומיים, פרשנות מתקבלת על הדעת היא, שהמפלצת שעל העטיפה מסמלת את מדינת ישראל (טענה זו הוכחשה בידי חברי הלהקה).

נוסף על המסר בעטיפה, האלבום כולל גם שיר בשם Judas (יהודה איש קריות), שפרשנותו שנויה במחלוקת: פרשנות אחת טוענת כי השיר מתאר את היהודים רודפי הבצע המשתלטים על הכלכלה העולמית, בהתאמה לאנלוגיה הנוצרית ליהודה איש קריות ולסטיגמה שדבקה ביהודי אירופה; לעומת זאת, מולה קיימת הפרשנות לשיר כעמדה סוציאליסטית-שמאלנית המביעה מחאה כנגד מדינות העולם הקפיטליסטיות, המנצלות את תושביהן ואת המדינות החלשות האחרות בעולם. השם "Judas" בנצרות מכוון אך ורק כלפי יהודה איש קריות סמל הרוע והבוגדנות בנצרות ולא כלפי השבט "יהודה" (Judah) כמו שנהוג לחשוב. ע"פ הלהקה השיר אינו מדבר על היהודים אלה מתאר את הממשלות העולמיות ומשווה את השליטים לבוגדניים כמו יהודה איש קריות. להלן מלות הפזמון של השיר [7]:

הילחמו למען חופש, הילחמו למען זכויות
אני רואה את הבגידה בעיניים שלכם
יהודה - שולט ביד ברזל
יהודה - יושב בממשלה
יהודה - אני לא ישו המשיח
יהודה - אתה תהיה זה שייצלב

Fight for freedom, fight for rights
I see treason in your eyes
Judas - rulin' with an iron hand
Judas - sittin' in the government
Judas - I am not a Jesus Christ
Judas - you will be the one who's crucified

ספולטורה והכיבוש הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הת'רש מטאל הברזילאית ספולטורה הצטלמה והתראיינה בתחילת דרכה תוך הבעת דעות אנטישמיות. אחר כמה שנים, אמר מנהיג הלהקה, מקס קאבלרה, באחד הראיונות: "היינו אז מאוד צעירים, ועשינו המון דברים בשביל למשוך תשומת לב. מובן שאלו לא דעותינו האמיתיות, אנחנו לא תומכים בשנאה ובגזענות כלפי אף אדם, אנו מתנצלים בפני היהודים או הישראלים שנפגעו".

ירושלים "מככבת" בקליפ של ספולטורה

בשנת 1993 הוציאה ספולטורה את האלבום Chaos A.D., הכולל את השיר Territory ("שטח"). השיר עוסק בתעמולה של השלטון ובהסתה לגזענות.[8] אמנם השיר אינו מזכיר שמות או אירועים ספציפיים, אך הקליפ לשיר צולם בישראל ומציג את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו שחברי הלהקה רואים אותו: בקליפ נראים טנקים ישראליים, גדרות תיל, שוטרי משמר הגבול מסיירים בירושלים ודגלי ישראל מונפים. כל הישראלים הנראים בקליפ הם שוטרי מג"ב חמושים או חרדים. הערבים, לעומת זאת, מוצגים כאנשים נחמדים המארחים את חברי הלהקה באוהל ומגישים להם קפה. בקליפ נראים נופיהם של ירושלים ומדבר יהודה. עם זאת ספולטורה הכחישו שהם נגד מדיניותה של מדינת ישראל והשיר למעשה אינו מדבר על הפוליטיקה הישראלית אלא עוסק בנוראיות של הסכסוך בין שני הצדדים. בנוסף לכך יש פרשנות שאפילו אומרת כי האיש המושחת שמשקר לעולם המוזכר בשיר הוא יאסר ערפאת. השיר נוגן בהופעה בישראל של סולפליי (להקתו של סולן ספולטורה מקס קבאלרה) וזכה לאהדת הקהל.

מלאך המוות של סלייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו הנשר המוזהב של סלייר

להקה נוספת אשר הואשמה באנטישמיות, ואף גרוע מכך, בנאציזם, היא סלייר. האשמה זו באה בשל לוגו הנשר המוזהב המסמל את הלהקה, אשר מזכיר את סמל הרייך השלישי, וכן בשל מדבקת צלב הקרס המודבקת בין סמלים רבים אחרים על אחת מהגיטרות של גיטריסט הלהקה, ג'ף הנמן.

בשנת 1986 סלייר הוציאה את האלבום Reign In Blood ("שלטון בדם"), הכולל את השיר "Angel of Death" ("מלאך המוות"), המתאר את ניסויי הזוועה שערך הרופא הנאצי יוזף מנגלה באסירי מחנה ההשמדה אושוויץ. השיר "מלאך המוות" הואשם כפרו-נאצי על ידי אנשים רבים שהקשיבו למילים הפותחות את השיר: Auschwitz, the meaning of pain, The way that I want you to die ("אושוויץ, משמעות הכאב - הדרך בה אני רוצה שתמות"). למרות זאת, השיר אינו מכיל רמז ולו חצי רמז לתמיכה במעשיו של מנגלה, כי אם להפך - השיר מגנה אותם. [9]

ההאשמה כי סלייר תומכים בנאצים התערערה לאחר שחברי הלהקה תרמו 10,000 דולר למרכז לחקר השואה ע"ש צייד הנאצים שמעון ויזנטל. חברי הלהקה הדגישו פעמים רבות שהם לא נאו-נאצים, וכי אין להם שום דבר נגד יהודים. הם טוענים שהתעסקותם האובססיבית בנושא השואה נועדה לתרום לתדמית המפחידה והמרושעת ותו לא. מאמץ נוסף שהלהקה עשתה כדי להוכיח שאינה נאצית, היה שבאחת מהופעותיהם ביקשה מהלהקה הישראלית בצפר לחמם אותם, אשר נענתה לבקשה עקב היות חברי הלהקה מעריצים של סלייר. בשנים האחרונות הצליחו חברי הלהקה להסיר מעל עצמם כמעט כליל את כתם הנאציזם שדבק בלהקה. כמו כן, המפיק ריק רובין ששימש את הלהקה לאורך שנים הוא ממוצא יהודי. הסגנונות המוזיקליים המאפיינים את תרבות הנאו-נאצים הם פולק מטאל, בלאק מטאל וסוגים של פאנק רוק כגון ולא ת'ראש מטאל.

"טעם הניצחון" של נוקטורנל מורטום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "טעם הניצחון" The taste of victory של להקת הפגאן NSBM (בלאק מטאל נאציונל-סוציאליסטי או בקיצור נאצי) האוקראינית Nokturnal mortum מתוך האלבום Weltanschauung (שפירושו "אמונה" בגרמנית) מדבר על מלחמת העולם השנייה. ובעצם מדבר על מלחמת אחים בין הסלאבים לגרמנים, וכביכול מכבד את שני הצדדים שנלחמו במלחמה הזאת "כחיילי הגזע הארי הלבן". השיר מאשים את היהודים בניצול האירופאים הסלאבים, והסתה ל"מלחמת אחים ארית". חשוב לציין כי מדובר בעיוות היסטורי מוחלט מאחר שלפי האידאולוגיה הנאצית על גרמניה לכבוש את הסלאבים ולהעביד אותם מאחר שלפי היטלר הסלאבים הם עם של עבדים ולא חלק מהגזע הארי כפי שהלהקה מתארת. הלהקה מדברת על המלחמה בזמן שמתחילת השיר עד בערך מחציתו ישנו שימוש בצלילי רקע של מלחמה כגון מכונות ירי, טנקים, וצעקות של חיילים. בבית זה לדוגמה נוקטורנל מורטום מתייחסים אל היהודים:

מה גרם לגרמנים ללכת כנגד הסלאבים?
מי גרם לרוסיה לרקב את אוקראינה?"
מי שאב כוח מהעולם כערפד?
מי מרגיש עצמו כאדון כיום?
אם הם לא נשרפו לפני 60 שנה, אז יש לשרוף אותם כיום

What incited the germans to go against Slavs
who made Russia to rot Ukraine?
Who sucked power from the world as a vampire?
who feels himself a master today?
If they weren't burnt those 60 years ago they should be burnt today

תמיכה בציונות ובישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאייטור וההתעוררות השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הוציאה קריאייטור את האלבום Coma of Souls, אשר כולל את השיר האנטי-נאצי People of the Lie. השיר נכתב זמן קצר לאחר נפילת חומת ברלין כמחאה על התחושה ששטף של קיצוניות ימנית ונאציזם זרם ממזרח גרמניה. עדות נוספת לעקרונותיה של קריאייטור אפשר לראות במקרה שהיה בהופעה משותפת של קריאייטור עם להקת הדת' מטאל מורביד אנג'ל. מילה זיהה כי אחד הצופים בקהל לובש חולצה עם הדפס של צלב קרס, וסירב להתחיל בהופעה עד שאותו צופה יורחק מהמקום.[10]

הזדהות עם הציונות במילים של קריאייטור

בשנת 2001 הוציאה קריאייטור את האלבום Violent Revolution. האלבום כולל את השיר Second Awakening ("התעוררות שנייה"), המתאר את סבלם של היהודים בגולה, את נאמנותם לדתם ולאלוהים ואת הגאולה בדמותה של ההתעוררות הלאומית המחודשת. השיר מדגיש את הפן הרוחני של הציונות – הוא מציג את הגלות כ"מות הנשמה" ואת השיבה למולדת כ"התעוררות הנשמה". להלן מילות הפזמון של השיר:[31]

The Second awakening, finally reborn ההתעוררות השנייה, סוף-סוף נולדים מחדש
Together we're standing, now the time has come ביחד עומדים, כעת הזמן הגיע
The Second awakening, things won't be the same ההתעוררות השנייה, דברים לא יהיו כשהיו
As the spirit awakes again כאשר הנשמה מתעוררת שוב

סבטון ומלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום Primo Victoria של סבטון משנת 2005 כולל את השיר Counterstrike, העוסק במלחמת ששת הימים. השיר, הכתוב מנקודת מבט פרו-ישראלית מובהקת, מהלל את ניצחונה הצבאי של ישראל, השיר לועג למדינות ערב על הפסדם המשפיל בהתייחס לגודלה, שטחה וצבאה הקטנים של ישראל לעומת כוחות אדירים ומתקדמים של צבאות ערב, השיר מביך את נשיא מצרים, ג'מאל נאצר, למלך ירדן, המלך חוסיין ולנשיא סוריה, חאפז אסאד; בפרט נזכרים כיבושי ירושלים, הכותל ורמת הגולן, כמו גם מבצע מוקד (מכת המנע (counterstrike) שהשמידה את רוב הכוח האווירי של צבאות ערב) וגירוש הירדנים אל מעבר לנהר הירדן. להלן קטע מתוך השיר:[32]

6 days of fire 1 day of rest 6 ימים של אש יום אחד של מנוחה
June 67 taught them respect יוני 67 לימד אותם כבוד
Control Jerusalem שלטו על ירושלים
3 nations fallen in 6 days of war 3 עמים נפלו ב-6 ימי מלחמה
Traitorous neighbours שכנים בוגדניים
Received as deserved קיבלו כראוי להם
Under the sun in the dust of the war מתחת לשמש באבק המלחמה
1 nation standing stronger than before אומה אחת עומדת חזק מבעבר

שיר זה לא מקרי, שכן סבטון ידועה בעמדותיה הפרו-ישראליות, ואף הופיעה בארץ מספר פעמים.

הנצחת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיילם והעיירה הבוערת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – קדיש (אלבום), העיירה בוערת

בשנת 1994 הוציאה להקת הדום/דת' מטאל הישראלית Salem את האלבום Kaddish ("קדיש"), המוקדש כולו לנושא השואה. [11] התמונות בחוברת המלים המצורפת לאלבום הן תמונות אשר צולמו בגטאות ובמחנות ההשמדה, חלקן תמונות זוועה. הדובר בשיר הנושא הוא ניצול השואה המתאבל על קרוביו שנרצחו. בשיר, אשר נכתב כולו (בדומה לשאר שירי הלהקה) באנגלית), זועק הדובר משפט אחד בעברית: "אלוהים, איפה טעינו? מה חטאנו?".

השיר הכי מפורסם מהאלבום הוא השיר היחיד שנכתב בעברית, העיירה בוערת. מילותיו של שיר זה נכתבו בשנת 1938 על ידי המשורר היהודי מרדכי גבירטיג בעקבות פוגרום פטישיק, ומדבר על שריפתה של עיירה יהודית. סיילם לקחו את שירו של גבירטיג, שהולחן כבר בעבר והושר ביידיש ובעברית בשנות ה-50, ועיבדו אותו לגרסת מטאל. התמונה המוצגת ברקע למלים של "העיירה בוערת" היא התמונה המפורסמת של בית הכנסת הבוער בגטו ורשה בעת חיסול הגטו בידי הנאצים. לשיר "העיירה בוערת" צורף וידאו קליפ המורכב מסרטונים שצולמו במחנות השמדה. פרסום השיר והקליפ עוררו מהומה בישראל על רקע הדרך הבלתי רגילה שבה בחרו חברי הלהקה להנציח את זכר השואה ואף נערך על כך דיון בכנסת.

סלייר ו"מלאך המוות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Angel of Death

ב-1986 כתבה להקת הת'ראש מטאל סלייר (Slayer) את השיר "Angel of Death" העוסק במעלליו האכזריים של הרופא הנאצי יוזף מנגלה במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

המילים בשיר מפרטות את הניתוחים הניסיוניים של מנגלה על מטופליו במחנה הריכוז אושוויץ במהלך מלחמת העולם השנייה. מחקריו של מנגלה בוצעו, בין השאר, על קבוצות כמו גמדים ותאומים וכללו מבחנים פיזיים ופסיכולוגיים. בין המבחנים שמוזכרים ב"Angel of Death" הם ניתוחים ניסיוניים המבוצעים ללא הרדמה, עירוי דם בין תאומים, ניסור של גופי אדם, מבחן עמידות לבידוד, מבחן עמידות לגז רעיל, הזרקת חיידקים קטלניים, ניתוחים להתאמה מגדרית והסרת איברים וגפיים.

Auschwitz, the meaning of pain אושוויץ, משמעות הכאב
The way that I want you to die הדרך בה אני רוצה שתמותו
Slow death, immense decay מוות איטי, ריקבון עצום
Showers that cleanse you of your life מקלחות שמנקזות מכם את חייכם
Forced in Like cattle נדחפים פנימה כמו בקר
You run אתם רצים
Stripped of מופשטים
Your life's worth מערך חייכם
Human mice, for the Angel of Death עכברים אנושיים, עבור מלאך המוות
Four hundred thousand more to die עוד 400,000 למות
Angel of Death מלאך המוות
Monarch to the kingdom of the dead מלך ממלכת המתים
Sadistic, surgeon of demise סאדיסטי, מנתח הפטירה
Sadist of the noblest blood סאדיסט מהדם הכי אציל

(מילות השיר המלאות)

"Angel of Death" עורר זעם בקרב ניצולי השואה ומשפחותיהם וכן בקרב הציבור הכללי. המחלוקת הובילה להאשמות ב"סימפתיה לנאציזם" שנשמעות כלפי הלהקה עד היום. חברי הלהקה הכחישו סימפתיה כלפי הנאצים וטענו שמדובר בעניין אינטלקטואלי וכן דרך ליצור תדמית מפחידה וקודרת ללהקה.

גרייב דיגר ומצעד התמימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר March Of The Innocence של להקת ההבי מטאל הגרמנית Grave Digger עוסק באומץ של קורבנות השואה הצועדים אל מותם במחנות ההשמדה ותאי הגזים של הנאצים, הבוחרים למות על קידוש השם ולא לוותר על אמונתם הדתית וזהותם, גם אם זה יעלה בחייהם. סולן הלהקה, כריס בולטנדאל, אמר בריאיון לתקשורת הישראלית שהשואה היא זוועה ורגע השפל של האנושות והשיר March Of The Innocence עוסק ב...

אחד מרגעי השפל של האנושות ואחד הרגעים המזעזעים בהיסטוריה האנושית, אני כגרמני שמתבייש במעשי בני עמי במלחה"ע השנייה הרגשתי צורך להעלות את הנושא הכאוב הזה ולהצדיע לאומץ לבם של הקורבנות החפים מפשע. השיר מדבר על הצעדה האחרונה של היהודים במחנות ההשמדה אל עבר המקלחות שהיו מלאות בגז, על השביל האחרון לפני המוות, על האימה, על הזוועות שהנאצים עוללו שעד היום מזעזעים אותי, השיר מוקיר ומכבד את אומץ לבם של בני עמכם שבחרו לא להיכנע לנאצים, לא לוותר על אמונתם הדתית גם אם זה יביא למוות, הם העדיפו למות מאשר לוותר על זהותם.

ריאיון עם כריס בולטנדאל, הופיע ברייבן מטאל.

סבטון ועליית הרשע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום Attero Dominatus של סבטון כולל את השיר Rise of Evil ("עליית הרשע"), המתאר את עליית הנאציזם לשלטון בגרמניה ואת תחילת רדיפת היהודים עד לערב מלחמת העולם. השיר מתאר את ההשתלשלות ההיסטורית של האירועים, החל מהתמרמרות העם הגרמני על ההשפלה של חוזה ורסאי, דרך עליית הנאצים, שריפת הספרים, ליל הבדולח ועד לשליחת היהודים אל מחנה הריכוז דכאו. השיר מסתיים במספר שאלות רטוריות העולות לקראת פרוץ המלחמה, כאשר האחרונה היא: "מי יעצור את הטירוף הזה...אף אדם! אף ארץ!" [12] לשיר מצורף קליפ המורכב מסרטונים שונים שצולמו בתחילת ימי המשטר הנאצי.

דיסטרבד ו"לעולם לא שוב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הוציאה להקת הוא מטאל האמריקאית Disturbed אלבום חדש בו נמצא השיר "Never Again" בו סולנה היהודי של הלהקה דייוויד דריימן שר על השואה, על משפחתו שנרצחה בידי הנאצים והתנגדותו למכחישי השואה. השיר מדגיש את גבורתו של העם היהודי ששרד את השואה בעוד שהנאצים נעלמו מן העולם. בשיר מתאר דייוויד את גאוותו בעמו ששרד ומצהיר שלעולם השואה לא תחזור Never Again.

התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקורפיונז ו"רוח השינוי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הוציאה להקת ההארד רוק הגרמנית הוותיקה סקורפיונז את האלבום Crazy World, הכולל את השיר המפורסם Wind of Change ("רוח של שינוי"), העוסק בשינויים הפוליטיים שחלו במזרח אירופה באותן שנים – נפילת חומת ברלין, מגמת החופש שהתפשטה בגוש המזרחי (שהוביל להתפרקות ברית המועצות זמן קצר לאחר מכן) וסופה של המלחמה הקרה, אשר משמש ובא. הן מבחינת המלים והן מבחינת המנגינה, השיר כתוב בנימה רגועה ואופטימית, ומעביר מסר של תקווה לעתיד טוב יותר שעומד בפתח, עם שחרורם של עמי מזרח אירופה מעול הדיקטטורה הסובייטית. השיר גם מציג את האפשרות לפגוש סוף-סוף את האנשים שמעבר לחומה: "האם אי פעם חשבת שנוכל להיות כל-כך קרובים, כמו אחים?" [13] השיר "Wind of Change" התפרסם בעולם והיה לאחת מקלאסיקות הרוק הידועות והאהובות ביותר.

איירון מיידן ו"אמא רוסיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה שנה הוציאה גם איירון מיידן שיר לכבוד המאורע – Mother Russia ("אמא רוסיה"), מתוך האלבום No Prayer for the Dying. הדובר בשיר פונה אל "אמא רוסיה" בגוף שני. הוא מהלל את ההיסטוריה המפוארת של רוסיה, מזכיר את אקלימה הקר והמושלג, את הצארים ואת השירה המלכותית, אך בשורה האחרונה הוא אומר: "את יכולה להיות שמחה, כעת עמך חופשי". [14]

מטאל, פיגועי התאומים והמלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר להקות מטאל הגיבו ביצירתן לפיגועי 11 בספטמבר, לסכסוך הישראלי-פלסטיני (בייחוד האינתיפאדה השנייה) ולמלחמה בטרור שפרצו במילניום החדש.

מגאדת' ו"המלחמות הקדושות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הת'רש מטאל האמריקאית מגאדת' ידועה בהתמקדותה בתחומים פוליטיים רבים. אחד השירים הפוליטיים המפורסמים של מגהדת' הוא Youthanasia, המדבר על הילדים ה"נתלים לייבוש" בשולי החברה.

שיר פוליטי נוסף של מגאדת' הוא Holy Wars ("מלחמות קדושות"), מתוך האלבום Rust in Peace, אשר יצא בשנת 1990. השיר מספר על הסכסוך היהודי ערבי במזרח התיכון.

After Forever והאינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת המטאל גותי ההולנדית "After Forever" ממעטת לעסוק בפוליטיקה בשיריה. אך באלבום Decipher משנת 2001 מופיע שיר בשם Forlorn Hope (בתרגום חופשי: "תקווה חסרת סיכוי") המתייחס להתפרצות גל הטרור של האינתיפאדה השנייה שהרס כל תקווה להסכם שלום ושבירת מעגל הדמים. השיר מתאר את יאסר ערפאת (מבלי לנקוב בשמו) ואת הפלסטינים כמי שאחראים לחידוש מעגל האלימות בשם הג'יהאד (מוזכר שהמחבלים מחפשים פרס מאללה בעולם הבא) ואילו ישראל מתוארת כמי שאיננה מוכנה להבליג על כך ("לא נהסס להתחיל בהתקפה, אם תחתרו תחת ההסכם"). [15] באמצע השיר מופיעה הקלטה של קטע מנאומו של יצחק רבין בטקס החתימה על הסכם העקרונות (שלפני הסכם אוסלו) בוושינגטון, בה הוא קורא לשלום ופיוס בין העמים ולהפסקת שפיכות הדמים. לשיר מצורף קליפ המורכב מתמונות שונות מהאינתיפאדה. יש לציין, כי הלהקה אינה נוקטת עמדה של צד כלשהו בסכסוך. הן השיר והן הקליפ מציגים את שני צדדי הסכסוך, את השכול בשני הצדדים ואת הזעם של שניהם. בתחילת הקליפ מוצגת כתובת הקדמה בה נכתב: "קליפ זה מוקדש למסר של שלום, הבנה ואהבה". הקליפ מסתיים בציטוט של רבין: "הגיע הזמן כעת לא רק לחלום על עתיד טוב יותר - אלא להגשים אותו".

סיילם והטרור הפלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירם של סיילם משנת 1998, "Flames" ("להבות") מהאלבום "A Moment of Silence" היה בין הראשונים לעסוק בפיגועי ההתאבדות, כאשר היה עדיין מדובר בתופעה חדשה יחסית בישראל.

ערך מורחב – Collective Demise

בשנת 2002, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, הוציאה Salem אלבום בשם Collective Demise ("מוות קולקטיבי"), המוקדש כולו להבעת זעם על הטרור הפלסטיני נגד אזרחי ישראל ולתיאור הטרוריסטים כרוצחים אל-אנושיים, מושחתים, מטורפים וחסרי היגיון.[33] לשיר Act of War ("פעולה של מלחמה") צורף וידאו קליפ בגווני ספיה, בו נראה מחבל מתאבד יוצא אל המשימה שלו - להתפוצץ באוטובוס. בתחילת הקליפ מוצגת כתובת הקדמה, בה נכתב באנגלית: "קליפ זה זהו ניסיון להראות לעולם המערבי את האבסורד שבמדיניות המחבלים המתאבדים הנתמכת על ידי הרשויות הפלסטיניות".

קריידל אוף פילת' ופיגועי 11 בספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הוציאה להקת הבלאק מטאל הבריטית Cradle of Filth את האלבום Nymphetamine. האלבום כולל את השיר Nemesis (נמסיס – אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית), המתאר את זעמו של הדובר על פיגועי 11 בספטמבר, ואת שנאתו למבצעי הטבח. הדובר בשיר שכל את בתו בטבח, והוא קורא לנקמה באויבי תרבות המערב.[34]

אפיקה ופיגועי 11 בספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת אפיקה מתייחסת גם היא לטרור ולפיגועי 11 בספטמבר. בשיר Facade of Reality (The Embrace that Smothers - Part V)[35] יש ביקורת על אלה המנצלים את הדת להרע לאחרים ולתת רישיון לרצח בשם האלוהים. השיר מציג גם את נקודת המבט של המחבלים המתאבדים, שתשוקתם למות "מות קדושים" חזקה מתשוקת המערב לחיות, ולשמחבלים לא אכפת מהעצב שהם גורמים לקורבנות ולמשפחותיהם. השיר מתייחס בבירור לטרור אסלאמי ולפיגועי 11 בספטמבר וש בו סמפלים (דברי אומר) של טוני בלייר שמדבר על פיגועי 11 בספטמבר ואומר שהטרור הוא הרוע החדש בעולם.

השיר Seif Al Din "The Embrace That Smothers - Part VI"‎ מתייחס גם הוא לטרור שמבוצע בשם האסלאם ולכן שזה ניצול לרעה של מאמינים עיוורים לבצע מעשי רשע, בשם "סייף אל-דין".

dream theater והבנים שהוקרבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת המטאל המתקדם האמריקאית dream theater הוציאה בשנת 2005 את אלבומה השמיני octavarium, השיר השביעי באלבום, sacrificed sons מוקדש לקורבנות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר. בשיר, קורבנות המתקפה מתוארים כגיבורים חפים מפשע שנתפסו בהפתעה. בשיר מושמעת ביקורת קשה על האסלאם, ונאמר שהמתקפה בוצעה בהשראת האמונה המוסלמית ( faith inspired ) ושכתבי הקודש הטעו אותם.

בתחילת השיר נשמע ביקורת על החגיגות שהתרחשו בשטח הרשות הפלסטינית בזמן הפיגועים, בקטע בו הושמעו דיווחי חדשות מוקלטים מאותו היום, יש דיווח שבו נאמר : "אלפי פלסטינים חוגגים ברחובות וקוראים 'אללה הוא טוב!'"

אינקיובס וג'ורג' ווקר בוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' ווקר בוש. מואשם על ידי אינקיובס בשיגעון גדלות, ואף מושווה להיטלר

אחד משירי הרוק והמטאל המפורסמים ביותר בנושא המלחמה בטרור הוא השיר Megalomaniac ("בעל שיגעון גדלות") של להקת הניו מטאל/רוק אלטרנטיבי האמריקאית אינקיובס, אשר יצא בשנת 2004. אלא שבעוד שמספר להקות מטאל בחרו לגנות בחריפות את הטרור האסלאמי, הרי שאינקיובס בחרו לגנות בשירם דווקא את נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. בשיר, אשר כתוב בגוף שני, הדובר פונה אל בוש (מבלי לנקוב בשמו), מאשים אותו בשיגעון גדלות, לועג לו על כך ובפזמון הוא קורא !Step down, step down ("התפטר, התפטר!"). בתחילת השיר הדובר אומר לנמנע, כי לו היה פוגש בו, היה כורת לו את שתי הכנפיים. הכוונה היא לכנפיים דמיוניות, אשר בעל שיגעון הגדלות הצמיח לעצמו. [16]

בקליפ המצורף לשיר נראה היטלר ממריא לשמים בעזרת שתי כנפיים אשר צמחו לו בגבו. לאחר מכן נראה שחקן המגלם את בוש, נואם בפני קהל מפגינים עוין ומנופף בתינוק (כמנהג הפוליטיקאים). "בוש" גובה לממדים עצומים, ממריא למעלה על גבי מכל נפט שמתיז נפט לכל הכיוונים עד בשלב מסוים ראשו הופך לראש של נץ, אשר טורף אנשים. בסוף הקליפ "בוש" מורה באצבעו ואז מתרחש פיצוץ אטומי – קטע אשר מביע זעקה על העובדה כי מנהיגים יכולים בהינף אצבע לגרום למותם של מיליונים.

השיר Megalomaniac, ביחד עם הקליפ המצורף לו, הוא אחד השירים הבוטים ביותר שנכתבו כנגד ההתקפה האמריקאית על עיראק, שכן הוא תוקף ישירות ובאופן אישי את ג'ורג' בוש, מאשים אותו בשיגעון גדלות ובכך שהוא יצא למלחמה בשביל להשתלט על הנפט בעיראק, ומרחיק לכת בכך שהוא אף משווה אותו להיטלר. אף-על-פי-כן, הקליפ שודר במשך זמן רב ב-MTV וזכה לחשיפה נרחבת.

מיניסטרי וג'ורג' ווקר בוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של ג'ורג' ווקר בוש על עטיפת האלבום Rio Grande Blood

באותה שנה הוציאה להקת האינדסטריאל מטאל האמריקאית מיניסטרי את האלבום Houses of the Molé ("בתיה של החפרפרת"), המוקדש כולו להבעת ביקורת נוקבת נגד נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש.[36] כל שמות השירים מתחילים באות W, מלבד השיר הראשון, שנקרא .No W, כנראה מתוך כוונה ללעוג לג'ורג' בוש הבן, שכינויו הרווח הוא "W". קטע זה כולל מספר סימפולים סאטיריים של קטעים מתוך נאומיו של הנשיא בוש, בעיקר כאלו שנגעו במלחמתו בטרור. בשיר אחר באלבום, Wrong, פונה הדובר אל הנמען, בוש, ואומר לו: "אתה טועה בכל פעם מחדש, מה גורם לך לחשוב שזו זכותך האלוהית לרצוח אנשים בקרב מיותר, אתה כמו אנס שמביט בקורבן - דמוקרטיה". האלבום מהווה חלק מטרילוגיית אלבומים שתעסוק בנושא; האלבום השני Rio Grande Blood ("נהר גדול של דם") הכיל שיר בשם "מר סכנה", הכינוי אותו העניק הוגו צ'אווס לבוש.

Lamb Of God ומלחמת עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הגרוב מטאל האמריקאית Lamb of God הוציאה בשנת 2004 את האלבום Ashes of the Wake אשר מוחה על מלחמת עיראק והפלישה האמריקאית לאפגניסטן. אחד השירים באלבום הוא Now You Got Something to Die For ("עכשיו יש לך משהו למות עבורו") - הדובר בשיר מבקר את שני הצדדים במלחמה ומשתמש במילים כמו "שילחו את הילדים לתוך האש" (כנגד המחבלים המשתמשים בילדים וגם כנראה ביטוי על החיילים האמריקאים הצעירים) ו"הפיצו את הדמוקרטיה עם גשם של פצצות" (ההפצצות של צבא ארצות הברית על עיראק ואפגניסטן).[37]

קריאייטור והמחבלים המתאבדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הוציאה קריאייטור את האלבום Enemy of God ("אויב האל"), המוקדש ברובו לנושא הטרור ולהוקעת הדת והאמונה באלוהים באשר הן. באחד הראיונות, הסביר סולן הלהקה, מילה פטרוזה (אשר כותב את מלות כל השירים), כי הטרוריסטים המוסלמים רואים ב"כופרים" שכמותו את אויבי האל; ואם האל שלהם מצווה עליהם לרצוח ולהתאבד, אז הרי שהוא גאה להיות אויבו.

גולת הכותרת של האלבום היא שיר הזעם Suicide Terrorist ("מחבל מתאבד"), המוקיע את תופעת טרור ההתאבדות.

סבטון ובן לאדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום Attero Dominatus של סבטון משנת 2005 מכיל את השיר In the Name of God ("בשם האל"), אשר, עוסק בטרור אסלאמי. השיר כתוב בגוף שני (הדובר פונה אל המחבלים), ומציג את הטרוריסטים המוסלמים כרוצחים פחדנים, הרוצחים נשים וילדים בשמו של האל ואחר כך בורחים ומתחבאים. המלים "הילחם כשאתה בוחר להילחם, התחבא במערה כשאתה ניצוד" מרמזות לבן לאדן, אשר, ככל הנראה, התחבא במערה מאז פיגועי 11 בספטמבר, עד שחוסל במבצע חנית נפטון. בסוף השיר הדובר מבטיח למחבלים נקמה על מעשיהם: "נהרוס את ביתכם". להלן הפזמון של השיר:[38]

Chosen by god or a coward insane? נבחר האל או פחדן מטורף?
Stand up and show me your face! עמוד והראה את פניך!
Suicidal, in a trance אובדניים, בטראנס
A religious army צבא דתי
Fight without a uniform and hide in the crowd נלחמים בלי מדים ומתחבאים בתוך ההמון
Call it holy, call it just קראו לזה קדוש, קראו לזה צודק
Authorized by heaven מוסמכים על ידי שמים
Leave your wounded as they die, and call it gods will נטשו את הפצועים שלכם כשהם גוססים וקראו לזה רצון האל

גאד פורביד: חללי המלחמה כשחקני פוטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת המטאלקור האמריקאית גאד פורביד הוציאה בשנת 2005 את האלבום IV:Constitution of Treason ("חוקת הבגידה"), המציג ביקורת על ההתנהלות של הממשל האמריקאי אחרי התקפות הטרור ב-11 בספטמבר והיציאה למלחמה באפגניסטן ועיראק. בקליפ לשיר To the Fallen Hero ("לגיבור שנפל") מהאלבום, מוצגת נבחרת פוטבול של תיכון אמריקאי בתור חיילים אשר נפלו במלחמה. הקליפ מתחיל כאשר הנבחרת עולה למשחק ולקראת סוף השיר המשחק נהפך לטקס אזכרה לשחקנים של הנבחרת שנהרגו בעת שירותם הצבאי (כנראה בעיראק או אפגניסטן).

הג'יהאד על-פי סלייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הוציאה סלייר אלבום פוליטי במיוחד בשם Christ Illusion ("אשליית ישו"), אשר כמעט כל השירים בו הם שירים פוליטיים עם מסרים בוטים במגוון נושאים, רובם קשורים בפיגועי 11 בספטמבר ובמלחמה בטרור: השיר Flesh Storm דן בבולמוס התקשורתי של זוועות מלחמה, ככל הנראה הכוונה היא למלחמות באפגניסטן ובעיראק. השיר Eyes Of The Insane ("עיני המטורף") עוסק בחייל אשר נרדף על ידי פניהם של האנשים שהרג, ואילו השיר Conference הוא שיר שנאה נגד ממשלת ארצות הברית.

על עטיפת האלבום מופיע ציור של ישו, כשזרועותיו חתוכות והוא עומד בתוך ים של דם מלא בגופות, ועל חזהו מקועקעת המילה "ג'יהאד". כתובת זו מרמזת על אחד השירים הבולטים באלבום, Jihad – "ג'יהאד". השיר כתוב בגוף ראשון, כאשר הדובר הוא "לוחם" ג'יהאד נלהב, הפונה אל קורבנו הגוסס ומתאר בגאווה כיצד הוא רוצח אותו בעינויים למען אלוהים. בשלב מסוים הוא פונה אל "המאמינים" וקורא להם להצטרף אל המלחמה הקדושה בכופרים. בסוף השיר הדובר אומר למאמינים כי האויב הוא "The Great Satan" – "השטן הגדול" – מטפורה מוכרת לארצות הברית. להלן הפזמון של השיר:[39]

I will see you burned alive אני אראה אותך נשרף חי
Screaming for your God צורח לאלוהיך
I will watch you die אני אצפה בך גוסס
This is God's war זו מלחמת האל
God's war מלחמת האל

פוליטיקה ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיילם ועמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר Amona של סיילם, להקה שהרבתה לעסוק בכאב העם היהודי, מתאר את המאבק בעמונה מנקודת מבטם של מתנגדי ההתנתקות, כמחאה על ההתנתקות, חולשתו של השלטון המתנכל לאזרחיו וכמאבק עקרוני כנגד התנתקויות נוספות ומסירת שטחים נוספים לאויב. להלן מילות הבית הראשון:[40]

A spineless reign shows signs of fear of the enemy שלטון חסר חוט-שדרה מגלה סימני פחד מן האויב
Divide the land, tear out the heart of the nation חלק את הארץ, עקור את לב האומה
A war declared by a state on its citizens מלחמה הוכרזה על ידי המדינה על אזרחיה
:It's our last stand זוהי עמדתנו האחרונה:
WE HEAD STRAIGHT TO AMONA! פנינו מועדות היישר אל עמונה!

בהמשך השיר מתקומם הדובר על האל שנטש את העם הנבחר בגלל חרון אפו, ועל בתי המשפט שאפשרו ל"גירוש" לעבור ובכך יצרו תקדים מסוכן.

לעומת זאת, הסולן זאב טננבוים סייג את המסר העולה מהשיר:

"להבדיל ממה שאולי זה נשמע, התרעומת של השיר "Amona" היא לא כנגד פינוי היישוב, ולא דן האם היו צריכים לפנות אותם או לא צריך לפנות אותם. התרעומת שמביע השיר היא כנגד הצורה הברוטאלית בה נעשה פינוי היישוב. עמונה לא הייתה התנחלות או מאחז בלתי חוקי, אלא יישוב שקיבל את כל האישורים מהמדינה להתקיים, ואף יותר מכך, מי ששלח את אותם מתיישבים לגור במקומות האלה כמו עמונה, לאורך כל 40 השנים האחרונות הייתה המדינה."[41]

עמדה זאת מתבטאת בשורה: "Once on a mission But now banned". על עצמו העיד שפעם היה ימני אך דעותיו התמתנו והוא אף תומך בפינוי יישובים, אך לא בצורה ברוטאלית כמו שנעשה בעמונה.

חוסר צדק וחוסר שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

And Justice for All... של מטאליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום ...And Justice for All.

השיר "...And Justice for All" של מטאליקה מדבר על חוסר צדק ועל כך שהכסף שולט באזרחים ובמערכת הצדק. להלן הפזמון:

The ultimate in vanity האולטימטיבי ביהירות
Exploiting their supremacy מנצלים את עליונותם
I can't believe the things you say אני לא מאמין לדברם שאתה אומר
I can't believe the price אני לא מאמין למחיר
You Pay שאתה משלם
Noting can save you שום דבר לא יכול להצילך
Justice is lost הצדק אבד
Justice is raped הצדק נאנס
Justice is gone הצדק נעלם

בעטיפת האלבום נראית אלת הצדק היוונית, חבולה, עיניה מכוסות, ידיה קשורות וממאזני הצדק שלה נופלים דולרים. שיר הנושא של האלבום מוחה על שחיתות האדם וטוען שהכסף מחליף את המוסר וגורם לחוסר הצדק בעולם.[42] עם זאת, השיר אינו אנטי-קפיטליסטי או סוציאליסטי, אלא בא להעביר ביקורת על אובדן המוסר והצדק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילות השיר War Pigs של להקת בלאק סבאת', באתר Dark Lyrics
  2. ^ מילות השיר Hand of Doom של להקת מנוור, באתר הלהקה הרשמי
  3. ^ המחשה נוספת אפשר לראות בתמונת הכניסה לאתר הרשמי של הלהקה
  4. ^ מילות השיר Fight For Freedom של להקת מנוור, באתר הלהקה הרשמי
  5. ^ מילים לשירי להקת Rhapsody, באתר Dark Lyrics
  6. ^ מילות השיר Disposable Heroes של להקת מטאליקה, באתר Rock Lyrics
  7. ^ מילות השיר One של להקת מטאליקה, באתר Rock Lyrics
  8. ^ מילות השיר Civil War של להקת גאנז אנד רוזס, באתר Rock Lyrics
  9. ^ מילות השיר Killing in the Name של להקת רייג' אגיינסט דה מאשין, באתר Lyrics (On) Demand
  10. ^ מילות השיר Run to the Hills של להקת איירון מיידן, באתר DarkLyrics
  11. ^ מילות השיר The Trooper של להקת איירון מיידן, באתר Dark Lyrics
  12. ^ הפוסטר The Trooper של להקת איירון מידן, באתר AllPosters.com
  13. ^ [http://www.darklyrics.com/lyrics/ironmaiden/aceshigh.html#1 מילות השיר Aces High של להקת איירון מיידן, באתר Dark Lyrics
  14. ^ מילות השיר Afraid to Shoot Strangers של להקת איירון מיידן, באתר Dark Lyrics
  15. ^ מילות השיר Fortunes of War של להקת איירון מיידן, באתר Dark Lyrics
  16. ^ מילות השיר The Aftermath של להקת איירון מיידן, באתר Dark Lyrics
  17. ^ מילות השיר The Clansman של להקת איירון מיידן, באתר Dark Lyrics
  18. ^ מילות השיר Paschendale של להקת איירון מיידן, באתר Dark Lyrics
  19. ^ מילות השיר Sabra and Chatila של להקת לג'נד, באתר הלהקה
  20. ^ מילות השיר Primo Victoria של להקת סבטון, באתר Dark Lyrics
  21. ^ מילות השיר Stalingrad של להקת סבטון, באתר Dark Lyrics
  22. ^ מילות השיר Attero Dominatus של להקת סבטון, באתר Dark Lyrics
  23. ^ מילות השיר Nuclear Attack של להקת סבטון, באתר Dark Lyrics
  24. ^ מילות השיר Leper Messiah של להקת מטאליקה, באתר Rock Lyrics
  25. ^ מילות השיר The God That Failed של להקת מטאליקה, באתר Rock Lyrics
  26. ^ מילות השיר Awakening of the Gods של להקת קריאייטור, באתר Dark Lyrics
  27. ^ מילות השיר Blind Faith של להקת קריאייטור, באתר Dark Lyrics
  28. ^ מילות השיר Catholic Despot של להקת קריאייטור, באתר Dark Lyrics
  29. ^ מילות השיר Men Without God של להקת קריאייטור, באתר Dark Lyrics
  30. ^ מילות השיר Dying Race Apocalypse של להקת קריאייטור, באתר Dark Lyrics
  31. ^ KREATOR LYRICS - "Violent Revolution" (2001) album, www.darklyrics.com
  32. ^ SABATON LYRICS - "Primo Victoria" (2005) album, www.darklyrics.com
  33. ^ SALEM LYRICS - "Collective Demise" (2002) album, www.darklyrics.com
  34. ^ CRADLE OF FILTH LYRICS - "Nymphetamine" (2004) album, www.darklyrics.com
  35. ^ EPICA LYRICS - "The Phantom Agony" (2003) album, www.darklyrics.com
  36. ^ MINISTRY LYRICS - "Houses Of The Mole" (2004) album, www.darklyrics.com
  37. ^ LAMB OF GOD LYRICS - "Ashes Of The Wake" (2004) album, www.darklyrics.com
  38. ^ SABATON LYRICS - "Attero Dominatus" (2006) album, www.darklyrics.com
  39. ^ SLAYER LYRICS - "Christ Illusion" (2006) album, www.darklyrics.com
  40. ^ SALEM LYRICS - "Necessary Evil" (2007) album, www.darklyrics.com
  41. ^ :: Metalist Magazine :: Interviews :: Salem - מטאל ישראלי מול הרע במיעוטו ::, באתר www.metalist.co.il
  42. ^ מילות השיר ...And Justice for All של להקת מטאליקה, באתר Rock Lyrics
הבי מטאל
תת-סוגות
מטאל קיצוני (כולל בלאק מטאל, דת' מטאל, דום מטאל, ספיד מטאל, ת'ראש מטאל) • גרוב מטאלפאוור מטאלמטאל גותי (דום-דת' גותי, מטאל גותי סימפוני) • מטאל סימפוניגלאם מטאל
סוגות היתוך
מטאל אלטרנטיבי (כולל נו-מטאל, ראפ מטאל, פאנק (Funk) מטאל) • מטאלקור (כולל דת'קור) • גריינדקוראינדסטריאל מטאלפולק מטאלמטאל נאו-קלאסיפרוגרסיב מטאלסלאדג' מטאלסטונר רוקגראנג'
סצינות אזוריות
דת' מטאל סקנדינביהגל החדש של ההבי מטאל הבריטיהקשיחות הגרמנית החדשה
ראו גם
מטאל בישראלמטאליסטפוליטיקה במטאלפולחן השטן במטאל
פורטל הבי מטאל