פולקסווגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פולקסווגן
הלוגו של חברת פולקסווגן המורכב מהאותיות V ו-W
שנת הקמה: 1937
חברת אם: קבוצת פולקסווגן
משרד ראשי: וולפסבורג, גרמניה
מייסדים: התאחדות רכבים גרמנית
אנשי מפתח: ברנד פיצ'טסרידר
מוצרים עיקריים: מכוניות
רווח: 4.75 מיליארד אירו (2008)
www.volkswagen.com
דגם קארמאן גיאה
דגם הפאסאט משנת 2008
דגם החיפושית
דגם ה-פאסאט CC

פולקסווגן (גרמנית: Volkswagen), חברה גרמנית לייצור כלי רכב אשר מהווה את המותג העיקרי של קבוצת פולקסווגן ונכון לשנת 2011 זוהי יצרנית כלי הרכב הגדולה באירופה. החברה נוסדה בשנות ה-30 בוולפסבורג שבגרמניה על מנת לייצר מכוניות זולות למעמד הפועלים, לכן פירוש שם החברה הוא "מכונית העם".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1930 נעשו ניסיונות לייצר מכוניות שיהיו פשוטות, אמינות וזולות כדי להתאים לכיסו של האדם הפשוט. מכוניות אלו זכו להצלחה מועטת, בעיקר בגלל המצב הכלכלי הכמעט נואש של הגרמני הממוצע בשנים אלו. בשנת 1930 הקים פרדיננד פורשה סטודיו לעיצוב מכוניות על שמו. הוא פיתח דגם מיוחד וחדש של גלגלי מכוניות ורשם אותו כפטנט על שמו. עד מהרה פנתה אליו יצרנית האופנועים "זונדאפ" בהצעה למיזם משותף, ליצור מכונית שתשתמש במנוע 1.2 ליטר של אופנועיה. העיצוב היה דומה למדי לצורת החיפושית המפורסמת. המיזם לא הצליח. בהמשך עיצב פורשה פעם נוספת מכונית דומה מאוד לחיפושית בעבור יצרן המכוניות הגרמני NSU. עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא פנה לפרדיננד פורשה במפרט דרישות ליצור מכונית שתוכל להסיע 5 אנשים, להגיע למהירות של כ-100 קמ"ש, לצרוך לכל היותר 6 ליטר ל־100 ק"מ ובעיקר לעלות פחות מ־1,000 מארקים של הרייך. פרדיננד פורשה הרים את הכפפה, חבר לתעשיין הגרמני ד"ר פריץ נויימאייר וכך נוצרה ה"חיפושית" המפורסמת, במסגרת תוכנית "כוח באמצעות שמחה". קווי היצור של החיפושית מוקמו ב־Fallersleben סקסוניה. זוהי גם תחילתה של חברת פולקסווגן, שהוקמה כדי לייצר "מכונית עממית".

חברות מתחרות אחדות יצרו גם הם מכוניות לפי המפרט המבוקש, חברת "טטרה" וחברת "רוייטר", אך דגמיהן זכו להצלחה מועטה ביותר ואף לא קיבלו את ברכתו של הפיהרר. פורשה החל לעבוד על תכנון המכונית שסימנה היה V1. היטלר דרש גם מכונית פתוחת גג שסימנה נקבע ל־v2 . הסדנא התקשתה לעמוד בלוח הזמנים ועד 1935 יוצרו שלוש מכוניות מטיפוס v1 בלבד.

ב־1936 הושק דגם v3 שהוא הגרסה ששימשה לייצור מסיבי של החיפושית. לדגם זה נבחנו מנועים אחדים ולבסוף נבחר מנוע בוקסר מקורר אוויר בעל ארבעה צילינדרים, המבצע עבודה בארבע פעימות. המנוע הותקן מאחור, שלא כמקובל, כדי להפחית את העומס על המתלים והסרנים. הורכבו מיתלים נפרדים עצמאיים וסרן אחורי אינטגרלי. במתכונת הזו, יוצרה המכונית במיליוני יחידות, בגרמניה, ברזיל ומקסיקו, ואפילו בדרום אפריקה וניגריה וזכתה למעריצים ואהדה רבה, ונחשבת לאחד מסמלי המאה ה-20.

לאחר מלחמת העולם השנייה נתפסה חברת פולקסווגן על ידי בעלות הברית והושבה לגרמניה רק ב־1949. לאחר המלחמה המשיכה חברת פולקסווגן ליצר את ה"חיפושית" כמו גם מגוון דגמים חדשים. בשיתוף פעולה עם יצרן הכרכרות לשעבר "קארמאן" יוצרה מכונית הספורט "קארמאן גיאה", שהיא וריאציה על החיפושית. כשהתעורר הצורך במכונית מסחרית חזקה, אמינה ויעילה תוכנן ה"טרנספורטר" שהושק בשנת 1950. אחר כך הופיעו דגמים כדוגמת הוואריאנט.

דור חדש של מנועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 רכשה פולקסווגן את יצרן כלי הרכב הגרמני "אוטו יוניון" וב-1969 רכשה את NSU. היא החייתה מותג בשם אאודי שהיה בבעלות אוטו יוניון וכך החלה לסלול את הדרך להקמת קבוצת פולקסווגן. רכישת יצרנים אלו סיפקה גם את הידע ההנדסי שהיה חסר לפולקסווגן בייצור מנועים מקוררי מים. עד אותה עת היו כל מנועי החברה מבוססים על גרסאות שונות של המנוע מקורר האוויר של החיפושית. תחילה הוצג דגם הפולו שהיה למעשה העתק של אאודי 50 ורק ב־1974 הוצג לראשונה דגם בעל מנוע מקורר מים שתוכנן כולו על ידי פולקסווגן. היה זה דגם הגולף.

פולקסווגן יעדה את הגולף כמחליף לחיפושית, שהיוותה את עיקר מכירותיה מאז היווסדה. הגולף הוצג בתערוכת פריז של 1974 ונועד להיות הרכב העממי החדש של המשפחה הגרמנית הממוצעת, בדומה לחיפושית. במהלך השנים הוא שינה את מראהו מספר פעמים והשיג נתוני מכירות מצוינים. עד היום נמכרו 23 מיליוני גולף והוא מהמכוניות הנמכרות בעולם. בשנת 1980 יוצרה החיפושית ה־20 מיליון במקסיקו והיצור נמשך ואף גבר. מאוחר יותר הושקו דגמי הפאסאט.

לאחרונה פונה פולקסווגן גם לנישות ייחודיות ומייצרת רכבי פאר כפולקסווגן פייטון, ורכבי שטח ופנאי מדגם פולקסווגן טוארג. מכוניותיה ודאי אינן ראויות עוד לתואר "מכונית עממית" והן זוכות לתדמית של איכות גבוהה.

תחת כנפיה ושליטתה של קבוצת פולקסווגן נמצאות כיום סקודה הצ'כית וסיאט הספרדית. כמו כן, נמצאים בבעלותה היצרנים האקזוטים בוגאטי, בנטלי ולמבורגיני. כיום שוכן מטה החברה בוולפסבורג שבגרמניה בו גם ממוקמת הנהלת הקבוצה שהיא אחד מיצרני הרכב הגדולים ביותר בעולם.

רכישת השליטה על ידי פורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 רכשה יצרנית רכבי הספורט הגרמנית פורשה 20% ממניותיה של קבוצת פולקסווגן. היא המשיכה לרכוש נתחים נוספים מהחברה ובמרץ 2008, כשהיא מחזיקה ביותר מ-31% מהמניות, הכריזה פורשה כי היא מתכוונת לרכוש יותר מ-50% ממניותיה של פולקסווגן. בהקשר זה הוזכר כי מהלך ההשתלטות נבע גם מכוונה להגן על פולקסווגן מפני השתלטות מחוץ לגרמניה. כמו כן, שוער כי על ידי המיזוג, תוכל פורשה להימנע מקנסות שערכם מוערך בכ-400 מיליון אירו בשנה בגין פליטת מזהמים מכלי הרכב שהיא מייצרת על פי התקינה שתדרש על ידי האיחוד האירופי בשנת 2011. ממוצע פליטת המזהמים של דגמי פורשה, שהינם בעלי משקל גבוה ומנועים גדולים הנוטים לזיהום אוויר, הוא גבוה, ומיזוג בין החברות ישקלל את כלל דגמי פולקסווגן ויוביל לתוצאות טובות יותר. ממוצע פליטת המזהמים של דגמי פולקסווגן עמד כבר ב-2008 קרוב לתקן המיועד. בספטמבר 2008, רכשה פורשה עוד 4.89% ממניות פולקסווגן ועם יותר מ35% מזכות ההצבעה, הפכה לבעלת השליטה בחברה. באוקטובר 2008, רכשה פורשה כ-7% נוספים והגדילה את סך אחזקותיה בחברה ליותר מ-42%. היא גם הודיעה כי תגדיל את אחזקותיה ל-75% עד 2009, ובתגובה זינקו מניות פולקסווגן בבורסה הגרמנית בעשרות אחוזים, והפכו אותה לחברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם עם שווי של יותר מ-200 מיליארד אירו.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטיות

  • אפ! - מכונית מיני, מוכרת כאחות תאומה של סיאט מי וסקודה סיטיגו
  • פולו - סופרמיני. בעבר הייתה קיימת בגרסת סדאן אשר כונתה "פולו קלאסיק" וכיום בגרסת GTI ספורטיבית.
  • גולף - משפחתית 5 דלתות. קיימת גם בגרסת GTI ספורטיבית ובגרסת R קיצונית.
  • גולף פלוס - גרסה מוגדלת לגולף, כיום גרסה זו של הגולף נקראת "ספורטוואן"
  • ג'טה - משפחתית סדאן - גירסת הסדאן המקסיקנית של הגולף.
  • פאסאט - מכונית מנהלים. קיימת גם בגירסת סטיישן.
  • פנטום - מכונית פאר. מתחרה במרצדס S קלאס וב-ב.מ.וו סדרה 7.
  • טוראן - מיניוואן קומפקטי.
  • שאראן - מיניוואן בגודל מלא, מוכר בארץ כאחות תאומה של סיאט אלהמברה
  • פאסאט CC - משפחתית גדולה המעוצבת כצורת קופה.
  • בורה- מכונית משפחתית 4 דלתות רגילה, התחרתה בסוזוקי בלנו ומאזדה 323 (הייצור הופסק בשנת 2003, במקומה מיוצרת הג׳טה)
  • חיפושית חדשה- גרסה חדשה לחיפושית של פולקסווגן בשתי גרסאות קבריולה וקופה, מתחרה בפיאט 500 החדשה ובמיני קופר (שמיוצרת על ידי [BMW|ב.מ.וו]., נחשבת למכונית המזוהת ביותר עם חברת פולקסווגן ואחד הרכבים הכי יוקרתיים שלה.

קופה\קבריולה

  • איוס - מכונית קבריולה 2 דלתות קומפקטית המבוססת על הגולף.
  • שירוקו - מכונית בתצורת קופה 2 דלתות, ספורטיבית, מבוססת על השלדה של הגולף GTI, קיימת גם גרסת R קיצונית

פנאי שטח

  • טיגואן - רכב פנאי המתאים לנסיעה בשבילים.
  • טוארג - רכב הכביש שטח הגדול והמפואר של החברה. חולק פלטפורמה עם קאיין של פורשה ובאופן חלקי עם אאודי Q7.

מסחריות

  • קאדי - מסחרית קטנה כדוגמת הסיטרואן ברלינגו ופורד טורנאו. קיימת גרסה מוגדלת עם 7 מקומות ישיבה העונה לשם "מקסי".
  • טרנספורטר - הוואן הוותיק של החברה.
  • קראוול - גרסה מפוארת של הטרנספוטר. קיים בגירסת מולטיוואן ופאן אמריקנה (גירסת שטח למולטיוואן)
  • קרפטר- מסחרית גדולה. מתחרה במרצדס מרצדס בנץ|מרצדס ספרינטר וחולקת את אותה הפלטפורמה עימה. בנוסף מתחרה היא בפורד פורד טרנזיט.
  • אמארוק - טנדר מסחרי.

פולקסווגן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצם היותה חברה גרמנית, בכלל, ומקורותיה הנאצים, בפרט, העיבו על מכירותיה במדינת ישראל.

אמנם, יש לה מספר לקוחות רשמיים קבועים במדינה, ובכללם צה"ל, שמעניק מכונית חדשה מדגם החברה לכל אלוף בצבא. בשנת 2011, המפקד הנכנס של חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, סירב לקבל מכונית מתוצרת החברה בגלל הסיבות הללו. כיום מכוניות פולקסווגן נמכרות בתדירות גבוהה בארץ בגלל היותן מכוניות זולות יחסית, אמינות ובאיכות דומה למותגי מכוניות גרמניות אחרות שנמכרות בארץ כמו מרצדס, BMW ואופל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]