פורטל:מלחמת העולם הראשונה/מדינה נבחרת/מדינות

לקט קטעים על מדינות

1	השתתפותה של קנדה במלחמת העולם הראשונה החלה ב-5 באוגוסט 1914, כאשר המושל הכללי של קנדה הכריז מלחמה על גרמניה, וזאת בעקבות הכרזתה של בריטניה יום קודם לכן. קנדה כדומיניון של האימפריה הבריטית הייתה מחויבת לעשות כך והיא אף השתתפה בפועל בלחימה. כ-500,000 קנדים השתתפו בלחימה בחזית המערבית (מתוך אוכלוסייה של 8 מיליון), 67,000 חיילים נהרגו ו-173,000 נפצעו. הקרבות בהם השתתפו, ובפרט קרב רכס וימי, הפכו למיתוס מכונן, הן של הכוח הצבאי הקנדי, שזו הייתה לו "טבילת האש" הראשונה תחת דגל ופיקוד קנדי, והן של החברה האזרחית שלאחר המלחמה. לאחר המלחמה פעל ראש ממשלת קנדה במהלך המלחמה, רוברט בורדן למתן מעמד עצמאי לקנדה בחוזה ורסאי ובין חברות חבר הלאומים, מעמד אותו קנתה קנדה בדם חלליה. המלחמה אמנם האיצה תהליכי עצמאות ולאומיות בקנדה, אך גרמה גם להרחבת הקרע בין דוברי האנגלית לדוברי הצרפתית במדינה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
2	השתתפות פורטוגל במלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה החלה מראשית 1916. חייליה נלחמו בחזית המערבית במסגרת חיל משלוח לקרבות בצרפת ובמקביל התנהלה מלחמה קולוניאלית בין המושבה הפורטוגלית במוזמביק למזרח אפריקה הגרמנית. בעורף היה המצב הפוליטי מעורער והקשיים שהציב מצב המלחמה ערערו את היציבות עד כדי מלחמת אזרחים בסמוך לסיום המלחמה העולמית. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
3	סמל ממלכת רומניה עם פתיחת מלחמת העולם הראשונה שמרה רומניה על נייטרליות כלפי הצדדים הלוחמים, מכרה את יבוליה במחירים טובים, ציידה את צבאה וניהלה משא ומתן עם הצדדים תוך בחינת הסיכויים והסיכונים. ב-1916 הצטרפה רומניה ולצד ההסכמה הלבבית ובהמשך היה שטחה זירה למלחמה, חלק גדול ממנה, כולל בירתה, נכבש והממשלה עברה ליאשי. בסיום המלחמה הייתה רומניה בצד המנצח וקיבלה תמורה טריטוריאלית גדולה, אך היה מחיר לכך. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
4	ממלכת בולגריה במלחמת העולם הראשונה לחמה לצד מעצמות המרכז. הרפתקנותו הצבאית של המלך פרדיננד הראשון, אשר הקים צבא מודרני מאומן ומצויד במיטב הציוד הגרמני ושאף להקים מחדש את האימפריה הבולגרית, כבר גבה מבולגריה מחיר כבד, כשהובסה במלחמת הבלקן השנייה. שאיפת הנקם כנגד סרביה, הנמסיס ההיסטורית של הבולגרים, ההבטחות הגרמניות להחזרת השטחים שאבדו, העובדה שסרביה כבר הייתה מותשת ממתקפות אוסטרו הונגריות חוזרות ונשנות, בשילוב הלחץ של הקצונה הצבאית וראש הממשלה המיליטנטים, אשר הקיפו את המלך, הביאו את בולגריה להחלטה לתקוף את סרביה. היה זה הימור מצידו של המלך, אם כי נראה היה לפחות בתחילת הקרבות, שההימור היה מושכל, שכן בחודשים הראשונים ניצחון מעצמות המרכז, נראה כוודאי ונתון רק לשאלת משך הזמן בו הוא יושג. אך, החזית החלה לנטות לרעת הבולגרים, אשר גם פיצלו את כוחם למספר חזיתות, הרומנית, הסרבית והמקדונית. מלחמת ההתשה הארוכה בחזית המקדונית, גרמה לפגיעה מתמשכת בכוח הלוחם ובמורל שלו, האמירה את הוצאות המלחמה והביאה את המשק הבולגרי לכדי קריסה. המלחמה שהחלה בתנופה בולגרית, הסתיימה במפלה צורבת בקרב דוברו פולה, פריצת החזית וסכנה לעצם קיומה של הממלכה, במרד כנגד המלך פרדיננד אשר נאלץ לוותר על כסאו כדי להציל את עצמאות המדינה ובכניעה של יורשו למדינות ההסכמה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
5	ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה ב-6 באפריל 1917, כשלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, בעקבות פרסומו של מברק צימרמן. אף על פי שנגררה אל המלחמה בחוסר רצון בולט של רוב אזרחיה ומנהיגיה, יצאה ממנה בסופה כמנצחת הגדולה, כמעצמת על כלכלית וצבאית וכמנהיגה מוסרית של העולם המערבי. ארצות הברית גייסה ושלחה לחזית המערבית בצרפת כמיליון חיילים במסגרת חיל המשלוח האמריקאי תחת פיקודו של גנרל הצבאות ג'ון פרשינג. לכוח היו 53,402 הרוגים בשדה הקרב, 63,114 הרוגים שלא בקרב (מתוכם 25,000 מתו בשפעת הספרדית) ו-204,000 פצועים. על אף שהמשמעות הצבאית של הכוח האמריקאי בלחימה לא הייתה גדולה, הדחיפה המורלית שנתנו החיילים הרעננים לבעלי בריתם הייתה מכרעת. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
6	האימפריה היפנית השתתפה במלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה מ-1914 ועד 1918, ומילאה תפקיד מרכזי באבטחת נתיבי השיט בדרום האוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי מפני הצי הגרמני הקיסרי. מבחינה פוליטית, ניצלה יפן הזדמנות זו על מנת להרחיב את אזור ההשפעה שלה בסין, ולהשגת הכרה כמעצמה לאחר המלחמה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
7	-	הוספה
8	-	הוספה
9	-	הוספה
10	-	הוספה
11	-	הוספה
12	-	הוספה
13	-	הוספה
14	-	הוספה
15	-	הוספה
16	-	הוספה
17	-	הוספה
18	-	הוספה
19	-	הוספה
20	-	הוספה

בחזרה לפורטל