פוליטיקה של אוגנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
אוגנדה
סמל אוגנדה

אוגנדה היא רפובליקה והשלטון בה מתבסס על דמוקרטיה נשיאותית. נשיא המדינה עומד בראשה ואף בראשו של בית הנבחרים המבוסס על מערכת רב-מפלגתית. הממשלה והמועצה הלאומית מתחלקות בסמכויות של הראשות המבצעת. זכות הבחירה בבחירות ניתנת לכל אזרח מגיל 18 ומעלה. על מנת להקטין את האלימות שנוצרה בין הפלגים במדינה בשנת 1986 הועבר חוק שאסר על קיום פעילות מפלגתית אך אפשר למועמדים לבחירות להתמודד ולשווק את עצמן באופן עצמאי (אף על פי כן, מותר היה למועמד להשתייך למפלגה). משאל עם שנערך ביולי 2005 ביטל את האיסור בן 19 השנים על קיום מפלגות בפוליטיקה.

בחירות לנשיאות נערכו בפברואר 2006 מוסווני התמודד נגד כמה יריבים, הבכיר מביניהם דר. קיזה בסייה. מוסווני הוכרז לבסוף הזוכה והמשקיפים הבינלאומיים במדינה אישרו את העובדה שהבחירות היו חופשיות. למרות זאת ולמרות ההכרזה שהבחירות היו דמוקרטיות, התקיימה רדיפה של האופוזיציה על ידי הממשלה חודשים אחדים לפני הבחירות. הקואליציה הפריעה לקיומו של הקמפיין האופוזיציוני, פגיעה בפעילות פוליטית של המתנגדים לממשלה המכהנת, הפניית האשמות על אונס ופשעים אחרים נגד ביסגייה ושימוש בכספי מיסים למימון הקמפיין של הקואליציה.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש מדינת אוגנדה עומד נשיא אשר נבחר בבחירות כלליות לתקופת כהונה בת 5 שנים. נכון לשנת 2008, נשיא אוגנדה הוא יוורי מוסבני, אשר משמש בנוסף כמנהיג צבא אוגנדה. הנשיא מכהן בתפקידו החל מינואר 1986.

הנשיא הוא זה אשר ממנה את שרי הממשלה מבין חברי הפרלמנט אשר נבחרו בבחירות. ראש הממשלה, אפולו נסיבמבי, עוזר לנשיא בפיקוח על הממשלה. נסיבמבי הוא ראש הממשלה החל מאפריל 1999. סגן הנשיא הוא גילברט בוקניה. הוא החל את כהונתו במרץ 2003.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרלמנט האוגנדי ישנם 332 חברים[1]. מתוכם, 215 הם נבחרי-ציבור אשר נבחרים בבחירות ישירות, בנוסף כל אחד מ-79 (עתידים להשתנות ל-80) המחוזות המנהליים באגנדה בוחר אישה אחת והיתר הם נציגים של קבוצות בעלות אינטרס מיוחד: 10 אנשי צבא, 5 נכים, 5 נערים, 5 נציגים ממעמד-הפועלים ו-13 חברים שכיהנו בעבר כשרים.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות השופטת באוגנדה מתפקדת כזרוע עצמאית של הממשלה ומורכבת מבתי-משפט לתביעות אזרחיות, בתי-משפט לתביעות פליליות, בית-משפט עליון, בית-משפט לערעורים ובית-דין גבוה לצדק. השופטים בבית-המשפט העליון נבחרים בידי הנשיא ואילו השופטים בבית-הדין הגבוה לצדק נבחרים בידי הנשיא ומאושרים בידי הפרלמנט.

חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה האוגנדית אומצה ב-8 באוקטובר 1995, על ידי 284 חברי ועדת החוקה לאחר דיונים מעמיקים על טיוטת החוקה אשר הוצעה במאי 1993. ב-1995 הממשלה עיצבה מערכת חוקים המבוססת על חוקי הדין המקובלים באנגליה. אוגנדה מוכנה לקבל את החלטות בית הדין הבינלאומי לצדק, אך עם סייגים מסוימים.

ב-4 במאי 2005, החליט הפרלמנט האוגנדי לערוך משאל עם בנוגע לצורת השלטון באוגנדה. משאל העם נערך ב-28 ביולי 2005 ובו בחרו אזרחי אוגנדה לאפשר ליותר ממפלגה אחת להשתתף בבחירות (עד כה רק מפלגתו של מוסבני הייתה רשאית להשתתף).