גלריית תמונות

גלריית תמונות נבחרות של פורטל השואה

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

ילדים ממחנה אושוויץ ששוחררו על ידי הצבא האדום, ינואר 1945.

2

חייל אמריקאי בוחן ערימת טבעות נישואין שנלקחו מהנרצחים במחנה הריכוז בוכנוואלד
(צילום של צבא ארצות הברית לאחר שחרור המחנה, 5 במאי 1945)

3

מכלים ריקים של גז ציקלון בה, אשר שימש להשמדה המונית במחנה ההשמדה אושוויץ.

4

שוטרים נאצים בודקים את תעודותיה של יהודייה העונדת סרט זרוע עם מגן דוד, פולין, מאי 1941.

5

שער מחנה אושוויץ 1, מעליו מתנוסס הכיתוב "העבודה משחררת".

7

קרונות משא אשר שימשו להובלת הנרצחים אל מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.

8

מגדלי שמירה וגדרות במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.

9

שער מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו בשנת 1945.

10

שער מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו בשנת 1959.

11

שער מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. אוגוסט 2006.

12

מגדלי שמירה במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.

13

יהודים מרותניה הקרפטית (קאַרפַּאטן רוּס) ממתינים לסלקציה על רציף הרכבת בכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, מאי 1944.

המגורש, הידוע גם בשם האסיר הגוסס, פסל ברונזה מעשה ידיה של הפסלת היהודייה-צרפתייה פרנסואז סַלמון, ניצולת מחנות אושוויץ וראוונסבריק. הפסל, שהוצב ב-1965 באתר הזיכרון במחנה הריכוז נוֹיֶנגָמֶה, מתאר אסיר "מוּזֶלְמָן" על סף מותו. מחנה נוינגמה הוקם על ידי האס אס בסמוך לעיר המבורג שבגרמניה ב-1938 ופעל עד 1945. המחנה לא שימש כאתר השמדה, אך מתוך 100,000 האסירים ששהו בו נספו כ-55,000, עקב התנאים הבלתי אנושיים ששררו במחנה, ובהם עבודת פרך, רעב, תנאים לא-היגייניים, אלימות רבה מצד השומרים, ולקראת סוף המלחמה צעדות מוות. כיום מוצבים במקום מספר אנדרטות ואתרי זיכרון להנצחת קרבנות השואה.

15

מצעד החיים בכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו (אפריל 2007)

16

האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו היא יד זיכרון המוצבת בברלין סמוך לשער ברנדנבורג, המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן ונחנכה בשנת 2005. האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר והיא עשויה מ-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה לקברים בבית עלמין.

17

שיני זהב שנלקחו מאסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד
(צילום צבא ארצות הברית, מאי 1945)

18

40 קרונות רכבת הנושאים גופות של 3,000 אסירים נשלחו ממחנה הריכוז בוכנוואלד לדכאו באפריל 1945
(צילום צבא ארצות הברית, 29 באפריל 1945)

19

אנדרטה לזכר קורבנות מחנה הריכוז דכאו.

20

אסירי מחנה הריכוז דכאו מריעים לחיילים אמריקאים ביום שחרורם, 29 באפריל 1945 (צילום: צבא ארצות הברית)

21

חייל צבא ארצות הברית מביט באפר אדם ושרידי עצמות בסמוך למשרפות במחנה הריכוז בוכנוואלד, אפריל 1945.

22

אסירים משוחררים (מוזלמנים) במחנה הריכוז בוכנוואלד
(צילום צבא ארצות הברית, אפריל 1945)

23

חייל אמריקאי מטפל בניצולה במחנה הריכוז בוכנוואלד. חיילי ה-SS פינו מבוכנוואלד לדכאו את כל האסירים שיכלו לצעוד, והשאירו רק את האסירים הגוססים במחנה. צילום צבא ארצות הברית מ-26 באפריל 1945.

24

גדרות במחנה הריכוז מיידנק

25

ערמות נעלי הקרבנות במחנה הריכוז מיידנק.

26

הר האפר: שרידי קרבנות מחנה הריכוז וההשמדה מיידנק

27

גדרות ומגדלי השמירה של מחנה הריכוז וההשמדה מיידנק

28

האנדרטה לנרצחים במחנה הריכוז וההשמדה מיידנק.

29

האנדרטה לנרצחים במחנה הריכוז מאוטהאוזן

30

נער צעיר מוכר סרטי זרוע עם מגיני דוד בגטו ורשה, 21 ביוני 1941.

31

מצעד החיים בכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו (מאי 2008)

32

האנדרטה לנרצחים במחנה ההשמדה טרבלינקה

33

האנדרטה לנרצחים במחנה ההשמדה טרבלינקה

34

טלאי צהוב: יהודים חויבו לענוד טלאי או סרט זרוע שעליו מגן דוד והכיתוב "יהודי", וגודלו עשרה סנטימטרים לפחות.
יהודים שלא ענדו את הטלאי היו צפויים לעונשי קנס, מאסר ואף ירי.

35

גופותיהם של מאות אסירים בחצר מחנה הריכוז דורה-מיטלבאו ליד נורדהאוזן. בתמונה נראות פחות ממחצית הגופות של האסירים שמתו ברעב או ביריות אנשי הגסטפו.

36

היכל השמות שבמוזיאון יד ושם. בהיכל מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מחרוט גדול, שעליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה החשופה.

37

טבלה המתארת את החלוקה הגזעית בגרמניה על פי חוקי נירנברג.
בעמודה האמצעית: מישלינגה מדרגה ראשונה; בעמודה השנייה משמאל: מישלינגה מדרגה שנייה.

38

הבור הגדול בבית הקברות היהודי בוורשה, אליו הוטלו גופות המתים בלא קבורה.

39

גשר המקשר בין שני חלקי גטו ורשה.

40

יחידות איינזצגרופן מוציאות להורג אם וילדה, בסמוך לקייב, 1942.

41

אנדרטה לבית הכנסת של גטינגן שנשרף בליל הבדולח.

42

אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד לאחר שחרורה בידי הצבא האמריקאי. האסיר השביעי משמאל בשורה השנייה הוא אלי ויזל.

43

המוזיאון היהודי של ברלין - מבנה שתוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד בגישת הדה-קונסטרוקטיביזם.

המוזיאון היהודי של ברלין הוא מוזיאון הסוקר את תולדות יהודי ברלין מראשית התיישבותם בעיר, בשואה ועד לימינו. מבנה המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד בגישת הדה-קונסטרוקטיביזם. התאורה הייחודית מדגישה את הזווית החדה של צומת הדרכים בתצלום, המסמלת את הסלקציה בכניסה למחנות, הבחירה בין ההשמדה לבין החיים במחנות ריכוז.

44

תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה היא מהתמונות המפורסמות של שואת יהודי אירופה. התמונה צולמה במסגרת דו"ח שטרופ, שחיבר הקצין הנאצי יירגן שטרופ למפקדו היינריך הימלר בעקבות חיסול הגטו. את התמונה צילם פרנץ קונרד, צלמו האישי של שטרופ. התמונה צולמה בסוף אפריל או בתחילת מאי 1943.

45

משה בן יצחק הגרמן יחף ומושפל על ידי שוטרים גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין), באירועי "יום רביעי העקוב מדם" (31 ביולי 1940), כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו.

46

נעליים על הדנובה היא אנדרטה ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט בירת הונגריה. האנדרטה מנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר.

47

היהודי האחרון בוויניצה הוא שמו של תצלום שצולם בסמוך לעיר ויניצה שבאוקראינה במהלך השואה, ובו מוצג היהודי האחרון מהעיר כשהוא כורע על ברכיו לפני קבר אחים עמוס בגופות יהודי ויניצה וחייל איינזצגרופן מכוון אקדח לראשו, רגע לפני הוצאתו להורג, בעוד נאצים מהוואפן אס אס (Waffen-SS) ושירות העבודה של הרייך (Reichsarbeitsdienst) מביטים במתרחש. תאריך הצילום המדויק אינו ידוע ומתוארך בין השנים 1941–1943.

48

אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.

49

"זכרונות" (1988), קריקטורה מעשה ידי גרשון אפפל. אפפל, ניצול שואה יליד הונגריה הצטרף בזמן מלחמת העולם השנייה לכוחות הפרטיזנים ביוגוסלביה. לאחר שנתפש נשלח למחנה הריכוז מאוטהאוזן. בשנת 1948 עלה לישראל והפך לקריקטוריסט בעיתונים כגון "דבר" או "במחנה".

50

"נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941, בעת ששהתה בגטו קובנה במלחמת העולם השנייה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. יצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות ובאוסף האמנות של יד ושם.

51

יהודים בגטו לבוב, 1941. גטו לבוב היה השלישי בגודלו מבין הגטאות שהוקמו בפולין בעת מלחמת העולם השנייה. תושבי הגטו נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ ולמחנה הריכוז ינובסקה. תושבי הגטו האחרונים הוצאו להורג ביוני 1943.

52

אנדרטה במינסק בירת בלארוס לזכר הנספים במחנה ההשמדה מאלי טְרוֹסְטינֶץ, ששכן בפאתי העיר. במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו במחנה כ-200 אלף איש, מברית המועצות וממדינות נוספות, יותר מרבע מהם יהודים. המחנה הושמד על ידי הנאצים ב-1944 במסגרת תוכנית 1005.

53

ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. מחנה אושוויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. הוא הורכב משלושה מחנות מרכזיים (לצד כארבעים מחנות משניים): אושוויץ I, מחנה הריכוז הראשוני ומרכז מנהלי, אושוויץ II (בִּירקֶנַאוּ), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים ובו הושמדו כמיליון ומאה אלף יהודים, ומחנה אושוויץ III (מוֹנוֹבִיץ), שפעל כמחנה עבודה.

54

צילום אמנותי (1926–1927) של ריקוד הצ'ארלסטון, שהיה נפוץ בעיקר ב"שנות העשרים הסוערות". הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "עידן הג'אז". את הצילום האמנותי יצרה הצלמת היהודייה גרמנייה, איווה, שהייתה לצלמת המובילה בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר. היא נרצחה במיידנק במהלך מלחמת העולם השנייה.

55

המרכז להנצחת השואה של יהודי מקדוניה, סקופיה

56

אנהאלטר באנהוף הייתה תחנת רכבת חשובה בברלין, שאיננה קיימת עוד, מלבד החזית, שנותרה כזכר למה שהתרחש שם בתקופת השואה. בתחילת חודש יוני 1942 החלו הנאצים לגרש את הקשישים מקרב תושביה היהודים של ברלין לגטו טרזיינשטט. "הסעות הזקנים" החלו כאן, בתחנת-הרכבת אנהלטר, ונמשכו כמעט עד לסוף המלחמה. ב-1945 נהרסה רוב התחנה בהפצצות בעלות הברית.