פול יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול יאנג
Paul Antony Young
פול יאנג, 2017
פול יאנג, 2017
לידה 17 בינואר 1956 (בן 68)
לוטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Paul Antony Young עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אימפריאל קולג', Ashcroft High School, Wolmer's Schools עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ רוק • גל חדש • בלו-אייד סול
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.paul-young.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פול יאנג, 1987

פול אנטוני יאנג (באנגלית: Paul Antony Young; נולד ב-17 בינואר 1956) הוא זמר ומוזיקאי אנגלי.

יאנג נולד בעיר לוטון שמצפון ללונדון, וכנער שיחק כדורגל וניגן בגיטרה בס. בשנות ה-70 הצטרף להרכב ה"סטריטבאנד", שזכור בעיקר הודות להצלחת השיר ההומוריסטי "Toast". ב-1979 התפרקה הלהקה, ויאנג ייסד את ההרכב "Q-Tips", שביסס את הצלחתו בעיקר על הופעות חיות ברחבי אירופה, ללא להיטים שהצליחו בבריטניה.

בעקבות פירוק ההרכב ב-1982, הוחתם יאנג על אלבום סולו באולפני CBS. לאחר כישלון שני הסינגלים הראשונים שהוציא, זכה הסינגל השלישי שלו, "(Wherever I Lay My Hat (That's My Home", להצלחה רבה. השיר הוא גרסת כיסוי לשיר של מרווין גיי. הוא הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי ב-1983, וב-1992 נכלל בפסקול הסרט "החברים של פיטר".

סינגלים נוספים של יאנג שזכו להצלחה באירופה הם "Come Back and Stay" ו-"Love of the Common People", ובעקבותיהם הצליח גם אלבומו "No Parlez".

ב-1984 שר יאנג את השורה הראשונה והשורה האחרונה בסינגל הבאנד אייד, "Do They Know It's Christmas?", פרויקט שבו השתתף לצד מיטב אמני המוזיקה בבריטניה ובאירלנד. בתקופה זו הקליט גם את אלבומו השני, "The Secret of Association". ב-1985 כבש את מצעדי המוזיקה בארצות הברית עם גרסתו לשיר "Everytime You Go Away" של Hall & Oates.

ב-1990 הוציא את גרסת הכיסוי המצליחה לשיר "Oh Girl". בשנה זו גם הוציא את אלבום השירים הגדולים שלו, "From Time To Time - The Singles Collection". בשנת 1991 זכה ללהיט עולמי נוסף, "Senza una Donna", שיר שהקליט ביחד עם Zucchero. בשנות ה-90 המשיך להוציא גרסאות כיסוי לשירים שונים ולהופיע באירועים משמעותיים. ב-1993 איחד מחדש את ההרכב "Q-Tips" לסדרת הופעות קצרה.

בעשורים הראשונים של המאה ה-21 ממשיך יאנג להופיע ברחבי העולם, לעיתים בהופעות של הרכב הטקס-מקס "Los Pacaminos". ב-2006 גם הופיע במספר תוכניות בישול בריטיות בטלוויזיה.

בינואר 2009 הגיע יאנג לשלוש הופעות בישראל. בספטמבר 2010 ובמאי 2017 הוא שב והופיע בארץ[1][2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול יאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן סויסה, יאנג חסר מנוח: ריאיון עם פול יאנג, nrg, ‏7 בספטמבר 2010.
  2. ^ דוד רוזנטל‏, פול יאנג הופיע בתל אביב: למרות האנרגיות שלו, הקהל לא מיהר להיפתח, באתר וואלה!‏, 22 במאי 2017
פרס המוזיקה הבריטית לתגלית השנה
גראהם פארקר/ג'ולי קובינגטון (1977) ‏•‏‏ The Human League ‏(1982) ‏•‏‏ יאזו (1983) ‏•‏‏ פול יאנג (1984) ‏•‏‏ פרנקי הולך להוליווד (1985) ‏•‏‏ גו וסט (1986) ‏•‏‏ The Housemartins‏ (1987) ‏•‏‏ Wet Wet Wet‏ (1988) ‏•‏‏ ברוז (1989) ‏•‏‏ ליסה סנטנספילד (1990) ‏•‏‏ בטי בו (1991) ‏•‏‏ בברלי קרייבן (1992) ‏•‏‏ טסמין ארצ'ר (1993) ‏•‏‏ גבריאל (1994) ‏•‏‏ אואזיס (1995) ‏•‏‏ סופרגראס (1996) ‏•‏‏ Kula Shaker‏ (1997) ‏•‏‏ Stereophonics‏ (1998) ‏•‏‏ בל וסבסטיאן (1999) ‏•‏‏ S Club 7‏ (2000) ‏•‏‏ A1‏ (2001) ‏•‏‏ בלו (2002) ‏•‏‏ ויל יאנג (2003) ‏•‏‏ באסטד (2004) ‏•‏‏ קין (2005) ‏•‏‏ ארקטיק מאנקיז (2006) ‏•‏‏ The Fratellis‏ (2007) ‏•‏‏ מיקה (2008) ‏•‏‏ דאפי (2009) ‏•‏‏ JLS (2010) ‏•‏‏ טייני טמפה (2011) ‏•‏‏ אד שירן (2012) ‏•‏‏ בן הווארד (2013) ‏•‏‏ באסטיל (2014) ‏•‏‏ סם סמית' (2015) ‏•‏‏ Catfish and the Bottlemen‏ (2016) ‏•‏‏ ראג-אנ'-בון מאן (2017) ‏•‏‏ דואה ליפה (2018) ‏•‏‏ טום ווקר (2019) ‏•‏‏ לואיס קפלדי (2020) ‏•‏‏ ארלו פארקס (2021) ‏•‏‏ ליטל סימז (2022) ‏•‏‏ וט לג (2023) ‏•‏‏ ריי (2024)
פרס המוזיקה הבריטית לזמר הטוב ביותר
קליף ריצ'רד (1977) • קליף ריצ'רד (1982) • פול מקרטני (1983) • דייוויד בואי (1984) • פול יאנג (1985) • פיל קולינס (1986) • פיטר גבריאל (1987) • ג'ורג' מייקל (1988) • פיל קולינס (1989) • פיל קולינס (1990) • אלטון ג'ון (1991) • סיל (1992) • מיק האקנל (1993) • סטינג (1994) • פול וולר (1995) • פול וולר (1996) • ג'ורג' מייקל (1997) • פינלי קוואייה (1998) • רובי ויליאמס (1999) • טום ג'ונס (2000) • רובי ויליאמס (2001) • רובי ויליאמס (2002) • רובי ויליאמס (2003) • דניאל בדינגפלד (2004) • דה סטריטס (2005) • ג'יימס בלאנט (2006) • ג'יימס מוריסון (2007) • מארק רונסון (2008) • פול וולר (2009) • דיזי רסקל (2010) • פלאן בי (2011) • אד שירן (2012) • בן הווארד (2013) • דייוויד בואי (2014) • אד שירן (2015) • ג'יימס ביי (2016) • דייוויד בואי (2017) • סטורמזי (2018) • ג'ורג' עזרא (2019) • סטורמזי (2020) • ג'יי האש (2021)
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פול_יאנג&oldid=37965173"