פוליטיקה של אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
אתיופיה
סמל אתיופיה

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה היא רפובליקה פדרלית חוקתית, המבססת את המערכת הפוליטית שלה על חוקה. בראש המדינה עומד הנשיא, ותחתיו נמצא הראש ממשלה, אשר עומד בראש מועצת השרים. הרשות המחוקקת היא האסיפה הפדרלית המתחלקת לשני בתים: בית עליון, היושב במועצת הפדרציה (הגוף הייצוגי של מדינות אתיופיה) ובית תחתון, היושב בבית הנבחריםפרלמנט האתיופי). בבתי הפרלמנט קיימת מערכת רב-מפלגתית. המערכת המשפטית של אתיופיה עצמאית מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת. החוקה שמה דגש על זכויות אדם ומפלגת את הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות של המדינה ובין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות הראשונות לאספה המחוקקת האתיופית, בה 547 חברים, נערכו ביוני 1994. באספה זו נכנסה לתוקף חוקה ובכך נוסדה למעשה הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה של ימינו, בדצמבר 1994. הבחירות לפרלמנט הלאומי הראשון של אתיופיה ולאסיפות המחוזיות נערכו במאי ויוני 1995. רוב מפלגות האופוזיציה בחרו להחרים את הבחירות האלה, וכך זכתה החזית הדמוקרטית בניצחון סוחף. משקיפים בינלאומיים ולא תלויים אחרים הגיעו למסקנה כי מפלגות האופוזיציה היו יכולות להשתתף בבחירות לו בחרו בכך.

ממשלת אתיופיה נתכוננה באוגוסט 1995. הנשיא הראשון היה נגסו גידדה. הממשלה בראשות מלס זנאווי תמכה במדיניות של פדרליזם אתני והעניקה סמכויות רבות לשלטונות המקומיים האתניים. כיום יש באתיופיה תשעה מחוזות אוטונומיים-למחצה, בעלי סמכות תקציבית עצמאית. תחת הממשלה הנוכחית, יש לאתיופים אפשרות לייצוג ולהשפעה פוליטית גדולים מאי-פעם, אם כי זכויות יסוד מסוימות, כמו חופש העיתונות, מוגבלות במידה מסוימת.

הממשלה של זנאווי נבחרה שוב בשנת 2000 בבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות באתיופיה. הנשיא המכהן הוא גירמה וולדה גיורגיס.

אתיופיה היא עדיין אחת המדינות העניות ביותר באפריקה. אתיופים רבים נסמכים על סיוע במזון מחוץ לארץ. מאז 1991, אתיופיה ייסדה קשרים חמים עם ארצות הברית ועם מערב אירופה, וקיבלה מהן ומהבנק העולמי סיוע רב. ב-2004, הממשלה החלה בהעברתם של יותר מ-2 מיליון אנשים מהרמות היבשות במזרח, כשהיא טוענת כי העברה זו תקטין את המחסור במזון.

החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוקת אתיופיה

לאחר שהאיחדג השתלטו על המדינה ב-27 במאי 1991, פג תוקפה של החוקה הקומוניסטית משנת 1987. החוקה הנוכחית של אתיופיה, המהווה את החוק העליון של המדינה, אומצה על ידי ממשלת המעבר של אתיופיה בדצמבר 1994 ונכנסה לתוקף באוגוסט 1995. החוקה הוכנה על ידי "האספה המכוננת" אשר נבחרה בחודש יוני אותה שנה. החוקה מסדירה את היותה של אתיופיה רפובליקה דמוקרטית פדרלית המחולקת ל-11 מדינות בעלות אוטונומיה רחבה בענייני פנים. החוקה גם קובעת את זכויות האדם באתיופיה, במבוסס על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. בנוסף, החוקה קובעת מעמד שווה לכל השפות באתיופיה, מלבד אמהרית, אשר תשמש כשפה הרשמית של המדינה.‏[1]

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – נשיא אתיופיה, ראש ממשלת אתיופיה

הנשיא נבחר על ידי "בית הנבחרים העממי" לתקופת כהונה של שש שנים. ראש הממשלה המיועד של מפלגת השלטון מובא בבחירות למועצה המחוקקת. מועצת השרים, לפי חוקת הפדרציה (1995), מורכבת על ידי ראש הממשלה, שר וסגן ראש הממשלה ושרים שונים, כל אלו, אושרו ונקבעו על ידי בית הנבחרים העממי. בשלב הנוכחי, משרדי הממשלה באתיופיה, כוללים את משרד החוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד משאבי המים, משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.

נשיאה וראש ממשלתה של אתיופיה
תפקיד שם מפלגה כהונה
נשיא אתיופיה גירמה גיורגיס עצמאי החל מ-8 באוקטובר 2001
ראש ממשלת אתיופיה היילמרים דסלן SEPDM, איחדג החל מ-2012

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת היא האסיפה הפדרלית המתחלקת לשני בתים: בית עליון, היושב במועצת הפדרציה (הגוף הייצוגי של מדינות אתיופיה) ובית תחתון, היושב בבית הנבחריםפרלמנט האתיופי). בבתי הפרלמנט קיימת מערכת רב-מפלגתית.

מפלגות באתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגות קואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית

הקואליציה באתיופיה מורכבת ממפלגה עיקרית אחת - החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית. המפלגה היא מפלגת מרכז-שמאל, ודוגלת בסוציאל-דמוקרטיה, ובפדרליזם על בסיס אתני. המפלגה מורכבת ממספר סיעות:

  • ארגון האורומו העממי-דמוקרטי;
  • התנועה העממית-דמוקרטית האתיופית;
  • החזית הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית;
  • החזית העממית לשחרור תיגראי.

קיימת מפלגת קואליציה נוספת במדינה, אך שולית - הכח האתיופי הדמוקרטי המואחד. המפלגה היא מפלגת מרכז-ימין מתון, ודוגלת בדמוקרטיה חברתית, ליברליזם כלכלי, ליברליזם חברתי ובשמרנות מתונה.

מפלגות אופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופוזיציה באתיופיה מורכבת ממספר מפלגות. האופוזיציה מנהלת הפגנות והתנגשויות עם המשטרה, בייחוד לאחר הבחירות שהתרחשו.

הקואליציה למען דמוקרטיה ואחדות היא מפלגת האופוזיציה המרכזית. המפלגה היא מפלגת מרכז-ימין, ודוגלת בדמוקרטיה חברתית, ליברליזם כלכלי, פמיניזם וליברליזם חברתי. המפלגה מורכבת ממספר סיעות:

  • הליגה הדמוקרטית אתיופית;
  • כל מפלגות האיחוד האתיופי;
  • מפלגת הדמורטית לאחדות אתיופיה;
  • קשת אתיופיה: התנועה לדמוקרטיה וצדק סוציאלי.

קיימות שני מפלגות אופוזיציה נוספות אך שוליות. האחת היא המפלגה הדמוקרטית של העם הסומאלי, והאחרת היא התנועה הדמוקרטית הפדרליסטית של אורומו. שני מפלגות אלו הן סקטוריאליות, ותומכות ביתר אוטונומיה לאזורים המיושבים בסומלים (דרום-מזרח המדינה) ובבני שבט האורומו (דרום-מרכז המדינה), כל אחת במגזרה שלה.

הבחירות באתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת לחמש שנים, מתקיימות בחירות כלליות לאסיפה הפדרלית, הפרלמנט של אתיופיה, על שני בתיו.

תוצאות בחירות 15 במאי 2005 בבית הנבחרים
שם המפלגה  % מושבים בפרלמנט
החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית 59.8% 327
הקואליציה למען דמוקרטיה ואחדות 19.9% 109
הכח האתיופי הדמוקרטי המואחד 9.5% 52
המפלגה הדמוקרטית של העם הסומאלי 4.3% 24
התנועה הדמוקרטית הפדרליסטית של אורומו 2.0% 11

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא וסגן הנשיא של בית המשפט הפדרלי מוצעים על ידי ראש הממשלה ונשיא המדינה, ומאושרים על ידי בית הנבחרים.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדינות אתיופיה

לפני 1996 אתיופיה חולקה ל-14 מחוזות. אתיופיה תחת הממשל הפדרלי החדש חולקה מחדש על בסיס אתני למדינות אזוריות (קיליל), מחוזות, נפות ורשויות מקומיות.

אתיופיה מחולקת לתשע מדינות על בסיס אתני ושתי ערים עצמאיות: אדיס אבבה ודירה דאווה. החוקה החדשה מסדירה את מעמד המחוזות והממשל הפדרלי.

תשע המדינות ושתי הערים העצמאיות הם:

  1. אדיס אבבה
  2. עפר
  3. אמהרה
  4. בנישנגול-גומאז
  5. דירה דאווה
  6. גמבלה
  7. הררי
  8. אורומיה
  9. סומאלי
  10. מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום
  11. תיגראי
Ethiopia regions numbered.png

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ethiopia country profile קובץ PDF. Library of Congress Federal Research Division (April 2005).