פול ואלרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול ואלרי

פול ואלריצרפתית: Paul Valéry;‏ 30 באוקטובר 1871 - 20 ביולי 1945) היה משורר, סופר ומבקר ספרות צרפתי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר החוף סֶ‏ט שבדרום צרפת, לאב שמוצאו מן האי קורסיקה ולאם מן העיר ג'נובה שבאיטליה. למד בבית הספר של מסדר הדומיניקנים, ואחרי כן בבית הספר התיכון בעיר מונפלייה. בשנת 1889 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה של מונפלייה, ובאותה שנה פרסם את חרוזיו הראשונים בכתב עת שהופיע במרסיי. חרוזים אלה נמנים עם האסכולה של הסימבוליזם בשירה הצרפתית. בג'נובה, בלילה שבין 4-5 באוקטובר 1892 עבר מה שתיאר כ"משבר אישי קיומי עמוק", שהשאיר עליו את רישומו, והחליט להתכחש ל"אלילי הספרות, האהבה ואי הבהירות", כדי להתמסר לעיקר קיומו שתיאר כ"חיי רוח". פול ואלרי נהג לכתוב יומן במשך חמישים שנה, "מחברות" שבהן קיימת עדות להתחייבותו לעצמו להעלות על הכתב את הגיגיו בכל בוקר. הוא כתב בהומור: "אחרי שהקדשתי שעות אלה לחיי רוח, הרגשתי כי אני זכאי להיות סכל במשך כל שעות היום הנותרות".

ב-1894 עבר פול ואלרי להתגורר בפריז. ב-1900 נשא לאישה את ז'אנין גובילר שילדה לו שלושה ילדים. עבד כעורך ראשי במשרד המלחמה הצרפתי, והתרחק מכתיבה פיוטית כדי להכיר את עצמו ואת העולם הסובב אותו. הוא התרכז ב"מחברות", יומן אינטלקטואלי ופסיכולוגי שרובו יצא לאור רק אחרי מותו (1957-1960). ב-1917, בעיקר בהשפעת הסופר אנדרה ז'יד, פול ואלרי חזר לכתוב שירה ופרסם את קובץ שיריו "אלת הגורל הצעירה". ב-1920 יצא לאור שירו המפורסם "בית העלמין שלחוף הים", וב-1922 קובץ השירים "קסמים". ב-1925 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית. בהשפעתו של המשורר סטפאן מאלארמה, פול ואלרי המשיך לייסד את שירתו על רגשותיו והשראתו. הוא הפך לאיש שיחם של ראש ממשלת צרפת רמון פואנקרה, של הפילוסוף והפסיכולוג אנרי ברגסון ושל הפיזיקאי אלברט איינשטיין. פול ואלרי שימש בתפקידים שונים בחיי התרבות של צרפת, וב-1933 נתמנה למנהל המרכז האוניברסיטאי שבעיר ניס. בתקופת הכיבוש סירב לשתף פעולה עם הנאצים ואיבד את תפקידו בניס. פול ואלרי נפטר שבועות מספר לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה ב-1945. על פי בקשתו של שארל דה גול הוא נקבר בעיר מולדתו סט, בבית העלמין שלחוף הים שעליו כתב את שירו המפורסם.

מספרי פול ואלרי שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדון טסט, תרגם מצרפתית והוסיף אחרית דבר ישראל זמורה, מחברות לספרות, 1951.
  • "ערב במחיצת מר טסט", מצרפתית: אמוץ גלעדי ועילי ראונר, הארץ, תרבות וספרות, 29.3.2010
  • שני קטעים ממחזור טסט : "ערב אחד עם מר טסט", מצרפתית : אליה גילדין; "מכתב מאת מאדאם אמילי טסט" מצרפתית: אביבה ברק. הערות: יהושע ישועה. בתוך סימן קריאה, מס' 6, ישראל, מאי 1976.
  • אופאלינוס, או, האדריכל, תרגמו מצרפתית דן צלקה, עמינדב דיקמן, מבוא יהושע ישועה, ירושלים, כרמל, 1994.
  • הנפש והריקוד, תרגם ישראל זמורה, מחברות לספרות, 1964.
  • שלוש מסות בפואטיקה, תרגום ומבוא יורם ברונובסקי, ספרית פועלים, תל אביב, 1982. ‬ ‬
  • "מצב בודלר", נספח ל"פרחי הרע" מאת שארל בודלר, תרגם מצרפתית דורי מנור, הקיבוץ המאוחד, 1997.
  • "בית הקברות הימי", פואמה, מצרפתית: דורי מנור, תרגום שירי, תרגום מילולי והערות, "הו!" 6, תל אביב 2007.
  • "בית הקברות הימי", מצרפתית: יוסף אור, בתוך: גזית, כתב עת, 1961.
  • "הדבורה, הציפור האכזרית, היין האבוד," מצרפתית: ישראל זמורה, פרוזה מס' 46, 1981.
  • הנפש והריקוד, מצרפתית : ישראל זמורה, תל אביב, מחברות לספרות, תש"ט.
  • "אבל דגה, שירים לא עושים מרעיונות : שירים עושים ממלים!" ארבעה קטעים מתוך שיחות עם המשורר פול ואלרי, מצרפתית: דורי מנור, הו! כתב עת לספרות, מס'5, 2007.
  • "השיר מצפה למשמעות – השיר מאזין לקוראו" הרהורים על השירה, מצרפתית: דורי מנור, הארץ, תרבות וספרות, 6.4.2001.
  • "מצב בודלר" בתוך: בודלר, פרחי הרע, מצרפתית: דורי מנור, הקיבוץ המאוחד, 1997.
  • "בעייתם של המוזיאונים," מצרפתית: אריאלה אזולאי, בתוך : סטודיו 100, 1999
  • "גתה ונפוליאון : קטעים מתוך המסה "גתה או : לומר 'גתה' זה כמו לומר 'אורפיאוס'," מצרפתית : דורי מנור, הארץ, תרבות וספרות, 4.6.99.
  • "מסה על מלארמה, סטפאן מלארמה, במלאת מאה שנה למותו," מצרפתית: דורי מנור, הארץ, תרבות וספרות, 11.12.98
  • "מתוך מחברת של משורר," מצרפתית: לבנת מאירה, פסיפס מס' 22, 1992.
  • "לפעמים הייתי אומר לסטפאן מלארמה," מצרפתית: הלית ישורון, חדרים 5, 1985/6
  • "על המפלגות", מצרפתית: נתן אלתרמן, מאזניים : ירחון לספרות 37, 1973.
  • "שירת האידאה השלטת", מצרפתית: יוסף אור, האומה, ו' 24 תשכ"ח.
  • בית הקברות הימי ומבחר הרהורים על השירה, מצרפתית דורי מנור, הוצאת נהר ספרים, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]