פוסידון

פוסידון
Ποσειδών

תפקיד	אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעשי האדמה
תרבות	המיתולוגיה היוונית
מקום מגורים	הר האולימפוס
אלים מקבילים	נפּטון (המיתולוגיה הרומית)
אב	קרונוס
אם	ריאה
אחים	הסטיה, האדס, דמטר, הרה, זאוס
בן או בת זוג	אמפיטריטה
צאצאים	תסאוס, טריטון, פוליפמוס, Belus, Neleus

"אנדריאה דוריה כנפטון" מאת הצייר האיטלקי אניולו ברונזינו. הציור מציג את דוריה, אדמירל מג'נובה, בדמותו רבת העוצמה של אל הים היווני-רומאי, ומתאר את שליטתה של ג'נובה בים הטירני. דוריה מחזיק בידו קלשון משולש, סמלו של פוסידון

פוסידון בחצר ארמון קאדריורג בטאלין

פוסידון (ביוונית עתיקה: Ποσειδών) הוא אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה, הוא אחד משנים-עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. מוכר גם כאחד משלושת האלים המרכזיים והחזקים המכונים "שלושת הגדולים", לצד אחיו זאוס והאדס. בקרב הרומאים הוא נודע כנפטון. נחשב בעיני הציבור הרומי כאל נקמני.

דמותו של פוסידון

פוסידון היה מבכירי האלים בהר האולימפוס, שני בחשיבותו רק לזאוס, ראש האלים. נקל להבין זאת על רקע היותה של יוון ארץ השוכנת לחופי ימים, שרבים מתושביה היו ימאים ודייגים.

פולחן פוסידון היה נפוץ מאוד ביוון העתיקה, ומקדשים רבים נבנו לכבודו. הוא היה האל העיקרי של מספר ערים ברחבי יוון, לרבות עיר הנמל קורינת. באתונה הוא היה שני רק לאתנה, פטרונית העיר. במיוחד זבחו לו מלחים ויורדי ים, שהקריבו לו פרים וסוסים, בתפילה שהוא יסייע להם במסעם על פני הים. גם יושבי היבשה ייחסו לו חשיבות רבה והתפללו שהוא לא יכה אותם ברעידות אדמה.

בניגוד ליוונים שהוקירו וכיבדו עד מאוד את פוסידון, הרומאים כיבדו אותו פחות וגם אלה שכיבדו אותו במיוחד עשו זאת מתוך פחד מאופיו הנקמני. את נפטון – מקבילו הרומי של פוסידון – תיארו הרומאים בעיקר כאל הסוסים, החשיבו אותו לפטרונם של מרוצי הסוסים, ואחד ממקדשיו הוקם ליד מסלולי המרוצים ברומא. מקדש נוסף לכבודו הוקם בקמפוס מרציוס (25 לפנה"ס) ושם נחגגה הנפטונליה, יום החג החשוב ביותר של נפטון, ב-23 ביולי.

בחברה

פוסידון נודע באופיו ההפכפך ובמצבי הרוח שלו, שיכלו להסתיים בהפלגה מוצלחת או באלימות ובאסונות, דוגמה לכך היא מסע אודיסאוס, שפוסידון אמלל אותו והעמיס עליו תלאות. בהיותו במצב רוח טוב, הוא הרגיע את הגלים, עזר לספינות להגיע בשלום אל חופיהן ויצר איים חדשים. אולם, כשהיה פוסידון במצב רוח רע, הוא היה חובט עם קלשונו על פני האדמה והים, יוצר סערות ורעידות אדמה ומטביע ספינות.

בהתאם לכך, נטען שפוסידון הוא הגורם להתנהגות אי-רציונלית ולסוגים מסוימים של מחלות נפש, בדומה לדיוניסוס - אל היין, השכרות והשיגעון. היפוקרטס כתב ב־On the Sacred Disease כי נהגו להאשים את פוסידון כאשר אדם לקה בהתקף אפילפטי.

באמנות

פוסידון תואר כמי שחי בארמון ששכן בקרקעית הים, ושהיה עשוי כולו זהב, אלמוגים ואבני חן, וכרוכב במרכבה הרתומה להיפוקמפוסים (בעלי פלג גוף אחורי של דגים וקדמי של סוסים).

סמלו המוכר ביותר הוא הטריידנט - קלשון בעל שלוש שיניים, וביצירות אמנות פוסידון מתואר בדרך כלל אוחז בטריידנט. החיות המסמלות אותו הן סוסים, דולפינים ודגים למיניהם, וכן חיות יבשתיות המייצגות עוצמה וכוח, לדוגמה שוורים.

מיתוסים מרכזיים

לידה, מלחמה וחלוקת השלטון

פסל של פוסידון במרכז עיר הנמל בריסטול, הממלכה המאוחדת

פוסידון היה הבן של הטיטאנים קרונוס וריה, ואחיהם של זאוס, הרה, האדס, הסטיה ודמטר. עם היוולדו, אביו בלע אותו שלם אל תוך בטנו, כמו את שאר ילדיו וילדותיו (למעט זאוס) בשל חששו מהנבואה שאחד מילדיו ידיח אותו ויתפוס את מקומו כבכיר האלים. על אף תוכניתו של קרונוס, הנבואה הוגשמה בסופו של דבר על ידי זאוס, שהכריח את אביו להקיא את אחיו ואחיותיו.

זאוס, יחד עם אחיו ואחיותיו המשוחררים, יצא למלחמה כנגד אביו ושאר הטיטאנים. בסופו של דבר, הוכרע קרונוס, הורד מכיסאו ונקצץ לאלף חתיכות ונזרק לטרטרוס (על ידי האלים), והשלטון בעולם ובסדרי היקום עבר לידי האלים הצעירים, הם האלים האולימפיים. בתחילה התעוררו מחלוקות בין שלושת האחים בשאלת חלוקת השלטון: פוסידון והאדס לא הסכימו שזאוס יהיה השליט היחיד, כיוון שהם אחיו הבכירים, שנלחמו לצידו נגד הטיטאנים.

על פי עצתו של הטיטאן החכם פרומתאוס חולק השלטון בעולם בין שלושת האחים: זאוס קיבל את השמים ומלכות האלים, האדס קיבל את השאול מעמקי האדמה האוצרות והעושר, ולפוסידון ניתנה השליטה בימים ובאוקיינוסים.

מאהבות, מאהבים וצאצאים

פוסידון, כמו אחיו זאוס, נודע בגבריותו ובמיניותו השופעת. הוא ניהל פרשיות אהבה רבות עם אלות שונות, נימפות ים, בנות תמותה ואף עם מפלצות מהן הוא הוליד צאצאים רבים במספרם ובדמותם.

בת-זוגו המוכרת של פוסידון היא נימפת הים אמפיטריטה, בתם של נראוס ודוריס ונכדתו של הטיטאן אוקיינוס. פוסידון חטף אותה בעזרתו של הדולפין, אשר זכה בשל כך להימנות על קבוצות הכוכבים שבשמים. אמפיטריטה ילדה לפוסידון את בנו טריטון, שבדרך כלל תואר כבן-ים, בעל פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של דג.

בת זוג ידועה נוספת של פוסידון היא אחותו האלה דמטר. המיתוס מספר שפוסידון חשק בה, אך היא דחתה את חיזוריו ונסה מפניו. על מנת שלא יזהה וימצאה, היא שינתה את דמותה לדמות סוסה, והתחבאה בעדר סוסים. אולם, פוסידון שם לב לתרמיתה של דמטר, שינה את מראו לדמותו של סוס הרבעה ולכד אותה. צאצאם, אריון, היה סוס מהיר במיוחד, שניחן ביכולת לדבר. כמו כן, מסופר שדמטר ילדה לו את הנימפה דספינה.

פוסידון אנס את מדוזה בת התמותה במקדשה של אתנה, אותה שירתה מדוזה. אתנה זעמה על חילול מקדשה, והפכה את מדוזה למפלצת בעלת שיער העשוי מנחשים חיים ארסיים, המסוגלת לאבן אנשים חיים באמצעות מבטה. מאוחר יותר, כשפרסאוס ערף את ראשה של מדוזה, זינקו מצווארה השחוט שני בניו של פוסידון: קריסאור ופגסוס, הסוס המכונף.

בין בנות זוגו הרבות של פוסידון ניתן למנות גם את בת התמותה איתרה, שילדה לו את הגיבור תזאוס, הורג המינוטאור; את קיאונה אלת השלג ואת ההרפיה קליינו, שילדה לו את לייקוס. בין צאצאיו הרבים גם הצייד המיתולוגי אוריון; אל הים משנה הצורה פרוטאוס והמפלצת טורפת הילדים למיה.

כמקובל ביוון העתיקה, פוסידון החזיק גם במאהבים גברים. בין היתר, הוא התאהב בפלופס, צעיר יפה תואר ובנו של טנטלוס, מלך לידיה, ולקח אותו לאולימפוס כדי שישמש לו כמאהב. על מנת להודות לו על אהבתו, פוסידון העניק לו מרכבה מכונפת, שאיתה פלופס ניצח במרוץ סוסים וזכה בידה של הנסיכה היפודאמיה.

פוסידון ואתנה

פוסידון נחשב, בין היתר, גם לאל המים המתוקים. מכיוון שכך, הוא נחשב לנושא מתאים לעיצובן של מזרקות מים, כפי שאפשר לראות במזרקה זו מצ'כיה.

אחד המיתוסים הידועים ביותר אודות פוסידון מתאר את תחרותו עם אחייניתו אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, על תואר האל-פטרון של העיר אתונה. השניים הסכימו שכל אחד ייתן לאתונאים מתנה אחת והאתונאים יחליטו איזו מתנה הם מעדיפים. פוסידון הכה על האדמה עם קלשונו, ומעיין התפרץ מהבקע, אך המים היו מלוחים ולא שימושיים במיוחד. לעומתו, אתנה העניקה לאתונאים את עץ הזית הראשון שלהם. האתונאים העדיפו את מתנתה של אתנה, כיוון שהעץ נתן להם מזון, שמן ועץ לבניה, והפכו אותה לפטרוניתם. בנוסף בחלק המיתוסים ישנו סיפור שאתנה הייתה המאהבת של פוסידון והוא הכעיס אותה וכך נגמר הרומן ביניהם.

על אף עימות זה, פוסידון ואתנה שיתפו פעולה מספר פעמים. הם בנו את המרכבה הראשונה. אתנה בנתה את המרכבה ופוסידון יצר ואימן את הסוסים. אתנה בנתה גם את הספינה הראשונה, המפליגה על פני הימים והאוקיינוסים, שפוסידון הוא שליטם. השניים שיתפו פעולה גם במלחמת טרויה, ונלחמו לצדם של היוונים כנגד הטרויאנים.

מיתוסים נוספים

לאחר שפוסידון ואפולו המרו את פיו של זאוס, הוא שלח אותם לשרת את לאומדון, מלך טרויה. לאומדון הורה לשני האלים לבנות חומות עצומות סביב העיר, והבטיח לגמול להם בעין טובה. אולם, לכשנשלמה המלאכה, סירב המלך למלא את הבטחתו ולא תגמל את שני עובדיו בני האלמוות בשכר כלשהו. פוסידון ואפולו הזועמים החליטו לנקום בו: פוסידון שלח מפלצת ים שהטילה את חתתה על יושבי העיר ועל הבאים בשעריה (מאוחר יותר מפלצת זו הושמדה על ידי הרקולס), ואפולו שלח מגפת דבר על העיר.

מיתוס נוסף מספר שלאחר שקסיופיאה, מלכת אתיופיה ואמה של אנדרומדה, התרברבה כי היא יותר יפה מנימפות הים, עוררה את כעסו של פוסידון הקנאי והוא דרש שקסיופיאה תקשור את בתה (אנדרומדה) לסלע בים ושלח מפלצת ים להרגה, פרסאוס קטל את המפלצת והציל את אנדרומדה.

ממיתוסים אלו ואחרים פוסידון מצטייר כאל נוקם ונוטר, שלא ישכח עוול הנעשה לו ולצאצאיו ויתרה מכך - ינקום קשות בעושי העוול. כך, לאחר שאודיסאוס עיוור את בנו הקיקלופ פוליפמוס, גאתה שנאתו של פוסידון כלפיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי לטרוד את מנוחתו של אודיסאוס ולהאריך את מסע שיבתו לביתו.

ורגיליוס בספרו "איניאדה" סיפר כי לאחר הפסדם האיום של הטרויאנים במלחמת טרויה, פוסידון עדיין כעס עליהם, אך הוא לא שנא אותם כמו אחותו הרה. בשלב מסוים הוא אף מנע מהרה להטביע את הצי הטרויאני, אך הסיבה העיקרית לכך לא הייתה דאגתו להם, אלא זעמו על הפלישה לתחום שלטונו העצום.

ראו גם

• נפטון (מיתולוגיה) - אל הים במיתולוגיה הרומית
• ים - אל הים הכנעני

לקריאה נוספת

• אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 73-100, מסת"ב 9789655525694

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוסידון בוויקישיתוף

• פוסידון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פוסידון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)