פורטל:מדעי החלל/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	באז אולדרין יורד לקרקע הירח האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ-500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה-CIA. על פי מידע מבוסס יותר, ארמסטרונג היה אמור לנסות לעלות בסולם מיד אחרי שירד, וזאת כדי לוודא שכל אסטרונאוט מסוגל לטפס בכוחות עצמו לרכב הנחיתה, עם החליפה והמשא שעל גבו. במקרה שהיה מתברר שזה לא ניתן, היה אמור אולדרין להישאר ברכב הנחיתה ולא לרדת אל פני הירח כלל, כדי להבטיח שארמסטרונג יוכל לעלות בעזרתו. אולם, כתוצאה מהרגע הגדול, הפרוצדורה נשכחה ואולדרין ירד מבלי שארמסטרונג ביצע את הבדיקה (מקור: מוזיאון האוויר והחלל הלאומי).	עריכה | תבנית | שיחה
2	יחס גדלים של הירח, קרס ווסטה. בשנת 1851 נקבע כי מערכת השמש כוללת 23 כוכבי לכת שכללו את שמונת כוכבי הלכת ומרבית האסטרואידים הגדולים בחגורת האסטרואידים ביניהם קרס, פאלאס, יונו, וסטה, אסטריה, הייבה, איירס, פלורה, מטס, היגייה, פרטנופה, ויקטוריה, איגריה, איירנה ואבנומיה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	הדמיית אומן של החללית וויאג'ר על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכת צדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך התוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. ייתכן שתופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, מצביעה על טעות בתורת היחסות הכללית, אך יכולים להיות הסברים פשוטים יותר כגון דליפת גז.	עריכה | תבנית | שיחה
4	פלוטו ושלושת ירחיו כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל על-אף שהגוף הטרנס-נפטוני פלוטו נחשב בעבר ככוכב לכת לכל דבר, עקב פסיקת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באוגוסט 2006 בנוגע להגדרתם המדויקת של כוכבי הלכת במערכת השמש, פלוטו – כמו גם אריס הגדול ממנו בכ-5% – מוגדרים כיום ככוכבי לכת ננסיים.	עריכה | תבנית | שיחה
5	האסטרואיד 99942 אפופיס נקודה קטנה בשמי הלילה של ה-13 באפריל 2029 תסמן את מיקומו של האסטרואיד 99942 אפופיס שיתקרב אל כדור הארץ עד למרחק קטן מעשירית המרחק לירח. אם אפופיס, הקרוי על שם אפפ, אל החורבן במיתולוגיה המצרית, יעבור דרך "חור המנעול", כלומר אזור קטן בחלל שגודלו כ-800 מטר, אזי הוא יילכד בכוח הכבידה של כדור הארץ ויתנגש בו בוודאות בשנת 2036 או 2037. אמנם פיצוץ הפגיעה הצפוי לא יגיע בעוצמתו לזה שגרם להיכחדות הדינוזאורים, אך הוא עלול לגרום להרס משמעותי במדינות הסמוכות למקום הפגיעה או לגלי צונאמי אדירים.	עריכה | תבנית | שיחה
6	האסטרואיד איידה, כפי שצולם על ידי גליליאו ממרחק 10,500 ק"מ האיגוד האסטרונומי הבינלאומי עוסק גם במתן שמות לאסטרואידים. נכון ל-31 במרץ 2020, 22,023 אסטרואידים זכו לשם פרטי. מנהג זה, להעניק שמות לאסטרואידים, מאפשר להנציח בחלל הקרוב אלפי אנשים מכל התחומים: מלחינים כבאך ופלסטרינה, זמרים כאלביס ופיאף, אנשי מדע כגדל, איינשטיין ופון נוימן, אסטרונומים כהרשל ואולברס, ציירים כרנואר ופיקאסו, אסטרונאוטים כאילן רמון ואפילו תלמיד בית ספר תיכון ישראלי, רון נוימן. ישנם גם שמות שאינם על שם אנשים: ASCII, נמיביה, אפריקה, אפופיס, לינוקס, ויקיפדיה ועוד.	עריכה | תבנית | שיחה
7	טלסקופ החלל האבל טלסקופ החלל האבל ששוגר ב-1990 צפה ביותר מ-14,000 מטרות אשר טווח מיקומן נע בין מערכת השמש שלנו ועד הגלקסיות הרחוקת ביותר. הטלסקופ, אשר נחשב לכלי יעיל ביותר לחקר החלל, עבר עד עכשיו 4 משימות שירות שנועדו לתחזק אותו. הטלסקופ עומד עד עכשו ב-97% מהמשימות שנקבעו לו, ואלה שהוא לא הספיק בשל תקלות טכניות נקבעו למועד מאוחר יותר.	עריכה | תבנית | שיחה
8	איור המתאר חור שחור חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, ואפילו אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג. נותרו שתי שאלות פתוחות מפורסמות הקשורות לחורים שחורים. ידוע כי מאחורי כל אופק אירועים נמצאת סינגולריות. השאלה הראשונה היא שאלת נכונותה של השערת הצנזורה הקוסמית, לפיה כל סינגולריות מוסתרת מאיתנו על ידי אופק אירועים. השאלה השנייה קשורה למציאת פתרון לפרדוקס המידע הנובע מכך שחורים שחורים "מתאדים" מבלי לאבד מידע.	עריכה | תבנית | שיחה
9	אורנוס שמות כוכבי הלכת במערכת השמש מבוססים על שמות אלים מהמיתולוגיה הרומית, בעוד שמות הירחים שלהם מבוססים על שמות של דמויות במיתולוגיה היוונית. החריג היחיד בכלל זה הוא אורנוס שנקרא על שמו של אל מהמיתולוגיה היוונית (ולא מהמיתולוגיה הרומית כמקובל), וירחיו נקראים על שמות דמויות מהספרות האנגלית.	עריכה | תבנית | שיחה
10	מיקום הפגיעה של שברי שומייקר-לוי 9 על פני צדק השביט שומייקר-לוי 9, אשר התרסק לתוך כוכב הלכת צדק ב-16-22 ביולי 1994, חצה את גבול רוש שנתיים קודם לכן, דבר אשר גרם לו להתפרק לעשרות שברים כתוצאה מכוחות גאות ושפל של כוכב הלכת המאסיבי. שניים או שלושה עשורים קודם לכן, שביט זה נלכד בכוח המשיכה של צדק, והחל להקיף אותו במסלול אליפטי, במקום את השמש. מדענים מעריכים כי בשל כוח המשיכה הרב של צדק, הוא משמש כ"שואב אבק", המגן על מערכת השמש הפנימית מפני שביטים ומטאורים, ושקצב התנגשות גופים אלו בו גבוה פי כמה אלפים מאשר בכדור הארץ. דבר זה הופך אירועים כמו הכחדת קרטיקון-פלאוגן, שהרגה, בין השאר את הדינוזאורים, לאירוע נדיר בפלנטה שלנו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	עד שנת 1998 טיסות לעבר הירח היו משימות יקרות שרק מדינות גדולות יכלו להרשות לעצמן. אך סיפורו של הלוויין AsiaSat 3 שינה את התפיסה. מהנדסי חברת "יוז לוויינים" ניסו להציל לוויין תקשורת שלא הגיע למסלולו המיועד, ושיגרו אותו למשימה סביב הירח. השימוש בכוח המשיכה של הירח הציל את הלוויין אך גם הכניס אותו לספרי ההיסטוריה בכך שהפך אותו לגוף המסחרי הראשון ששוגר לירח (למידע נוסף).	עריכה | תבנית | שיחה
12	הירח אף על פי שנהוג לחשוב שאין חמצן בירח, בירח יש כמות גדולה של חמצן אך הוא לא במצב צבירה גזי. האפר הירחי עשיר בחמצן ועל פי הנתונים שהתקבלו מתוכנית אפולו, האפר הירחי מורכב מ-43 אחוז חמצן! דבר זה עשוי להקל על התיישבות עתידית בירח.	עריכה | תבנית | שיחה
13	צילום צבע של פובוס, 2008 יוהאנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי בן המאה ה-16, טען כי למאדים שני ירחים, שנים רבות לפני שפותחו הטלסקופים המשוכללים שאפשרו לראות כי הוא צדק. רק ב-1877 נתגלו ירחי מאדים הזעירים, פובוס ודימוס, על ידי האסטרונום האמריקאי אסף הול, ותחזיתו של קפלר התאמתה. אבל טענתו של קפלר לא הייתה ניחוש גרידא. ב-1610 צפה גלילאו גליליי לראשונה בקיומם של ארבעה ירחים סביב צדק. קפלר סבר שישנה חוקיות מסוימת במספר הירחים סביב כוכבי הלכת, וניחש שמדובר בסדרה הנדסית. לכדור הארץ ירח יחיד, למאדים שניים, ולצדק, כפי שהיה ידוע באותה עת, ארבעה. כיום ידוע שמספר הירחים אינו כפוף לתכונות אריתמטיות: סביב צדק חגים לא פחות מ-79 ירחים.	עריכה | תבנית | שיחה
14	כתוצאה מהקפה סינכרונית של הירח את כוכב הלכת שלהם, תושבי כוכב הלכת לעולם לא יוכלו לראות את הצד הירוק של הירח כוחות גאות ושפל הפועלים בין כדור הארץ לירח גורמים להאטת סיבובם העצמי של שני הגופים, בד בבד עם התרחקותם זה מזה. כתוצאה מהאטה זו, נע הירח בהקפה סינכרונית, כך שהוא מפנה תמיד אותו הצד כלפי כדור הארץ, אם כי שינויים קטנים הנגרמים מהאקסצנטריות של מסלול הירח, מאפשרים צפייה בכ-59% מפני הירח מכדור הארץ. באופן דומה אורך היממה על פני כדור הארץ גדל בהדרגה, 1.7 מילישנייה ליממת שמש כל מאה שנים. מעריכים שלפני כמיליארד שנים אורכה של יממה ארצית היה 20 שעות בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
15	סלע ירח ולצידו אסטרונאוט אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת "המכה הגדולה". התאוריה משערת שהירח נוצר לפני מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח.	עריכה | תבנית | שיחה
16	תג תחנת החלל סקיילאב תחנת החלל סקיילאב שוגרה לחלל ב-1973 וננטשה ב-1974. מעבורת חלל הייתה אמורה לעגון בקרבתה בשנת 1979, ולהעלות אותה מהמסלול הזמני בו חגה סביב כדור הארץ למסלול גבוה ובטוח יותר. בשל עיכובים בהשקת המעבורת ותנאים אטמוספיריים חריגים, התרסקה סקיילאב על כדור הארץ ב-11 ביולי 1979. מחוז אספרנסה שבאוסטרליה, שבשטחו נחתו חלק משברי התחנה, קנס את ארצות הברית ב-400 דולר בגין השלכת פסולת ברשות הרבים; הקנס שולם רק 30 שנים מאוחר יותר, לאחר ששדרן רדיו אמריקאי גייס את הסכום הדרוש ממאזיניו, ושילם אותו בשם נאס"א.	עריכה | תבנית | שיחה
17	מטר מטאורים המטאורים, אותם "כוכבים נופלים" שנראים בשמי הלילה, מסמנים את מסלול תנועתם של סלעים וגרגירי אבק החודרים לאטמוספירה. מקור האור של אותם גופים, המטאורואידים, בפלזמה שנוצרת סביבם עקב החום הרב שיוצר החיכוך עם האוויר. מדי שנה, נאספים ונחקרים מטאוריטים גדולים בודדים, שלא הספיקו להתאדות באטמוספירה והגיעו לקרקע. זאת בעוד רוב החומר אשר מגיע מהחלל לפני כדור הארץ, כ-20,000 טון בשנה, מקורו דווקא במטאוריטים הזעירים, שקוטרם אינו עולה על מאית המילימטר. אלו, כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם.	עריכה | תבנית | שיחה
18	סרגיי קריקאליוב ב-19 במאי 1991 שוגר הקוסמונאוט הסובייטי סרגיי קריקאליוב לתחנת החלל מיר, למשימה שאורכה המתוכנן היה חמישה חודשים. אך חודשיים לפני מועד החזרה המתוכנן התפרקה ברית המועצות, ותוכנית החלל שלה חולקה בין רוסיה שקיבלה את מרכז הבקרה, אוקראינה שקיבלה את מערכות הטילים, וקזחסטן שבשטחה נמצא נמל החלל קוסמודרום בייקונור. שלוש הרפובליקות לא הצליחו להגיע להסכמה על שיגור חללית חילוץ, ושיגרו רק חללית בלתי מאוישת לאספקת מזון וחמצן. בסופו של דבר תרמה גרמניה שיגור של חללית סויוז וקריקאליוב חזר לכדור הארץ לאחר 313 ימים בחלל. הוא שהה בתחנת החלל כמעט שישה חודשים מעבר למתוכנן. קריקאליוב המשיך לטוס לחלל, ונכון ל-2009 הוא עדיין קוסמונאוט פעיל המחזיק בשיא השהייה המצטברת בחלל, שש משימות שמשכן המצטבר 803 ימים.	עריכה | תבנית | שיחה
19	אלכסיי ליאונוב אלכסיי ליאונוב היה האדם הראשון בהיסטוריה שביצע הליכת חלל. ב-18 במרץ 1965 יצא אל מחוץ לחללית ווסחוד 2 לריחוף שנמשך 23 דקות ו-41 שניות. המשימה תוכננה ל-12 דקות בלבד, אבל לחץ האוויר בחליפת החלל שלו ניפח אותה והוא לא הצליח להיכנס חזרה דרך הפתח. רק לאחר שחרור אוויר לחלל הצליח ליאונוב להידחק חזרה לחללית. בחזרה לכדור הארץ, ארעה תקלה במערכת ההנחיה האוטומטית והטייס פאבל בליאיב נאלץ לנווט את תא הנחיתה באופן ידני. הצמד נחת כ-1,000 ק"מ מהיעד והם נאלצו לבלות יומיים בקור המקפיא של הרי אורל עד שחולצו. למעשה, הם שהו בהרים זמן רב יותר מאשר בחלל.	עריכה | תבנית | שיחה
20	בית השימוש ביחידת "זבזדה" בתחנת החלל הבינלאומית בעת שהותם במעבורת חלל או בתחנת חלל משתמשים האסטרונאוטים בבית שימוש בחלל, שיכול לעבוד במצב של חוסר משקל. קיימות שתי צורות של בית שימוש כזה: צורה אחת מיועדת לאיסוף שתן והשנייה לאיסוף צואה. שתיהן פועלות בעזרת זרם אוויר שמונע מהפסולת לעופף בתא – בכך נשמרים תנאי היגיינה המגנים על אנשי הצוות בפני מחלות. פסולת מוצקה, הנאספת בתא מיוחד בתחנת החלל הבינלאומית, נחשפת לריק בחלל על מנת להרוג את החיידקים, ומועברת לאחת מחלליות האספקה הבלתי מאוישות שמגיעות לתחנה. כאשר הפסולת, שמשוחררת מהחללית בעת החדירה לאטמוספירה, מתחממת ומתאדה, ניתן להבחין בשובל שלה על פני כדור הארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
21	יוהאנס קפלר יוהאנס קפלר הוזמן בשנת 1600 לפראג לשמש כעוזרו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. ברהה מת באופן מפתיע כשנה מאוחר יותר. קפלר טען שהדבר קרה משום שברהה השתתף בסעודה חגיגית, הרבה לשתות בה, אך סירב לגשת לבית השימוש עקב כללי הנימוס, והדבר גרם לפגיעה בשלפוחית השתן שלו. בעקבות מותו, ירש קפלר את משרת ברהה בחצרו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה וקיבל לידיו את התצפיות של ברהה. הוא השכיל לנסח את "חוקי קפלר", שהיוו נקודת ציון מרכזית בהיסטוריה של הפיזיקה. בבדיקה פורנזית שנערכה בשנות ה-90 בשרידי גופתו של ברהה, נמצאו שרידי כספית בשורש אחת משערותיו. המסקנה הייתה שמותו נגרם מהרעלת כספית, אשר אירעה 20 שעות לפני מותו.	עריכה | תבנית | שיחה
22	השביט טמפל 1, לאחר שהגשושית פגיעה עמוקה התנגשה בו לצורכי מחקר, ב-4 ביולי 2005 מספר הגופים המוגדרים כוכבי לכת במערכת השמש השתנה מספר פעמים במהלך 500 השנים האחרונות. חמשה מכוכבי הלכת הראשונים היו ידועים עוד משחר ההיסטוריה: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי, גם הירח והשמש נחשבו כוכבי לכת במודל הגאוצנטרי. עם קבלת המודל ההליוצנטרי במאה ה-16, נוסף כדור הארץ והשמש והירח ירדו מהרשימה. עם גילוים של אורנוס, נפטון וכמה אסטרואידים תפחה הרשימה עד כדי 23 כוכבי לכת ב-1851. ב-1852 הורדו כל האסטרואידים ונותרו שמונה כוכבי לכת, שאליהם נוסף פלוטו ב-1930. ב-2006 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשנות את ההגדרה של כוכב לכת והגדיר סוג חדש הנקרא כוכב לכת ננסי, עליו נמנים קרס, פלוטו, אריס, האומיה ומאקה-מאקה. היום ידועים לאסטרונומים מעל ל-150,000 גופים הסובבים את השמש והם מסווגים בקטגוריות שונות: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, גופים טרנס נפטוניים, אסטרואידים, שביטים, קנטאורים ועוד גופים קטנים במערכת השמש.	עריכה | תבנית | שיחה
23	תהודה מסלולית בין שלושה מהירחים של כוכב הלכת צדק חוק טיטיוס-בודה, שנוסח לראשונה ב-1766, נותן קשר מתמטי פשוט בין המרחקים הממוצעים של כוכבי הלכת השונים מהשמש. החוק זכה להצלחה לאחר שיוהאן אלרט בודה הצליח לחזות בדייקנות את מרחקם מהשמש של אורנוס ושל קרס שהתגלו בתקופה זו, אך נחל כישלון מוחץ עם גילויו של נפטון ב-1846, וכיום מקובל לחשוב שהצלחתו החלקית הייתה מקרית. במהלך המאה ה-20 התגלו קשרים מפתיעים לא פחות לגבי זמני ההקפה של גופים שונים במערכת השמש המיוחסים לתופעה אסטרונומית הקרויה תהודה מסלולית. כך למשל מתקיים יחס של 3:2 בין זמני ההקפה סביב השמש של נפטון ושל מספר גופים בחגורת קויפר, דוגמת פלוטו. יחס זה קיים גם אצל כוכב חמה המסתובב סביב צירו שלוש פעמים על כל שתי הקפות שלו סביב השמש.	עריכה | תבנית | שיחה
24	ולנטינה טרשקובה, 2002 לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל בשם ולנטינה טרשקובה, מכפר רוסי קטן, מכתב לתוכנית החלל הסובייטית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה ראש מהנדסי תוכנית החלל הסובייטית סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במרוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה בעלת כושר גופני גבוה וניסיון בצניחה חופשית, שגילה קטן מ-30 שנה, גובהה אינו עולה על 1.70 מטר, משקלה קטן מ-70 קילוגרם, ויש לה התאמה אידאולוגית לקומוניזם. טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל, בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק ששוגרה מנמל החלל בייקונור. היא לא הייתה טייסת ולכן לא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, אך ערנותה הצילה את חייה ואת גאוות ברית המועצות. בשלב מסוים היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. לאחר שדיווחה על כך למרכז הבקרה נמסרו לה באמצעות מכשיר הקשר נתונים חדשים שהטעינה לטייס האוטומטי. החללית הצליחה לשוב לאטמוספירה וטרשקובה צנחה בשלום. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
25	קרינת הרקע הקוסמית כפי שנמדדה על ידי לוויין המחקר WMAP שנשלח לחלל ביוני 2001 ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, שני פיזיקאים ממעבדות בל, ערכו בשנת 1964 מדידות אסטרונומיות של קרינת רדיו בעזרת אנטנה גדולה, ומצאו רעש רקע שהפריע להמשך הניסוי. הרעש הגיע באופן אחיד מכל הכיוונים ובכך נשללה האפשרות שמקורו בעיר הסמוכה ניו יורק, בכדור הארץ, במערכת השמש או אפילו בשביל החלב. הם מצאו לשלשת יונים באנטנה וניקו אותה, אבל גם זה לא עזר. אז, נודע להם במקרה שרעש כזה יכול לנבוע מקרינת הרקע הקוסמית, ושמדידותיהם מהוות אישוש לתאוריית המפץ הגדול. על תגלית זו זכו פנזיאס ווילסון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1978.	עריכה | תבנית | שיחה
26	תצלום ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - אולימפוס מונס על כוכב הלכת מאדים נמצא ההר אולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ומכל הר המוכר לאסטרונומים במערכת השמש בכלל. הר זה כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי או של סוריה. הוא כה גדול עד שאדם שעומד בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת מכיוון שהתעגלות כוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או גורם שמימי אחר בעזרת טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק.	עריכה | תבנית | שיחה
27	הגלקסיות הרחוקות ביותר שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל. בתמונה נמנו כ-12,000 גלקסיות על פי ההשערה הרווחת, בעוד עשרות מיליארדי שנים, היקום יהפוך למקום שומם וקר. האנרגיה האפלה, המשפיעה על מבנה היקום והתפשטות היקום בדיוק באופן שבו משפיע הקבוע הקוסמולוגי של אלברט איינשטיין, תאיץ את התפשטות היקום והגלקסיות ימשיכו להתרחק זו מזו. במקביל, ננסים אדומים יתקררו, כוכבים בערך בגודל השמש יהפכו לננסים לבנים ואחר כך לננסים שחורים, וכוכבים בעלי מסה גדולה מ-8 מסות שמש יעברו סופרנובה ויהפכו לכוכבי נייטרונים או לחורים שחורים. אולם כדור הארץ והחיים שעליו יושמדו קודם לכן – בעוד כ-5 מיליארד שנים תהפוך השמש לענק אדום ותבלע את כוכבי הלכת הפנימיים.	עריכה | תבנית | שיחה
28	קולומבוס מראה לילידים את ליקוי הירח הלוחות האסטרונומיים שחיבר רבי אברהם זכות באמצע המאה ה-15 החליפו לוחות ישנים יותר מהמאה ה-13, שאף הם חוברו על ידי מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו, יחד עם לוחות שחיבר יוהאן מולר מנירנברג שבגרמניה. במסעו הרביעי נקלע קולומבוס לעימות עם ילידים שסירבו לספק מזון לו ולצוותו. קולומבוס שהיה על סף ייאוש, עיין בלוחות של מולר וראה כי ליקוי ירח צפוי להתרחש למחרת, ה-29 בפברואר 1504. הוא איים עליהם ש"יעלים" להם את הירח, ומשכך קרה, נחרדו הילידים וסיפקו לו את כל מבוקשו.	עריכה | תבנית | שיחה
29	באוסף איורים זה משנת 1616, תיעד גלילאו גליליי את פריסתו הבלתי שוויונית של אור השמש על פני הירח, המצביע על שינויים בזווית הראייה. באוסף איורים משנת 1616, תיעד גלילאו גליליי את פריסתו הבלתי שוויונית של אור השמש על פני הירח, המצביע על שינויים בזווית הראייה. תצפיות הטלסקופ שערך גלילאו על הירח ועל גרמי שמים אחרים עזרו לשכנע את מלומדי המאה ה-17 לזנוח את התפיסה כי גרמי השמים הינם מושלמים ובלתי משתנים. בטרם נערכו תצפיות בטלסקופ, היו אסטרונומים ישועים שסברו כי הירח שטוח, והסבירו את הכתמים הנראים לעין כתוצאה של שינויים בצפיפות או כתופעה אופטית כלשהי. גלילאו תכנן עבודת תצפית ואיור נרחבת יותר, אך משמצא התנגדות מועטה לסברה כי פני הירח אינם חלקים, לא אייר איורים נוספים של הירח.	עריכה | תבנית | שיחה
30	תמונה שהופיעה לצד המאמרים מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.	עריכה | תבנית | שיחה
31	פולאריס, הידוע יותר בשם "כוכב הצפון", הוא הכוכב הקרוב ביותר לציר הסיבוב של כדור הארץ (בכיוון צפון). בשל כך, הכוכב כמעט ולא זז בשמי הלילה, הוא לעולם לא שוקע בחצי הכדור הצפוני ואפשר לנווט בעזרתו. אך זה לא תמיד היה כך. בעבר הכוכב וגה היה הכוכב הקרוב ביותר לצפון השמימי, ובשל נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ הוא מתחלף אחת לכ26 אלף שנים עם פולאריס. וגה יחזור להיות כוכב הצפון בעוד כ12 אלף שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
32	ספוטניק 1 במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות, מעצמות־העל הייתה בשיא עוצמתה. המלחמה התבטאה, בין השאר, בפיתוח טילים בליסטיים בין־יבשתיים. ברית המועצות השתמשה בטילים גם עבור תוכנית החלל שלה, אותה החלה לפתח מעט לפני האמריקנים. שתי המעצמות נעזרו רבות בידע הגרמני, ששימש במלחמת העולם השנייה לפיתוח ה־V-2. בשני נושאים אלו הובילה ברית המועצות, שב־1956 הייתה לראשונה ששיגרה טיל בליסטי בין יבשתי – ה־R-7 סמיורקה. ב-1957 היא גם שיגרה את הלוויין הראשון, ספוטניק 1. ב-1961 שיגרה ברית המועצות את החללית המאוישת הראשונה, ווסטוק 1 ובה הקוסמונאוט יורי גגארין. האמריקנית הצליחו להשיג את הסובייטים ולשגר את האדם הראשון לירח, בין השאר משום שצירפה לתוכנית החלל אפולו את צוות מהנדסי הטילים, ששבתה מגרמניה הנאצית.	עריכה | תבנית | שיחה
33	אילו הקטנו את קוטר כדור הארץ לעשרה סנטימטרים והצבנו את השמש בכיכר דיזנגוף, מסלול כדור הארץ היה דומה לקו האדום שבתמונה זו המרחקים בין גרמי השמיים הם גדולים באופן שמקשה עלינו לתפוש אותם. אם נבנה מודל של מערכת השמש, שבו כדור הארץ בקוטר 10 סנטימטר, ונשתמש באותו קנה מידה לשאר המודל, כדור הארץ במודל שלנו, יקיף את השמש של המודל, במעגל עם רדיוס של קילומטר, בערך. אם נציב את השמש, שבמודל, במרכז כיכר דיזנגוף, המסלול של שבתאי יגיע אל פרוורי תל אביב והמסלול של נפטון יחתום את רוב שטח מדינת ישראל. קוטר השמש יהיה 11 מטר, קוטר שבתאי יהיה 95 סנטימטר וקוטר נפטון יהיה 39 סנטימטר. אם נוסיף למודל את הגופים הטרנס-נפטוניים, המודל יתפוס חלק נכבד מאגן הים התיכון. אם נרצה להוסיף למודל את הכוכב הראשון מחוץ למערכת השמש, פרוקסימה קנטאורי, לא יהיה לנו מספיק מקום על כדור הארץ, כדי לפרוש את המודל.	עריכה | תבנית | שיחה
34	שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק. אם, לשם פשטות נזניח את קיומם של כל הירחים במערכת השמש, נוכל לומר כי כל הגורמים במערכת השמש, לרבות כדור הארץ ולרבות השמש עצמה, יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה. ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכל שאר גרמי השמיים שבמערכת השמש גם יחד, נקודת מרכז המסה המשותפת לכלל מערכת השמש נמצאת בתוך השמש עצמה. אולם נקודה זו אינה מרכז השמש. מרכז השמש מקיף נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בסרטון). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות. זאת משום שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
35	משגר קטיושות קַטְיוּשָה הוא שמו העממי של משגר רקטות שפותח בברית המועצות בסוף שנות השלושים. יוסיף סטלין לא נטה חסד למפתחי הרקטה, ובשנים 1937–1938 נאסרו ראשי הפרויקט במסגרת "הטיהורים הגדולים" שהנהיג הרודן. מבין המפתחים, גאורגי לנגמק ואיוון קליימנוב הוצאו להורג לאחר שהואשמו במהלך משפט מפוברק ב"התארגנות אנטי-סובייטית", ואילו מזלם של ולנטין גלושקו וסרגיי קורוליוב שפר עליהם, והם השתחררו ממחנה גולאג אחרי שש שנים בלבד. השניים המשיכו לעסוק בפיתוח טילים ומשגרים וברבות השנים הוביל קורוליוב את תוכנית החלל הסובייטית במסגרת המירוץ לחלל.	עריכה | תבנית | שיחה
36	התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול למרבה האירוניה, שמה של התאוריה הפיזיקלית השלטת כיום לגבי היווצרות היקום, המפץ הגדול (The Big Bang), ניתן לה בידי גדול מתנגדיה. פרד הויל ניסה להסביר בשידור רדיו ב-BBC בשנת 1949 את ההבדלים בין תאוריית המצב היציב, שאותה פיתח עם עמיתיו שנה קודם לכן, ובין המודל המתחרה, הגורס כי מקור היקום בנקודה סינגולרית בודדת. בשידור נשמע הויל אומר: "הרעיון הזה של מפץ גדול נראה לי בלתי מספק", והביטוי נקלט דווקא בקרב התומכים במפץ הגדול. מדידת התפשטות היקום וגילוי קרינת הרקע הקוסמית מהווים אישוש מוחץ לתאוריית המפץ הגדול.	עריכה | תבנית | שיחה
37	סמלי המין הסמלים הביולוגיים המקובלים לזכר ונקבה מקורם בסמליהם של האלים הרומיים מארס וונוס. סמלו של מארס, אל המלחמה, מייצג מגן וחנית, ואילו סמלה של ונוס, אלת היופי, מייצג מראה. בהתאם לכך באסטרונומיה ובאסטרולוגיה הסמלים מייצגים את כוכבי הלכת מאדים (מארס) ונגה (ונוס), ואילו בתורת האלכימיה הם מייצגים את היסודות ברזל, ששימש ליצור כלי נשק, ונחושת, ממנה נהגו לייצר מראות.	עריכה | תבנית | שיחה
38	ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 כפי שצולם בטורקיה ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 עורר עניין רב בקרב מדענים וחובבי אסטרונומיה שנסעו במיוחד לאזורים בהם נצפה ליקוי חמה מלא. בניגריה נדרשה היערכות מיוחדת של כוחות הביטחון לקראת האירוע לאחר שב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מידוגורי בצפון-מזרח ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעיקר כנסיות, ומטרות נוצריות אחרות, בטיעון שאלוהים מסתיר את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לתושבים לא להיכנס לפאניקה לקראת ליקוי החמה ב-2006.	עריכה | תבנית | שיחה
39	דקה מעוברת בדרך כלל, בדקה ישנן שישים שניות, אך לעיתים נקבעת דקה בת 61 שניות. כיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלה בו האטה זעירה, נוצר מעת לעת פער בין אורך היממה הנמדדת בשעונים האטומיים – יממה קבועה בת 86,400 שניות – ובין אורך היממה המחושבת מן התצפיות האסטרונומיות – יממה שאורכה לעיתים, מעט ארוך יותר. הפער אינו עולה על חלקיק שנייה, אך הוא מצטבר לכדי שנייה שלמה מדי כמה שנים. כאשר ההפרש המצטבר עולה על 0.9 שנייה, עוצרים את השעונים האטומיים לשנייה אחת, וכך מתקבלת דקה מעוברת בת 61 שניות. בין השנים 1972–1998, שנייה אחת הוספה כמעט כל שנה. לאחרונה הוספו שניות כאלה בין סיום שנת 2008 לתחילת 2009, ב-30 ביוני בשנים 2012 ו-2015, ובין סיום שנת 2016 לתחילת 2017.	עריכה | תבנית | שיחה
40	תצפית בתוצאת ההתנגשות בין נייטרינו ופרוטון בעזרת תא בועות נייטרינו הוא אחד החלקיקים הנפוצים ביקום, ועם זאת התגובה שלו עם חומר אחר כה חלשה עד שכדור הארץ כמעט "שקוף" עבורו והוא עובר דרכו בחופשיות. למעשה, חומת עופרת בעובי הנמדד מכדור הארץ ועד הכוכב הקרוב ביותר אלינו (שאינו השמש) - פרוקסימה קנטאורי, מרחק כמה שנות אור, לא תספיק על מנת לחסום אפילו מחצית מכמות חלקיקי הנייטרינו העוברים דרכה.	עריכה | תבנית | שיחה
41	אדם הצופה בשמיים, על המאדים, בצהרי היום, יראה את השמיים אדומים ואם הוא יצפה בהם בעת השקיעה, הוא יראה אותם כחולים - בדיוק ההפך ממה שיראה אדם הצופה בשמיים ועומד על כדור הארץ. השקיעה על המאדים נותנת גוון כחול כי האבק הרב הנמצא באטמוספירה הדלילה שלו סופג את האור הכחול ומעביר אותו ישר קדימה, בעוד שאר הצבעים מתפזרים באופן שווה. זאת בניגוד למצב באטמוספירה הסמיכה ודלת האבק של כדור הארץ, ששוברת דווקא את שאר אורכי גלי האור ומסיטה קדימה את האור האדום. בנוסף, השמש השוקעת נראית על המאדים בצורתה האמיתית ולא נראית פחוסה כמו בכדור הארץ, כיוון שהאטמוספירה הדלילה יחסית לא יוצרת את אפקט העיוות הזה. השקיעה בתמונה היא השקיעה הראשונה בצבע שצילם הרובר קיוריוסיטי, השוהה במכתש גייל.	עריכה | תבנית | שיחה
42	איור מערכת השמש בקנה מידה מעוות דגמי מערכת השמש המוצגים לציבור, הם כמעט תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר. לאורך כל המסלול הארוך הזה, הקהל יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הנרחב הזה יוצבו שמונה כדורים, המיצגים את כוכבי הלכת. הגדול שבהם, המיצג את צדק, בקוטר 11 ס"מ, והקטן, המייצג את כוכב חמה, בקוטר 0.4 ס"מ, כך שכל דגמי כוכבי הלכת יהיו קשים מאוד לאיתור	עריכה | תבנית | שיחה
43	מעבורת החלל אנדוור על כן השיגור במרכז החלל קנדי מעבורת החלל אנדוור, שהוצאה מכלל פעולה ב-2011 על ידי נאס"א יחד עם כל תוכנית המעבורות, גרמה לטעויות רבות בארצות הברית באיות שמה. באנגלית מאוית שמה הרשמי Endeavour - כלומר, לפי כללי האיות של האנגלית הבריטית, ולא Endeavor לפי כללי האיות של האנגלית האמריקנית, זאת כיוון שהיא נקראה על שם הספינה הבריטית בה ערך מגלה הארצות ג'יימס קוק את מסעו הראשון. הטעות המביכה מכולן הייתה של נאס"א עצמה, שטעתה באיות הרשמי של השם בשלט שהוצב סמוך לכן השיגור של אנדוור ב-2007.	עריכה | תבנית | שיחה
44	שביט משגר את הלוויין אופק 7 רוב לווייני העולם משוגרים באותו כיוון - מזרחה, בהתאם לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. לוויינים במסלול קוטבי משוגרים צפונה. אולם גם בעניין זה שונה ישראל משאר העולם: לווייני אופק המשמשים את מערכת הביטחון הישראלית משוגרים מערבה. כיוון השיגור המקובל, למזרח, נועד לנצל את כח הסיבוב של כדור הארץ, ולהעניק עוד מהירות ואנרגיה לטיל המשגר. הסיבה לכך שלווייני אופק משוגרים בכיוון ההפוך היא שלוויינים אלו, הכוללים לווייני ריגול, משוגרים מפלמחים, ובהיעדר עומק גאוגרפי, אם ישוגרו מזרחה והשיגור יכשל, ישנה סבירות גבוהה שהלוויין יפול במדינות ערב. על מנת להימנע מנפילת הטכנולוגיה בידי מדינות עוינות, משגרים את הלוויינים מערבה - לכיוון הים.	עריכה | תבנית | שיחה
45	גאוס, 1828 קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים, העלה את אפשרות קיומן של ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ, והיה הראשון שהעלה רעיון מעשי להעביר מסר אופטי אליהן (על תקשורת רדיו לא דובר אז, שכן היה זה הרבה לפני גילוי גלי הרדיו). הרעיון שהציע היה לטעת במדבר סהרה שטח מוריק בן מאות קמ"ר בצורה של תרשים משפט פיתגורס. אם יבחינו אותם יצורים נבונים זרים בטלסקופים שלהם בצורה זו, הם יבינו כי הסבירות שהיא מקרית שואפת לאפס, ויסיקו שיצרו אותה יצורים נבונים.	עריכה | תבנית | שיחה
46	כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
47	צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש נראה מעל האופק, במזרח. זאת להבדיל מדמדומי השחר / צפרירים שהם הזמן שבו השמים מתחילים להאיר, זמן מה לפני שהשמש עצמה מופיעה. בהתאמה, השקיעה היא הרגע בו הקצה השני של השמש נעלם תחת האופק. הגדרות אלו מגדילות במעט את אורכו של היום על חשבון הלילה. בחצי הכדור הצפוני, זריחת השמש המאוחרת ביותר איננה ביום ההיפוך החורפי – היום הקצר בשנה, החל ב-21 בדצמבר, אלא בתחילת ינואר. באופן דומה, זריחת השמש המוקדמת ביותר איננה ב-21 ביוני – יום ההיפוך הקיצי אלא בתחילת יוני. במשך השבוע או השבועיים, המקיפים את שני ימי ההיפוכים, הן הזריחה והן השקיעה מתאחרים מדי יום.	עריכה | תבנית | שיחה
48	הפאלקון הכבד על כן השיגור 39A במרכז החלל קנדי, בהכנות לטיסת הבכורה שלו פאלקון כבד (בתמונה) הוא משגר לוויינים וחלליות אשר פותח ומיוצר על ידי התאגיד הפרטי, SpaceX, בבעלות אילון מאסק. שיגורו הראשון בוצע ממרכז החלל קנדי, ובו הוא נשא מטען סמלי ויוצא דופן – מכוניתו הפרטית של מאסק – מכונית טסלה רודסטר אדומה. בתא הכפפות היו עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ובהשראת הספר, גם מגבת עליה הכיתוב "בלי פאניקה". במושב הנהג ישבה בובה בחליפת האסטרונאוט של התאגיד. ברכב הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייוויד בואי. למכונית חוברו מצלמות, ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות. היא שוגרה למסלול אליפטי סביב השמש בו תגיע אל מעבר למסלולו של מאדים.	עריכה | תבנית | שיחה
49	טביעת רגל על הירח, אפולו 11 תוכנית אפולו הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20, ושיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח, ב־20 ביולי 1969. ראשיתה של התוכנית הייתה בימיו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, אך התנופה העיקרית לביצועה באה מהנשיא הבא, ג'ון פיצג'רלד קנדי, שקבע בנאום שנשא בפני הקונגרס את היעד "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום". היעד שהציב קנדי הושג במשימת אפולו 11, ולאחריה שיגרה התוכנית חמש משימות נוספות, שגם בהן הנחיתו אסטרונאוטים על הירח; המשימה האחרונה התבצעה בדצמבר 1972. אולם, מאז 1972, לא דרכה רגל אדם על שום גרם שמיים, שאינו כדור הארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
50	מי שנולד בימינו, במזל שור, נולד, למעשה, בתאריכים בהם קבוצת הכוכבים של מזל טלה נצפית במרכז כיפת השמים. לפני שנים רבות דווקא הייתה התאמה בין תאריכי המזלות ההאסטרולוגיים לקבוצות הכוכבים שעל שמם הם קרויים. התאמה כזו חוזרת במחזוריות של 25,788 שנה. גם פולריס, המשמש את הנווטים ככוכב הצפון במילניומים הנוכחיים, יפסיק להצביע לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני, יתחלף בכוכבים אחרים (כגון וגה), ויוכל לחזור ולשמש את הנווטים שוב בעוד 25,788 שנים. גם הפריהליון – התאריך והשעה בשנה, בה כדור הארץ עובר הכי קרוב לשמש, משתנה במחזוריות כזו. בשנת 2017 זה היה ב-4 בינואר, ב14:00. ב-2018 – ב-3 בינואר, ב06:00 וב-2019, ב-3 בינואר, ב05:00. תופעות אלו נגרמות בשל מחזוריות נקיפת ציר כדור הארץ – המחזוריות בה ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ, סביב עצמו, יחזור למקומו הקודם, ביחס לגרמי שמיים רחוקים. תנועה דומה לתנועת הנקיפה הזו, מוכרת לנו מתנועות צירים של סביבונים שאינם נשארים במקומם, כשהסביבון מסתובב סביב עצמו.	עריכה | תבנית | שיחה
51	הכוכב סיריס במפת כוכבי הלילה מולד הירח הוא מועד חשוב ביהדות ובאסלאם, שלוח השנה שלהן הוא לוח שנה ירחי. הנצרות מתנהלת לפי לוח שנה שמשי, ותחילת השנה, כמו גם חג המולד, נחוגים בכל הזרמים בה, במעט אחרי נקודת ההיפוך החורפית – היום הקצר בשנה. עדויות היסטוריות מורות, שמקור המנהג הוא בחגיגות "לידתה של השמש" ולידת אל השמש אצל עובדי אלילים, כגון דת ה"סול אינוויקטוס". גם במצרים העתיקה הונהג לוח שנה שמשי. אולם המצרים הקדמונים נהגו לחגוג את מועד זריחתו השנתית של הכוכב סיריוס – הופעתו בשמי הלילה, אחרי שנעדר מהם למשך כשבעים לילות. תאריך זה ניבא היטב את תחילת עונת ההצפות בשדותיהם.	עריכה | תבנית | שיחה
52	אנימציית סיבוך בעיית שלושת הגופים לבד מהשמש, יש עוד גרמי שמיים, שלולי הם התקיימו, ספק אם אנו יכולנו להתקיים על כדור הארץ. בלא כוכב הלכת צדק, למשל, שמושך הרבה שביטים ואסטרואידים (כגון שומייקר-לוי 9), על כדור הארץ היו הרבה יותר אירועים כמו הכחדת קרטיקון-פלאוגן (הכחדת הדינוזאורים), שנגרמה מפגיעת שביט. גם לירח שלנו אנו חבים את קיומנו. הירח של כדור הארץ הוא הגדול בירחי מערכת השמש, וכדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת זו, שיש לו בדיוק ירח אחד. גודלו ויחידותו של הירח מקבעים את נטיית ציר סיבוב כדור הארץ ביחס למישור המלקה, ובכך מייצבים את אזורי האקלים ואת תזמון עונות השנה. יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות. בלא שום ירח, או עם ירח בגודל זניח, אין קיבוע כזה. ומאידך, שני ירחים ומעלה גורמים לכאוס "בעיית שלושת הגופים", המוכר ממדע המכניקה (ראו אנימציה), שיביא לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים, וקשים מאוד לחיזוי.	עריכה | תבנית | שיחה
53	שבתאי, כוכב הלכת השביעי על פי המודל הקוסמולוגי הקדום, נמנו שבעה "כוכבי לכת" ביקום. ככלל, נקראו כוכבים אלו על שם האלים שנתפסו כפטרוניהם, וסטורן, הכוכב השביעי שבהם, לא יצא מכלל זה, ונקרא על שם סטורן, אל החקלאות והקציר. כיוון שנמנו שבעה כוכבי לכת ושבעה ימים בשבוע, הוצמדו בחלק מלשונות אירופה, שמותיהם של הכוכבים (והאלים) לשמותיהם של הימים. כך נקרא היום הראשון בשבוע על שם השמש, הכוכב הראשון בין "כוכבי הלכת", והיום השני בשבוע על שם הירח, הכוכב השני בין "כוכבי הלכת". בתורו, נקרא גם היום השביעי בשבוע על שם הכוכב השביעי, והוא נקרא יומו של סטורן. גם בעברית ישנו קשר בין שמו של הכוכב שבתאי, הוא סטורן, לבין יום השבת, אלא שבעברית הקשר הוא הפוך. במקום שהכוכב יעניק את שמו לשם היום, היום מעניק את שמו לשם הכוכב: הכוכב השביעי, שבתאי, נקרא על שם היום השביעי, שבת. השבת עצמה נקראת על שם שביתת האל ממלאכתו.	עריכה | תבנית | שיחה
54	סכמה של מערכת ריתוך קר בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל. דהיינו (ריתוך) חיבור של שתי פיסות מתכת, המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, והאטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו".	עריכה | תבנית | שיחה
55	השמש ועליה מספר כתמים כמו כדור הארץ, גם השמש סובבת סביב צירה. אך בניגוד לארץ, השמש אינה גוף קשיח. את זאת ניתן לראות בכתמי השמש (בתמונה), שהם תוצאה של פעילות מגנטית חזקה על פני השמש. צבעם כהה יותר משאר פני השמש בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלהם, יחסית לפני השמש. מחזור הסיבוב של השמש סביב צירה משתנה בהתאם לקו הרוחב של השמש. הוא המהיר ביותר באזור קו המשווה של השמש, כ־25 יום ואיטי ביותר קרוב לקטבים, למעלה מ־35 יום.	עריכה | תבנית | שיחה
56	פלוטו בתוספת צבע להדגשת הבדלים בהרכב שטח פניו. תלמיד א' טען כי הכוכב הלכת הננסי, פלוטו, התגלה בשנת 1930, ותלמיד ב' טען שפלוטו התגלה השנה. שניהם צודקים. לפלוטו לוקח בערך פי 248.1 יותר זמן מאשר לכדור הארץ לסיים הקפה אחת סביב השמש. זאת משום שמהירות תנועתו במסלול ההקפה (מהירות משיקית) קטנה משמעותית מזו של כדור הארץ ומסלול הקפתו ארוך משמעותית מזה של הארץ. לכן, מאז שפלוטו התגלה, הוא טרם סיים אפילו הקפה בודדת סביב השמש; הוא יסיים הקפה זו בשנת 2178. כך שמבחינת שנות פלוטו, הוא התגלה השנה.	עריכה | תבנית | שיחה
57	ארמון הקיץ של הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, ביריחו, אחרי רעידת האדמה של 1927. תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. תנועת הלוחות זה כלפי זה צוברת אט-אט אנרגיה אלסטית, עד לרגע בו היא מומרת בפתאומיות לאנרגיה אקוסטית, בצורת גלים סייסמיים. גלים אלו מרעידים את הקרקע, ועשויים אף להרוס מבנים עליה (בתמונה) או לקרוע אותה. גם על הירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.	עריכה | תבנית | שיחה
58	איורי ממצאי לוול מתעלות מאדים. האסטרונום, פרסיוול לוול, ייסד בשנת 1894 את מצפה הכוכבים החשוב, הקרוי כיום על שמו, והיה בין המובילים לתגלית כוכב הלכת הננסי, פלוטו. הוא גם ערך תצפיות על מאדים ונוגה, שעל פני שניהם הוא ראה תעלות ארוכות ונרחבות. על אודות ממצא זה על פני המאדים (בתמונה), לוול פרסם שלושה ספרים. בשלישי שבהם הוא טען, שהתעלות מעידות על הימצאות תרבות מפותחת של אורגניזם אינטליגנטי שם, והלהיב את דמיונות האמנים. אסטרונומים אחרים ראו תעלות פחות מפותחות על המאדים, עד שבסופו של דבר, בשנת 1972 הוכיחה גשושית של נאס"א, כי אין שום תעלות על פני המאדים. הפסיכולוגים מציעים הסברים לדגיאות התצפיות המאדים, של לוול ועמיתיו. לגבי נוגה, ברור כיום, שפני פלנטה זו לא יכולים כלל להיראות בטלסקופ, שניצב על פני כדור הארץ, בגלל התנאים האטמוספריים שם. אולם מקור שגיאתו של לוול בתצפיות על נוגה ברור יותר. לוול צפה בנוגה באור יום, וראה את השתקפות נימי עיניו.	עריכה | תבנית | שיחה
59	איור המתאר מראה משוער אפשרי לפני הקרקע בפלוטו כוכב הלכת הננסי פלוטו קרוי על שם אל השאול במיתולוגיה הרומית, פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 מאוקספורד שבאנגליה בשם ונישה בֶּרני. סבהּ קרא באוזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה, וברני, שלמדה בעבר על מערכת השמש וידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שם אלים מהמיתולוגיה הרומית, הציעה לקרוא לגרם השמים שזה עתה נתגלה על שם האל פלוטו. תחילת השם פלוטו גם כוללת את ראשי התיבות של פרסיוול לוֹוֶל, ממגלי כוכב לכת ננסי זה; הסמל שפלוטו קיבל () מבוסס על שתי האותיות הראשונות של שמו, שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול.	עריכה | תבנית | שיחה
60	פרישת המודל   צדק שבתאי אורנוס שביט היילי נפטון פלוטו וכארון איקסיון שביט סוויפט-טאטל אריס סדנה Termination Shock השמש, חמה, נוגה, ארץ, ארוס, Saltis, מאדים מודל מערכת השמש בשוודיה הוא המודל הגדול ביותר, בקנה מידה אמיתי, של מערכת השמש. (קנה המידה של המודל הוא 1 ל-20 מיליון). המודל פרוש לאורכה של שוודיה, והממחיש את ממדיהם האמיתיים של כוכבי הלכת וגרמי השמים ואת המרחקים ביניהם. השמש מיוצגת במודל על ידי אריקסון גלוב, היכל הספורט הלאומי של שוודיה, הממוקם בסטוקהולם. ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים) ממוקמים אף הם בסטוקהולם, אך כוכבי הלכת החיצוניים (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) וכן גרמי שמים אחרים המהווים חלק ממערכת השמש, פרושים צפונית לסטוקהולם, בערים שונות לאורך חופו של הים הבלטי.	עריכה | תבנית | שיחה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל