פורטל:אתרי מורשת בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה גימנסיה הרצליה, אתר מורשת אשר לא שומר למען הדורות הבאים. הריסתו היותה זרז להקמת המועצה לשימור אתרים.

אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים.

לפי אמנת בורה, המשמעות התרבותית, היא ערך אסתטי, היסטורי, מדעי, חברתי או רוחני של דורות העבר, לדור בהווה ולדורות בעתיד. משמעות תרבותית מגולמת במקום עצמו, במבנה שלו, בסביבה, בשימוש, בהקשרים, במשמעויות, בעדויות, ובקשר שלו למקומות ולחפצים. ייתכן שמקום או נכס מסוים יגלם בתוכו מגוון של ערכים עבור פרטים או קבוצות שונות.

בישראל, רשות העתיקות אחראית להגנת אתרים המוגדרים כאתר עתיקות. על פי חוק העתיקות כל אתר שנבנה לפני שנת 1700 הוא אתר שכזה המוגן על פי חוק. אתרים שנבנו לאחר תאריך זה אינה מוגנים.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של אתרי מורשת בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע, אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי. המועצה פועלת לשימורם של כ-30,000 אתרים ברחבי הארץ, שאינם מוגנים על פי חוק העתיקות, והעומדים בקריטריונים להיותם אתרי מורשת.

יש להבדיל בין אתרי מורשת, לבין אתרי מורשת לאומית בישראל - רשימה מצומצמת של כ-100 נכסי תרבות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל.

Rotshield balcony statues.jpg

שְׂדֵרוֹ‏ת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ("הנדיב הידוע"). זהו אחד הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין השדרות בתל אביב; היא ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של העיר, ולאורכה אתרים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה הלב התרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה. ככזו, וכמרכז השכונה בה התגוררו בעבר רבים ממנהיגי העיר והלאום, התקיימו בה אירועים היסטוריים רבים, בהם הכרזת המדינה.

סביל אבו נבוט בשער יפו

סביל אבו נבוט הוא כינוי לשני סבילים (רהטים) שבנה מושל יפו אבו נבוט בראשית המאה ה-19. מסופר כי אבו נבוט נתן הוראה לנעול את שער העיר לאחר שקיעת החמה. לילה אחד הגיע אבו נבוט לשער לאחר שעת סגירתו. השומרים לא זיהו אותו, סירבו לתת לו להיכנס לעיר, ואף סירבו לתת לו מים להרוות את צמאונו. אבו נבוט בילה את הלילה מחוץ לעיר. למחרת הורה לערוף את ראשי השומרים ולבנות רהט מחוץ לשער העיר ובאתר נוסף על אם הדרך. לימים נהרסו החומות והשער, אך הרהט עדיין ניצב במקום.



מומלצי ויקיפדיה: שדרות רוטשילד - מתחם אוגוסטה ויקטוריה - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - מלון המלך דוד - אוריינט האוס


נבחרי הפורטל: המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו - בית הקברות טרומפלדור



Neve zedek night2.jpg
נווה צדק.

לגלריית תמונות אתרי מורשת בישראל

לחצו כאן להסתרת התוכן המוצג
לצפיה בתוכן הערכים לחצו על הקישור המבוקש
סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (בסמליל מופיע איור של מבנה גימנסיה הרצליה שהריסתו הביאה להקמת המועצה)

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה פועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי.

ב-1978 חוקקה הכנסת את חוק העתיקות שהיה המשך לחוק המנדטורי על שמירת העתיקות בארץ. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת 1700 בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית ביניהם שנות ההתיישבות בציונית בארץ. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוקמה על מנת לקדם את ההגנה על מבנים ואתרים אלה. מפגשה הראשון של המועצה נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שכתב אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהן התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.

במהלך שנות פעילותה שימרה והגנה המועצה על אתרי מורשת רבים בארץ. למרות שכרטסת השימור של המועצה מחייבת באופן חוקי, מתעלמים לא פעם קבלנים ויזמים מחובה זו והורסים מבנה זה או אחר, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם ליזם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור בבת גלים ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה.

סמל המועצה

בשנת 1959 נהרס מבנה הגימנסיה הרצליה על מנת לפתוח את רחוב הרצל לתנועה (הרחוב היה אז רחוב ללא מוצא) ובמקומה של הגימנסיה נבנה מגדל שלום (שהיה אז המגדל הגבוה בארץ). בנוסף נהרסו מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטורית. ההרס המתמשך של מבנים בעלי חשיבות הוביל להתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה, דבר שהוביל להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות (לימים שונה שם המועצה ל"מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל"). עם הקמתה, בחרה לעצמה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמל שלה, כזכר לטעות המרה שבהריסת המבנה בעל החשיבות הרבה כל כך.


Jerusalem Erlöserkirche um 1900.jpg Lutheran Church of the Redeemer 2010 2.jpg
כנסיית הגואל בשנת 1900, ברקע - כיפת הסלע כנסיית הגואל, בשנת 2010

לגלריית תמונות "אז והיום" של אתרי מורשת בישראל

בספטמבר 2012 השתתפה ישראל בתחרות הבינלאומית ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת. במהלך התחרות צולמו למעלה מ-6,000 תמונות של אתרי מורשת בישראל. עשרת התמונות הזוכות בישראל:

P Moai.png
P Israel Flag2.png
P Jerusalem lion.png
P Tel Aviv Symbol.png
P Haifa.png
המורשת העולמית ישראל ירושלים תל אביב חיפה
P Architecture.png
P La Liberte.png
Jewish History P.png
PiconNL.png
אדריכלות היסטוריה תולדות עם ישראל הספרייה הלאומית

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
רשימת הערכים המבוקשים

תוכן עניינים

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריות ועמק זבולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף הכרמל, זכרון יעקב ועוספיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליל המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק הירדן ובקעת בית שאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק יזרעאל והגלבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישור החוף הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליל המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליל התחתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליל העליון ואצבע הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס ציונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת ברנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכרת בתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל מונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים נוספים במחוז מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצות האזוריות בעוטף עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה אזורית מרחבים ומועצה אזורית בני שמעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה אזורית רמת הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגב המזרחי, הערבה ואילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים נוספים במחוז דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת ערכים שלא מופיעים בוויקיפדיות זרות

אתרי מורשת במחוז ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי מורשת במחוז דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצאו ערכים לשיפור בנושא ירושלים: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים