פונדק הרוחות
 | |
| אריה נבון ציור הכנה לכרזה, 1962 גואש על נייר גובה 97 ס"מ, רוחב 68 ס"מ | |
| כתיבה |
נתן אלתרמן  |
|---|---|
| מוזיקה |
גארי ברתיני |
| סוגה |
דרמה |
| הצגת בכורה |
29 בדצמבר 1962 |
| שפה |
עברית |
  | |
פונדק הרוחות הוא מחזה דרמטי-פנטסטי מאת נתן אלתרמן.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פונדק הרוחות" היא דרמה פנטסטית ארס-פואטית[1] ולדעת החוקרים אף אוטוביוגרפית[2]. זהו סיפורם של המוזיקאי חננאל ואהובתו נעמי. המחזה נפתח בתמונה בה חננאל בוער בתשוקתו להגשים את עצמו וקם באמצע הלילה להימלט מנעמי. נעמי מתעוררת ומסכימה להקריב את עצמה לטובת הקריירה של חננאל. הם נפרדים ומתחייבים להיפגש כעבור שתים עשרה שנה באותו מקום ובאותה שעה בדיוק. נעמי מוכרת את עצמה לשפחה לבן החלפן המאוהב בה, בעוד חננאל יוצא אל העולם. הוא "מוכר" את עצמו למלאך המוות, המופיע גם בדמות פושט היד והאמרגן (אימפרסריו), כדי למנוע ממנו להמית את נעמי - וכנראה גם בתמורה להצלחה האמנותית הצפויה לו (בדומה ל"פאוסט" של גתה).
הסיפור עוקב אחר קורותיהם: התעללות בן החלפן ואביו בנעמי, הצלחתו המטאורית של חננאל והתפתחות הרומן בינו לבין הפונדקית. תוך כדי כך, מוצגות דמויות שונות המייצגות את הרעיונות הארספואטיים של המחזאי, בהן: בעל תיבת הנגינה המייצג את האמנות העממית והרוחות שבאמצעותן המחזאי מלגלג על מבקרי התרבות. המחזה מסתיים בשתי תמונות סוריאליסטיות של פגישות בין חננאל לנעמי. הראשונה מתרחשת כעבור שתים עשרה שנה, ובסופה מלאך המוות לוקח את נעמי. השנייה מתרחשת כעבור שנים, כאשר חננאל הזקן, שתהילתו חלפה מזמן, פוגש את רוחה של נעמי ומסכם את חייו בנימה טראגית.
מבנה המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכה ראשונה: שלוש תמונות
- מערכה שנייה: ארבע תמונות
- מערכה שלישית: שש תמונות
הנפשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
ההפקה המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פונדק הרוחות" הוא המחזה הראשון באורך מלא שכתב אלתרמן[3]. הוא נמסר לתיאטרון הקאמרי בסתיו 1959, אך הצגת הבכורה התקיימה רק כעבור שלוש שנים, ב-29 בדצמבר 1962, בבימויו של גרשון פלוטקין, עם תפאורה של אריה נבון ומוזיקה של גארי ברתיני[4].
משתתפי ההפקה היו:
- חנה מרון - בתפקיד הפונדקית
- עודד קוטלר - בתפקיד בנו של החלפן
- יוסף ידין - בתפקיד חננאל
- זלמן לביוש - בתפקיד פושט היד
- נינט דינר - בתפקיד נעמי
- דבורה קידר
- אברהם חלפי
- אברהם בן-יוסף - בתפקיד בעל תיבת זמרה עם תוכי ועם קוף
- הרוחות בפונדק: יהודה פוקס, דני ליטאי, נתן כוגן, צדוק צרפתי, אורי לוי, ניסן יתיר, אסתר גרינברג וטניה פרס
- הדודאים - בני אמדורסקי וישראל גוריון השתתפו בשירה.
בשנת 1962 פורסם המחזה בספר "פונדק הרוחות: מחזה בשלוש מערכות" בהוצאת עמיקם[5].
הפקות ועיבודים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז הועלה המחזה לעיתים קרובות על ידי בתי ספר למשחק ובתיאטרון שוליים. בין השאר:
ב-1985 הועלתה גרסה קמראית של המחזה עם שלושה משתתפים בסמינר הקיבוצים, עם עיצוב תנועה של נאוה צוקרמן[6].
ב-2001 המלחין משה זורמן יצר אופרה על פי "פונדק הרוחות", עם לברית שכתב אבי מלכה, שהועלתה במסגרת פסטיבל תל אביב[7]. גרסה מורחבת של האופרה הועלתה בשנת 2010[8].
ב-2007 הועלה על ידי החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב המחזה "לפעמים", עיבוד של דרור ויידמן ל"פונדק הרוחות"[9]. "לפעמים" הועלה שנית ב-2010 ב"צוותא" בשיתוף עם תיאטרון "נוצר" ותיאטרון "אתגר".
ב-2011 העלו אותו בוגרי שנה ג' בסטודיו למשחק ניסן נתיב, בבימויו של יובל זמיר[10].
ב-2018 שבה ההצגה לתיאטרון הממסדי, כשעלתה בעיבוד מחודש בתיאטרון החאן בבימויה של שיר גולדברג[11].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-עמי פיינגולד, מ'כלניות' ל'פונדק הרוחות': אלתרמן המחזאי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על פונדק הרוחות, באתר נתן אלתרמן
חנה מרון שרה את שיר הפונדקית באירוע לכבוד יום הולדתה ה-85 17/12.2008, סרטון באתר יוטיוב- מוטי שלגי-פונדק הרוחות כמחזה פנטסטי
ביקורות על ההפקה המקורית
- חיים גמזו, בתיאטרון - "פונדק הרוחות״ – בתיאטרון הקאמרי, הארץ, 1 בינואר 1963
- אלברט בני, "פונדק הרוחות" ב"קאמרי", קול העם, 11 בינואר 1963
- אליקים ירון, "פונדק הרוחות" בתיאטרון הקאמרי, הַבֹּקֶר, 4 בינואר 1963
- יורם קניוק, "פונדק הרוחות" ב"קאמרי", למרחב, 4 בינואר 1963
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סוגיות ארספואטיות באתר משרד החינוך
- ^ ניתוח המחזה באתר קריית החינוך "דרור"
- ^ "פונדק הרוחות" באתר אלתרמן
- ^ "פונדק הרוחות" לנתן אלתרמן הועלה על במת "הקאמרי", דבר, 31 בדצמבר 1962
- ^ דוד ארן, "פונדק הרוחות" ביצירת נתן אלתרמן, על המשמר, 28 בדצמבר 1962
- ^ ,פונדק הרוחות" בעיבוד קאמרי, מעריב, 29 בדצמבר 1985
- ^ הארץ, האופרה "פונדק הרוחות" וקונצרט של הנקשן זיו איתן בפסטיבל תל אביב, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2001
- ^ חגי חיטרון, גלגול שלישי למחזה "פונדק הרוחות" של אלתרמן, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2010
מיכאל הנדלזלץ, פונדק הרוחות: הצגה שהלכה לאיבוד, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2010 - ^ צבי גורן, "לפעמים"- על אף חסרונות ופגמים, באתר "הבמה", 8 בפברואר 2008
- ^ צור ארליך: "פונדק הרוחות" בניסן נתיב - רוצו
- ^
ננו שבתאי, "פונדק הרוחות": בדיוק ההיפך ממה שניסתה להיות, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2018
| כתבי נתן אלתרמן | ||
|---|---|---|
| ספרי שירה (ושירים בולטים מתוכם) |
כוכבים בחוץ (1938) (עוד חוזר הניגון • פגישה לאין קץ • האם השלישית) • שמחת עניים (1941) • שירי מכות מצרים (1944) • עיר היונה (1957) (ליל חניה) • חגיגת קיץ (1965) (שיר משמר) | |
| משירי הטור השביעי | הלשון השוודית • מגש הכסף • מכל העמים • מכתבו של מנחם מנדל • מסביב למדורה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • ניו פומבדיתא • עוד יסופר • על זאת • צריף בנגב | |
| מחזות | פונדק הרוחות • כנרת כנרת • משפט פיתגורס • אסתר המלכה • ימי אור האחרונים | |
| הבמה הקלה | לי-לה-לו • שוק המציאות • צץ וצצה | |
| פזמונים ושירים נוספים | אל תיתנו להם רובים • אליפלט • זה היה בחנוכה • זמר שלוש התשובות • חנה'לה התבלבלה • כלניות • ליל חניה • ערב עירוני • קונצרטינה וגיטרה • שיר הסנדלר • שיר ערש | |
| תרגומים | שלמה המלך ושלמי הסנדלר (תרגום ופזמונים) • בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים • שייקספיר: יוליוס קיסר • אותלו • נשי וינדזור העליזות • מולייר: תעלולי סקפן • הקמצן • דון ז'ואן • החולה המדומה • ז'אן רסין: פדרה • ז'אן אנוי: אנטיגונה | |