פורטל:יוון העתיקה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	אדיפוס במקור המונח "טיראנוס" התייחס לשליט חסר לגיטימיות שלטונית שהוא לאו דווקא שליט עריץ, האדם היחיד שנקרא גם בסיליוס וגם טיראנוס הוא אדיפוס שבתחילה במחזה על שמו מאת סופוקלס נקרא טיראנוס אולם שמתגלה שהוא בן המלך הכותב עובר להתייחס אליו כבסיליוס.	עריכה | תבנית | שיחה
2	קוביה (הקסהדרון) הבעיות הגאומטריות של ימי קדם, שנוסחו על ידי היוונים הקדמונים, הן בעיות בנייה שיש לפתור באמצעות שימוש בסרגל ובמחוגה בלבד. הבעיות הן: בניית קובייה שנפחה כפול מזה של קובייה נתונה, שילוש זווית, כלומר חלוקת זווית נתונה לשלושה חלקים שוים, בניית ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון ובניית מצולע משוכלל בן שבע צלעות. רק במאה ה-19 הוכח בעזרת התורה המתמטית של הרחבת שדות שהבעיות אינן פתירות, אולם העיסוק בהן במשך השנים תרם רבות להתפתחות הגאומטריה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	פסל של זורק דיסקוס עירום מהמאה השנייה לפנה"ס נשים לא הורשו להשתתף במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אלא התחרו בתחרויות משל עצמן שנערכו באולימפיה במועדים אחרים. נשים נשואות לא הורשו אפילו לצפות באירועי הספורט באולימפיאדה, ובמקרה שנתפסו הוטל עליהן עונש מוות. קליפטיירה, אמו של אחד הספורטאים התחפשה לגבר ונכנסה ליציע המאמנים. כשבנה זכה בהתמודדות, קפצה קליפטיירה משמחה וזהותה נחשפה. לאחר בירור הוחלט לשחררה בזכות אביה, אחיה ובנה שהיו כולם אלופים אולימפיים, אך בעקבות המקרה נחקק חוק שלפיו מאמן צריך להתפשט לפני כניסתו לאצטדיון.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אכילס זובח לזאוס, ציור מס' 47 מתוך כתב-יד 'Ambrosian' של האיליאדה השירה האפית המפורסמת איליאדה, המיוחסת להומרוס, לא מתארת את כל מהלכה של מלחמת טרויה, כמקובל לחשוב, אלא עוסקת רק בתיאור של כמה שבועות מאירועי השנה העשירית והאחרונה של המלחמה. כך, למשל, הסיפור המפורסם אודות הסוס הטרויאני כלל אינו מופיע שם, אלא מוזכר כבדרך אגב בשיר האחד-עשר של האודיסיאה. גם סיפור מותו של אכילס, אחד מגיבורי האיליאדה, על ידי חץ שירה לעברו פאריס, ואשר פגע בעקבו של אכילס, לא מופיע באיליאדה עצמה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	סרטן הנחלים, אחד ממרכיבי המאכל לופאדוטמאכוס...פטריגון לופאדוטמאכוס...פטריגון הוא שמו היווני של מאכל דמיוני המוזכר בקומדיה "מהפכת הנשים" מאת המחזאי היווני אריסטופאנס. מילה זו, שאורכה 170 אותיות ויש בה 70 הברות, היא המילה הארוכה ביותר בספרות. אריסטופאנס בנה אותה מצירוף של 27 מילים קצרות יותר שעוסקות במזונות שונים ובהם קיכלי, תרנגולת, ארנבת וסרטן הנחלים. שיטה זו של בניית מילים הומוריסטיות נמצאת עדיין בשימוש, וכך נבנתה המילה סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידואשס המופיעה בסרט הקולנוע מרי פופינס. כיום המאכל שהמציא אריסטופאנס אינו נושא עוד בתואר "המילה הארוכה בעולם". שמו הכימי של החלבון טיטין, החלבון הגדול ביותר הידוע שמורכב מ-26,926 חומצות אמינו, בנוי מתיאור המבנה שלו הכולל חומצות אמינו אלו, ואורכו 189,819 אותיות.	עריכה | תבנית | שיחה
6	הפסל "אפרודיטה מקנידוס" מאת הפסל היווני פרקסיטלס היה מפורסם בהיותו ראשוני בהצגת עירום נשי. נטען כי זונת צמרת בשם פרינה שימשה כמודל לפסל, אשר הפך להיות יעד תיירותי פופולרי בעת העתיקה. הפסל הפך לסמלו של האי קנידוס, בה הוצג, ודמותו אף הוטבעה על גבי מטבע מן האי.	עריכה | תבנית | שיחה
7	מוזה מנגנת בקירתה על גבי כד מן המאה ה-5 לפנה"ס בתרבות יוון העתיקה נתפשו כלי המיתר, ובייחוד הלירה והקירתה ככלי נגינה היוצרים הרמוניה אפולונית, לעומת כלי הנשיפה, כגון החליל או האאולוס, שנתפשו כמובילים לאי ודאות ואקסטזה דיוניסאית.	עריכה | תבנית | שיחה
8	במקורות שונים, כגון בכתבי אריסטו ופלוטרכוס, מתואר פרד ששימש להובלת אבנים עבור בניית הפרתנון. על אף שעבודתו של הפרד הופסקה, מפאת גילו, המשיך הפרד ללוות את הבנאים. על שרותו זכה הפרד בארוחות חינם על חשבון הציבור, וכן בהחלטה לאסור על אופים לגרש את הפרד מדוכניהם.	עריכה | תבנית | שיחה
9	קרב תרמופילאי הוא קרב שנערך במצר היבשתי תרמופילאי שבמרכז יוון בשנת 480 לפנה"ס, בין צבא בראשות לאונידס מלך ספרטה, לבין צבא האימפריה הפרסית שפלש ליוון בשנה זו. הקרב, ועמידתם של הלוחמים הספרטנים מול כוח רב מהם, הפכו למופת של אומץ לב שמלווה מאז את תרבות המערב, מסורת זו מתובלת במטבעות לשון שנטבעו במהלך ימי הקרב על ידי הספרטנים ונמצאות בשימוש גם כיום. כאשר הפרסים דרשו מהספרטנים למסור את כלי נשקם ענה ליאונידס בלאקוניות "בואו וקחו אותם" אמירה זו היא המוטו של הקורפוס הראשון של צבא יוון המודרני. כאשר שמע קצין ספרטני דִיאוֹ‏נֵקֵיס שכמות חיציהם של הפרסים עצומה כל כך, עד שהם יאפילו על השמש, הגיב בסגנון לאקוני אופייני, ואמר: "מצוין, נילחם בצל" - אמירה זו היא המוטו של הדיוויזיה המשוריינת של צבא יוון.	עריכה | תבנית | שיחה
10	מלחמות הגנרלים איננה המצאה ישראלית ואפילו לא המצאה חדשה. מלחמת גנרלים הייתה נפוצה גם בעולם העתיק. דוגמה לכך היא האירועים שהובילו להוצאתו להורג של פילוטאס, מפקד הפרשים הכבדים של אלכסנדר הגדול. היסטוריונים מודרניים רבים סוברים שגנרלים שחמדו את משרתו תפרו לו תיק והעלילו עליו עלילה שבסופה הוצא פילוטאס להורג ומשרתו ניתנה למקטרגיו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	אפלטון שמו האמיתי של אפלטון, על-פי המסורת המקובלת, היה אריסטוקלס, ובשנות לימודיו בגימנסיון קיבל את כינויו "פלטון" (שמשמעותו "רחב") – אולי בשל מבנה גופו או סגנון ההיאבקות שלו. לשפה העברית הגיע הכינוי בצורתו הערבית, ולכן הוא נקרא "אפלטון" (נוספה א' פרוסתטית).	עריכה | תבנית | שיחה
12	במשך שנים רבות לא הוכר האפס כמספר בפני עצמו ויוצג כ"מקום ריק" בכתיבת מספרים. זאת, בין היתר, עקב הקושי הפילוסופי שעוררה המחשבה כי ניתן "לייצג שום דבר". ליחס מסתייג זכו גם המספרים השליליים והאי רציונליים, ובפרט ידועה האגדה על פיה השליכו תלמידיו של פיתגורס את תלמידו היפאסוס לנהר בשל גילויו שהמספר $\ {\sqrt {2}}$ הוא אי-רציונלי. כשניסה ג'ירולמו קרדאנו לפתור את המשוואה $\ x^{3}=15x+4$, הגיע לביטוי שכלל את המספר ${\sqrt {-121}}$. בספרו "האמנות הגדולה" (Ars magna) פרסם קרדאנו פתרון הכולל התייחסות ראשונה לרעיון כי ייתכן מספר שהוא שורש ריבועי של מספר שלילי, אך קרדאנו לא הבין את גודל תגליתו וראה במספרים אלו "מספרים חסרי תועלת".	עריכה | תבנית | שיחה
13	מוזאון רוקפלר דיאלוג פרי עטו של אפלטון מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס הפילוסוף היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס הייתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה" (אפלטון, היפיאס רבה, 285 ד'). זהו כנראה האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה במשמעות של חקר תרבויות אנושיות בעת העתיקה. לימים כתובת זאת נקבעה על כותלי חדר הישיבות של מוזיאון רוקפלר (בתמונה).	עריכה | תבנית | שיחה
14	עמוד חשמל חומרים מסוימים, כגון צמר, נטענים במטען חשמלי כאשר משפשפים אותם בענבר. היוונים הקדמונים שמו לב לתופעה זו, וכינו אותה, על פי השם היווני לענבר, "אלקטרון". בתרגום השבעים – תרגום התורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס – תרגמו את המילה "חשמל", המופיעה שלוש פעמים בתנ"ך (כולן בספר יחזקאל בהקשר להתגלותו של אלוהים ומלאכיו, עם מראה של אש ואור) למילה היוונית "אלקטרון". למחדשי השפה העברית לא נותר אלא לעברת חזרה את "electricity" ל"חשמל".	עריכה | תבנית | שיחה
15	איה סופיה מבני דת רבים בהיסטוריה שינו את ייעודם ושימשו דתות שונות. הפרתנון באתונה שימש כמקדש יווני, כנסייה נוצרית ומסגד מוסלמי עד אשר נחרב. איה סופיה באיסטנבול שימשה ככנסייה ביזנטית והוסבה למסגד, אך בשל העובדה שהמבנה לא תוכנן לתפילה בכיוון העיר מכה, היה קושי לקיים בו מסגד, ולכן משנת 1934 עד 2020 הוא שימש כמוזיאון. ביולי 2020, בהחלטת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הפך שוב למסגד.	עריכה | תבנית | שיחה
16	תחריט בשם 'הגנים התלויים של בבל' מהאמן ההולנדי בן המאה ה-16 מרטין הימסקרק. ברקע נראה 'מגדל בבל' בשיר "שלום לך ארץ נהדרת", שהתפרסם בביצועו של יהורם גאון, כתב אילן גולדהירש "ראיתי את שבעת פלאי תבל". מובן שזו הגזמה, משום שמכל שבעת פלאי ההנדסה האזרחית המפורסמים של העת העתיקה, רק הפירמידה הגדולה של גיזה עדיין עומדת על תילה, בעת החדשה. מקדש ארטמיס באפסוס, פסל זאוס באולימפיה, הקולוסוס מרודוס והמגדלור באלכסנדריה חרבו. המאוזוליאום בהליקרנסוס חרב, שוחזר, ושוב חרב. הפלא האחרון, הגנים התלויים בבבל, מוכר להיסטוריונים רק מעדויות כתובות, שלפיהן הוא חרב, עוד לפני שהן נכתבו. לכן יש ספק אם הוא התקיים אי פעם.	עריכה | תבנית | שיחה
17	הפרתנון באתונה עומד כיום הרוס ברובו אך העתק מושלם שלו, בגודלו ובכל פרטיו, נבנה בעיר נאשוויל, טנסי בשנת 1897.	עריכה | תבנית | שיחה
18	התחריט בצידו האחורי של מטבע חמישה השקלים החדשים הוא כותרת עמוד פרוטו-איולית טיפוסית לבנייה הישראלית בתקופת בית ראשון. סגנון הכותרת בעל ה"וולוטות" שהיה מקובל במזרח התיכון הקדום התפתח ביוון הקלאסית לכותרת העמוד האיוני.	עריכה | תבנית | שיחה
19	נשיא ארצות הברית, ג'יימס גרפילד כיהן בתפקידו שישה חודשים וחמישה עשר יום, עד שנורה בידי מתנקש, כארבעה חודשים לאחר שהושבע לתפקיד ובכך היה משך כהונתו מבין הקצרים בתולדות ארצות הברית. גרפילד חיבר את אחת מההוכחות למשפט פיתגורס, כמו כן ידע לכתוב בשתי ידיו, והיה מסוגל לכתוב בידו האחת בלטינית, בזמן שכתב בידו האחרת ביוונית עתיקה. גרפילד היה הנשיא הראשון ששימש גם ככומר ועם היבחרו לתפקיד ויתר על הכמורה, וצוטט באומרו אני מוותר על המשרה הרמה ביותר בארץ על מנת להתמנות לנשיא ארצות הברית.	עריכה | תבנית | שיחה
20	הלפיד האולימפי נישא באולימפיאדת החורף ב-2002 מקובל לחשוב כי מרוץ הלפיד האולימפי הוא חידוש מסורת מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אולם לאמתו של דבר, בעוד הדלקת לפיד באתר המשחקים היא אכן מסורת שרווחה באותה תקופה, המרוץ המקדים אותה לא היה מעולם חלק מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. המרוץ המביא את האש האולימפית מיוון אל אתר המשחקים הוא מסורת שנוצרה לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936), פרי מוחו של קרל דים, יושב ראש הוועדה המארגנת של המשחקים, ובשל כך המרוץ נוצל על ידי המפלגה הנאצית לפיאור שמו של הרייך השלישי ותועד בסרטה התעודי של לני ריפנשטאהל, "אולימפיה". באופן אירוני, למרות מקורותיו, מרוץ הלפיד הפך עם השנים לסמל מרכזי לאחווה העומדת בלב האולימפיאדה, ולאחד הסמלים הפופולריים ביותר שלה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	סולם דו מז'ור סולם מז'ורי (בעברית: סולם רביב) הוא אחד מהסולמות המוזיקליים הנפוצים במוזיקה המערבית בעת החדשה. זהו סולם דיאטוני (דהיינו, מחלק את האוקטבה לשבעה רווחים). הסולם המז'ורי הוא סולם המודוס היוני של ימי הביניים והרנסאנס, שהשתמר מתקופת יוון העתיקה.	עריכה | תבנית | שיחה
22	האיטלקי דורנדו פייטרי מנצח באולימפיאדת לונדון בעזרת המארגנים. הוא נפסל לאחר מכן. ריצת מרתון היא תחרות הריצה הארוכה ביותר במשחקים האולימפיים. על פי ספרו של הרודוטוס, מנהיגי אתונה שלחו את הרץ פידיפידס לספרטה בשנת 490 לפנה"ס על מנת לגייס עזרה לפני מלחמתם עם הפרסים. הוא גמא מרחק עצום של 450 קילומטר בכמה ימים, אך חזר מספרטה בידיים ריקות. הסיפור התגלגל לאגדה לפיה רץ פידיפדס מהעיר מרתון לאתונה על מנת להביא את בשורת ניצחון היוונים בקרב מרתון, ומת לאחר שמסר את הידיעה. המרחק בין שתי הערים הוא 34.5 קילומטרים, אולם לצורך המרתון האולימפי הראשון באולימפיאדת אתונה (1896) נבחרה דרך נוחה יותר שאורכה 40 קילומטרים. המרחק הנוכחי של הריצה, 42.195 קילומטרים, נקבע באולימפיאדת לונדון (1908) בעקבות דרישתם של בני בית המלוכה הבריטי לצפות בתחילת הריצה ממעונם בטירת וינדזור, והפך לרשמי ב־1921.	עריכה | תבנית | שיחה
23	אטלס נושא את כיפת השמים על כתפיו אטלס, הטיטאן מגיבורי המיתולוגיה היוונית, מפורסם בקרב רבים בכך שכביכול נשא את העולם על כתפיו. תיאורים אמנותיים רבים תיארו את אטלס כנושא מה שנראה ככדור הארץ על כתפיו, וחיזקו אמונה עממית ושגויה זו. למעשה, היוונים בני התקופה בה נוצר סיפורו של אטלס כלל לא ידעו שהעולם עגול, ובמיתולוגיה מתואר העולם כשטוח. אטלס לא נשא את העולם על כתפיו, אלא את כיפת השמיים - עונש אותו ספג מזאוס על שתמך בטיטאנים במאבקם נגד האלים האולימפיים, וכיפת השמיים היא החפץ הכדורי המופיע בשלל התיאורים האמנותיים של אטלס.	עריכה | תבנית | שיחה
24	לוח פלימפטון 322 אם אורך ניצב אחד של משולש ישר-זווית הוא 3 יחידות מידה, ואורך השני 4, אורך היתר יהיה 5. דהיינו, המספרים 3, 4 ו-5 מקיימים את משפט פיתגורס. יתרה מזאת, אם נכפול כל אחד משלושת המספרים האלו באותו מספר חיובי, גם המכפלות יקיימו את משפט פיתגורס. לכן, לשלשת מספרים כזו, כמו 3, 4 ו-5, קוראים שלשה פיתגורית. שלשות כאלו היו מוכרות משחר ההיסטוריה. לוח החרס, לוח פלימפטון 322 (בתמונה), המתעד חמש עשרה שלשות פיתגוריות, נכתב בבבל לפחות 1000 שנים לפני הולדת פיתגורס – המתמטיקאי היווני, שנחשב למגלה משפט פיתגורס. ההיסטויונים אינם סבורים כי כותבי הלוח הכירו את הנוסח הפשוט של משפט פיתגורס, אותו גילה פיתגורס ("אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם $\ a$ ו-$\ b$, ואורך היתר הוא $\ c$, אז: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$"). הם סבורים כי הבבלים ידעו שאפשר למצוא שלשות פיתגוריות באמצעות הנוסחה: $a=2st,b=s^{2}-t^{2},c=s^{2}+t^{2}$, כאשר $s,t$ מספרים טבעיים.	עריכה | תבנית | שיחה
25	וילהלם וונדט אף כי נהוג לקבוע כי תחילתה של הפסיכולוגיה כמדע מיוחסת על ידי רבים לווילהלם וונדט הגרמני מאוניברסיטת לייפציג בשנת 1879, היא כבר התחילה ביוון העתיקה בבית מדרשם של סוקרטס, אפלטון, היפוקרטס ואריסטו. היפוקרטס ואפלטון קבעו כי יש לאדם שלוש נפשות: טבעית, חיונית ושכלית. אפלטון קבע כי אצל חולי הנפש ישנו קונפליקט בין החלקים השונים, במיוחד השכלי לעומת היצרי, וקבע שהטיפול צריך להיות לא באמצעות השמעת מוזיקה כפי שהיה מקובל אז, אלא באמצעות לימוד פילוסופיה. אריסטו תלמידו הגדול, מייסד דרך האמצע, היה כנראה הראשון בהיסטוריה שייחד ספר שלם לתורת הנפש ("על הנפש").	עריכה | תבנית | שיחה
26	הריסות המוזיאון של אור נצרייה, בבבל, 200 שנה לפני המוסד הראשון, שקרא לעצמו "מוזיאון" מקור המונח מוזיאון הוא במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". בימי קדם, לפני שהאמן – בין אם הוא מלחין, משורר או פילוסוף – היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות: אלות היצירה, האמנויות והמדעים, ומבקש מהן שתנחנה אותו בעבודתו, ותסייענה לו. לא ברור מתי נוסד המוזיאון הראשון. אבל המוסד הראשון שידוע עליו כי קרא לעצמו "מוזיאון" נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום מפגש ולמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים. הוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה.	עריכה | תבנית | שיחה
27	פסל ראש, המיוחס לסוקרטס. הפילוסוף סוֹקְרַֿטֶס, מיוון העתיקה, נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית. הגותו כה משמעותית מתקופתו והלאה, עד כי כל הפילוסופים שקדמו מכונים "קדם-סוקרטיים". זאת למרות שהוא לא הותיר אחריו כתבים כלשהם. ידיעותינו עליו מגיעות מתיאורים חיצוניים, בעיקר ביצירות תלמידיו, אפלטון וקסנופון.	עריכה | תבנית | שיחה
28	מוח אנושי המילה מוח היא מילה יחידאית בתנ"ך, המופיעה רק בספר איוב במשמעות של מח עצם. מילה זו אינה מופיעה בתנ"ך בהתייחסות לאיבר הידוע לנו כיום בתור זה שמבקר ומתאם את ההתנהגות, החושים, פעולת איברי הגוף ועוד. למעשה, בתנ"ך נחשב הלב, ולא המוח, למרכז האישיות. ביוון העתיקה התעורר ויכוח בשאלת תפקידו של המוח. מצד אחד, היפוקרטס, שהלך בעקבות אלקמאון מקרוטון, תלמידו של פיתגורס, מיקם את ההכרה במוח, אך הדעה הרווחת, שאותה הוביל אריסטו, הגדירה את האינטליגנציה כתכונה של הלב. אריסטו החשיב את המוח כמעין מקרן לקירור הדם וצינון מזגו החם של האדם.	עריכה | תבנית | שיחה
29	זנון מאליאה. פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של אדם סותרות זו את זו. אחדים מהפרדוקסים המפורסמים בהיסטוריה נוסחו בידי הפילוסוף היווני בן המאה ה-5 לפני הספירה, זנון מאליאה. בעזרת הפרדוקסים הוא ניסה להוכיח, כי אי אפשר לסמוך על החושים. זנון תיאר סיטואציות, שכל אדם ראה, אך תוצאתן הנראית שונה לחלוטין מזו, שמורה ההיגיון – ההיגיון של מי שלא מכיר את החשבון האינפיניטסימלי, שפותח במאה ה-17.	עריכה | תבנית | שיחה
30	כדור החסום בגליל בעל גובה וקוטר זהים על מצבתו של ארכימדס חרוט הישגו המתמטי המועדף – כדור החסום בגליל בעל גובה וקוטר זהים. ארכימדס הוכיח שנפחו ושטח פניו של הכדור מהווים 2/3 מאלו של הגליל. לודולף ואן צאולן חישב את π בדיוק של 20 ספרות, וכעבור שנים אחדות הגיע לדיוק של 35 ספרות. הוא היה כל כך גאה בהישג זה, עד שציווה לכתוב ספרות אלה על מצבתו.	עריכה | תבנית | שיחה
31	אישיותו התוססת של המלומד היווני הקדום, ארכימדס, זכורה כמו המצאותיו (למשל, בורג ארכימדס) ותגליותיו (חוק ארכימדס). אחרי גילוי המשפט הנושא את שמו, מסופר כי הוא יצא עירום לרחוב בצעקות "אאורקה". ארכימדס עיכב את כיבוש אי מולדתו, כשכלל את הקטפולטה, המציא את הבליסטרה, כמו גם מכונה לירי חצים ומראות ענק שסנוורו את המלחים ושרפו את ספינותיהם. בסופו של דבר, הרומאים כבשו את האי וחסו על חייו. אך הוא מצא את מותו, כשהתנפל על לוחם, שמחק שרטוט שלו על החול.	עריכה | תבנית | שיחה
32	$\pi$ שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) בגאומטריה האוקלידית, $\pi$ הוא מספר טהור, המייצג את היחס הקבוע בין היקף המעגל לקוטרו. $\pi$ הוא קבוע מתמטי שמופיע בנוסחאות רבות במתמטיקה ובפיזיקה. כבר בעת העתיקה ניסו אנשים לקבוע את ערכו של היחס בין היקף המעגל לקוטרו. המתמטיקאי היווני אנטיפון הציע דרך חישוב לקבוע זה בסביבות בשנת 430 לפנה"ס, ומאוחר יותר שכלל אותה ארכימדס. ערכו של קבוע זה הוא בקירוב 3.14. האות היוונית $\pi$ משמשת כסמל לייצוג הקבוע הנ"ל, משום שהמילה היוונית "περίμετρος" (פרימטרוס), שמשמעותה היקף, מתחילה בה. אולם השימוש המתועד הראשון של האות לייצוג הקבוע הוא מ-1706.	עריכה | תבנית | שיחה
33	מודל מערכת השמש לפי קפלר כפי שפורסם בחיבורו, "מסתרי היקום" הכרך האחרון מבין שלושה עשר כרכי חיבורו החשוב של אוקלידס, יסודות, עסק בחמשת הפאונים המשוכללים, והופיעה בו הוכחה לכך שהם הפאונים המשוכללים היחידים. אפלטון קישר בין היותם של חמישה גופים כאלו לחמשת יסודות הטבע בעיניו- ארבעון לאש, קובייה לאדמה, תמניון לאוויר, עשרימון למים ואת התריסרון בן שתים עשרה הפאות לגלגל המזלות. קישור שכזה בין העולם המתמטי לטבע יכול להיראות מופרך לקורא המודרני, אך גם ב-1596 האסטרונום יוהאנס קפלר פרסם חיבור בו טען שמסלוליהם של ששת כוכבי הלכת שהיו ידועים בזמנו הם למעשה כדורים, החוסמים ונחסמים באחד מהגופים האפלטוניים, כלומר ברווחים שבין המסילות של כוכבי הלכת לשמש ניתן להכניס בדיוק את אחד הגופים המשוכללים.	עריכה | תבנית | שיחה
34	מטה אסקלפיוס מטה אסקלפיוס הוא סמלו של האל אסקלפיוס, אל הרפואה במיתולוגיה היוונית. הסמל מורכב מנחש בודד הכרוך סביב מטה, והוא משמש כסמל הבינלאומי למקצוע הרפואה. אולם, ישנה השערה שלפיה המקור לסמל אינו נחש, אלא למעשה תולעת גינאה (Dracunculus medinensis). תולעים טפיליות אלה, שכיום שכיחות בעיקר באפריקה, היו נפוצות בעבר בכל אזור המזרח התיכון. הטיפול המסורתי כנגדן, המיושם גם בהווה, כולל את שליפתן מתוך הגוף על ידי כריכתן על מקל, דבר שלדעת החוקרים היווה את הבסיס ההיסטורי לעיצוב הסמל.	עריכה | תבנית | שיחה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל