פורטל:אמנות ישראלית/תמונה נבחרת/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלריית תמונות נבחרות של פורטל אמנות ישראלית

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

נחום גוטמן
ישראלי, יליד בסרביה, 1980-1898
מנוחת צהריים, 1926
שמן על בד
גובה 93.5 ס"מ, רוחב 107.5 ס"מ
מוזיאון תל אביב לאמנות

"מנוחת צהריים" (1926) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הישראלי נחום גוטמן. הציור מתאר פלאחים ערבים בשדה, ונחשב לאחת מן היצירות החשובות באמנות הישראלית. סגנון הציור מושפע מן האמנות הפוסט-אימפרסיוניסטית בכל הקשור לתיאור אתנוגרפי של דמויות ולסקאלת הצבעים החמה של הציור. החל משנת 1983 מצוי הציור באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות.


2

יגאל תומרקין
ישראלי, נולד בגרמניה ב-1933
הוא הלך בשדות, 1967
ברונזה צבועה
גובה 173 ס"מ, רוחב 48 ס"מ, עומק 46 ס"מ
מוזיאון תל אביב לאמנות

פסלו של יגאל תומרקין "הוא הלך בשדות" (1967) מציג דגם אלטרנטיבי ואירוני לישראלי ההרואי. מקור שמו של הפסל, הוא בספרו של משה שמיר "הוא הלך בשדות" (1947) ובשירו של נתן אלתרמן – "האם השלישית".

הפסל עשוי כאסמבלאז' המורכב מיציקות גופו של האמן בברונזה שחורה עם חלקי נשק, וצבוע בצבע אדום ולבן. הדמות, אשר מכנסייה מופשלים ואיבר מינה חשוף, מופיעה כחסרת זרועות, פיה פעור ומבטנה הקרועה מגיחים קני רובים וכדור פגז עגול.


3

רפי לביא
ישראלי, 2007-1937
ללא כותרת, 1969
אקריליק, עפרון וקולאז' על עץ לבוד
גובה 120 ס"מ, רוחב 195 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

ציורו של רפי לביא, המזוהה עם סגנון "דלות החומר", קורא תגר על מושג הטעם התרבותי הישראלי. לביא עשה שימוש בטכניקת הקולאז' לשם הדבקת מודעה פרסומית של אירועי תרבות, ובשימוש בצביעה, על ידי משיכות מברשת, רישום ושרבוט חופשיים. הציור נמצא כיום באוסף מוזיאון ישראל.


4

גל וינשטיין
ישראלי, נולד ב-1970
נהלל, 2009-2010
עץ לבוד ושטיחים
קוטר 180 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

ביצירתו "נהלל", העשויה חלקי שטיחים צבעוניים, השתמש האמן גל וינשטיין בדימוי האייקוני של המושב נהלל, שתוכנן על ידי ריכרד קאופמן. דימוי חברת העובדים החקלאית עוברת ביצירה זו שינוי לדימוי מלאכותי, המשקף את נסיגת הערכים של החברה הישראלית.


5

גדעון גכטמן
ישראלי, יליד מצרים, 2008-1942
מתקן שיגור, 2008
עירוב טכניקות
עזבון האמן

בין השנים 2006-2008 יצר הפסל גדעון גכטמן פרויקט שבמסגרתו בנה מודלים של רקטות קסאם, משגרים ומתקני אכסון ניידים בעבורם. העבודות התייחסו לאופנים השונים שבהם יכול אובייקט להיות משוכפל ומופץ מחדש. הרקטה ה"ממשית" הומרה לאובייקט אמנותי, אולם שמרה על האקטואליות הפוליטית שלה.

לצד הדגמים הציג גכטמן שרטוטים ומפרטים טכניים ליצירתם של האובייקטים הללו. הדבר שימש כשלב ראשוני בניסיון להפיץ יצירה אמנותית שלא במסגרת המערך המסחרי של עולם האמנות.


6

הלמר לרסקי
צרפתי, 1956-1871, פעל בגרמניה, ארץ ישראל ושווייץ
מתוך הסדרה "חיילים יהודים", 1943-1942
הדפס כסף

תצלומו של הלמר לרסקי, מבכירי הצלמים בארץ ישראל בתקופת היישוב, הוא חלק מסדרה של עבודות המשלבות בין ריאליזם חריף לבין ביטוי אקספרסיוניסטי. התצלום עושה שימוש בתאורה מלאכותית, בחיתוך הפריים ובזווית צילום קרובה כדי להעצים את ההירואיות של הדמות.


7

דני קרוון
ישראלי, נולד ב-1930
אנדרטת חטיבת הנגב, 1968-1963
בטון
באר שבע

"אנדרטת חטיבת הנגב", שהוקמה על ידי הפסל דני קרוון במהלך שנות השישים של המאה ה-20, משקפת שינוי בתפיסת ההנצחה במדינת ישראל. השפעת הפיסול הסביבתי, אמנות האדמה, והאמנות המושגית הובילו את קרוון, כמו גם פסלים ישראלים אחרים, לעצב אנדרטה המתפקדת כחלק אורגני מן הנוף הארץ-ישראלי, וכאמצעי ליצירת חוויה רפלקסיבית אצל הצופה.


8

אברהם מלניקוב
יהודי, יליד בסרביה, 1960-1892, פעל בארץ ישראל ואנגליה
יהודה המתעורר, 1925
אבן
הפארק הלאומי, רמת גן

פסלו של אברהם מלניקוב – "יהודה המתעורר" (1925), המוצב בפארק הלאומי ברמת גן, מציג האנשה של הלאומיות העברית בארץ ישראל. הפסל מעוצב בקווים סכמטיים, המושפעים מאמנות אשורית ומסופוטמית עתיקה.


9

הילה בן ארי
ישראלית, נולדה ב-1972
פעם אחת I‏, 2011
חיתוך עת
גובה 34 ס"מ, רוחב 36 ס"מ
סדנת ההדפס ירושלים

סדרת ההדפסים של הילה בן ארי עושה שימוש בגוף ובמופעיו, כדרך לבדיקת היחס בין היחיד לחברה. לשם כך היא מנצלת את האופי הגרפי של הטכניקה, על מנת להשתמש בקווי מתאר החוצים את הדמות.


10

עופר ללוש
ישראלי, נולד בתוניס ב-1947
כברי, 1985
שמן על בד
אוסף בנק דיסקונט

הציור "כברי" (1985) מאת עופר ללוש, המוצג בבניין בנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי בתל אביב-יפו, מציג תיאור נוף ובמרכזו עץ המזכיר בצורתו ערבה. הקומפוזיציה הסימטרית, האור הנוגה, וסגנון הציור האקספרסיבי, מעניקים לנוף נוכחות סמלית.


11

ראובן רובין
ישראלי, יליד רומניה, 1975-1893
דיוקן עצמי, 1924
שמן על בד
גובה 107 ס"מ, רוחב 85.3 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים


דיוקנו העצמי של ראובן רובין, מציג את הצייר כאמן האוחז פלטת צבעים ומכחול. מאחוריו קיר החדר ובו חלון המציג את תל אביב בשנות העשרים של המאה ה-20, עם בתיה הקטנים, שורת גמלים ואונייה במרחק. סגנון הציור הנאיבי מבטא את הערכים של "תקופת מגדל דוד".


12

רות שלוס
ישראלית, ילידת גרמניה, 2013-1922
בית חולים, 1951
שמן על בד
גובה 52 ס"מ, רוחב 72 ס"מ

ציורה של רות שלוס – "בית חולים" (1951), משקף את העניין של הציירת בתיאור ההווי והדמויות החלשות בחברה הישראלית של אותה עת. סגנון תיאור ריאליסטי זה היה מנוגד באופיו לסגנון הציור של קבוצת "אופקים חדשים", שנתפס באותה עת כ"בינלאומי".


13

אריה לובין
ישראלי, יליד ארצות הברית, 1980-1897
דיוקן עצמי, 1924
שמן על בד
גובה 50 ס"מ, רוחב 40 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

הדיוקן העצמי של אריה לובין מציג את ההשפעות האירופיות על האמנות הארץ-ישראלית של שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20. תווי פניו של לובין מודגשים בגאוטריה עדינה המעצימה את המונומנטליות של הדמות.


14

הלל רומן
ישראלי, נולד בארצות הברית ב-1975
ללא כותרת, 2005
שמן על עץ
מוזיאון תל אביב לאמנות

ציורו של הלל רומן מתבסס על צילום נוף, מן הסוג הנפוץ בכתבי עת פופולריים. רומן "תרגם" את הצילום במלאכת ציור קפדנית, המשעתקת את הצילום ומדגישה את אופיו הרהבתני.


15

שמואל הירשנברג
יהודלי, יליד פולין, 1908-1865, פעל בפולין וארץ ישראל
היהודי הנצחי, 1899
שמן על בד
גובה 343 ס"מ, רוחב 293 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

"היהודי הנצחי" מאת שמואל הירשנברג צויר בראשית המאה ה-20 בפולין. הציור מציג יהודי זקן הנמלט מאזור הריגה והוא מתבסס על מוטיב "היהודי הנודד" מן המסורת הנוצרית. הציור היה אחד מן המוצגים המרכזיים של בית הנכות בצלאל, ונתפש כביטוי לצורך בלאומיות היהודית-ציונית.


16

שוקה גלוטמן
ישראלי, נולד ב-1953
מצעד 68' צועד לאחור, 1999
מיצב; הקרנת וידאו חד-ערוצית ועירוב מדיה

המיצב של שוקה גלוטמן – "מצעד 68' צועד לאחור" מציג סביבת מגורים של בית ישראלי בשנות השישים של המאה ה-20. במרכזו של הבית מוצבת טלוויזיה ובו מוקרן סרט המתעד את מצעד צה"ל, הראשון לאחר איחוד העיר ירושלים, המוקרן בהילוך אחורי. הסביבה שיצר גלוטמן משלבת בין נוסטלגיה לבין ביקורת אנטי-מלחמתית.


17

דב פייגין
ישראלי, יליד האימפריה הרוסית, 2000-1907
חיה, 1958/2006
פלדה צבועה
גן הפסלים ע"ש לולה בר אבנר, מוזיאון תל אביב לאמנות

פסלו של דב פייגין "חיה" נוצר בשנת 1958 ושילב את רוח האמנות הכנענית עם ההפשטה של "אופקים חדשים". הפסל מורכב ממשטח מתכת מכופף וחתוך, אשר עוצב לדימוי המזכיר מעין חיה. בשנת 2006 נוצר העתק מוגדל של הפסל, המוצב כיום בגן הפסלים של מוזיאון תל אביב לאמנות.


18

אהרן פריבר
ישראלי, יליד פולין, 1979-1902
דייגים, שנות ה-30 או ה-40 של המאה ה-20

התבליט "דייגים" מאת אהרן פריבר, מציג קבוצה של דייגים על חוף הים. פריבר מבטל את הפרספקטיבה המדעית, לטובת תיאור סכימאטי של הדייגים והנוף. נושא התבליט, המדגיש את האקזוטיקה המזרחית, אופייני לאמנות הארץ-ישראלית של שנות השלושים והארבעים והוא מופיע ביצירותיהם של אמנים כיצחק דנציגר, ישראל פלדי, מנחם שמי ואחרים.


19

משה בן יצחק מזרחי
יהודי, יליד איראן, 1940-1870, פעל באיראן וארץ ישראל
לוח המקומות הקדושים, ראשית המאה ה-20
צבעי שמן ועלי זהב על זכוכית
אוסף משפחת גרוס

יצירתו של משה בן יצחק מזרחי מסתמכת על מסורת איקונוגרפית ארוכה של תיאור המקומות הקדושים ליהדות. סביב כיפת הסלע, המהווה ייצוג של בית המקדש, מופיעים תיאורים של נבי סמואל, קבר רחל, מערת המכפלה וירושלים. היצירה עשויה מלוח זכוכית צבוע ומעוטר בנייר מוזהב.


20

פטר מרום
ישראלי, נולד בגרמניה ב-1919
שירת האגם הגווע, 1960
הדפס כסף

בתצלומי ספרו "שירת האגם הגווע" (1960) ליווה פטר מרום את שלבי ייבוש אגם החולה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. התצלומים מתעדים את הנוף הנעלם, תוך התמקדות בפרטים קטנים, בטקסטורות ובמקומות בתהליך השינוי. "דפים אלה", כתב מרום בפתח ספרו, "הם הדו-שיח האחרון ביני ובינו – האגם".


21

משה קסטל
ישראלי, 1991-1909
אישה עם פרוות שועל, 1928
שמן על בד
מוזיאון קסטל, מעלה אדומים

הציור "אשה עם פרוות שועל" צויר על יד משה קסטל בעת שהותו בצרפת. במרכז הציור דיוקן אישה המצוירת בסגנון המושפע מציירי "אסכולת פריז". למרות המאפיינים האירופים של הדמות, מבעד למרפסת הבית נשקף נוף ארצישראלי, המשובץ במבני דת וגבעות צחיחות.


22

חוה סמואל
ישראלית, ילידת גרמניה, 1989-1904
מוכרת התרנגולות
יציקת חלקים בתבנית ובניה ידנית, צביעה וזיגוג
גובה 28 ס"מ
אוסף ניצה סמואל

פסל הקרמיקה "מוכרת התרנגולות", שנוצר על ידי חוה סמואל, מחלוצות אמנות הקרמיקה בארץ-ישראל, מציג את דמותה של מוכרת בשוק. הפסל, בגובה של 28 ס"מ, עשוי מחלקי קרמיקה יצוקים. סגנון התיאור מדגיש את המוטיבים העממיים והמזרחיים האופייניים לעבודתה של סמואל. עבודתה של סמואל ממחישה את ההמשכיות בתיאור המזרח באמנות הישראלית החל מ"תקופת מגדל דוד" ועד לשנות החמישים והשישים של המאה ה-20.


23

אפרים משה ליליאן
יליד גליציה, 1925-1897, פעל בגרמניה וארץ ישראל
הבחור, 1919
תחריט

התחריט של אפרים משה ליליאן – "הבחור" מציג את ראשו של נער בוגר, כנראה ממוצא תימני. הראש מופיע בחצי-פרופיל וליליאן בוחר להדגיש את המאפיינים האתנוגרפים של הדמות. למרות שהוא הודפס באירופה, הרי התחריט מבוסס על תצלומים תיעודיים שצילם ליליאן בעת שהותו בארץ ישראל בתקופה בה לימד בבצלאל ולאחריה.


24

מיכה אולמן
ישראלי, נולד ב-1939
יום, הבדלה, חצות, 1993
לוחות ברזל וחול
מוזיאון ישראל, ירושלים

פסלו של מיכה אולמן, הנמצא באוסף מוזיאון ישראל, מציג שלושה מבנים מוקטנים העוסקים בזיכרון, במשפחתיות וביחס שבין פנים לחוץ. מבני הברזל הקטנים מכוסים בחול והם מעוצבים כמעין בתים קטנים במרחב. חלק מדגמים אלו הופיע גם כעבודות נפרדות וגדולות ממדים.


25

סיגלית לנדאו
ישראלית, נולדה ב-1969
The Country (פרט), 2002
מיצב, עירוב טכניקות

הדמות מתוך המיצב האפוקליפטי של סיגלית לנדאו – "The Country" – ניצבת על גג של בניין. היא מתוארת עירומה כששריריה ובשרה חשופים. בפעולתה היא כסופרת בעזרת חשבונייה את מניין ימי השנה, ופירות העשויים מדפי עיתון "הארץ".


26

יצחק זריצקי
ישראל, יליד האימפריה הרוסית, 1985-1891
נען, הצייר עם מודל, 1949
שמן על בד
מוזיאון ישראל, ישראל

הציור "נען, הצייר עם מודל" מהווה חלק מסדרה בת ארבעה ציורים המציגים נושא של צייר ומודל. העבודות מתבססות על מוטיבים שנוצרו בעת שזריצקי העביר סדנת ציור בנען. המודל מייוצגת על ידי צורות מעוגלות, המשרטטות מעין קו מתאר של גוף, משמאל לצייר, המיוצג על ידי מעין צורה מאורכת שבראשה עיגול. צורה זו מהווה רמז לגוף האמן ולכובע הקש העגול שנהג לחבוש.


27

לארי אברמסון
ישראלי, נולד בדרום אפריקה ב-1954
tsoba‏, 1993-1994
שמן על נייר עיתון
גובה 40 ס"מ, רוחב 28 ס"מ
אוסף פרטי, תל אביב-יפו

סדרת הציורים "tsoba" מאת לארי אברמסון מתייחסת אל סדרת התיאורים של יוסף זריצקי, אשר תיאר את אזור קיבוץ צובא, תוך השמטת שרידי הכפר הערבי הנמצאים באזור. ציוריו של אברמסון ביקשו להנכיח מחדש את שרידיו של הכפר על ידי תיאור שלהם, ועל ידי הטבעת הציורים על גבי ניירות עיתון יומי.


28

אורי רייזמן
ישראלי, 1991-1924
שדרת עצי חרוב, שנות ה-60
שמן על בד
גובה 196 ס"מ, רוחב 131 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

ציורו של אורי רייזמן, "שדרת עצי חרוב", מציג תיאור נוף ארץ-ישראלי, האופייני ליצירתו של רייזמן. רייזמן מתאר את הנוף במשטחי צבע גדולים, תוך הדגשת מבנה הקומפוזיציה של הציור.


29

מיכל נאמן
ישראלית, נולדה ב-1951
הרג פינגווין – נהרגה נזירה, 1977
תצלום, נייר ולטרסט על קרטון
גובה 39 ס"מ, רוחב 51.8 ס"מ
מוזיאון תל אביב לאמנות

העבודה "הרג פינגווין - נהרגה נזירה" מאת מיכל נאמן מבוססת על בדיחה היוצרת השוואה צורנית בין דימוי של נזירה לזה של פנגווין. היחס שבין מילה לדימוי חזותי מעורער כאן כמו בעבודות רבות נוספות של נאמן. במרכז היצירה תצלום של מאוורר תקרה. מספר פרשנים תיארו את המאוורר כדימוי היוצר היפוך מגדרי.


30

עדי נס
ישראלי, נולד ב-1966
ללא כותרת, 1999
הדפסת צבע
גובה 39 ס"מ, רוחב 51.8 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

"ללא כותרת" הוא שמו הרשמי של התצלום המכונה "הסעודה האחרונה", אחד התצלומים המפורסמים ביותר של הצלם הישראלי עדי נס, ואחת היצירות הידועות ביותר באמנות הישראלית המודרנית. בתצלום מוצגת קבוצת חיילי צה"ל המבוימת בהעמדה המזכירה את הציור "הסעודה האחרונה" מאת הצייר לאונרדו דה וינצ'י.


31

רודי להמן
ישראלי, יליד גרמניה, 1977-1903
אשה, שנות ה-60 של המאה ה-20
עץ
משכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד

יצירתו של רודי להמן, מחשובי הפסלים בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20, מהווה אלטרנטיבה לזרם המרכזי של הפיסול והאמנות הישראלית. הפסל "אשה" עשוי כחיטוב עץ, והוא מכיל השפעות פרימיטיביסטיות ואקספרסיוניסטיות. בשנת 2008 הוצג הפסל כחלק מן התערוכה "העשור הראשון: הגמוניה וריבוי" במשכן לאמנות על שם חיים אתר.


32

ישראל הרשברג
ישראלי, נולד באוסטריה ב-1948
לשון פרה מס' 74, 1988-1987
גובה 152.8 ס"מ, רוחב 105 ס"מ
שמן על בד
מוזיאון ישראל, ירושלים

האיקונוגרפיה של הציור "לשון פרה מס' 74" קשורה אל תיאורי טבע דומם וציורי "ואניטאס". היא מדגישה את ארעיות החיים האנושיים, המתגלמת בבשר המת. יגאל צלמונה טען, בהקשר לציור זה, כי בתרבות היהודית תיאורי שולחן קשורים אל תיאורי מזבחות.


33

יצחק דנציגר
ישראלי, יליד גרמניה, 1977-1916
כבשי הנגב, 1963
ברונזה
מוזיאון תל אביב לאמנות ואוסף חברת הפניקס

בעיצוב דמויות הכבשים ב"כבשי הנגב", מפסליו הידועים ביותר של יצחק דנציגר, יצר הפסל דימוי המשלב בין הדמות הפיגורטיבית לבין נוף הארץ. הכבשים מעוצבות כמעין אוהל מאולתר ועל גביהן תבליט הנדמה כפיסה מנוף הנגב.


34

לידיה זבצקי
ישראלית, ילידת פולין, 2002-1937
אפרים... אפרים!, 2000
אדמית, זיגוג נחושת, רצועות עופרת
מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו

פסל הקרמיקה הגדול של זבצקי – "אפרים... אפרים!", שהוצג במסגרת הביאנלה הראשונה לקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל, ומהווה חלק מאוסף המוזיאון, מציג דיוקן בגודל כמעט טבעי של חמור ממשי, בו טיפלה האמנית בחצר ביתה בירושלים. הפסל מזוגג בגלזורה בצבע ירוק עז, והוא מאזכר את פסלי הקרמיקה מתקופת שושלת טאנג.


35

גדולה עוגן
ישראלית, נולדה ב-1929
קיבוץ גלויות, 1963
תבליט קרמיקה
גובה 300 ס"מ, אורך 800 ס"מ
האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים

התבליט "קיבוץ גלויות", המצוי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, הוא חלק משלוש יצירות קרמיות שנוצרו על ידי אמנים עבור קמפוס זה. עוגן יצרה בעבודה תיאור של דמויות אדם בסגנון ארכאי, המתוארות בתוך מרחב מופשט. בעיצוב הדמויות יצרה עוגן נפחיות החורגת מאריחי הקרמיקה.


36

מיכל נאמן
ישראלית, נולדה ב-1951
ה' צבעים (לבן), 1998
שמן ומסקינטייפ על בד
גובה 200 ס"מ, רוחב 170 ס"מ
מוזיאון תל אביב לאמנות

"ה' צבעים (לבן)" הוא חלק מסדרת ציורים של מיכל נאמן העוסקת במהות הדימוי האמנותי. שמו של הציור מהווה שיבוש לשוני של המושג "אדוני צבאות". נאמן עשתה שימוש ברצועות מסקינטייפ וצבעי שמן, היוצרים מעטה של מעין "נשל" על בד הציור.


37

מנשה קדישמן
ישראלי, נולד ב-1932
עקדת יצחק, 1987-1980
ברזל
אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו

פסלו של מנשה קדישמן "עקדת יצחק", מציג את הרגע בו מתגלה האיל בסיפור עקדת יצחק. קדישמן יצר קומפוזיציה סימטרית, המדגישה את ההקבלה בין שתי הדמויות. תווי הפנים של הדמות סכמטיים, כך שהיא הופכת לייצוג ארכיטיפי של אדם.


38

יחיאל שמי
ישראלי, יליד פולין, 2003-1922
פסל-ים, 1967-1964
ברזל ובטון
גובה 500 ס"מ
אכזיב

"פסל-ים" הוקם בחוף אכזיב כאנדרטה לציון ההעפלה לארץ ישראל. חומר הגלם של האנדרטה הגיעה מגרוטאות ברזל של אוניות מעפילים שנמשו בנמל חיפה. כנראה, היו אלה שרידיה של הספינה "פאטריה".

האנדרטה עוצבה כשלושה משטחי בטון יצוק, המהווים מעין כן לאסמבלאז' של חלקי ברזל. שמי הדגיש בתיאורו את הפסל את היותו חלק מן הנוף ואת הצורך של הצופה להתבונן בו מכמה נקודות מבט שונות.


39

בוריס שץ
יהודי, יליד האימפריה הרוסית, 1932-1867
פעל בבולגריה וארץ ישראל
ראש מתתיהו החשמונאי, 1894
גבס צבוע
מוזיאון תל אביב לאמנות

ראשו של פסל "מתתיהו החשמונאי", מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, שנוצר על ידי בוריס שץ בפריז, משמש שריד לפסל השלם שאבד. הפסל הציג את המנהיג הלאומי היהודי מתתיהו הכהן, כשהוא אוחז בחרב ודורך ברגלו על גופת חייל יווני. אופן הצגה זה קשור אל תמה אידאולוגית של "ניצחון הטוב על הרע", כפי שהוא מתבטא למשל בעיצוב דמותו של פרסאוס בפיסול של המאה ה-15.


40

יוסף קריספל
ישראלי, נולד ב-1974
תרזה, 2009
שמן על בד
אוסף פרטי

ציורו של יוסף קריספל מבוסס על תצלום של אחת הדמויות מן הפסל "האקסטזה של תרזה הקדושה" (1647-1652) מאת ג'ובאני לורנצו ברניני. בציור זה, כמו בציורים אחרים שלו, מדגיש קריספל את הפיכת האמנות לכדי סחורה תרבותית.


41

בתיה לישנסקי
ישראלית, ילידת האימפריה הרוסית, 1992-1900
עבודה והגנה, 1937
אבן
גובה 300 ס"מ, רוחב 200 ס"מ, עומק 150 ס"מ
יער חולדה

"עבודה והגנה" היא אנדרטה שהוקמה בין השנים 1937-1929 על ידי הפסלת הישראלית בתיה לישנסקי ביער חולדה. הפסל הוקם על קברו של אפרים צ'יזיק, חלוץ וממגיני קיבוץ חולדה. לצד עובדת היותה אחת מאנדרטאות ההנצחה הראשונות בפיסול הישראלי, משקפת האנדרטה את השפעת המודרניזם האירופי על האמנות הישראלית.


42

אריך מנדלסון
יהודי, יליד גרמניה, 1953-1887, פעל בגרמניה וארץ ישראל
בית חיים ויצמן, שנות ה-30 של המאה ה-20
מכון ויצמן, רחובות

בית חיים ויצמן הוא ביתו הפרטי של נשיא מדינת ישראל הראשון, ד"ר חיים ויצמן, ורעייתו ד"ר ורה ויצמן. הבית שוכן על גבעה ברחובות, שהיא כיום חלק מקמפוס מכון ויצמן למדע. המבנה תוכנן ב"סגנון הבינלאומי" על ידי האדריכל אריך מנדלסון. צורת המבנה פשוטה וצנועה וניחנה בסדר ובפרופורציות מדויקות, המודגשות על ידי שימוש בצורות גאומטריות.


43

אפרת נתן
ישראלית, נולדה ב-1947
פסל ראש, 1973
מיצג (תצלום תיעודי)

במיצג "פסל ראש" יצרה אפרת נתן מעין פסל עשוי מעץ אשר הורכב כמעין מסכה על ראשה של האמנית. נתן לבשה את הפסל ביום שלמחרת מצעד צה"ל של שנת 1973 וצעדה ברחבי העיר תל אביב מפינת הרחובות דיזנגוף-פרישמן דרך מוזיאון תל אביב וכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין)‏.‏‏ צורת המסכה – כמעין צורת האות T – הזכירה צורה של צלב או מטוס והגבילה את אפשרות הראייה שלה.‏


44

ראובן קופרמן
ישראלי, נולד ב-1964
אבי, 2007
עפרונות צבעוניים על עץ
גובה 122 ס"מ, רוחב 92 ס"מ

ציורו של ראובן קופרמן מציג גבר עירום צעיר, שגופו מכוסה בקעקועים. האמן בחר למקם את פניה של הדמות בשולי המשטח, החלטה המעניקה דינמיות ומתח לקומפוזיציה. הציור יוצר פער בין הדימוי הפרובוקטיבי לבין עדינות הרישום והתנוחה הרפויה של הדמות.


45

מרי בליאן
ישראלית, נולדה ב-1927
רזי גן העדן, 2007
אריחי קרמיקה מזוגגים
רחוב כורש, ירושלים

ציורה המונומנטלי של מרי בליאן שואב מן האיקונוגרפיה של מסורת אומנות הקרמיקה הארמנית-נוצרית הירושלמית. הטווסים המופיעים היצירה, לדוגמה, קשורים למסורת הציור הנוצרית. יצירה זו שייכת לתקופתה המאוחרת של האמנית, ובולטת בה הנטייה לציור חופשי יותר בעיצוב הקומפוזיציה.


46

משה גרשוני
ישראלי, נולד ב-1927
יד ענוגה, 1975
עבודת קול וטקסט

העבודה של משה גרשוני "יד ענוגה" מעמתת בין תצלום מוגדל של כתבה עיתונאית – "סיפורו של יוסף זיאד כפי שסופר לד"ר לרוי פריזן", המתארת התעללות והשפלה שעבר יוסף זיאד, פלסטיני מחברון, בידי חיילי צה"ל. לבין הקלטה של האמן השר את שירו של זלמן שניאור "יד ענוגה". ההקלטה שודרה אחת לשעה בעזרת רמקול אשר הונח על גגו של המוזיאון, כמען "מואזין".


47

אברהם אופק
יליד בולגריה, 1935-1990
ללא כותרת, 1958
גואש ועיפרון על נייר
גובה 70 ס"מ, רוחב 50 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

ציורו של אברהם אופק מציג קבוצה של בתים בראש גבעה. רקע התיאור, ובו מעין דימוי של רוח, מדגיש אלמנטים רגשיים. סגנון הציור קרוב אל האמנות האיטלקית, מתקופת הרנסאנס והמודרנית, אליהן נחשף אופק בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 בעת שהותו באיטליה.


48

פרידל שטרן
ישראלית, ילידת גרמניה, 2006-1917
ללא כותרת, 1956 בקירוב
דיות על נייר
גובה 30 ס"מ, רוחב 25 ס"מ
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון

מרבית הקריקטורות של פרידל שטרן, עוסקות בחיי היום יום בישראל. גם בעבודות המציגות עיסוק בנושאים צבאיים, בולטת הזווית הנשית של שטרן, מחלוצות תחום הקריקטורות בישראל. מבחינה אמנותית, בולט הקו הגאומטרי בעיצוב הדמויות והקומפוזיציה.


49

אסתר לוריא
ישראלית, ילידת האימפריה הרוסית, 1998-1913
נערה בטלאי צהוב, 1941
רישום

רישומה של אסתר לוריא נוצר ב-1941 במהלך מלחמת העולם השנייה בעת ששהתה בגטו קובנה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק לה פרס דיזנגוף על רישום זה.


50

אלי פטל
ישראלי, נולד ב-1974
היהיה, 2007
חרוזים וחוטי דיג
גובה 400 ס"מ, רוחב 230 ס"מ

הטקסט המופיע ביצירתו של אלי פטל העשוי שזירה של חרוזים. מבחינה לשונית הטקסט מהווה פלינדרום וניתן לקריאה משני הכיוונים. הוא מהווה אזכור לפתיחה מוכרת של סיפורי אגדה ("היה היה"). אולם הוא גם עשוי לרמז, בצורה אירונית, על האופן שבו נתפשת יצירת האמנות.


51

יחיאל שמי
ישראלי, 2003-1922
אנדרטת ההתגברות, 1953
בזלת
גובה 300 ס"מ, רוחב 110 ס"מ, עומק 80 ס"מ

פסלו של יחיאל שמי – "אנדרטת ההתגברות", המכונה גם "אב ובנו", נוצר כאנדרטה למותו של מאיר הסמן, חבר קיבוץ חוקוק, שטבע בשנת 1951 בעת שעבד על פריצת דרך אל הקיבוץ. הפסל עשוי משני גושי בזלת שנאספו באזור הקיבוץ והובאו אל הסטודיו של האמן בקיבוץ כברי. הוא אופייני לתקופה הפיגורטיבית ביצירתו של שמי ומשקפת את השפעת האמנות ה-"כנענית" על יצירתו המוקדמת של שמי.


52

ורד קמינסקי
ישראלית, נולדה ב-1953
סיכה, 2010 בקירוב
כסף ונחושת

עבודת הצורפות של ורד קמינסקי לקוחה מן הסדרה "אניגמה" (בעברית: חידה). היא מציגה סבך של חוטים עשויים כסף ונחושת. יחד עם זאת ברבות מעבודותיה משמשת המתמטיקה ככלי לעיצוב הצורה.


53

אורי גרשוני
ישראלי, נולד ב-1970
חלון משורג, 2010
הדפס הזרקת דיו
גובה 30 ס"מ, רוחב 40 ס"מ

צילומו של אורי גרשוני לקוח מסדרת תצלומים בשם "השמש של אתמול", אותם יצר באחוזה של ויליאם הנרי פוקס טלבוט, מממציאי הצילום במאה ה-19. גרשוני יצר את התצלומים בטכניקה דומה לזו שבה השתמש טלבוט, ומבקשים לבחון את מעמדו של הצילום כמתעד במאה ה-21.


54

אפרת נתן
ישראלית, נולדה ב-1974
פסל ראש
1973
תצלום תיעודי

התצלום "פסל ראש" של אפרת נתן מתעד פעולה אמנותית (מיצג) שביצעה האמנית במאי 1973, ביום שלאחר מצעד צה"ל. האמנית צעדה ברחובות תל אביב-יפו כשעל ראשה מעין מבנה עץ דמוי האות T או מעין מטוס, שהגביל את ראייתה. עבודה זו מצטרפת לעיסוקה של נתן בביקורת פוליטית וחברתית של החברה הישראלית.


55

אברהם אופק
ישראלי, יליד בולגריה, 1990-1935
אותות אור
1979
הדפס רשת
גובה 70.5 ס"מ, רוחב 50 ס"מ


העבודה "אותות אור", של אברהם אופק, שייכת לתקופת פעילותו בקבוצת "ליוויתן". בעבודה תועד אופק מקרין את האות א בעזרת מראה על בד. באותו זמן יצר אופק שורה של הקרנות אור שונות באזורים מדבריים בעיקר, ששיקפו את העניין שלו במיסטיקה יהודית. תיעוד העבודה עובד אחר כך להדפס משי בסדנת ההדפס ירושלים.


56

מרדכי גומפל
ישראלי, יליד גרמניה, 2009-1912
ללא כותרת, שנות ה-50-60 של המאה ה-20
סגריפיטו
המשכן לאמנות, עין חרוד


ציור הקיר של מרדכי גומפל עוצב בסוף שנות ה-50 או שנות ה-60 עבור "מלון שולמית" בחיפה. הוא מציג את סגנונו האופייני של גומפל שהכיל דימויים פיגורטיביים מסוגננים המושפעים מן האמנות הכנענית. בשנות ה-2000, כדי להצילו מהריסת הבניין, הועבר הציור אל המשכן לאמנות בעין חרוד.


57

לארי אברמסון
ישראלי, 1994-1944
נוף ישראלי (עם גוטמן, טפלר, איזנשר, שטיינהרדט, סימון ושור), 2008
תצריב, שעווה רכה ואקווטינטה
גובה 80 ס"מ, רוחב 240 ס"מ
סדנת ההדפס ירושלים

ההדפס של לארי אברמסון – "נוף ישראלי", מורכב מחיבור של שישה דימויי נוף, השאובים מציורי נוף של שיש אמנים ישראלים שונים: נחום גוטמן, שמואל טפלר, יעקב איזנשר, יעקב שטיינהרט, יוחנן סימון ואהרון שאול שור. כמו ברבות מעבודותיו עוסק אברמסון ביצירה זו בחיבור של אלמנטים המבטאים פן חזותי של הזהות הישראלית-ציונית.



58

זאב בן-צבי
ישראלי, יליד האימפריה הרוסית 1952-1909
דיוקן מאיר דיזנגוף, שנות ה-40-30 של המאה ה-20
ברונזה
בית המשפט, תל אביב-יפו


דיוקנו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, פוסל על ידי זאב בן-צבי, מן הפסלים המודרניים הבולטים בארץ-ישראל בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. הדיוקן היינו ריאליסטי בגישתו והוא עשוי בסגנון קוביסטי, המעצים את המונומנטליות של הדמות.


59

שלומית באומן
ישראלית, נולדה ב-1962
מתוך הסדרה "אזל", 2012 בקירוב
חומר מקומי ופורצלן


סדרת העבודות של שלומית באומן עושה שימוש בחרסית שהייתה בשימוש בתעשייה ובאומנות הישראלית, אך אזלה בשל שימוש יתר. בעבודה זו שילבה האמנית חלקי כד עם יציקות של אובייקטים בפורצלן, תוך בחינה ביקורתית של המושג "מקומיות" בישראל.


60

נתה דושניצקי-קפלן
ישראלית, ילידת מצרים, 2005-1918
פלמחים, 1982
שמן על בד
גובה 46 ס"מ, רוחב 38 ס"מ


ציורה של נתה דושניצקי-קפלן הוא ציור נוף המתאר את אזור קיבוץ פלמחים. סגנון הציור מושפע הן ממגמת ההפשטה הישראלית והן לרוח החזרה למקומית בנוסח "קבוצת אקלים". הוא מאופיין המשיכות מכחול אקספרסיביות ובצבעים בהירים.


61

מרלי שמיר
ישראלית, נולדה בגרמניה ב-1919
נוף, בין אילת למצרים, 1949
תצלום


תצלומה של מרלי שמיר עושה שימוש ביכולתה של המצלמה לתאר מישורים שונים על ידי חשיפת האור. העץ שבמרכז הקומפוזיציה מואר מאחור, כך שהופך לכמעט צללית, המודגשת על רקע ההר.


62

חנה סהר
ישראלית, נולדה ב-1966
מתוך סדרת "בינגו הנסיכה", 1997
תצלום


תצלומה של חנה סהר מציג מבט על חיי הלילה העיר תל אביב, תוך בחינת סטראוטיפים של דמויות משולי החברה הישראלית. התצלום משקף את העניין של הגובר בתיאור סוציולוגי-ביקורתי בצילום הישראלי, החל משנות ה-80 של המאה ה-20.


63

מיכל נאמן
ישראלית, נולדה ב-1951
Call Me Is Ma El‏, 1980
צבע תעשייתי והתזה על נייר
גובה 253 ס"מ, רוחב 120 ס"מ

ציורה של מיכל נאמן מלא הקשרים ספרותיים ופילוסופים. שמו של הציור מאזכר את ספרו של הרמן מלוויל "מובי דיק". בנוסף, מכיל הציור ציטוטים מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". דימוי נוסף הוא דימוי השפן והברווז, הלקוחים מספרו הפילוסופי של לודוויג ויטגנשטיין "חקירות פילוסופיות". אזכורים אלו מציעים בפני הצופה את אפשרויות המבט השונות על הציור. באותה עת, ה"אל" המרומז בשמו של הציור מצביע גם על חוסר היכולת להבנה מלאה.


64

שלי הררי
ישראלית, ילידת בולגריה, 2014-1916
ללא כותרת (פר), שנות ה-60-50 של המאה ה-20
קרמיקה

פסלה המוקדם של שלי הררי מציגה דמות של פר, המעוצב בצורה סכמטית, כמעין מיכל. סגנון זה מושפע מן האמנות הכנענית. ביצירותיה המאוחרות נטשה הררי את הדימוי הבודד לטובת יצירה של מיצבים מרובי פרטים העשויים מחרס, ומבוססים על דימויים בוטנים.


65

דוד פולונסקי
ישראלית, נולד ב-1977
מתוך "ואלס עם באשיר", 2008
90 דק', עברית

הפריים מתוך סרטו של ארי פולמן – "ואלס עם באשיר", שאייר דוד פולונסקי, מערב בין שפה דוקטמנטרית לבין הנפשה. האיורים עצמם מבוססים על תצלומים ותצלומי וידאו שעובדו ואויירו מחדש ומעניקים לסרט תחושה של ריאליזם אמנותי.


66

אלפונס הימלרייך
ישראלי, יליד גרמניה, 1993-1904
קקטוס סלניצראוס גרנדיפלורס (מלכת הלילה), שנות ה-40 של המאה ה-20
הדפסת-כסף
גובה 10.9 ס"מ, רוחב 16.9 ס"מ

תצלומו של אלפונס הימלרייך, מן הצלמים הבולטים בשנות ה-40 של המאה ה-20, הוא צילום טבע דומם. הימלרייך עשה שימוש בתאורה דרמאטית על מנת להדגיש את המישורים השונים בתמונה.


67

סיגלית לנדאו
ישראלית, נולדה ב-1969
DeadSee, ‏2005
הקרנת וידאו חד-ערוצית, 11:39 דקות

עבודת הווידאו של סיגלית לנדאוDeadSee עוקבת הסרט פקעת אבטיחים, המחוברים זה לזה, וההולכים ונפרשים במהלך הסרט ועליהם שוכבת האמנית. הסרט פורש על יד מבקרים שונים כעוסק בתיאור סמלי של חיבור בין חיים ומוות.


68

פיטר יעקב מלץ
ישראלי, נולד באנגליה ב-1973
יום הולך ויום בא, 2015
גבס ופיברגלס
גובה 642 ס"מ, רוחב 465 ס"מ, עומק 60 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים


תבליט הקיר גדול הממדים של פיטר יעקב מלץ מסכם משא מביתו של האמן אל מבנה המוזיאון. במהלך המשא הטביע מלץ בחומר אובייקטים שונים, בעלי מעורבות אישית או בעלי משמעות ציבורית, אותם יצק לאחר מכן בסטודיו שלו.


69

דוד פולוס
ישראלי, יליד פולין, 1975-1893
אנדרטת אלכסנדר זייד, 1940
ברונזה
בית זייד

"אנדרטת אלכסנדר זייד" שיצר הפסל דוד פולוס, מתארת את אלכסנדר זייד, ממקימי ארגון "השומר" כשהוא רוכב על סוס וצופה על העמק. הפסל, שהיה אחת מן האנדטאות הראשונות שהציב הציבור היהודי-ציוני בארץ ישראל, עוצב כאנדרטה השואבת את מקורות השראתה מן הפיסול הקלאסי. על כן הפסל הוסיף פולוס שני תבליטים נוספים.


70

גרשון אפפל
ישראלי, יליד הונגריה, 1999-1922
זכרונות, 1990
אופסט


הקריקטורה שיצר גרשון אפפל מתארת התמודדות עם זיכרון השואה. אפפל, ניצול שואה יליד הונגריה, הצטרף בזמן מלחמת העולם השנייה לכוחות הפרטיזנים ביוגוסלביה. לאחר שנתפש נשלח למחנה הריכוז מאוטהאוזן. בשנת 1948 עלה לישראל והפך לקריקטוריסט בעיתונים כגון "דבר" או "במחנה".



71

מיכאל סגן-כהן
ישראלי, יליד הונגריה, 1999-1944
הנני, 1978
דפוס בלט, צבע אקריליק על נייר ומסגרת
גובה 27 ס"מ, רוחב 36 ס"מ

עבודתו של מיכאל סגן-כהן – "הנני", קשורה באיקונוגרפיה שלה אל סיפור "עקדת יצחק". סגן-כהן הקדישה לאביו. כמו ברבות מעבודותיו, משמש הטקסט כביטוי ליחס אל האל ואל האמנות גם יחד.


72

יוסף בודקו
יליד גרמניה, 1940-1888
המתמיד, 1921
חיתוך-עץ

חיתוך העץ "המתמיד" נוצר בשנת 1921 על יד יוסף בודקו, מן האמנים היהודים הבולטים באירופה באותה עת. הוא מציג אדם לומד בבית מדרש. דמות זו מתייחסת לשירו של חיים נחמן ביאליק המתמיד. על ההדפס הוסיף האמן כתובת הקדשה לאביו. בשנת 1923 יצאה מהדורה של כתבי המשורר, המלווה בהדפסים של בודקו, שאף עיצב את הספר. עבור מהדורה זו יצר בודקו הדפס נוסף באותו נושא.



73

יעקב פינס
ישראלי, יליד גרמניה, 2005-1917
קולהאס משחרר את כנופייתו, 2003/1953
חיתוך-עץ


"קולהאס משחרר את כנופייתו", הוא חלק מסדרת איור שיצר יעקב פינס ל"מיכאל קולהאס" מאת היינריך פון קלייסט. הסדרה ליוותה את המהדורה הראשונה – "מיכאל קולהאס עם חיתוכי-עץ מאת יעקב פינס" – של תרגום הנובלה של קלייסט לעברית בהוצאת "תרשיש" (1953). בשנת 2003 הודפסה מהדורה חדשה של הספר בהוצאת סדנת ההדפס ירושלים.



74

ישראל ב"ק
ישראלי, יליד גרמניה, 2005-1917
מקום המקדש, מתוך "ספר מועדי ה' וקריאי מועד", דפוס משאת משה ויהודית, ירושלים, 1843
חיתוך-עץ

חיתוך-העץ שיצר ישראל ב"ק עבור הספר "ספר מועדי ה' וקריאי מועד" היה הראשון במדיום זה שהציג את הר הבית במכונת היהודית המסורתית. תיאור זה כולל את הכותל, שורה של ארבעה ברושים ומבנה כיפת הסלע, המשמשת כייצוג של בית המקדש. התיאור הפך לסמל בית הדפוס שהקים ב"ק בירושלים, שכונה על שם מכבש הדפוס "משאת משה ויהודית".



75

בוקי שוורץ
ישראלי, 2009-1932
ריחוף, 1980
עץ צבוע ומראה
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

פסלו של בוקי שוורץ הוא חלק מסדרת עבודות בהן עושה שוורץ שימוש באשליה אופטית. בעזרת מראה יצר שוורץ דימוי של צורות מרחפות בחלל. אולם, הצופה מודע לאשליה המוצגת לפניו. בכך, הפסל מנסה לבחון את הדימוי האמנותי ולהעמידו לביקורת הצופה.



76

עזרא אוריון
ישראלי, 2015-1934
קתדרלות אור, שנות ה-80 של המאה ה-20


ב-1987 פיתח עזרא אוריון את הפיסול ה"בין-גלקטי", המתייחס אל אנרגיה כאל חומר פיסולי. בשיתוף עם נאס"א וסוכנות החלל הישראלית הוא שיגר אלומות של קרני לייזר מהתחנות של רשת 'וגנר'. "אובליסק אנרגיה, מיליארד ק"מ גובהו, קתדרלת אור הנוסקת במהירות האור, בניצב למישור הגלקסיה". ב-1997 הציע ליצרנית הזרקורים 'קסנוטק' להציב "תאומי אור אנכיים" מעל גגות מגדלי התאומים בניו-יורק. לאחר שמגדלי התאומים קרסו, ב-2001, האירו בזרקורים שתי אלומות אור, לזכרם.



77

דויד רובינגר
ישראלי, יליד אוסטריה, 2017-1924
שלמה גורן תוקע בשופר בכותל המערבי, 1967
תצלום

תצלומו של דוד רובינגר הוא תצלום עיתונות המתאר את שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי בזמן מלחמת ששת הימים, לאחר כיבוש הכותל המערבי ב-7 ביוני 1967. בשונה מתצלום הצנחנים בכותל המערבי, זווית הצילום של הדמות נמוכה ותר, ואף הקומפוזיציה של תצלום זה חופשית יותר, ומשקפת תחושה של חוסר סדר והתרגשות.


78

אפרים משה ליליין
ישראלית, ילידת האימפריה הרוסית, 1998-1913
חתונה אלגורית, 1906
צבעי-שמן, פחם ועיפרון על בד
גובה 185 ס"מ, רוחב 305.5 ס"מ
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

"חתונה אלגורית" הוא מתווה לשטיח שנוצר על ידי אפרים משה ליליין עבור בית המלאכה לשטיחים של "בצלאל". המתווה נוצר כהכנה לשטיח אמנותי שנועד לשמש כמתנה לרגל יובל לנישואיו של דוד וולפסון, נשיא הקונגרס הציוני העולמי. המתווה בנוי במתכונת של טריפטיכון. בתיאורים השונים שילב ליליין השפעות מתקופות שונות בתולדות האמנות, ביניהן אמנות מצרים העתיקה, הרנסאנס האיטלקי ועוד.


79

רון עמיר
ישראלי, נולד ב-1973
עיד אל-פיטר, 2006
תצלום צבע
גובה 90 ס"מ, רוחב 90 ס"מ

תצלומו של רון עמיר "עיד אל-פיטר", מציג קבוצה של ילדים תושבי ג'סר א-זרקא המייצגים עצמם על רקע חלק מבתי הכפר., מן הצד השני התצלום מדגיש תחושות של הזרות, המועצמות על ידי חבישת המסכה.


80

רחל שביט-בנטואיץ
ישראלית, נולד ב-1929
קיץ בתל אביב, 1974
אקריליק על בד
גובה 120 ס"מ, רוחב 100 ס"מ

רחל שביט-בנטואיץ הייתה בשנות ה-70 של המאה ה-20 ממקימי "קבוצת אקלים" והכוח המניע מאחוריה. הציור "קיץ בתל אביב", המציג מבט ממרפסת על גגות העיר תל אביב-יפו, מדגים את הניסיון לתיאור לוקאלי של הנוף הישראלי העירוני. יחד עם זאת סגנונו האמנותי, המאופיין בשימוש בקווים גאומטריים ובצבעוניות עזה וכן בחיתוך של הדימוי האמנותי, רומזים על השפעת האמנות האמריקאית.


81

משה מורו
ישראלי, יליד גרמניה, 1993-1904
סביבון מעוטר בדימוי יהודה השבויה ויהודה המשוחררת, 1929
שנהב
גובה 6.5 ס"מ, רוחב 3 ס"מ, עומק 3 ס"מ

הסביבון שיצר משה מורו, תיאור של "יהודה השבויה", הלקוח ממטבע הנצחה שטבעו הרומאים לאחר ניצחונם על היהודים במרד הגדול, וכן דימוי של "יהודה המשוחררת". הוא שימש ביטוי לתפיסה שראתה בציונות מכשיר לשחרור משעבוד העם היהודי.


82

בוריס שץ
יליד האימפריה הרוסית, 1932-1866
לזכר הרצל, 1929-1905
ברונזה
גובה 5.5 ס"מ, רוחב 7 ס"מ

התבליט "לזכר הרצל" הוא אחד משני תבליטים של הרצל שיצר שץ. מצדו הימני של הרצל מופיע תיאור של משה, אוחז מקל הליכה ומשקיף על הארץ המובטחת. תיאור זה מתבסס על פסלו המוקדם "משה על הר נבו" (1890 בקירוב). בכך משווה שץ בין דמותו של הרצל לזו של משה, השוואה המופיע גם ביצירות אחרות שנוצרו ב"בצלאל".


83

אחיעם
ישראלי, 2005-1916
דוד המלך, שנות ה-60 של המאה ה-20
גרניט
גובה 53 ס"מ

פסלו של אחיעם "דוד המלך" משקף את סגנון הפיסול של קבוצה "הכנענים" באופיו הפרימיטיביסטי של הפיסול. הדבר מתבטא בעיצוב הכללי של תווי הפנים ובזניחה של תיאור אנטומי.


84

חוה מחותן
ישראלית, נולדה בארצות הברית ב-1925
נוף, שנות ה-70 של המאה ה-20
שיש

פסלה של חוה מחותן "נוף" הוא חלק מסדרת עבודות שיצרה בשנות ה-70 של המאה ה-20, העוסקות בנוף הארצישראלי בכלל והמדבר בפרט. בעבודות אלו התייחסה מחותן אל הנוף בדרגות שונות של הפשטה.


85

שמואל בן-דוד
יליד בולגריה, 1927-1884
נער תימני, 1910-1909 בקירוב
הדפס-אבן
גובה 28.5 ס"מ, רוחב 32.5 ס"מ

ההדפס מתאר נער תימני המביט אל עבר בניני בית-הספר לאמנות "בצלאל", המוקפים בחומת אבן. הנער מתואר מאחור, ראשו בפרופיל והוא חובש כיפה סרוגה ולובש בגד פסים. בידו הוא אוחד נרתיק למגילת אסתר. נרתיקים מסוג זה נוצרו ב"בצלאל" בטכניקה של פלגרין, וייתכן כי הוא בא לאפיין את הדמות כתלמיד הבא אל בית-הספר. תיאור של יהודים-תימנים היה נושא פופולרי בעבודות בצלאל, שנפשו כבעלי "אותנטיות", בכל הקשור לתיאורי דמויות תנ"כיות. באותה תקופה אף הוקמה "מושבת בצלאל" שבה ייושבו צורפים תימנים בבן שמן.


86

מנשה קדישמן
ישראלי, נולד ב-1932
מתח, 1966
פלדה צבועה
גובה 302 ס"מ, רוחב 228 ס"מ, עומק 39 ס"מ
מוזיאון ישראל

פסלו של מנשה קדישמן "מתח", מבוסס על פסל מוקדם של קדישמן, משנת 1964, העשוי מאבן ועץ. המבנה של הפסל משקף את עינינו של קדישמן בפיסול מינימליסטי, אליו נחשף בעת תקופת לימודיו בלונדון. קדישמן יצר איזון בין הצורות השונות, הנראות שעונות זו על גבי זו. הצבע הצהוב בנבחר בשל הזרות של הצבע בנוף. קדישמן עשה שימוש בצבע זה עוד מספר פעמים בפסליו.


87

יגאל תומרקין
ישראלי, נולד בגרמניה ב-1933
השיר על האדמה, 1978/1994
ברזל ואבנים
גן פסלים, כוכב הירדן

"השיר על האדמה" הוא חלק מסדרת עבודות, מן השנים 1979-1977, בהן יגאל תומרקין עשה שימוש במוטיב של "הנפת האדמה". האדמה, על פי תומרקין, היוותה ביטוי של "מיתוס, מחזוריות נצחי, מחאה, היסטוריה וקונטרפונקט למודול של מרובע הזהב". במקור הפסל הכיל בתערובת אדמה שהוקשתה בחומרים פלסטיים. היא הוחלפה בשנות ה-90 של המאה ה-20, לרגל תערוכה רטרוספקטיבית, במצבור של אבנים.


88

על פי עצוב של זאב רבן
מאפרה עם דמות מעשן נרגילה
שנות ה-20–40 של המאה ה-20
פליז

דמות "מעשן הנרגילה" עוצבה על ידי זאב רבן עבור מוצרי בית הספר "בצלאל". מוטיב זה הופיע על קופסת גפרורים, מאפרות וצלחות עיטוריות שונות. חפצים אלו מעשו ברובם מכסף בטכניקה של באטיק או בפליז, בטכניקה של ריקוע או הטבעה (שטאנץ) של תבנית על גבי פח-פליז. בין העושים שימוש בדגם זה היו משה מורו או קבוצת שרא"ר.


89

תמר גטר
ישראלית, נולדה ב-1953
החצר הפנימית של תל-חי
1978
תצלומים ועטי סימון על יריעת ויניל
גובה 115 ס"מ, רוחב 94 ס"מ

הציור "החצר הפנימית של תל-חי" של תמר גטר, מציג דימוי של חצר תל-חי, העשויה כרישום איזומטרי. מתחתיה מופיעים שני תצלומים מבוימים, המאזכרים את ציורו של אנדראה מנטניה – "הקינה על מות ישו" (1480 בקירוב). כמו בציור "חצר תל-חי", יוצרת האמנית דגמים פרודיים של פרספקטיבה ושל ידע, המערערים גם את משמעות המיתוס הציוני.


90

דינה שנהב
ישראלית, נולדה ב-1968
מרכבה, 2019
ספוג

עבודתה של דינה שנהב "מרכבה", היא מיצב שבמרכזו טנק מסוג מרכבה, הניצב בתוך חללה הסגור של גלריה לאמנות. היא יוצרת היפוך אירוני של הדימוי המלחמתי לאובייקט רך עשוי ספוג.


91

גדעון גכטמן
ישראלית (יליד מצרים, 2008-1942
כד, 1992
צבע שמן ולכה על פיברגלס

פסלו של גדעון גכטמן "כד", עוסק בדפוסי הנצחה ומוות ובמפגש שלהם עם התרבות הפוסטמודרנית. צורת הכד שבה השתמש היא כצורת אמפורה חסרת ידיות ופתח. מעין מיכל סגור, המאזכר את השימוש בתרבות הקלאסית בכדים גם כסממן של אבל.


92

רינה פלג
ישראלית, נולדה ב-1941
כלי קרמיקה, 1959
קרמיקה, עבודת אובניים וטרה סיגילטה

כלי הקרמיקה שיצרה רינה פלג בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הושפעו ממסורת הקרמיקה הישראלית הצעירה, ובייחוד מן הקרמיקה של חנה חר"ג צונץ. חלק גדול מן הכלים עשה שימוש בטכניקת הטרה סיגילטה, שהיא טכניקת חיפוי שמקורה בקדרות היוונית העתיקה ובצבעים שנתפשו כביטוי לאדמה המקומית.


93

רונית ברנגה
ישראלית, נולדה ב-1973
חבוקים, 2016
קרמיקה מזוגגת; עירוב טכניקות

פסלה של רונית ברנגה עושה שימוש בדימוי סוריאליסטי של כלי בית שעברו האנשה. בכך הוא מצטרף למסורת של אמנים ישראלים כיוסל ברגנר, אורנה בן-עמי ואחרים.


94

הילה לולו לינ פרח כפר בירעים
ישראלית, נולדה ב-1964
הקצ לדמעות, 1994
עבודת וידאו וסטילס

בעבודת הווידאו של הילה לולו לין - הקצ לדמעות - מציגה את האמנית כשהיא מעבירה על גופה חלמון ביצה. הפרשנות הרווחת לעבודה הדגישה את הממד הארוטי שבה. חלמון הביצה מהווה סמל לחושניות, לנקביות ולפריון, והעברתו על גופה של האמנית הופך את הפעולה לפעולה של לוליינות אוטו-אירוטית ואינסופית של הגוף.


95

יחיאל שמי
ישראלי, 2003-1922
ינשוף, 1955
ברזל
המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק

פסלו המוקדם של יחיאל שמי מציג דמות של ינשוף אשר נוצר מחיתוך וריתוך של לוחות מתכת חשופות. בכך, הוא מהווה דוגמה לחידוש של שמי לשימוש בברזל כחומר ליצירה באמנות הישראלית. בעקבותיו החלו אמנים נוספים, כיצחק דנציגר, דב פייגין ואחרים לפסל במתכות. שימוש זה לווה גם בתהליך של הפשטה, ברוח קבוצת אופקים חדשים.


96

פורטל:אמנות ישראלית/תמונה נבחרת/96

97

פורטל:אמנות ישראלית/תמונה נבחרת/97

98

פורטל:אמנות ישראלית/תמונה נבחרת/98

99

פורטל:אמנות ישראלית/תמונה נבחרת/99