פורטל:אתרי מורשת בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

מבנה גימנסיה הרצליה, אתר מורשת אשר לא שומר למען הדורות הבאים. הריסתו היותה זרז להקמת המועצה לשימור אתרים.
מבנה גימנסיה הרצליה, אתר מורשת אשר לא שומר למען הדורות הבאים. הריסתו היותה זרז להקמת המועצה לשימור אתרים.

אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים.

לפי אמנת בורה, המשמעות התרבותית, היא ערך אסתטי, היסטורי, מדעי, חברתי או רוחני של דורות העבר, לדור בהווה ולדורות בעתיד. משמעות תרבותית מגולמת במקום עצמו, במבנה שלו, בסביבה, בשימוש, בהקשרים, במשמעויות, בעדויות, ובקשר שלו למקומות ולחפצים. ייתכן שמקום או נכס מסוים יגלם בתוכו מגוון של ערכים עבור פרטים או קבוצות שונות.

בישראל, רשות העתיקות אחראית להגנת אתרים המוגדרים כאתר עתיקות. על פי חוק העתיקות כל אתר שנבנה לפני שנת 1700 הוא אתר שכזה המוגן על פי חוק. אתרים שנבנו לאחר תאריך זה אינה מוגנים.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של אתרי מורשת בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע, אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי. המועצה פועלת לשימורם של כ-30,000 אתרים ברחבי הארץ, שאינם מוגנים על פי חוק העתיקות, והעומדים בקריטריונים להיותם אתרי מורשת.

יש להבדיל בין אתרי מורשת, לבין אתרי מורשת לאומית בישראל - רשימה מצומצמת של כ-100 נכסי תרבות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל.
הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה
הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה

מתחם אַוּגוּסְטֶה ויקטוֹריה שוכן בפסגת הר הזיתים בירושלים, ונקרא על שם אשת הקיסר וילהלם השני, קיסר גרמניה. המתחם הוקם על ידי בני הזוג הקיסרי בראשית המאה ה-20, כמתחם צלייני הכולל כנסייה מפוארת, אכסניה גדולה ובית החלמה (המשמש היום כבית חולים), וכן מקום התכנסות לקהילה הלותרנית בארץ ישראל. הקיסרית, שהגתה את הקמת המתחם בעת ביקורה בארץ ב-1898, הקימה את "האגודה למען הר הזיתים", שגייסה מיליון וחצי מארקים לצורך הבנייה. ב-1910 נחנך המקום, שנבנה באופן מוקפד, במיטב חומרי הבנייה ובעיצוב מפואר. המקום עבר גלגולים רבים, והספיק לשמש כבית חולים צבאי טורקי, ואף כמעונו של הנציב העליון הבריטי. המתחם משמש עד היום כמרכז לותרני, וכן כבית חולים בשם 'אלמֻטְלָע' (בערבית – 'העליון'), בשל מיקומו בפסגת הר הזיתים.

הארכאולוג אליעזר ליפא סוקניק היה חבר בוועדה שקבעה, בשנת 1949, את סמל מדינת ישראל, הוא מנורת שבעת הקנים. הוועדה העדיפה את הסמל המבוסס על עיצוב המנורה המופיע בשער טיטוס, שהציעו האחים שמיר, בו מצוידת המנורה בבסיס רחב, על פני עיצוב אחר של איתמר דוד ושכטר המבוסס על פסיפס מבית הכנסת העתיק ביריחו בו עומדת המנורה על גבי שלוש רגלים.


סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (בסמליל מופיע איור של מבנה גימנסיה הרצליה שהריסתו הביאה להקמת המועצה)
סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (בסמליל מופיע איור של מבנה גימנסיה הרצליה שהריסתו הביאה להקמת המועצה)

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה פועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי.

ב-1978 חוקקה הכנסת את חוק העתיקות שהיה המשך לחוק המנדטורי על שמירת העתיקות בארץ. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת 1700 בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית ביניהם שנות ההתיישבות בציונית בארץ. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוקמה על מנת לקדם את ההגנה על מבנים ואתרים אלה. מפגשה הראשון של המועצה נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שכתב אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהם התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.

במהלך שנות פעילותה שימרה והגנה המועצה על אתרי מורשת רבים בארץ. למרות שכרטסת השימור של המועצה מחייבת באופן חוקי, מתעלמים לא פעם קבלנים ויזמים מחובה זו והורסים מבנה זה או אחר, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם ליזם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור בבת גלים ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה.

סמל המועצה
בשנת 1959 נהרס מבנה הגימנסיה הרצליה על מנת לפתוח את רחוב הרצל לתנועה (הרחוב היה אז רחוב ללא מוצא) ובמקומה של הגימנסיה נבנה מגדל שלום (שהיה אז המגדל הגבוה בארץ). בנוסף נהרסו מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטורית. ההרס המתמשך של מבנים בעלי חשיבות הוביל להתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה, דבר שהוביל להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות (לימים שונה שם המועצה ל"מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל"). עם הקמתה, בחרה לעצמה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמל שלה, כזכר לטעות המרה שבהריסת המבנה בעל החשיבות הרבה כל כך.


טחנת הרוח במשכנות שאננים בעת בנייתה, 1858 פיצוץ גג הטחנה, 1948 הטחנה בשנת 2008 הטחנה כיום, 2011

בספטמבר 2012 השתתפה ישראל בתחרות הבינלאומית ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת. במהלך התחרות צולמו למעלה מ-6,000 תמונות של אתרי מורשת בישראל. עשר התמונות הזוכות בישראל:

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא ירושלים: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)