פורטל:להט"ב/ציטוט נבחר/82

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כשהמחנק גבר ללא נשוא הייתי נוסע אל החוף. שם, במרומי רכס הכורכר, מתחת לפסל הציפור הדואה... המרחבים פייסו את דעתי...מלווה במבטי את האור הקסום, המכושף, של בין הערביים ההולך ונמוג בין העצים והסלעים...ואז הייתי נמלא תחושה מוזרה, מאושרת כמעט, שאת היופי הזה לא יוכל אף אחד לגזול ממני; שגם אם יהיה לי רע אוכל לבוא ולשבת כאן תמיד... והייתי גם יודע שהלאה מכאן...יש ערים גדולות וזרות...יש בית, ולבית חלון, ואל החלון הזה לוחץ עכשיו בחור יפה ועצוב את לחיו וממתין לי.

יוסי אבני, גן העצים המתים, הוצאת זמורה ביתן, 1995