פורטל:יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Japan (orthographic projection).svg

יפןיפנית: 日本国) היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט הנמצאת ביבשת אסיה ונמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. יפן היא ארכיפלג של 6,852 איים, מתוכם האיים הראשיים הוקאידו, הונשו, שיקוקו וקיושו מהווים 97% משטחה היבשתי.

יפן היא מונרכיה חוקתית שבראשה קיסר, ועל פי החוקה היפנית, הקיסר הוא "סמל של המדינה ושל אחדות העם". בעבר היה הקיסר השליט בפועל ומייצג הריבונות, אך כיום הריבונות היא בידי העם, והקיסר מהווה דמות יצוגית בלבד, אף על פי שבאירועים דיפלומטיים הקיסר משמש ראש המדינה וכך גם נוהגים כלפיו. הפרלמנט היפני נקרא דיאט, והוא מורכב מבית הנבחרים (הבית התחתון), הכולל 480 נציגים אשר הם מכהנים כ-4 שנים, ובית היועצים (הבית העליון), שבו 100 נבחרים, כאשר כל 3 שנים נבחרים כ-50 מתוך ה-100.

כלכלת יפן היא השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית וסין), והיא בולטת במיוחד בתעשיות הרכב, האלקטרוניקה, והאלקטרוניקה העילית שלה. אוכלוסייתה של יפן מונה למעלה מ-127 מיליון איש, והיא המדינה העשירית בגודלה מבחינת האוכלוסייה. על פי האו"ם וארגון הבריאות העולמי יפן היא המדינה שתוחלת החיים בה היא הגבוהה בעולם.

Kinkaku3402CBcropped.jpg HiroshimaShukkeien7309.jpg Tokyo NishiShinjuku from CityHall.jpg FujiSunriseKawaguchiko2025WP.jpg DeerNaraJapan.jpg KyotoFushimiInariLarge.jpg JRC N700 series Z28.jpg
לערך המלא


Minamiza theatre, Kyoto, evening.jpg
תיאטרון מינאמיזה, קיוטו

לגלריית תמונות יפן


הארוקי מורקמי בטקס פרס ירושלים, 2009

"Norwegian Wood", שירו של ג'ון לנון בביצוע הביטלס, עוסק בעץ כחומר גלם, אך בטעות תורגם שמו לעברית כ"יער נורבגי". גם בספרו של הארוקי מורקמי, "יער נורבגי", שנקרא כך בעקבות השיר, מופיעה אותה שגיאת תרגום, כבר במקור היפני. הדבר נובע בראש ובראשונה כתוצאה מהתרגום המקובל של שם השיר ליפנית, אך יש לו גם טעמים ספרותיים - היער תופס חלק חשוב ברומן.

Cquote2.svg
虎穴に入らずんば虎子を得ず。

אם לא תיכנס למערת הנמר, לא תתפוס את בנו.
Cquote3.svg
– פתגם יפני שמשמעו - רק המעז מצליח.
פסל הבודהה הגדול בנארה (טודאי-ג'י)
תקופות היסטוריות ביפן
תאריך שם התקופה
פרה-היסטוריה –

בערך 1000-300 לפנה"ס

ג'ומון
בערך 300 לפנה"ס –

250

יאיואי
בערך 250

710

תקופת קופון או יאמאטו
710794 תקופת נארה
7941185 תקופת הייאן
11851333 תקופת קאמאקורה
13331336 רסטורציית קנמו
13361392 תקופת מורומאצ'י
15731603 תקופת אזוצ'י-מומויאמה
16001867 תקופת אדו
18681912 תקופת מייג'י
19121926 תקופת טאישו
19261989 תקופת שווה
1989 – ימינו הייסי
מראת ארד מתקופת יאיואי
תקופת יאיואייפנית: 弥生時代) היא תקופה בהיסטוריה של יפן המתוארכת מ-300 לפנה"ס עד שנת 400 לספירה וחופפת בחלקה עם תקופת הברזל. התקופה נקראת על שם שכונה בטוקיו בה גילו ארכאולוגים את הממצאים הראשונים מתקופה זו. מאפייניה העיקריים של התקופה הם הופעת סגנון קדרות חדש וראשית גידול אורז בשדות מוצפים. תרבות היאיואי התפרשה מדרום קיושו ועד לצפון הונשו.
קופון דאיסן - תל הקבורה המשוער של הקיסר נינטוקו בסאקאי

תקופת קוֹפוּן (יפנית: 古墳時代) היא תקופה בהיסטוריה של יפן שנמשכה בערך משנת 250 ועד שנת 583, ובאה לאחר תקופת יאיואי. מקור שמה של התקופה הוא במילה היפנית לתלי הקבורה שנבנו בתקופה זו. תקופת קופון ותקופת אסוקה לעתים נכללות יחד תחת תקופת ימאטו. התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר ביפן מתוארך לתקופת קופון, אך מכיוון שכרונולוגיית האירועים ומקורותיהם אינם אמינים דיים, מרבית מחקר התקופה מתבססת על ממצאים ארכאולוגיים.

בתחום הפוליטי, בתקופה זו השתלט אחד מראשי השבטים שישבו באזור על מערב הונשו ועל החצי הצפוני של קיושו, תהליך שבסופו נוסדה המשפחה הקיסרית. ייתכן שתלי הקבורה בטנגשימה ושני מקדשי שינטו עתיקים ביקושימה סימנו את גבולות המדינה החדשה.
הנסיך שוטוקו עם אחיו הצעיר ובנו בתמונה מהמאה ה-8.

תקופת אָ‏סוּ‏קָ‏היפנית 飛鳥時代, "אסוקה ג'ידאי") היא תקופה בהיסטוריה של יפן משנת 538 עד שנת 710 (לפי תיארוך אחר, התקופה נמשכה בין השנים 592-645). מקור שם התקופה הוא באזור אסוקה, הנמצא כ-25 קילומטר מנארה המודרנית, אשר בו התמקמה החצר הקיסרית. תקופה זו מתאפיינת בתמורות פוליטיות וחברתיות רבות הנובעות מחדירת בודהיזם ליפן ואימוץ התרבות ומערכת הממשל הסינית. בנוסף, בתקופה זו השתנה שם הממלכה מוָ‏ה (倭) לנִיחוֹ‏ן (日本 יפן).

ההיסטוריונים מתחילים את תקופת אסוקה עם הגעתו של הבודהיזם ליפן, בשנת 538. לגבי סוף התקופה אין דעה חד משמעית: בעוד שמרבית ההיסטוריונים רואים את סוף התקופה במעבר עיר הבירה לנארה, היסטוריונים רבים של אמנות ואדריכלות רואים את רפורמת טאיקה בשנת 646 כסימן של סוף התקופה, ונוהגים לקרוא לתקופה שאחריה תקופת הָ‏אקוּ‏הוֹ‏. בעוד שבתקופת אסוקה הושפעה יפן מהתרבות הקוריאנית ומהתרבות הצפון-סינית, לאחר רפורמת טיקה ניתן לראות יותר השפעה של שושלת טאנג הסינית.
קיוטו, בירת התקופה

תקופת הייאןיפנית: 平安時代) היא החלק האחרון של התקופה הקלאסית בהיסטוריה של יפן, ונמשכה מ-794 עד 1185. התקופה נקראת על שמה של עיר הבירה בתקופה זו הייאן-קיו, קיוטו כיום. בתקופה זו היו הבודהיזם, הטאואיזם ושאר ההשפעות הסיניות בשיאם, ובה הגיעה החצר הקיסרית לשיא השפעתה. התקופה ידועה אף בשל התפתחות האמנות היפנית, בעיקר בשירה ובספרות.

פירוש המילה הייאן ביפנית הוא "שלום ושלווה."

תקופת קאמאקורה (1333-1185) הייתה תקופה בהיסטוריה של יפן בה שלטו במדינה השוגונים לבית קאמאקורה. שלטונה של המשפחה החל רשמית בשנת 1192 על ידי השוגון ("מצביא ראשי") מינאמוטו יוריטומו, שהקים מטה צבאי בקאמאקורה (עיר ליד יוקוהאמה), מטה אשר התנהל במקביל לממשל האזרחי ברשות הקיסר, ואשר היווה את הרשות השולטת בפועל ביפן.

התקופה הגיעה לסיומה עם חורבן השוגונות והעיר קאמאקורה עקב מלחמות ירושה שהתפתחו בין יורשי השלטון. לאחר תקופת קאמאקורה, ניסה הקיסר גו-דאיגו להחזיר את השלטון לחצר הקיסרית, שאיפה שלא התממשה עקב חוסר הרצון של מעמד הסמוראים, ששלט בפועל ביפן, לוותר על כוחו הפוליטי.

תקופת קאמאקורה נחשבת לתחילתם של ימי הביניים ביפן כמו גם לתחילתה של התקופה הפיאודלית במדינה, תקופות שנמשכו עד לרסטורציה של מייג'י בשנת 1868.

תקופת אשיקאגהיפנית: 室町時代, נקראת גם: תקופת מוּרוֹמאצ'י) הייתה תקופה בהיסטוריה של יפן אשר החלה בערך בשנת 1336 והסתיימה ב-1573. בתקופה זו שלטה ביפן שוגונות מורומאצ'י, אשר נוסדה בשנת 1336 על ידי שר הצבא שהפך לשוגון מייסד השושלת, אשיקאגה טאקאוג'י. סיומה של התקופה הגיע עם סיומה של השושלת כאשר השוגון ה-15 אשיקאגה יושיאקי גורש בשנת 1573 מהבירה קיוטו.

חלקה הראשון של התקופה (1336-1392) נקרא גם תקופת שתי החצרות הקיסריות, על שם הפילוג בחצר הקיסרית שהביא לקיומן הבו-זמני של שתי חצרות מקבילות. חלקה המאוחר יותר של התקופה (מ-1467 ואילך) נקרא גם תקופת סנגוֹקוּ.
ספינת חותם אדום בציור יפני משנת 1634
תקופת אדו המכונה גם תקופת טוקוגאווה, היא תקופה בהיסטוריה של יפן שהחלה בשנת 1603 והסתיימה בשנת 1868 עם ביצוע הרסטורציה של מייג'י והפיכתה של יפן למדינה מודרנית. בתקופה זו שלטה ביפן שוגונות טוקוגאווה שבירתה הייתה אדו (טוקיו של ימינו) ומכאן גם שמה של התקופה. התקופה החלה עם כינונה של השוגונותו על ידי טוקוגאווה איאיאסו, וסיומה, תחת שלטונו של השוגון יושינובו טוקוגאווה, מסמלת את תחילת העת המודרנית בהיסטוריה של יפן.
קיסר המייג'י

תקופת מייג'י (יפנית 明治時代 - "מֵייגִ'י גִ'ידָאי") היא תקופה בהיסטוריה של יפן, שהחלה בשנת 1868, עם עלייתו לשלטון של הקיסר מוצוהיטו. כינוי המלכות שלו - "מייג'י" (ביפנית: "שלטון נאור": - "מואר", - שלטון) העניק לתקופה את שמה ביפן. התקופה הסתיימה בשנת 1912 עם מותו של קיסר המייג'י. במהלך תקופה זו התרחשו שינויים כבירים ביפן, תמורות מדיניות וחברתיות אשר הביאו את הסתגרותה של יפן לידי סיום, פתחו את שעריה לעידן המודרני והקימו בה משטר פרלמנטרי על חורבות המערכת הפיאודלית. בארבע השנים הראשונות של תקופה זו התרחשה הרסטורציה של מייג'י, מהפכה שלטונית בה הוחזר הכח לכס הקיסרות על ידי נישול המשפחות הפיאודליות מכוחן.

תקופת טאישויפנית: 大正時代 Taishō jidai, מילולית: "תקופת הצדק הגדול") היא התקופה בהיסטוריה של יפן בה שלט במדינה הקיסר יושיהיטו, מ-30 ביולי 1912 עד ה-25 בדצמבר 1926. בריאותו של הקיסר הייתה רופפת, דבר שאיפשר את מעבר הכוח בפוליטיקה היפנית מקבוצת האוליגרכים שהחזיקה בכוח מראשית תקופת מייג'י, אל הדיאט של יפן ואל המפלגות הדמוקרטיות. לפיכך מכונת התקופה "הדמוקרטיה של טאישו" ביפן; התקופה בולטת על רקע תקופת מייג'י הסוערת מבחינה מדינית שקדמה לה, ועל רקע החלק הראשון של תקופת שווה, שהתאפיין במיליטריזם.

תקופת שׁוֹוָה (Shōwa jidai 昭和時代, מילולית: "תקופת השלום הנאור") היא התקופה בהיסטוריה של יפן בה שלט הקיסר הירוהיטו, מ-25 בדצמבר 1926 עד 7 בינואר 1989. התקופה ארכה זמן רב יותר מתקופת שלטונו של כל קיסר אחר בתולדות יפן. ניתן לחלק את תקופת שווה לשתי תקופות בעלות אופי שונה לחלוטין, כאשר התקופה שלפני 1945 מתייחסת לאימפריה היפנית ואילו התקופה שלאחר מכן נוגעת ליפן המוכרת כיום.

עד 1945 הייתה יפן תחת שלטון לאומני ומיליטריסטי, שלא בחל בנקיטת אמצעים דיקטטוריים ובדיכוי זכויות האדם. שאיפותיה האימפריאליסטיות של יפן הגיעו לשיאן בפלישה לסין ב-1937, בכניסתה למלחמת העולם השנייה לצד מדינות הציר ובמתקפה על פרל הארבור ב-1941, שהובילה למלחמה עקובה-מדם עם ארצות הברית.

כניעתה של יפן בתום המלחמה, וכיבושה על ידי ארצות הברית - כיבוש שנמשך שבע שנים - הביאו עמם שינויים קיצוניים ביפן. בתקופת הכיבוש נערכו רפורמות דמוקרטיות מקיפות, בהן איבד הקיסר את מעמדו כ"אל חי" ויפן הפכה למונרכיה חוקתית. ב-1952, עם חתימת חוזה סן פרנסיסקו, שבה יפן להיות מדינה ריבונית. לאחר הכיבוש האמריקאי נהנתה יפן מתקופת של שגשוג כלכלי והפכה לאחת מהמעצמות הכלכליות המובילות בעולם.

הֵייסֵייפנית: 平成) הוא שמה של תקופת השנים הנוכחית ביפן. תקופה זו החלה ב-8 בינואר 1989, יום אחד לאחר פטירתו של הקיסר הירוהיטו. בנו, יורש העצר אקיהיטו, עלה לכס הקיסרות. בהתאם למסורת היפנית, שונה שמו של הירוהיטו לשוֹווַה (ביפנית: 昭和天皇)

פורטל:יפן/גאוגרפיה

אקיהיטו, קיסר יפן הנוכחי

יפן היא מונרכיה חוקתית שבראשה עומד קיסר. מתוקף חוקת יפן, שכוננה ב-1947, הריבונות נטועה בעם היפני, והקיסר, שמוגדר כסמל המדינה ואחדות העם, שואב את מעמדו מהעם. כוחו של קיסר יפן מוגבל ביותר, והסמכות השלטונית הגבוהה ביותר במדינה היא של הרשות המחוקקתהדיאט של יפן – אשר נבחר, על שני בתיו, בבחירות כלליות. הדיאט בוחר מבין חבריו את ראש ממשלת יפן, אשר נותן דין וחשבון, יחד עם ממשלתו, לדיאט.

הקיסר משמש סמל המדינה ולו תפקידים טקסיים בעיקרם, כמו מתן נאום מן הכס במושב הראשון של דיאט נבחרת שבו מוצגת הממשלה. אקיהיטו הוא קיסר יפן הנוכחי.

ראש ממשלת יפן ‏הוא העומד בראש הרשות המבצעת ביפן. ראש הממשלה ממונה על ידי קיסר יפן לאחר שנבחר בידי הדיאט. עליו ליהנות מאמונו של בית הנבחרים כדי להישאר בתפקיד. ראש הממשלה עומד בראש ממשלת יפן ובסמכותו למנות ולפטר את שרי הממשלה. יושיהיקו נודה הוא ראש ממשלת יפן הנוכחי מאז 2 בספטמבר 2011.

משרד ראש הממשלה נוסד בשנת 1885, ארבע שנים לפני חקיקתה של חוקת מייג'י. המבנה הנוכחי שלה מתבסס על חוקת יפן הנוכחית שהתקבלה בשנת 1947.

קיסרי יפן הם שליטי יפן לאורך ההיסטוריה ועד העת החדשה. קיסר יפן (ביפנית 天皇, טֶנוֹ, מילולית: מלך-אל) לעתים מכונה "המיקאדו",הוא סמל המדינה היפנית על פי החוקה הנוכחית ומקובל להיתפס כראש המדינה היפנית על פי המנהג, והעומד בראש המשפחה הקיסרית.

מאז תחילתה של ההיסטוריה היפנית ועד לאמצע המאה ה-19 נע תפקידו של הקיסר ביפן הלוך וחזור מתפקוד כפקיד רשמי בעל תפקידים טקסיים בלבד ועד לשלטון במדינה כשליט קיסרי בפועל. תחת החוקה הנוכחית של יפן, הקיסר הינו דמות טקסית בעיקרה המהווה סמל שלטוני הכפוף לחוקת המדינה, בדומה לשרידי מלכות אחרים בעולם.

הקיסר הנוכחי ביפן (תחילת 2005) הוא הקיסר אקיהיטו שעלה לכס הקיסר עם מות אביו הקיסר הירוהיטו בשנת 1989.

משכנו של קיסר יפן מאז אמצע המאה ה-19 הוא הארמון הקיסרי של טוקיו (נודע בשם ארמון קוֹקִיוֹ), אשר נמצא בליבה של טוקיו, לפני המעבר לארמון זה התגוררה המשפחה הקיסרית בעיר קיוטו.

קיסרים ממין נקבה (ביפן רק אשתו של הקיסר נקראת קיסרית) מצוינות באותיות נוטות.

קיסר שנים
גִ'ימוּ 660 לפנה"ס - 585 לפנה"ס
סוּיזֶאי 581 לפנה"ס - 549 לפנה"ס
אנֶי 549 לפנה"ס - 511 לפנה"ס
איטוֹקוּ 510 לפנה"ס - 476 לפנה"ס
קוֹשוֹ 475 לפנה"ס - 393 לפנה"ס
קואן 392 לפנה"ס - 291 לפנה"ס
קוֹרֶיי 290 לפנה"ס - 215 לפנה"ס
קוֹגֶן 214 לפנה"ס - 158 לפנה"ס
קָאיקַה 157 לפנה"ס - 98 לפנה"ס
סוּג'ין 97 לפנה"ס - 30 לפנה"ס
סוּינִין 29 לפנה"ס - 70
קֶייקוֹ 71 - 130
סֶיימוּ 131 - 191
צ'וּאַי 192 - 200
אוֹגִ'ין (האצ'ימאן) 270 - 230
נינטוֹקוּ 313 - 399

תקופת ימאטו - 400 עד 719 לספירה.

קיסרים שתקופת שלטונם אינה מתוארכת בוודאות:

קיסר שנה
ריצ'וּ 405 - 400
האנזי 410 - 406
אינגיו 453 - 411
אנקו 456 - 453
יוּריאַקוּ 479 - 456
סֶאינֶאי 484 - 480
קנזו, קיסר יפן 487 - 485
נינקֶן 498 - 488
בוּרֶטסוּ 506 - 498
קֶייטַאי 531 - 507
אנקאן 536 - 531
סֶנקוּאה 539 - 536

קיסרים שתקופת שלטונם מתוארכת בוודאות (715-539):

קיסר שנות שלטון שנות חייו
קימֶאי 571 - 539 571 - 509
בידאטסוּ 585 - 572 585 - 538
יומֶאי 587 - 585 587 - ?
סוּשוֹן 592 - 587 592 - ?
סוּיקוֹ 628 - 593 638 - 554
ג'וֹמֶאי 641 - 629 641 - 593
קוֹגיוֹקוּ (סאימאי) 645 - 642 661 - 594
קוטוקו (טאיקה) 654 - 645 654 - 597
סַאִימֶאי 661 - 655 661 - 594
טנג'י 672-661 672 - 626
קוֹבוּן 672 672 - 648
טמו|טמוּ 686 - 672 686 - ?
ג'יטו 697 - 686 703 - 645
מוֹמוּ 707 - 697 707 - 683
גֶמֶאי 715 - 707 722 - 661

תקופת אשיקאגה 1611-1339 לספירה:

קיסר שנות שלטון שנות חייו
גו-מוראקאמי 1368-1339 1368-1328
צ'וקאי 1383-1368 1394-1343
גו-קאמיאמה 1392-1383 1424-?

קיסרי החצר הצפונית 1611-1331 לספירה:

קיסר שנות שלטון שנות חייו
נציב אשיקאגה 1 - קוגון 1333-1331 1364-1313
נציב אשיקאגה 2 - קומיו 1348-1336 1380-1322
נציב אשיקאגה 3 - סוּקוֹ 1351-1348 1398-1334
נציב אשיקאגה 4 - גו-קוגון 1374-1338 1371-1352
נציב אשיקאגה 5 - גו-אניו 1393-1359 1382-1371
גו-קוֹמאטסוּ 1412-1392 1433-1377
שוקו 1428-1412 1428-1401
גו-האנאזונו 1464-1428 1471-1419
גו-טסוצ'ימיקאדו 1500-1464 1500-1442
גו-קאשיוואבארה 1526-1500 1526-1464
גו-נארה 1557-1526 1557-1497
אוגימאצ'י 1586-1557 1617-1572
גו-יוזי 1611-1586 1617-1572.

יפן המודרנית (1867 עד היום):

קיסר שנות שלטון שנות חייו
מוצוהיטו (נקרא ביפן "הקיסר מייג'י") 1912-1867 1912-1852
יושיהיטו (נקרא ביפן "הקיסר טאישו") 1926-1912 1926-1879
הירוהיטו (נקרא ביפן "הקיסר שוֹוה") 1989-1926 1989-1901
אקיהיטו (נקרא ביפנית "טנו הֶייקַה" - "הקיסר המכהן", תקופת שלטונו נקראת הֶייסֶי) 1989 ועד היום נולד - 1933.
סצנה מתוך מעשה גנז'י

הספרות היפנית המוקדמת הושפעה רבות מהספרות הסינית הקלאסית ואף נכתבה בסינית. גם לספרות ההודית הייתה השפעה על הספרות היפנית בדרך הבודהיזם. בסופו של דבר התפצלה הספרות היפנית לסגנון ייחודי, וסופרים יפנים החלו לכתוב על יפן, אם כי ההשפעה הסינית הקלאסית נותרה עד שלהי תקופת אדו במאה ה-19. מאז נפתחה יפן בפני העולם המערבי במאה ה-19, התקיימו חילופי השראה בין ספרות המערב וספרות המזרח.

הצגת נו במקדש איטסוּקוּשימה, מיאג'ימה, הירושימה

נויפנית 能) היא אחת מצורות תיאטרון הדרמה המוזיקלית העיקריות ביפן ששורשיה במאה ה-14. תיאטרון הנו מאופיין בחינניות מאופקת וספרטנית ובשימוש במסכות. מחזות נו מפורסמים: (החלוקה לקטגוריות על פי בית הספר קנזה)

  • גבירת החצר אוֹי ("אוי נו יואי" קטגוריה רביעית)
  • דוֹג'וֹג'י (קטגוריה רביעית)
  • גלימת הנוצות ("האגוֹרוֹמוֹ" קטגוריה שלישית)
  • עריסת הבאר ("איזוּטסוּ" קטגוריה שלישית)
  • רוח מרתקת ("מטסוּקאזֶה" קטגוריה שלישית)
  • קומאצ'י בסְקידֶרֵה (קטגוריה שלישית)
  • גשר אבן ("שאקיוֹ" קטגוריה חמישית)
  • האלף השתיין (שוֹג'וֹ" קטגוריה שלישית)
  • יוֹרימסה (קטגוריה שנייה)
  • יוּיה (קטגוריה שלישית)
תיאטרון הקבוקי איצ'ימורה-זא

קבוקייפנית: 歌舞伎) הוא סוגה תיאטרלית מסורתית ביפן. המחזה כולל לרוב ריקוד ודרמה, והוא מתאפיין בססגוניותו ובאיפור המתוחכם שעוטים השחקנים.

משמעות סימניות הקאנג'י המרכיבות את המילה "קבוקי" הן "לשיר" (歌), "לרקוד" (舞) ו"מיומנות" (伎). עם זאת, סימניות אלה נבחרו בשל צלילן ולא בשל משמעותן. ככל הנראה שמקור המילה קבוקי היא בפועל "קבוקו" שמשמעותו "להיות יוצא דופן" ולכן ניתן לפרש זאת כמשמעות של המילה קבוקי.

מחזות מפורסמים:

  • קָנַדֶהוֹן צ'וּשינְגוּרָה (仮名手本忠臣蔵; חבורת נושאי כלים נאמנה) הוא סיפורם של 47 הרונין, אותם הוביל אואישי קורנוסוקה, שאיתרו את אויבם ונקמו בו לפני שביצעו ספוקו, כנדרש בקוד הכבוד שלהם לאחר מותו של אדונם, אסאנו נו טקומינוקאמי.
  • יוֹשיצוּנֶה סֶנְבּוֹן זאקוּרָה (義経千本桜; יושיצונה ואלף עצי הדובדבן) עוסק במינאמוטו נו יושיטסונה בעוד הוא נמלט משליחיו של אחיו יוריטומו.
  • סוּגָוַוארה דֶנְג'וֹ טֶנָרַאִי קָגַאמי (菅原伝授手習鑑; סוגווארה וסודות הקליגרפיה) מתבסס על חייו של המלומד סוגווארה נו מיצ'יזאנה, שהוגלה מקיוטו, ומותו גורם למספר אסונות בבירה. לאחר מכן הוא הופך לאל המלומדים, ואנשים מתפללים אליו לסיום שרשרת האסונות.
סושי
טמפורה

המטבח היפני הוא בדרך כלל שילוב של מספר מרכיבים, בדרך כלל אורז או אטריות, עם מרק ואוקזו - מנות העשויות מדגים, בשר, ירקות, טופו וכדומה שמיועדים להוסיף טעם למנה. למנות אלה מוסיפים דאשי, מיסו ורוטב סויה המעניקים עוד נופך לטעמן. הן ידועות בהיותן מנות רזות ומלוחות.

ארוחה יפנית רגילה מורכבת לרוב ממספר אוקזו שונים מלווים בצלחת אורז לבן (גוהן), צלוחית מרק ומעט חמוצים (צוקמונו). המנה הרגילה מכילה שלושה אוקזו שונים ונקראת איצ'יו-סנסאי ("מרק אחד, שלוש תוספות"). טכניקות בישול שונות מוענקות לשלושת האוקזו: הם יכולים להיות נאים (סשימי), צלויים, מבושלים (או מורתחים), מאודים, מטוגנים או מכוסים ברוטב.

המאכלים היפנים הידועים הם:

  • סושי - אורז מצופה בחומץ אורז בתוספת של מרכיבים טריים כגון דגים וירקות.
  • טמפורה - ירקות או מאכלי ים, מצופים בבלילה קלילה, מטוגנים בשמן עמוק.
  • אודן - מרק המכיל ביצה קשה, דיאקון, קוניאקו ועוגת דגים.
  • שבו-שבו - סיר חם עם חתיכות קטנות של בקר, ירקות וטופו מבושלים בציר על השולחן ונטבלים ברוטב סויה או מטבל על בסיס סומסום.
  • ארוחת בנטו - מנת טייק אוויי נפוצה במטבח היפני, כוללת בדר"כ אורז, דג או בשר, וירקות חמוצים או מבושלים.

טקס התה היפני - הוא טקס יפני של הכנת התה, הגשתו לאורחים ושתייתו. הטקס כולל תנועות קבועות ומוגדרות מראש ומהווה מאפיין חשוב במסורת ובתרבות היפנית. התה מוכן מאבקת תה ירוק המעורב בהקצפה באמצעות מברשת מיוחדת במים חמים שאינם רותחים ואינו מומתק.

הטקס אסתטי ומדויק ביותר, ולעולם לא מבוצע כלאחר יד. זהו טקס אומנותי לכל דבר וכל תנועה בו מחושבת ביותר, כשישנן מספר שיטות נבדלות זו מזו לביצוע הטקס
גן סמוך למצודת הירושימה

גנים יפניים (קנג'י: 日本庭園), במסורת של יפן, עשויים להימצא בבתים פרטיים, בפארקים שכונתיים או עירוניים, במקדשים בודהיסטיים או במקדשי שינטו ובנקודות ציון היסטוריות כדוגמת מצודות עתיקות. רבים מהגנים היפניים המפורסמים ביותר במערב וביפן עצמה, הם גני זן. גנים יפניים טיפוסיים מכילים, באופן ממשי או סמלי, אחדים מהאלמנטים הבאים:

איקבנה בסגנון רִימפָ‏ה

אִיקֶ‏‏בָ‏‏נַ‏ה (生け花, "אִיקֶ‏רוּ‏" - לסדר, להעניק חיות, "הנַ‏ה" - פרח) היא אמנות סידור פרחים יפנית. בניגוד לסידור פרחים מערבי, המשתמש במספר רב של פרחים והמתמקד ביופי של צבעים, איקבנה מבוססת על סידור הכולל ענפים ועלים עם כמות קטנה של פרחים, ומתמקדת ביופי ומשמעות של קווים. בנוסף, הכלי הוא אחד מיסודות הקומפוזיציה וקובע במידה רבה את סגנון האיקבנה.

איקבנה שואבת משתי הדתות העיקריות של יפן - שינטו ובודהיזם, ואחדים מעקרונות היסוד של שתי הדתות האלה - החיבור לטבע האופייני לשינטו ותרגול האמנות וחוויית היצירה כדרך להתפתחות רוחנית - עיצבו במידה רבה את עקרונותיה המנחים של איקבנה, אשר דורשת מהסידור לבטא את החיות והיופי הפנימי של הצמחים המרכיבים אותו, וגם מדגישה את חשיבות היוצר וחווית היצירה שלו.

סוגי איקיבנה:

אוריגמי מסורתי בדמות עגור ודפי אוריגמי טיפוסיים

אוריגמייפנית: 折り紙) היא אמנות קיפולי נייר. מקור השם "אוריגמי" בצירוף המילים ביפנית 折り ("אוֹרִי", קיפול) ו-紙 ("קַאמִי", פיסת נייר). השם "אוריגמי" נטבע ב-1880, בתקופה שבה התגבשה האמנות בצורתה המודרנית, אך האמנות עצמה החלה להתפתח זמן רב לפני כן. לאמנות האוריגמי משמעות תרבותית עמוקה בתרבות היפנית והסינית ששם החלה והיא משמשת בטקסים שונים בדת השינטו, הנפוצה ביפן.

בובות אמיגורומי

אמיגורומי היא האמנות היפנית של סריגת בובות פרווה, חיות שונות, פרחים וקישוטים. המילה נגזרת משילוב של מילים ביפנית אמי- סרוג, ונגורומי- בובת פרווה.

טכניקת הסריגה המקובלת באמיגורומי היא שיטת סריגה מעגלית (ספירלה) כאשר בכל שורה מוסיפים עיניים או מצמצמים עיניים כדי ליצור את הדמות הרצויה. הדמויות נסרגות בחלקים וממלאים אותם במילוי, לרוב עשוי אקרילן, שאריות בד, או ניילון, תוך כדי דחיסה כדי לתת לדמות נפח וחוזק ומראה אנושי, ולאחר מכן מחברים את כל החלקים. לסיום מחברים פריטים כמו עיניים, שיער, שפתיים ובגד.


Inume pass in the Kai province.jpg
מעבר אינומה בפרובניציית קאי - מתוך 36 מבטים על הר פוג'י מעשה ידי קצושיקה הוקוסאי.

לגלריית תמונות יפן באמנות

המקדש המוזהב

המקדש המוזהב הוא השם הלא רשמי של "מקדש גן הצבאים" בקיוטו שביפן. הוא נבנה במקור ב-1397 כדי לשמש וילה לפרישת השוגון אשיקגה יושימיצו, והיה כחלק מרכושו שנודע בתור קיטאימה. בנו הוא זה אשר המיר את המבנה למקדש זן של בית ספר הרינזאי. המקדש נשרף מספר פעמים במהלך מלחמת אונין.

המקדש המוזהב הוא בניין בעל שלוש קומות, שתי הקומות העליונות מכוסות בזהב טהור. הביתן משמש גם בתור מקום אחסון לשרידים ולמזכרות של הבודהה. על גג המקדש עומד הפיניקס הסיני (פנגאהואנג).

בשנת 1994 הוכרז המקדש כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסקו.

אתרים נבחרים נוספים

P countries.png
P Chinese Dragon.png
P-HKSL.png
P WWII.png
פורטל מדינות העולם פורטל סין פורטל הונג קונג פורטל מלחמת העולם השנייה

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא יפן: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים