פומלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפומלו
Citrus grandis - Honey White.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
מין: פומלו
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Citrus maxima
פומלו על עץ
דוכן פומלו בשוק

פומלו או פומלה (pomelo, Citrus maxima) הוא פרי ממשפחת ההדרים, בדרך כלל בצבע ירוק חיוור, צהוב כאשר בשל. ברוב המקרים גדול בהרבה מאשכולית, בעל בשר מתוק וקליפה עבה וספוגית.

הפרי הובא לארץ ישראל מסינגפור בשנת 1907 על ידי שמואל צבי הולצמן. בתחילה נקרא בעברית בשמו הצרפתי - פומלו. הצורה העברית הנפוצה "פּוֹמֵלָה" נטמעה בלשון הדבור מתוך תהליך של גזירה לאחור מן הריבוי "פומלות"‏[1].

גידול ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של הפומלו הוא בדרום מזרח אסיה, ובייחוד מלזיה, וגדלה באופן טבעי על גדות נהרות פיג'י וטונגה. משוער כי הפומלו הובאה לסין במאה הראשונה לפני הספירה. היא גודלה בדרום סין, ובמיוחד במרכז תאילנד על גדות נהר צ'ן; היא גם גודלה בטאיוואן, דרום יפן, דרום הודו, בנגלדש, וייטנאם, מלזיה, אינדונזיה, גינאה החדשה וטהיטי. כיום היא מגודלת באופן מסחרי בעיקר בקליפורניה שבארצות הברית ובישראל.

באנגלית, הפומלו נקראת גם"שֶדוֹק", (Shaddock) וזאת לאחר שקפטן אנגלי בשם זה העביר זרעים שלה לאיים הקריביים במאה השבע עשרה מן הארכיפלג המלזי. באוקיינוס השקט ובאסיה הוא ידוע כ"הזָ'בּוֹנְג", ובסינית הוא נקרא "יוזי" (柚子). בהולנדית נקרא פָמְפֵלְמוֹאֵס (מילולית "לימון דלעת"), משם זה נגזר השם בצרפתית "פומלו"‏[1].

צבע חלקו הפנימי של הפרי נע בין צהוב חיוור לאדום, וטעמו מתוק חלש. הפומלו היא פרי ההדר הגדול ביותר, והיא מגיעה לקוטר של 30 סנטימטר ולמשקל של עד 10 קילוגרמים. קליפתה עבה, ולעתים משתמשים בה להכנת מרמלדה.

קליפת הפומלו משמשת גם בבישול ובממתקים הסיניים. קליפות הדרים משמשות לעתים קרובות במטבח הסיני לתיבול, במיוחד בקינוחי מרקים מתוקים.

האשכולית היא בת כלאיים של הפומלו והתפוז. בשווקים מסוימים, הן אשכוליות והן אשכוליות המוכלאות עם פומלו נמכרות תחת השם "פומלו".

הטנג'לו הוא בן כלאיים בין הפומלו והמנדרינה. קליפתו דקה יותר מקליפת המנדרינה והוא פחות מתוק ממנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פומלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אילון גלעד, פירות הדר - לא מה שחשבתם, באתר הארץ