פופרס
פּוֹפֶּרס (Poppers) הוא כינוי לקבוצת החומרים הכימיים אלקיל ניטריטים (Alkyl nitrites), המשמשים כסמים פסיכואקטיביים הנצרכים בשאיפה.[1] הסם נמצא בשימוש שנים רבות ונפוץ בישראל ובעולם.[2] הפופרס פותח בשנת 1857 כתרופה לטיפול בחולי לב הסובלים מתעוקת לב (אנגינה פקטוריס). השימוש בסם מוביל להתרחבות כלי הדם וכתוצאה מכך חלה ירידה מהירה של לחץ הדם והאצה משמעותית של הדופק. תופעות הלוואי כוללות כאב ראש חולף, בחילה ותחושה של קהות חושים הנמשכות זמן מה.
הרכב כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפופרס מכיל בתוכו נגזרות של כימיקלים ממשפחת הניטריטים, כשהנפוצים ביותר הם אמיל ניטרט, בוטיל ניטרט ואיזובוטיל ניטרט. אמיל ניטרט שימש בעבר לטיפול באנגינה ולהרעלת ציאניד. באמיל ניטרט וחומרים נוספים מאותה משפחה נעשה שימוש במטהרי אוויר ומוצרים לניקוי מכשירי וידאו.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופרס מוכר כ"סם מסיבות" וכסם שנועד להגביר את ההנאה מיחסי מין. השימוש בו מביא לתחושת חום ושיכרון חושים הנמשכת מספר דקות, וכתוצאה מכך מוביל לעוררות מינית מוגברת. בנוסף, שחרור השרירים בגוף, ובהם שריר פי הטבעת, הפכה את הסם לפופולרי בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, המשתמשים בו כדי להקל על מין אנאלי.
בישראל, השימוש בפופרס הוא שולי ביחס לסמים אחרים. מחקר של הרשות למלחמה בסמים מראה כי היקף השימוש בפופרס בשנת 2004 עמד על 0.6% מהמבוגרים בישראל (18–40), המהווים 13,675 מכלל האוכלוסייה. כמו כן, מנתוני המחקר עולה כי תפוצת השימוש בפופרס דומה לזו של אקסטזי (0.7%) ושל LSD (0.5%).[3]
סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאיפה של פופרס עלולה לגרום לתמס דם (המוליזה) במיוחד אצל אנשים הלוקים במחסור באנזים G6PD. תופעה זו נגרמת עקב העקה שיוצרים הניטריטים על תאי הדם האדומים.[4]
מנהל המזון והתרופות האמריקאי מזהיר משאיפת פופרס מכיוון שיכול לגרום לכאבי ראש חמורים, סחרחורות, עלייה בטמפרטורת הגוף, קשיי נשימה, ירידה קיצונית בלחץ הדם וגם בעיות ברמת החמצן בדם. בנוסף, חלה עלייה נוספת במוות ומוות מוחי כתוצאה משאיפה של "פופרס".[5] השימוש בפופרס עלול גם לגרום לפגיעה בעצב הראייה או פגיעה בלתי הפיכה בראייה.[6]
המיתוס סביב פופרס ואיידס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1982, כשהמקרים הראשונים של איידס הובאו לידיעת הממסד הרפואי, תוארו החולים כהומוסקסואלים מקליפורניה וניו יורק. המיתוג של המחלה עם הומוסקסואלים הוביל השערות שונות לגורמים לה כגון: יחסי מין אנונימיים ומתירניים ושימוש בסמים ובכללם פופרס. עם התפתחות המחקר והצטברות המקרים התגלה כי איידס נגרמת מנגיף ה-HIV אשר מועבר בין השאר על ידי יחסי מין לא מוגנים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Rebecca French, & Robert Power, 'A qualitative study of the social contextual use of alkyl nitrites (poppers) among targeted groups,' Journal of Drug Issues 28,1 (1998), 57-76.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "פופרס", באתר "ויקיתרופות"
- הערך "פופרס", באתר ויקירפואה
- Poppers, urban75.org
- חומרים נדיפים - פופרס, באתר הרשות הלאומית למלחמה בסמים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלעמארי ויקי, תופעת השימוש לרעה בחומרים נדיפים, משטרת ישראל, האגף לחקירות ומודיעין חטיבת החקירות מחלקת נוער, 2010.
- ^ יוענה גונן, חיים בין השורות, באתר Time Out תל אביב, 10 בדצמבר 2008 (הקישור אינו פעיל, 1 באוקטובר 2017) .
- ^ ד"ר רחל בר המבורגר, ד"ר יעקב אזרחי, מר אילן רוזינר ופרופ' דוד שטיינברג,השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל 2005 - מחקר אפידמיולוגי VI.
- ^ תמס דם אצל אדם הלוקה בחסר באנזים g6pd עקב שימוש בפופרס, anemia in a G6PD-deficient man after inhalation of amyl nitrite ("poppers")..
- ^ FDA Advises Consumers Not to Purchase or Use Nitrite “Poppers”, [1].
- ^ עידן יוסף-ימין, ה-FDA מזהיר: תפסיקו לקנות ולהשתמש בפופרס, באתר מאקו, 7 ביולי 2021