פונטנלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ברומן מאת מאיר שלו. אם התכוונתם לאתר אנטומי בגוגולות של תינוקות, ראו מרפס.
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
פונטנלה הוא רומן מאת מאיר שלו העוסק בקורות חייה של משפחת יופה, ממתיישבי עמק יזרעאל.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקציר הספר
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הספר מתאר את קורות חייה של משפחת יופה לדורותיה – החל מדויד ומרים יופה שהתיישבו בעמק ועד לבנותיהם, נכדיהם וניניהם.
דובר הסיפורים הוא מיכאל יופה המכונה "פונטנלה" על שם המרפס בראשו אשר לרוב נסגר בתקופת הינקות, אך אצלו נשאר פתוח. הספר מרכז אוסף של סיפורים משפחתיים של משפחת יופה, אשר לה דרך חיים, מנהגים ושפה המייחדת אותה.
משפחת יופה היא משפחה מאוד ייחודית והדבר מתבטא לאורך כל הספר – הביטויים והמנהגים המיוחדים שלהם ("הלך הפירה אבל הצלנו את השמשה", למשל) וכן מאפיינים פיזיים (לדוגמה, חברי המשפחה מאבדים זמנית את זיכרונם כאשר מאבדים דם, פולטים זרע, או מניקים חלב אם).
הסיפור אינו ריאליסטי, אף שהוא משולב באירועים היסטוריים אמיתיים (כמו גירוש המושבות הגרמניות על ידי הבריטים) והוא כולל דמויות עם יכולות כמעט על-טבעיות. לכל דמות הייחודיות או לחילופין המוזרות שלה, כשמיכאל מרבה לטעון כי הוא הדמות ה"נורמלית" היחידה במשפחה.
[עריכה] ניתוח ספרותי
[עריכה] מאפיין ההתבודדות
מאפיין ההתבודדות מופיע באופן עקבי לאורך כל הספר. הדבר מתחיל עם התיישבותם של דויד ומרים בעמק. כאשר היו בדרכם, הלכו אחריהם משפחות רבות שחיפשו רועה. אך דויד לא רצה להיות מוביל וגם לא רצה להיות מובל. הוא ניסה לגרש את המשפחות האלו מעל פניו, אל ללא הצלחה. כאשר התיישבו והקימו את ביתם, בודד את ביתו משאר המשפחות ובעוד אלו הקימו כפר והמציאו "חזון ותקנון ואת תולדות ההתיישבות", דויד הקים בית לו ולאישתו וגידר אותו ע"מ להפוך את ההפרדה בינם לבין הכפר לקבועה. עוד דוגמה להתבודדות היא התבודדותה של פנינה. פנינה אינה יוצאת מביתה בשעות היום למעט טיולים ליליים עם בעלה, אהרון. הסיבה להתבודדות שלה היא שונה מזה דויד והיא ע"מ לשמר את יופייה. לא ידוע האם ההתבודדות שלה נובעת מרצונה או כפייה של בעלה, אך הסיבה נשארת בעינה. לעומת זאת, יופייה של פנינה אמנם משתמר לאורך החיים, אך חייה אינם חיים – היא אינה יוצאת מביתה ומעבירה את זמנה בבטלה. דוגמה נוספת להתבודדות בסיפור היא התבודדותו של אורי, בנו של מיכאל. אורי, בדומה לפנינה, כמעט ואינו יוצא מחדרו. לעומת פנינה, אורי נפגש עם אנשים מבחוץ. אנשים שונים באים אליו ע"מ שיפתור להם בעיות מחשבים והוא מוכן לעזור, אך אינו מוכן לצאת אליהם, לצאת מביתו. הסיבה לכך, לטענתו, היא שהוא מחכה לאישה שתגיע. הוא מבודד את עצמו אך בעצם מחכה לגירוי מבחוץ. הוא מחכה שהאישה תבוא אליו ולא מנסה למצוא את האישה בעצמו. רוב משפחת יופה, כדרכו של דויד שבנה את ביתם, אינה יוצאת אל הכפר (שהפך אחר כך לעיר) שלידם לעתים תכופות ולכן הם לא משפחה טיפוסית של אותה התקופה (או להיפך). הם מתרכזים בעצמם, מבודדים את עצמם מהשאר. אולי זה מסר שהספר מנסה להעביר, שהמשפחה צריכה להיות חשובה יותר מאשר "העיר", מאשר שאר החברה.
