פוקה-וולף Fw 190

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Focke-Wulf Fw 190 A-8
Focke-Wulf Fw 190 050602-F-1234P-005.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב/קרב-הפצצה
ארץ ייצור Flag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית
יצרן פוקה-וולף
טיסת בכורה 1 ביוני 1939
צוות אחד, טייס
משתמש ראשי לופטוואפה
ממדים
אורך 9 מטר
גובה 3.95 מטר
מוטת כנפיים 10.51 מטר
שטח כנפיים 18.30 מ"ר
משקל ריק 3,200 ק"ג
משקל טעון 4,417 ק"ג
משקל המראה מרבי 4,900 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 656 קמ"ש
קצב נסיקה 13 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 800 ק"מ
סייג רום 11,410 מטר
חימוש
תותחים 2 תותחי 13 מ"מ MG 131

4 תותחי 20 מ"מ MG 151/20E

הנעה
BMW 801 D-2 רדיאלי

הפוקה-וולף Würger Fw 190 (חנקן) היה מטוס קרב גרמני שתכנן טייס הניסוי ומהנדס המטוסים קורט טאנק בשנות ה-30 המאוחרות של המאה ה-20. המטוס שירת את הלופטוופה, חיל האוויר הגרמני, במהלך מלחמת העולם השנייה. מעל 20,000 מטוסי Fw 190 יוצרו במהלך שנות המלחמה, מהם 6,000 מדגם הקרב/הפצצה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסת הבכורה של Fw 190 V1, אב הטיפוס הראשון של המטוס, התקיימה ב-1 ביוני 1939 בשדה התעופה בברמן[1]. בנובמבר 1940 התקבלה ההזמנה הראשונה עבור הלופטוופה, וסדרת היצור הראשונה, Fw 190 A-0, כללה 28 מטוסים. אלו נכנסו לשימוש עם Eprobungsstaffel 190, יחידת ניסוי שהוקמה במרץ 1941 על מנת לבחון את מטוס הקרב החדש ולהכינו לשימוש מבצעי. בתחילה סבל ה Fw-190 מבעיות שונות, בעיקר עקב התחממות יתר של המנוע[2], אך אלו נפתרו בהדרגה.

שירות מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי ה Fw 190 הראשונים נכנסו לשימוש מבצעי בכנף 26 במהלך יולי 1941. כנף זו הייתה מוצבת בצרפת בתקופה שבה לחיל האוויר המלכותי הייתה עליונות מספרית ואף טכנולוגית על הלופטוופה, שרוב יחידותיו הועברו לחזית המזרח במהלך ההכנות למבצע ברברוסה. באוגוסט 1941 החלו לצוץ בבריטניה דיווחים אודות מטוס חדש אשר מופעל על ידי חיל האוויר הגרמני, ובהתחלה חשבו כי מדובר במטוסי Curtiss Hawk 75 מיושנים שנתפסו במהלך נפילת צרפת. אולם ביצועיו המעולים של המטוס, שהתעלה על הספיטפייר V שהופעל על ידי הבריטים במספרים גדולים, הסירו כל ספק אודות זהותו של המטוס החדש. עד סוף 1941 נכנסו למעלה מ 200 מטוסים לשירות, מהם כ 100 בחזית המערבית, ובפברואר 1942 השתתפו בקרב האוויר הגדול שהתנהל עקב יציאתן של השרנהורסט והגנייזנאו מברסט (מבצע קרברוס). מתוך 252 המטוסים שהשתתפו בקרב, 37 היו מטוסי Fw 190. אלו זקפו לזכותם הפלות של 18 מטוסים בריטים מול אובדן של שניים[2]. המטוס אף השתתף בקרבות האוויר שהתנהלו בזמן הפשיטה על דייפ, שבהם שוב הוכיח את עליונותו על מטוסי הקרב הבריטים[3].

הצלחתו של המטוס הביאה את פיקוד הקרב של חיל האוויר המלכותי להוציא פקודות שהגבילו טיסות בריטיות מעל צפון צרפת, ואף החלו תכנונים לפשיטת קומנדו על אחד משדות הלופטוופה על מנת לגנוב את אחד המטוסים. אולם ב-23 ביוני 1942 התמזל מזלם של הבריטים ומטוס שלם נפל לידיהם עקב טעות התמצאות של טייס גרמני אשר הנחית את מטוסו בווילס. המטוס הועבר במהרה לבחינה במרכז הניסויים הבריטי בפארנבורו, ותרם הן להיכרות הבריטית עם מטוסי חיל האוויר הגרמני והן לפיתוחם של מטוסים בריטים חדשים, כגון הוקר פיורי[2].

הופעתו של ה Fw 190 A-4/U-8, אשר יכל לשאת פצצת 500 ק"ג לצד מכלי דלק נוספים מתחת לגף המטוס, איפשרה ללופטוופה להתחיל בסדרה של פשיטות הטרדה כנגד דרום מזרח אנגליה. אף על פי שאלו לא הציגו איום ממשי, חיל האוויר המלכותי נאלץ להקדיש מאמץ רב, כולל פטרולים יומיים, על מנת לנסות וליירט אותן. בעבור 360 גיחות גרמניות כנגד מטרות באנגליה, העלו הבריטים לאוויר לא פחות מ 52,000 גיחות הגנתיות[2].

כניסתה של ארצות הברית למלחמה וגיחות ההפצצה של חיל האוויר השמיני כנגד בסיסי הלופטוופה בצרפת הביאו לעצירה כמעט מוחלטת של תקיפות יום בבריטניה, אם כי אלו המשיכו בלילה. עד סוף 1942 מטוסי Fw 190 רבים נסוגו מזרחה והתמקדו בעיקר ביירוט. מטוסים רבים הועברו לצפון אפריקה ולאחר מכן שירתו במאמצים להדוף את הפלישות לסיציליה ולאיטליה, אולם על כל יתרונותיהם לא יכלו ה Fw 190 להתמודד עם העליונות החומרית של בעלות הברית באוויר. החל מסוף 1942 נכנסו המטוסים לשירות גם בחזית המזרחית, אולם גם כאן כבר החלה עליונותה של ברית המועצות לתת את אותותיה. ביתר שנות המלחמה שימשו המטוסים להגנת הרייך בפני הפצצות היום והלילה, כמו גם במאמצים לעצור את התקדמות בעלות הברית ללב גרמניה. מעל 200 מטוסים ו-100 טייסים אבדו בשלושת השבועות שלאחר הפלישה לנורמנדי.

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Flying the FW 190: Kurt Tank's Butcher Bird
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 1991, Butcher Bird, 21st Profile Vol. 1 No. 4, pp. 107 - 117
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Bookie's Focke Wulf 190 Page
  4. ^ Mikesh, R.C. 1993.Japanese Aircraft Code Names & Designations, p. 55. Schiffer Military/Aviation History. Atglen, PA.