פוליטיקה של אנדורה
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של אנדורה |
הממשל באנדורה מתבסס על דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית הכוללת מערכת רב-מפלגתית. בראש המדינה עומדים שני נסיכים-שותפים אך תפקידם סמלי בלבד. הרשות המבצעת במדינה היא ממשלת אנדורה. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, שנקרא המועצה הכללית של העמקים. הרשות השופטת באנדורה גם היא גוף עצמאי ונפרד משתי הרשויות האחרות.
היסטוריה של המערכת הפוליטית באנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 לא הייתה חלוקת כוח ברורה באנדורה בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. בשנת 1992, הפגינו תושבי אנדורה ודרשו הגדרה ושלטון עצמי, הממשלה התפטרה ונערך משאל עם שבו הוחלט על ביטול המשטר הפיאודלי ועל קיום בחירות.
בשנת 1993 התקבלה חוקה באנדורה, המסדירה את המשטר בה כדמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית.
לאנדורה אין צבא, וביטחון המדינה מופקד בידי צרפת וספרד. ביטחון הפנים מוטל על שירות המשטרה של אנדורה.
לנשים ניתנה זכות הצבעה בשנת 1970.
החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוקת אנדורה
חוקת אנדורה היא המסמך המשפטי המחייב והגבוה ביותר בחוק של אנדורה. לאחר אישורה על ידי משאל עם שנערך ב-14 במרץ 1993, היא נכנסה לתוקף ב-28 באפריל 1993. החוקה נחתמה על ידי הנסיכים-שותפים של אנדורה, נשיא צרפת ובישוף אורחל (בקטאלנית: Urgell)[1]. החוקה מסדירה את היותה של אנדורה דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית.
הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמכויות הרשות המבצעת באנדורה מתחלקות בין ממשלת אנדורה לנסיכים-שותפים של אנדורה. בעבר, נסיכיה של אנדורה החזיקו בכוח הביצועי בנסיכות. אולם, במהלך העשורים האחרונים, הועברו עוד ועוד סמכויות לראש הממשלה של המדינה.
הנסיכים-שותפים של אנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הנסיכים-שותפים של אנדורה
במהלך המאה ה-11 ועד המאה ה-13, התקיים סכסוך בין שליטים מקומיים על השליטה באנדורה, שנפתר בשנת 1278 בחתימת ה"שוויון" - חוזה שקבע שהשלטון באנדורה יהיה משותף בין רוזן פווה הצרפתי (שתוארו עבר, בסופו של דבר, לשליט צרפת - מלכה ולאחר מכן נשיאה) והבישוף של אורחל[1], שבמחוז האוטונומי קטלוניה שבספרד.
הנסיכים-השותפים של אנדורה אינם מתגוררים בה, ולכן לא מבצעים את תפקידם באופן ישיר, אלא על ידי נציגים. את נשיא צרפת הנוכחי, עמנואל מקרון מייצג באנדורה פטריק סטרזודה (מכהן בתפקיד מ-14 במאי 2017), ואת ז'ואן אנריק ויווס אי סיסיליה מייצג נמסי מרקס אוסטה (מכהן בתפקיד מ-3 בינואר 1993).
עם התקבלותה של חוקת אנדורה בשנת 1993, צומצמו באופן ניכר סמכויותיהם של נסיכיה, ונהפכו לסמליות בלבד למעט זכות הטלת הווטו על החלטות הממשלה באנדורה.
| הנסיכים-שותפים של אנדורה | ||
|---|---|---|
| שם | מפלגה | כהונה |
| עמנואל מקרון | EN | החל מ-14 במאי 2017 |
| ז'ואן אנריק ויווס אי סיסיליה | החל מ-12 במאי 2003 | |
ממשלת אנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ממשלת אנדורה
אחת לארבע שנים מתקיימות בחירות כלליות באנדורה. לאחר הבחירות ממנה המועצה הכללית באנדורה את ראש הממשלה (Cap de Govern), הוא ממנה את שרי הקבינט ואת המועצה המבצעת.
חוקת אנדורה העבירה את הרוב המכריע של סמכויות הביצוע באנדורה מידי הנסיכים-שותפים של אנדורה לממשלתה.
בשנת 1981, הוקם הוועד המנהל שהוא ממשלתה, הכולל את שווי דה למשול (ראש הממשלה) ושבעה שרים, הוקמה. אחת לארבע שנים, לאחר הבחירות הכלליות, המועצה הכללית בוחרת את ראש הממשלה, אשר, בתורו, בוחר שאר חברי הוועד המנהל .
| ראש ממשלת אנדורה | ||
|---|---|---|
| שם | מפלגה | כהונה |
| שאווייר אספוט זמורה | דמוקרטים למען אנדורה | החל מ-16 במאי 2019 |
הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המועצה הכללית של העמקים
הגוף המחוקק של אנדורה בנוי מבית אחד - המועצה הכללית של העמקים (Consell General de les Valls) - פרלמנט המונה 28 חברים. החברים נבחרים ישירות על ידי העם, 14 מהם ממחוז הבחירה היחיד של המדינה ו-14 מייצגים כל אחד מ-7 מחוזות אנדורה - 2 מכל מחוז, הנבחרים מכהנים במשך ארבע שנים.
המפלגות באנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמוקרטים למען אנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – דמוקרטים למען אנדורה
דמוקרטים למען אנדורה, היא מפלגת השלטון באנדורה ואחת משתי המפלגות העיקריות בה. כיום (2011) יש למפלגה רוב במועצה הכללית של העמקים - היא הפרלמנט של אנדורה. אפיונה הפוליטי של המפלגה הוא מרכז-ימין.
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של אנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (אנדורה)
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של אנדורה, היא מפלגת האופוזיציה באנדורה ואחת משתי המפלגות העיקריות בה. כיום (2011) יש למפלגה מיעוט במועצה הכללית של העמקים - היא הפרלמנט של אנדורה. אפיונה הפוליטי של המפלגה הוא מרכז-שמאל.
הבחירות באנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת לארבע שנים, מתקיימות בחירות כלליות למועצה הכללית של העמקים, הפרלמנט של אנדורה.
| תוצאות בחירות 3 באפריל 2011 באנדורה | |||
|---|---|---|---|
| שם המפלגה | כמות ההצבעות | % | מושבים בפרלמנט |
| דמוקרטים למען אנדורה | 8,553 | 55.15 | 20 |
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 5,397 | 34.80 | 6 |
| למען שינוי באנדורה | 1,040 | 6.71 | - |
| הירוקים של אנדורה | 520 | 3.35 | - |
| איחוד לורידיאנה | - | - | 2 |
הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערכת המשפטית באנדורה היא עצמאית. בתי המשפט מיישמים את המשפט המקובל באנדורה. באנדורה ישנם ארבעה שופטים, הנבחרים על ידי הנסיכים-השותפים של אנדורה - כל אחד שניים. באנדורה ישנו גם בית משפט לערעורים, שתפקידו לקבל ערעורים מאזרחי אנדורה.
הגוף המשפטי העליון ביותר באנדורה מונה חמישה חברים והוא בית המשפט העליון לצדק.
יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי החוץ של אנדורה
לאורך רוב ההיסטוריה, אנדורה נהגה לשמור על נייטרליות עקבית, והייתה מבודדת ומנותקת מהנעשה בעולם בכלל ואירופה בפרט. יחסי חוץ שלה הוגבלו ליחסים מינוריים עם צרפת וספרד, בעיקר בשל היותם של שליט צרפת ובישוף אורחל הקטלוני שבספרד שליטיהם גם של אנדורה.
מאז אשרור חוקת אנדורה בשנת 1993, אנדורה כוננה יחסי חוץ עצמאיים, והחלה להפוך לשחקן פעיל במערכת הבינלאומית. בחודש יולי אותה השנה, אנדורה שלחה משלחת דיפלומטית רשמית לאו"ם. בראשית שנת 1995, ארצות הברית ואנדורה כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים. מעבר לכך, אנדורה גם הרחיבה את יחסיה בשנים שלאחר מכן עם מדינות נוספות, בעיקר בדרום ובמערב אירופה.
לאנדורה חמש שגרירויות ברחבי העולם: באוסטריה, בלגיה, צרפת, ספרד ופורטוגל. שגריר אנדורה לאו"ם, מייצג את אנדורה מכורח תפקידו גם בארצות הברית, בקנדה ובמקסיקו. לצרפת, לספרד ולפורטוגל ישנם שגרירויות באנדורה, ולשווייץ יש בה קונסוליה כללית.
יחסי החוץ של המדינה מנוהלים על ידי משרד החוץ שלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממשלת אנדורה - האתר הממשלתי הראשי (בקטאלנית)