פוסט-פאנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פוסט פאנק
מקורות סגנוניים: רוק, פאנק
מקורות תרבותיים: סוף שנות ה-70 באנגליה
כלים: סינתיסייזר, תופים, גיטרה
פופולריות מיינסטרים: אירופה, ארצות הברית
נגזרות: אינדי, רוק גותי
סצינות אזוריות
אנגליה, ארצות הברית
נושאים קרובים
רוק גותי, פאנק, ניו וייב
The Cure Live in Singapore 2- 1st August 2007.jpg

פוסט-פאנק (אנגלית: Post-punk) הוא ז'אנר מוזיקלי פופולרי שהושפע מהפאנק והיווה בעצם את ה"גלגול הבא" שלו. הוא החל את דרכו בתחילת שנות ה-80, לאחר פריצת הפאנק לתרבות הפופולרית בסוף שנות ה-70.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפאנק החל את דרכו בשנות ה-70, עם להקות כמו הסקס פיסטולס, הקלאש, הראמונס ועוד, והוא אופיין בליריקה זועמת ואגרסיבית בנושאים פוליטיים וחברתיים על רקע של מוזיקת רוק מהירה אך בסיסית. לקראת סוף שנות ה-70 התפתח הז'אנר לכיוונים קצת שונים, ולהקות שונות החלו לחפש את הקול האישי שלהם בניסיון להפוך את המוזיקה ליותר אקספרימנטלית ואת הליריקה ליותר אישית ומורכבת. הפוסט פאנק החל להתבסס על תדמית קודרת יותר ומורכבת יותר, עם השפעות מאמנות וקולנוע, וגם מז'אנרים מוזיקליים שונים כמו דאב, רוק, וקראוטרוק.

בין להקות הפוסט-פאנק המובילות שקמו באותה תקופה ניתן למנות את ג'וי דיוויז'ן, הקיור, וייר, The Fall ועוד. למרות שרוב הלהקות קמו באנגליה, שם היה מרכז העניין המוזיקלי בסצנה הזו, ישנן עוד להקות חשובות שקמו מחוץ לאנגליה כמו U2 האירים, הסקר דו האמריקאים, וניק קייב האוסטרלי שהחל את דרכו בלהקת ה-Birthday Party.

להקות רבות נמנעו מאותו סאונד ראשוני ובועט והופעה מרדנית של הפאנק בשנות ה-70. את סיכות הביטחון וצבעי השיער החליפו בגדים כהים וגישה אמנותית. חלק מהלהקות שנחשבו לפוסט פאנק נחשבו מאוחר יותר לחלוצות של ז'אנרים אחרים, כמו הקיור וסוזי אנד דה בנשיז שאופיינו בהופעה אפלה וליריקה עגמומית ונחשבו לחלוצי הרוק גותי, או להקות כמו U2 וR.E.M שלקראת שנות ה-80 ותחילת ה-90 התקרבו אט אט אל המיינסטרים.

עם זאת, בשנות האלפיים זכה הפוסט-פאנק לעדנה כאשר גל של להקות אינדי שטף את סצנת המוזיקה, עם השפעות בוטות מהפוסט-פאנק המקורי ורוק אלטרנטיבי. להקות כמו פרנץ פרדיננד, אינטרפול, הסטרוקס ועוד הפכו ללהקות הרוק הבולטות של התקופה כאשר ניתן לשמוע את ההשפעה בליריקה, בהופעה ובסאונד עצמו.

פוסט פאנק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחת מלהקות הפוסט פאנק הראשונות בישראל הייתה מינימל קומפקט, אשר הונהגה על ידי רמי פורטיס, שבעצמו הוציא ב-1978 את אלבום הבכורה הפאנקיסטי "פלונטר". סגנונה של הלהקה, שפעלה בשנות השמונים בעיקר באירופה, הוא רוק אלטרנטיבי עם נגיעות של פוסט פאנק.
  • הקליק ניגנה בתחילת דרכה פוסט פאנק, ואלבום הבכורה שלה "אמא אני לא רוצה להגמל" הוא בסגנון זה.
  • ב-1986 פרצה להקת אפור גשום, אשר הונהגה על ידי המוזיקאית מיכל ספיר (נכתדו של פנחס ספיר) ואז הייתה עדיין צמד, עם הלהיט "מקום אחר", שנכלל בהמשך בקלטת "פברואר" שיצאה ב-1989.
  • אחת מלהקות הפוסט פאנק החשובות בישראל היא סדרני הדשא, שפעלה בין השנים 1997-1992. סדרני הדשא יצרו פוסט פאנק כבד ביותר שהשתלב בשיריהם הפרובוקטיביים שכתבה סולנית הלהקה מורג רובננקו, ואלבומה היחיד "רקוב" נחשב למעין פורץ דרך בסגנון זה. האלבום מאופיין במוזיקת פוסט פאנק מהירה וקצרה (לרוב לא עוברת את גבול 3 הדקות), חסרת מלודיות ולעתים בסאונד "מלוכלך", בתוך שירים בוטים בהקצנה.

ז'אנרים קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פאנק

פאנק רוקפאנק פתטיסינת' פאנקסקא פאנקפולק פאנקקאו פאנקפאנק ג'אזפאנק בלוזסקייט פאנקסטריט פאנקרגאיי פאנקפופ פאנקגלאם פאנקג'יפסי פאנקהארדקור פאנקקווירקורגראז' פאנקדאנס פאנקטראנס פאנקמטאל פאנקאנרכו פאנקקראסט פאנקפוסט פאנקארט פאנקפאנק גותיהורור פאנקפאנק קברטפאנק נוצריפאנק קלטיפאנק גאלי סקוטיטראל פאנקאימו!Oi