פורטל:אמריקה הלטינית/ציטוט נבחר/אוסף

אוסף ציטוטים

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

יש לי תחושות פטריוטיות כה עזות כלפי אמריקה הלטינית, כלפי כל מדינה באמריקה הלטינית, שברגע שיידרש, אהיה מוכן להקריב את חיי למען שחרורה של כל אומה באמריקה הלטינית, מבלי לבקש דבר מאף אחד, מבלי לדרוש דבר, בלי לנצל איש

— צ'ה גווארה

2

בנהר שורץ דגי פיראניה, התנינים שוחים גב

— פתגם ברזילאי

3

רק צעד אחד מפריד בין ההירואי למגוחך

— סימון בוליבר

4

זאת הייתה יד האלוהים

— דייגו ארמנדו מרדונה

5

כי שם בנות בצבע שוקו
ותלבושתן - קליפות בננה,
מפזזות במחול מניאנה
בג'ונגל, בין עצי הקוקוס

— "ונצואלה" מאת דן אלמגור (בביצוע בצל ירוק)

6

מקסיקו המסכנה! כל כך קרובה לארצות הברית, וכה רחוקה מאלוהים

— פורפיריו דיאס

7

אל נא תבכי ארגנטינה
הן לא עזבתיך אף פעם
שלך הייתי והאמיני
רק לך נשבעתי אל תעזביני

— המחזמר אוויטה (מילים: טים רייס, עברית: חיים חפר)

8

הם אינם מתים ואינם חיים. הם נעלמו

— חורחה רפאל וידלה

9

שנים רבות לאחר מכן, כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת היורים, ייזכר באותו ערב רחוק שלקח אותו אביו לראות קרח

— המשפט הראשון בספר מאה שנים של בדידות מאת גבריאל גארסיה מארקס

10

אתם יכולים לגנות אותי כמה שרק תרצו. זה לא משנה, ההיסטוריה תזכה אותי.

— פידל קסטרו

11

לא אכפת לי ליפול, כל עוד מישהו ירים את הנשק שלי וימשיך לירות.

— ארנסטו צ'ה גווארה

12

אנו לא יכולים להיות בטוחים בכך שיש לנו משהו לחיות למענו, אלא אם כן אנו מוכנים למות למענו.

— ארנסטו צ'ה גווארה

13

יש לי ארץ טרופית יפה,
שהשמש ליטפה,
יש לי ים לעולם, כל רגע.
בכל שנה יש קרנבל,
יש גיטרה די טובה
ואהבה ששמה, אם לא שמעת, תרזה.

— ז'ורז'י בן ז'ור, עברית: אהוד מנור

14

יושב על מגדל גבוה, משקיף על הנהר הרחב בעולם

— שלמה יידוב

15

שמש על פרו, בוליביה מצטעפת בודדה
ירק מברזיל נושק לצ'ילה על שפתי פלדה
באתי מדרום, אל תוך לבך אמריקה אפלוש
אל לב הזעקה העתידה לבקוע ולגדול

— ארמנדו טחאדה גומס, עברית: אהוד מנור

16

אני תערובת של תרבויות. זורם לי בגוף דם ספרדי, לבנוני ואיטלקי. כל התרבויות משפיעות מאד על סגנון המוזיקה שאני יוצרת

— שאקירה

17

כשם שתפוח שסערה ניתקה אותו מהעץ שלו אינו יכול לבחור אלא ליפול על הרצפה, כך גם קובה, שניתקה מהקשר הלא טבעי שלה עם ספרד, ואינה מסוגלת לכלכל את עצמה, אינה יכולה אלא ליפול, בכוח הכבידה, לידי האיחוד הצפון אמריקאי

— ג'ון קווינסי אדאמס

18

אני יודע שבאת להרוג אותי. תירה כבר, פחדן, אתה בסך הכול הולך להרוג בן אדם

— צ'ה גווארה

19

כמה ביוקר עלתה לנו העצמאות החראית הזאת!

— "גנרל במבוך" מאת גבריאל גארסיה מארקס

20

אני רוצה לחיות כמו דרום אמריקאי תרבותי ולא להרוג את האינדיאנים כמו האירופאים

— סימון בוליבר

21

מקסיקו, גם בזמנים הגרועים ביותר, הייתה מקום טוב לתרבות. המדינה המקסיקנית תמיד הגנה על הסופרים; לא מכבוד, אלא מפחד. פחד ממה שיגידו על המקסיקנים עמים אחרים. זה דבר טבעי למקסיקו. ואלה שני הקטבים: ארגנטינה ומקסיקו. במשך שנים רבות הייתה ארגנטינה מאוד אירופית. מקסיקו היא מרכז התרבות העממית. אני גר במקסיקו שלושים שנה. יש לי ילדה מקסיקנית. אני לא מקסיקני ולא קולומביאני - אני אזרח העיר הענקית הלטינו-אמריקנית, שבתוכה אנחנו מחפשים את הזהויות שלנו

— גבריאל גארסיה מארקס

22

האיש שירד לחוף בבואנוס איירס בשנת 1871 נקרא יוהנס דאלמאן והיה כומר של הכנסייה האבנגלית. בשנת 1939 שימש אחד מנכדיו, חואן דאלמאן מזכירהּ של הספרייה העירונית ברחוב קורדובה, וראה עצמו ארגנטיני לכל דבר. סבו מצד אמו היה פרנסיסקו פלורס, מן הגדוד השני של חיל-הרגלים הקרבי, שנפל במבואות בואנוס איירס מדקירת חניתו של אינדיאני מקאתריאל. מבין שתי שושלות היוחסין שלו, שאינן תואמות זו את זו, בחר חואן דאלמאן (אולי מתוך דחף של דמו הגרמני) בשושלתו של הסב הרומנטי - או המות הרומנטי

— "הדרום" מאת חורחה לואיס בורחס; עברית: יורם ברונובסקי

23

עיר זו היא הגדולה והמרשימה ביותר מבין הערים אשר נמצאו במדינה זו... בטוחני, הוד מעלתך, כי יופיים של העיר ובנייניה יהיה יוצא דופן אפילו בספרד

— פרנסיסקו פיסארו (על קוסקו)

24

האל כאן אכן מורגש והנשמה של מדיין - שכל עוד אני חי לא מתה - זורמת הלאה באמצעות דברי ובאמצעות מאה וכמה המושלים שהיו לאנטיוקיה, לתקופות לא רציפות, כמו דון פדרו חוסטו בריו שעומד שם עדיין בחוץ, בפארק שלו, בפסל שלו, מופגז על ידי היונים השובבות וחסרות רגשי הכבוד שמתעלמות ממנו ומכל היתר. או כמו דון רקרדו דה וייה שאני מוכן להתערב שלא שמעת עליו מעולם. אני דווקא כן שמעתי עליו, אני מכיר אותו. אני יודע על מדיין יותר משבלזק יודע על פריז, ואני לא ממציא: אני הולך וגווע עם העיר

— "המדונה של הרוצחים" מאת פרננדו ואייחו (עברית: עינת טלמון)

25

במרחקים נשמעו רעמים והם הידהדו בהרים בנהימות שעולות מבטן האדמה, ממקום מושבם של שוורים ונחשים וקונדורים ורוחות, כך האמינו ההרריים הדפוקים האלה. האינדיאנים באמת מאמינים בזה? בטח, המפקד, הרי הם אפילו מתפללים אליהם ומביאים להם מנחות. לא ראית את צלוחיות האוכל שהם שמים להם בגיאיות של הקורדיירה? כשהיו מספרים לליטומה את הדברים האלה במסבאה של דיוניסיו או באמצע משחק כדורגל, אף פעם לא ידע אם מדברים אתו ברצינות או צוחקים לו, בן שפלת החוף. מזמן לזמן ניקר נחש צהבהב קטנטן בעננים מבעד לפתח שבאחד מכותלי הבקתה. האם באמת מאמינים האינדיאנים שהברק הוא הלטאה של השמים? יריעות המים טישטשו את הצריפים, את המערבלים, את המכבשים, את הג'יפים ואת הבתים הקטנים של האיכרים, המציצים מבין האקליפטוסים שעל הגבעה ממול. 'כאילו נעלמו כולם,' אמר בלבו. כמאתיים פועלים היו שם, והם באו מאיאקוצ'ו, מאפורימק, ובעיקר מאואנקאיו ומקונספסיון שבחונין, ומפאמפס שבאואנקוליקה. איש מהם, ככל הידוע לו, לא בא משפלת החוף. אפילו סגנו לא היה משם, אבל טומס, אף על פי שנולד בסיקואני ודיבר קצ'ואה, נראה כמו קריאולי.

— "ליטומה בהרי האנדים" מאת מריו ורגס יוסה (עברית: אילנה המרמן)