פוליטיקה של מונגוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


ממשל ופוליטיקה של
מונגוליה
סמל מונגוליה

המנגנון הפוליטי במונגוליה מבוסס על מנהגים רוסיים, סיניים, טורקיים ומערביים, ומשלב מאפיינים של שלטון נשיאותי ופרלמנטרי. החוראל הגדולפרלמנט) מונה 76 חברים, ונבחר אחת לארבע שנים. הנשיא הנבחר וראש הממשלה מנהיגים את הבאגה חוראל (הממשלה).

עד 2004 הייתה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה (MPRP), שנוסדה על ידי הקומוניסטים בשלהי המלחמה הקרה, המפלגה הדומיננטית. את האופוזיציה העיקרית היוותה הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה. בבחירות 2004 לא זכתה ה-MPRP ברוב גורף, באחוז ההצבעה הגבוה ביותר בתולדות המדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1921 ועד 1990 היה המשטר המונגולי בנוי על פי המודל הסובייטי: רק המפלגה הקומוניסטית, המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה הייתה חוקית. לאחר סימנים מועטים של אי יציבות בשני העשורים הראשונים, לא נרשמה התנגדות למשטר עד דצמבר 1989.

לידתה של הפרסטרויקה בברית המועצות והתנועות הדמוקרטיות במזרח אירופה השתקפו בתהליך הפוליטי במונגוליה. השינוי המהותי הראשון קרה ב-1990, עם הופעתה של קבוצת האופוזיציה הראשונה - הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה. במרץ 1990, בעקבות מחאה חברתית עזה ודרישות לרפורמה, התפטר הפוליטביורו של המפלגה המהפכנית העממית. במאי של אותה שנה אושרה חוקה, שאישרה ריבוי מפלגות ודרשה הקמת זרוע מחוקקת ומוסד נשיאות.

הבחירות הדמוקרטיות הרב-מפלגתיות הראשונות לחוראל הגדולפרלמנט) נערכו ב-29 ביולי 1990, והמפלגה המהפכנית העממית זכתה ב-85% מהקולות. ההוראל התכנס לראשונה ב-3 בספטמבר, בפגישה בה נבחר נשיא, סגן נשיא, ראש ממשלה ו-50 חברי הבאגה חוראל (הממשלה). ב-12 בפברואר נכנסה החוקה המונגולית לתוקף, והפכה את ההוראל הגדול לרשות המחוקקת.

תיקון בחוקה ב-1992 קבע כי על הנשיא להיבחר בקולות העם, ולא בידי החוראל כפי שנעשה בעבר.

ב-1996 נבחרה לראשונה מפלגה לא קומוניסטית, הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה.

בבחירות שנערכו ב-26 ביוני 2004 לא זכתה המפלגה המהפכנית העממית ברוב, והוקמה ממשלת קואליציה של הקואליציה הדמוקרטית (בראשות ראש הממשלה צחיאגיין אלבגדורג') והמפלגה המהפכנית העממית (בראשות נמברין אנחבאיאר). ב-2006, בעקבות משבר ממשלתי התפטר צחיאגיין אלבגדורג' והמפלגה המהפכנית העממית חזרה לשלטון, לאחר שכמה מחוקקים עברו לשורותיה והבטיחו לה רוב בפרלמנט.

תפקיד הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא הוא ראש המדינה והוא המפקד הראשי של צבא מונגוליה. הוא נבחר בבחירות לקדנציה של 4 שנים ומוגבל לתקופת כהונה של עד 2 קדנציות. החוקה המונגולית מסמיכה את הנשיא להמליץ על ראש ממשלה, להטיל וטו על חקיקות, לפזר ממשלה, ולקבוע פסיקות, המאושרות בחתימתו של ראש הממשלה.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת במונגוליה הוא החוראל הגדול (SGH), המקביל לפרלמנט ומונה 76 חברים. בסמכותו של החוראל לחוקק ולאשר חוקים, לקבוע מדיניות חוץ ופנים, לקבל הסכמים בינלאומיים, ולהכריז על מצב חירום לאומי. כמו כן, יכול החוראל הגדול לעקוף את זכות הוטו של הנשיא ברוב של למעלה משני שלישים. חברי החוראל בוחרים יו"ר וסגן יו"ר לתקופת כהונה של 4 שנים, והם עצמם נבחרים בבחירות הכלליות לקדנציה של 4 שנים. יו"ר החוראל הוא ממלא מקומו של הנשיא.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה המונגולית (באגה הוראל) ובראשה ראש הממשלה, מכהנת קדנציה של 4 שנים. ראש הממשלה נבחר בידי הנשיא ומאושר בידי ההוראל הגדול. ראש הממשלה מכנס קבינט, הנתון לאישורו של החוראל. במקרה התפטרות של ראש ממשלה, פרישה סימולטנית של מחצית או יותר מחברי הקבינט, או בעקבות הצבעת אי אמון בחוראל.

לכל אחד מהמחוזות וכמו כן לבירה אולן בטור יש חוראל משלה.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה החדשה מסמיכה את לשכת בתי המשפט הכללית באחראית לבחירת כל השופטים והגנה על זכויותיהם. הגוף המשפטי הבכיר ביותר הוא בית המשפט העליון, ששופטיו נבחרים בידי הלשכה ומאושרים בידי החוראל והנשיא. בית המשפט העליון מוסמך חוקתית להעניק פרשנות לכל חוק פרט לחוקה.

בתי משפט אזרחיים, פליליים וציבוריים קיימים בכל הרמות ואינם נתונים לפיקוח בית המשפט העליון. על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות לוודא שבתי משפט אלה פועלים על פי החלטות החוראל הגדול והנשיא.

מפלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]