פול וייט ג'וניור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול וייט ג'וניור
Big-Show-T4.jpg
שם במה (ה)ביג שואו
הענק
פול וייט
כינוי הספורטאי הגדול בעולם
פול "הענק" וייט
גובה 2.13 מטר
מקום לידה אקיאן שבדרום קרוליינה
לאום אמריקאי
תאריך לידה 8 בפברואר 1972 (בן 42)
קריירה מקצוענית 16 ביולי 1995 – הווה
אומן על ידי לארי שארפי
ג'ים דאגן
גלן רות'
ליגות בהן התאבק WCW
WWE
תרגילי סיום צ'וקסלאם
אגרוף נוקאאוט / WMD / KO

פול רנדל וייט ג'וניוראנגלית: .Paul Randall Wight, Jr; נולד ב-8 בפברואר 1972) הידוע בשמות הבמה שלו The) Big Show; בעברית: "המופע הגדול") ב-WWE וכ-The) Giant) (בעברית: "הענק") ב-WCW, הוא מתאבק ושחקן אמריקני. ביג שואו ידוע בעיקר בגלל גודלו העצום וכוחו הפיזי הרב. מהלכי ההאבקות המזוהים עם דמויותיו הם "צ'וקסלאם", "נגיחת ראש" ו"אגרוף נוקאאוט".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה ב-WCW[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייט נולד בדרום קרוליינה והחל להתאבק בשנת 1995 כאשר הצטרף ל-WCW תחת השם "הענק". הוא הופיע לראשונה לצידו של המתאבק קווין סאליבן, כחבר בקבוצת "Dungeon of Doom" (צינוק האבדון)- קבוצת מתאבקים בעלי דמויות "מפלצתיות" שמטרתה הייתה לנצח את המתאבק האלק הוגאן, אלוף ה-WCW באותו הזמן, ואחד המתאבקים המפורסמים ביותר בעסק. וייט הוצג בתור בנו של אנדרה הענק, יריבו הגדול של הוגאן, שבדומה לוייט סבל מהפרעת אקרומגליה והיה מזוהה בממדיו הגדולים. הענק האשים את הוגאן ב"הריגת" אביו. לאחר שהשמיד את האופנוע של הוגאן באמצעות משאית ענק, הוגאן איתגר אותו לקרב על התואר ולתחרות משאיות.

ב-29 באוקטובר, באירוע "ליל כל הקדושים", כל אחד מהם נהג במשאית אחרת על גג הבניין שבו נערך האירוע בניסיון לדחוף את המשאית האחרת מחוץ למעגל (כמו בסומו). הוגאן ניצח בתחרות, ולאחר הקרב אף זרק את וייט מגג הבניין. מאוחר יותר באותו לילה, וייט (שיצא מהנפילה ללא פגע באורח לא מוסבר) נכנס לזירה בפעם הראשונה לקרב על האליפות מול הוגאן. מנהלו של הוגאן, ג'ימי הארט, תקף את השופט עם המגפון שלו, וכך גרם לפסילתו של הוגאן והצטרף לקבוצה של וייט. מאוחר יותר התברר שהארט הכניס לחוזה הקרב סעיף שאיפשר להוגאן להפסיד את התואר בפסילה, וכך זכה וייט באליפות ה-WCW בקרב הרשמי הראשון שלו. בגיל 23 הוא נחשב לאלוף העולם הצעיר ביותר בהיסטוריה של WCW. שמונה ימים לאחר הזכייה בתואר, התואר נשלל מוייט בגלל המחלוקת של הזכייה.

הענק ניסה להשיב אליו את התואר הפנוי בקרב מרובה משתתפים של 60 אנשים. לאחר שהוגאן זרק אותו מהזירה, הענק הוציא את הוגאן מהזירה גם ועזר לרנדי סאבאג' לזכות בתואר. כעבור חודשיים, הענק וריק פלייר ניצחו את הוגאן וסאבאג', אך כעבור חודש הענק נוצח בהחלטיות על ידי הוגאן בקרב כלוב.

כעבור חודש, לאחר יריבות קצרה עם חבר קבוצה לשעבר, הענק ניצח את ריק פלייר וזכה בתואר העולמי בפעם השנייה. לאחר חמישה חודשים בהם הגן על התואר מול אנשים כמו סטינג, ולקס לוגר, האלק הוגאן (שיצר באותה תקופה את קבוצת ה-nWo, יחד עם סקוט הול וקווין נאש) ניצח את הענק על התואר. כעבור שלושה שבועות, הענק הצטרף ל-nWo כשהוא מסביר שהם שילמו לו הרבה כסף בשביל זה, ואז התחיל יריבות עם לקס לוגר וקבוצת "ארבעת הפרשים" של ריק פלייר, שהוצגו כנאמנים ל-WCW מול ה-nWo שניסו להרוס את הארגון. בדצמבר, לאחר שניצח בקרב של 60 אנשים שהקנה לו קרב על התואר העולמי, הענק הוצא מהקבוצה והפסיד בקרב על התואר מול הוגאן.

לאחר מכן, הענק הצתוות עם לוגר כדי לזכות בתוארי הזוגות מקווין נאש וסקוט הול, אך לאחר יום עם החגורות, אריק בישוף (המנכ"ל של החברה וחבר ב-nWo) לקח מהם את החגורות תחת התירוץ שלוגר פצוע. הענק עזר ללוגר במלחמה נגד ה-nWo ונלחם כדי לקבל קרב על אליפות העולם. לאחר יריבות עם כמה אנשי nWo, הוא התחיל יריבות עם קווין נאש, שהתחמק ממנו ולא הופיע לקרבות שנקבעו להם. הם נפגשו סוף סוף בינואר 1998, ובקרב ביניהם נאש פצע בטעות את צווארו של וייט עם תרגיל הסיום שלו. בזמן שהיה פצוע, נאש עזב את ה-nWo ויצר קבוצת nWo "טובה", ולכן הענק חזר והצטרף לקבוצת ה-nWo של הוגאן כדי לפגוע בנאש. אולם לפני שחזר הוא וסטינג ניצחו את קווין נאש וסקוט הול במאי וזכו בתוארי הזוגות. כיוון שסטינג היה חבר של נאש, הם לא הסכימו להחזיק ביחד בחגורות, והענק הפסיד לסטינג בקרב שבו המנצח יכל להחליף את השותף שלו לחגורות. סטינג בחר להיות אלוף עם נאש, והענק הצתוות עם סקוט הול על מנת לזכות בחגורות שוב. באוקטובר, הוא הפסיד את התארים לאחר שהול לא הגיע לקרב.

בינואר 1999, שני הפלגים של ה-nWo התאחדו, והוגאן הכריז שיש מקום רק לענק אחד בקבוצה, והכריח את נאש והענק להתאבק על המקום. לאחר התערבות מצד אריק בישוף וסקוט הול, נאש ניצח את הענק. לאחר מכן ה-nWo תקפו אותו. לאחר מחלוקת על עניינים כספיים, וייט ביקש להשתחרר מהחוזה עם WCW. ביום הולדתו ה-27, ב-8 בפברואר 1999, החוזה שלו הסתיים.

תקופת ה-WWE[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביג שואו נכנס לאולם סמאקדאון ב-1999

יום לאחר שהחוזה שלו עם WCW פג, וייט חתם על חוזה לעשר שנים ב-WWF. את הבכורה שלו הוא ערך חמישה ימים לאחר החתימה על החוזה, כדמות "רעה" וחבר בקבוצתו של הבעלים של הארגון, וינס מקמהן, "התאגיד". הוא הופיע לראשונה באירוע "יום הקדוש ולנטיין", במהלך קרב כלוב בין וינס מקמהן לסטיב אוסטין, כשהוא מופיע ממתחת לזירה ותוקף את אוסטין. אולם לאחר שזרק את אוסטין אל אחד מקירות הכלוב, וייט שבר אותו וכך אוסטין יצא מהכלוב וניצח. וייט נהיה שומר הראש של מקמהן.

בהתחלה, שמו של וייט היה "Big Nasty" פול וייט לפני ששינה את שמו ל"ביג שואו" פול וייט, ולבסוף רק כ"ביג שואו". מקמהן רצה להבטיח שהרוק, שהיה חבר בתאגיד, יגן על האליפות שלו מול אוסטין ברסלמניה. לכן הוא נתן לוייט להתאבק מול מנקיינד על הזכות לשפוט את הקרב על האליפות ברסלמניה. וייט שלט בקרב אך נפסל בו, ולכן מנקיינד נהיה השופט, למרות שנלקח לבית חולים (אבל חזר בהמשך הלילה). מקמהן זעם על וייט, וסטר לו, מה שגרם לוייט לתקוף את מקמהן. לאחר שהפסיד למנקיינד בקרב "חדר דוודים" חודש לאחר מכן, וייט הפך לדמות "טובה" והצטרף למנקיינד, קן שאמרוק וטסט לקבוצה שנקראה "האיחוד", שנלחמה נגד קבוצת התאגיד. וייט התחיל יריבות מול הקברן, ואף נלחם מולו על האליפות העולמית בתוכנית Raw ב-7 ביוני. השופט עצר את הקרב לאחר שוייט העביר את הקברן דרך הזירה. למרות זאת, וייט והקברן כרתו ברית, וזכו באליפות הזוגות מאקס פאק ומ"אחיו" של הקברן, קיין. לאחר שהפסידו את התארים לרוק ולמנקיינד, הם זכו בתארים שוב רק כדי להפסיד אותם כעבור כמה ימים שוב לרוק ולמנקיינד.

לאחר שהקברן נפצע, ביג שואו התרכז באליפות העולם. בנובמבר, שואו קיבל את מקומו של אוסטין הפצוע בקרב משולש מול הרוק וטריפל אייץ', וזכה בתואר. הוא נכנס ליריבות מול ביג בוס מן, שלעג למשפחתו, וניצח אותו בקרב על האליפות. בפרק הראשון של Raw בשנת 2000, הפסיד ביג שואו את האליפות לטריפל אייץ'. לאחר מכן, שואו ניסה לזכות בתואר שוב והפך ל"רע" כשנכנס ליריבות מול הרוק. לאחר שהרוק הדיח אותו מקרב מרובה משתתפים שבו המנצח יקבל קרב על האליפות, שואו הראה עדויות שהרוק הודח קודם לכן. הם נלחמו על הזכות לאתגר את האלוף, ושואו ניצח לאחר עזרה משיין מקמהן. למרות זאת, שואו הפסיד לרוק בקרב ב-Raw לאחר התערבות מצד וינס מקמהן, בקרב שבו אם שואו היה מנצח, הרוק היה פורש מהארגון. מכיוון שרוק ניצח, הקרב ברסלמניה הפך להיות קרב משולש. כעבור שבוע, הקרב המשולש (יחד עם טריפל אייץ') התרחש בתוכנית רגילה תחת התנאי שלא יתקיים ברסלמניה. טריפל אייץ' ניצח לאחר שהצמיד את שואו, אולם לינדה מקמהן קבעה שטריפל אייץ' יאלץ להגן על תארו מול שואו, רוק ומיק פולי ברסלמניה בקרב הדחות. לאחר ששלושת האחרים עבדו יחד נגדו ברסלמניה, שואו הודח ראשון מהקרב.

לאחר מכן, שואו נהיה דמות "טובה" שוב לאחר שהתחיל לחקות מתאבקים אחרים. לאחר שניצח את קורט אנגל, נכנס ליריבות עם חברו לשעבר שיין מקמהן, והפסיד לו בקרב שבו הם יכלו להילחם בכל מקום בבניין לאחר התערבות מצד חבריו של שיין. כעבור חודשיים, שואו חזר, תקף את האנדרטייקר ונהיה שוב "רע" ועוזר של שיין מקמהן. לאחר שאנדרטייקר זרק את שואו מהבמה, וייט נעדר מהתוכניות, ונשלח לארגון ההתפתחותי של ה-WWF כדי לשפר את הכושר שלו.

יריבויות שונות (2000-2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייט חזר ברויאל ראמבל 2001, אך הודח במהירות בידי הרוק. שואו הכועס העביר את הרוק דרך שולחן שדרנים לאחר מכן. אז הוא נלחם בקרבות על אליפות ההארדקור (קרבות ללא חוקים), אותה הפסיד לקיין בקרב משולש יחד עם רייבן ברסלמניה. כשמתאבקי WCW "פלשו" ל-WWF, הפך שואו שוב ל"טוב" כשנשאר נאמן ל-WWF. הוא נלחם מול שיין מקמהן בקרב "האחרון שעומד" והפסיד לאחר התערבות. הוא גם היה האיש הראשון שהודח בקרב הצוותים האחרון בין WCW ל-WWF, אולם צוות WWF, בו היה, ניצח.

לאחר תקופה מסוימת בלי עלילות חשובות, הועבר שואו לתוכנית Raw במהלך פיצול התוכניות. שואו בגד בסטיב אוסטין, נהיה שוב "רע" והצטרף שוב ל-nWo. שואו וריק פלייר הפסידו לסטיב אוסטין בקרב שניים על אחד. לאחר יריבות עם בוקר טי, ה-nWo התפרקו.

סמאקדאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2002, עבר שואו לסמאקדאון, ומיד איתגר את האלוף ברוק לסנר לקרב על התואר. הוא ניצח את לסנר וזכה באליפות, אך כעבור חודש הפסיד אותה לקורט אנגל. לאחר שהפסיד בעוד קרב ללסנר, נכנס ליריבות מול הקברן, אותו זרק מהבמה ופצע. שואו ושותפו A טריין הפסידו לקברן ברסלמניה. לאחר מכן נכנס שוב ליריבות מול לסנר ונלחם מולו כמה פעמים על התואר. בתקופה זאת גם הפריש את האלק הוגאן מהיאבקות פעילה. באוקטובר הוא ניצח את אדי גאררו וזכה באליפות ארצות הברית, ויצר ברית עם לסנר.

ברסלמניה 20, ביג שואו הפסיד את התואר שלו לג'ון סינה. לאחר מכן, הפסיד לאדי גאררו בקרב פרישה. לאחר מכן, בכעסו, זרק את המנכ"ל של סמאקדאון, קורט אנגל, מהבמה, ופצע אותו. כעבור חמישה חודשים, חזר שואו (לאחר שהוחתם בידי המנכ"ל החדש, תיאודור לונג) והתערב בקרב בין אנגל וגאררו. הוא בחר להילחם דווקא מול אנגל, והפך שוב ל"טוב". אנגל ירה בשואו חץ הרדמה וגילח את שיערו, אולם שואו ניצח אותו באירוע.

לאחר כמה קרבות על אליפות העולם, בהם הפסיד, הוא נלחם בקרב סומו מול אלוף סומו ברסלמניה. לאחר מכן הועבר ל-Raw.

צוות עם קיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שואו היה אחד מהאנשים שנכנסו לסקר שבו המנצח ילחם מול אלוף ה-WWE ג'ון סינה וקורט אנגל על האליפות. לאחר ששון מייקלס ניצח, ביג שואו וקיין, שתי האפשרויות האחרות, נאלצו להילחם על תוארי הזוגות. הם זכו בתארים. במהלך החודשים הבאים נכנסו שואו וקיין ליריבות עם בטיסטה ואף פצעו אותו.

לאחר ששואו הפסיד בקרב העפלה לקרב מרובה משתתפים על האליפות בגלל התערבות מצד טריפל אייץ', הוא עזר לקיין לנצח את טריפל אייץ' מאוחר יותר בקרב העפלה נוסף. הוא התחיל יריבות עם טריפל אייץ' שבמהלכה טריפל אייץ' שבר לו את היד עם פטיש. הוא הפסיד לטריפל אייץ'.

לאחר יריבות מול קרליטו וכריס מאסטרס על תוארי הזוגות, הפסידו שואו וקיין את תוארי הזוגות. לאחר מכן קיין "השתגע", דבר שהצית יריבות ביניהם שהסתיימה בקרב שנגמר בתיקו.

המעבר ל-ECW[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביג שואו כאלוף העולם במשקל כבד של ECW

בקיץ 2006 עבר מ-Raw לתוכנית החדשה ECW. לאחר שהצטרף אל ECW בקרב מרובה משתתפים. לאחר מכן ניצח את רוב ואן דאם וזכה באליפות ה-ECW בעזרתו של פול היימן. לאחר יריבויות שונות, הפסיד את תארו לבובי לאשלי. לאחר קרב חוזר, עזב וייט את הארגון על מנת לטפל בפציעות.

חזרה ל-WWE[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2008 חזרה הדמות "ביג שואו" לקחת חלק פעיל במופעי הקרבות המבוימים של ה-WWE, תקף את ריי מיסטריו ונכנס ליריבות מול המתאגרף פלויד מייווטר, לו הפסיד ברסלמניה. לאחר עוד כמה יריבויות, הצטרף לויקי גאררו כדי לעזור לה מול הקברן. הם נלחמו בשלושה קרבות, כששואו זכה בראשון אולם הפסיד בשניים האחרונים. לקראת אירוע הרסלמניה השנתי נקבע כי דמותו של "ביג שואו" תתחרה נגד ג'ון סינה, ונגד אדג', אלוף העולם במשקל כבד על תוארו בקרב המרכזי של האירוע. בחלוף הזמן התגלה כי "ביג שואו" וויקי גאררו מנהלים רומן אשר יצר סערה בתסריט התוכנית. ברסלמניה 25 הפסיד ביג שואו לג'ון סינה בקרב על אליפות העולם במשקל כבד בו היה מעורב גם אדג'. כעבור חודש עזר לאדג' לנצח את סינה סופית, והתחיל יריבות איתו. הוא הפסיד לסינה במהלך הקרבות ביניהם.

זכייה באליפות הזוגות המאוחדת של ה-WWE יחד עם כריס ג'ריקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2009 החזיק באליפות הזוגות המאוחדת של ה-WWE יחד עם עמיתו כריס ג'ריקו, אך במופע "TLC" של חודש דצמבר הפסידו את תארם לצמד ה-DX. לאחר חודשיים צוות ביג שואו למתאבק המיז שהחזיק באותו זמן באליפות ארצות הברית וזכה איתו באליפות הזוגות חזרה.ל אחר מכן הפסידו את האליפות להארט דיינסטי. ביג שואו תקף את מיז והפך שוב ל"טוב".

המעבר סמאקדאון חזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שואו כאלוף הבין יבשתי

לאחר מכן, עבר שוב לסמאקדאון, והתחיל יריבות מול אלוף העולם, ג'ק סוואגר. הוא ניצח אותו בפסילה בקרב הראשון, ובקרב השני, שהיה קרב מרובע, הפסיד. לאחר מכן התחיל יריבות מול CM פאנק וקבוצתו, אותה ניצח. לאחר מכן התחיל יריבות מול וייד בארט וקבוצתו, במהלכה התאחד שוב עם קיין וזכה בתוארי הזוגות איתו. לאחר שהפסידו את התארים, שואו נדרס בידי אלברטו דל ריו. הוא התחיל איתו יריבות והפסיד לו לאחר עזרה ממארק הנרי. הוא התחיל יריבות עם הנרי, שפצע אותו בסופו של דבר.

באוקטובר, שואו חזר ואיתגר את הנרי לקרב על אליפות העולם. הקרב הסתיים בתיקו לאחר שהזירה קרסה והחליתו שהיה קרב חוזר באירוע סדרת ההישרדות ביג שואו ניצח בסדרת ההישרדות מפסילה לאחר שמארק הנרי רימא מכיוון שניצחונו הייתה מפסילה מרק הנרי נישאר אלוף העולם. ב-19 בדצמבר ביג שואו נילחם שוב נגד מרק הנרי באירוע TLC קרב ללא חוקים ופסילות. ביג שואו ניצח וזכה באליפות העולם לאחר 9 שנים אבל לאחר שמארק הנרי תקף את ביג שואו הגיע דניאל בריאן ופדה את מזוודת הכסף בבנק שלו וזכה באליפות העולם לאחר שניצח את ביג שואו.

ברסלמניה 28 ניצח את קודי רודס וזכה באליפות הבין יבשתית בפעם הראשונה בקריירה. לאחר מכן ביג שואו הופיע ב-Raw וצחק על הקול הצרוד של מנהל Raw וסמאקדאון, ג'ון לאורנייטיס, ולאורנייטיס פיטר אותו. כעבור שבוע ג'ון סינה נלחם נגד לאורנייטיס ואז ג'וני ברח לקהל ואז ביג שואו החזיר אותו לזירה. סינה הרים את לאורנייטיס לתרגיל הסיום שלו ואז ביג שואו נתן את אגרוף הנוקאאוט שלו לסינה ואז לאורנייטיס ניצח וביג שואו חזר לעבודתו. לביג שואו וג'ון סינה נקבע קרב לאירוע הקרוב, ה-No Way Out.

ב-No Way Out, ג'ון סינה ניצח את ביג שואו בקרב כלוב בעזרתם של קופי קינגסטון, ברודוס קליי, אלכס ריילי וסנטינו מראלה. לאחר מכן לאורנייטיס פוטר על ידי וינס מקמהן וביג שואו התחיל יריבות עם פאנק וסינה ונקבע קרב לאירוע הסמארסלאם, שבו פאנק ניצח לאחר שהצמיד את ביג שואו לספירת 3.

זכייה שנייה באליפות העולם במשקל כבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביג שואו נכנס לפיוד עם שיימוס לאחר שנקבע כטוען לכתר ולקרב על אליפות העולם במשקל כבד נגד שיימוס באירוע Hell In A Cell. במהלך השבועות שיימוס השפיל את ביג שואו והעליב אותו בעיקר בכך שהזכיר לו את מה שקרה ב-TLC לאחר שניצח את מארק הנרי וזכה באליפות העולם במשקל כבד, ומיד דניאל בריאן בא ופדה את המזוודה נגד ביג שואו וניצח אותו לאחר 45 שניות. ביג שואו המושפל דאג להתנקם בשיימוס, בכך שהפריע לו בקרבות שלו ודאג להופיע ברובם מחוץ לזירה. באירוע Hell In A Cell שואו ושיימוס התמודדו אחד נגד השני שבמהלכם שואו תקף את שיימוס עם הצ'וקסלאם והאגרוף לפנים ועדיין לא הצליח לנצח את שיימוס. לבסוף שיימוס התכונן לתקוף את ביג שואו עם הברוג קיק אבל מיד בריצתו שואו הגיב באגרוף לפניו של שיימוס והצמיד אותו לניצחון. ביג שואו זכה בפעם השנייה באליפות העולם במשקל כבד במהלך הקריירה שלו כמתאבק ב-WWE אך זמן הכהונה שלו כאלוף היה קצר מאוד לאחר שהפסיד נגד אלברטו דל ריו.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 29 והפיכה ל"רע"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברסלמניה 29 ביג שואו הצטוות עם שיימוס ורנדי אורטון נגד שלישיית "המגן" אך הפסידו להם. אחרי הקרב ביג שואו תקף את שיימוס ואורטון עם אגרוף הנוקאאוט הידוע שלו. יום לאחר מכן, בתוכנית Raw, ביג שואו נלחם בקרב 2 על 1 נגד רנדי אורטון ושיימוס והפסיד להם, לאחר הקרב שיימוס התראיין ומארק הנרי תקף את שיימוס והוכרז שיהיה בתוכנית סמאקדאון קרב זוגות בין ביג שואו ומארק הנרי נגד אורטון ושיימוס. בסמאקדאון, הנרי וביג שואו ניצחו את שיימוס ואורטון. שבוע לאחר מכן, ב-26 באפריל בתוכנית סמאקדאון, ביג שואו נלחם נגד שיימוס, ובאמצע הקרב מארק הנרי הגיע לזירה והסיח את דעתו של שיימוס ואז ביג שואו ביצע עליו את תרגיל הסיום שלו וניצח. ביג שואו היה באקסטרים רולז מול רנדי אורטון אך הוא הפסיד בגלל תרגיל שהוא לא השתמש בו כמעט שנתיים שזה בעיטה לפרצוף

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייט נישא לאשתו הראשונה, מליסה אן פיאוויס, ב-14 בפברואר 1997 ונפרד ממנה בשנת 2000. הגירושין שלהם הסתיימו בפברואר 2002. ביחד יש להם בת בשם סיארה.

וייט התחתן פעם שנייה עם בס קטרמדוס בשנת 2002 והתגרש ממנה בשנת 2007. לזוג שני ילדים משותפים.

בשנת 2010 שיחק בסרט "לדפוק ת'ראש"

אליפויות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביג שואו כאלוף העולם במשקל כבד בפעם השנייה.
ביג שואו במהלך הכהונה השנייה שלו כאלוף הזוגות המאוחדים, יחד עם המיז (צמד ShoMiz) ברסלמניה 26.
  • הישגים בארגון ההאבקות "World Championship Wrestling - WCW" :
    • אליפות העולם במשקל כבד של ה-WCW (פעמיים)
    • אליפות הזוגות העולמית של ה-WCW‏ (3 פעמים) - עם לקס לוגר (1), עם סטינג (1) ועם סקוט הול (1)
    • קרב "מלחמת העולם השלישית" של ה-WCW‏ (1996)
    • King Of Cable‏ (1996)
  • הישגים בארגון ההאבקות World Wrestling Federation / World Wrestling Entertainment - WWE/F :
    • אליפות העולם במשקל כבד (פעמיים)
    • אליפות העולם של ECW (פעם אחת)
    • אליפות הזוגות של העולם (5 פעמים) - עם אנדרטייקר (2), עם קיין (1), עם כריס ג'ריקו (1) ועם המיז (1)
    • האליפות הבין יבשתית (פעם אחת)
    • אליפות הזוגות של ה-WWE‏ (3 פעמים) - עם כריס ג'ריקו (1), עם המיז (1) ועם קיין (1)
    • אליפות ארצות הברית של ה-WWE (פעם אחת)
    • אליפות ה-WWE/F (פעמיים)
    • אליפות הארדקור של ה-WWF‏ (3 פעמים)
    • פרס "סלאמי" לצמד השנה (2009) - עם כריס ג'ריקו
    • פרס "סלאמי" למהלך ה-$#!+ של השנה (2011) - כשמארק הנרי הטיח את שניהם מהחבל השלישי ונשברה הזירה
    • פרס "סלאמי" על בגידת השנה (2012) - ביצע על ג'ון סינה את אגרוף הנוקאאוט שלו ב-Over The Limit
  • הישגים במגזין ההאבקות "PWI" :
    • הטירון הטוב ביותר של השנה (1996)
    • מתאבק השנה (1996)
    • PWI דירגה אותו במקום השני בין 500 המתאבקים הטובים של השנה (1996)
  • הישגים במגזין ההאבקות WON :
    • הטירון הטוב ביותר של השנה (1996)
    • היריבות הגרועה של השנה (1999) - נגד ביג בוס מן
    • המתאבק הגרוע של השנה (2002,2001)
    • המתאבק המביש ביותר (2002)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול וייט ג'וניור בוויקישיתוף