פורטל:פסיכולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות, ומטרתו לחקור את התנהגות האדם (ובעלי החיים). הפסיכולוגיה מבקשת לטעון שהתנהגות איננה מתרחשת באופן מקרי, אלא מתוך מערכת של חוקים. הבנת חוקים אלו, מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר. מקור השם ביוונית (Ψυχολογία): "פסיכה" (ψυχή) – נפש, ו"לוגוס" (λογία) – מדע.

Bandeau portail psychologie.jpg
Cquote2.svg

חלום שלא נפתר כאגרת שלא נקראה.

Cquote3.svg
רב חסדא, בבלי, ברכות נ"ה א
( לערך המלא  •  לקטגוריה  •  ערכי ליבה  •  ציטוטים נוספים )
Article1 B.svg

מומלצי ויקיפדיה: בטיפולהאם גוגל עושה אותנו טיפשים?הומוסקסואליותמבחן בית-עץ-אדםטיפול באמנות

מומלצי הפורטל: דונלד ויניקוטדיכאוןהניסוי של מילגרםהנס החכםהפרעה דו-קוטביתהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביותטיפול באמנותטיפול בהבעה ויצירהמבחן כתמי הדיו של רורשאךמודל הנפש הפרוידיאניסכיזופרניהפוביה ספציפיתתאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'התאוריית השלבים של אריקסוןתסמונת אספרגר

הערך היומי
עבודה קבוצתית בטיפול באמנות

טיפול באמנות הוא שיטת טיפול פסיכולוגי בו נעשה שימוש בטכניקות של אמנות חזותית כמו ציור, פיסול וצילום. הטיפול באמנות הוא אחד משיטות הטיפול בתוך תחום טיפול בהבעה ויצירה. הטיפול באמנות משלב תאוריות מסורתיות של פסיכותרפיה, טכניקות מתחום הפסיכולוגיה ותאוריות הנוגעות לתהליכי יצירה והמאפיינים השונים של חומרי האמנות והשימוש בהם.

כאחד ממקצועות בריאות הנפש הטיפול באמנות מיושם במקומות שונים ומגוונים ומופנה לקהלי יעד רבים. ניתן למצוא תהליכים של הטיפול באמנות בסדנאות אמנים המתמקדים בפיתוח יצירתיות. מטפלים באמנות עובדים עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים, ומציעים טיפול ליחידים, זוגות, משפחות, קבוצות וקהילות.

מטפלים באמנות משתמשים בתהליך היצירה ובתכנים שעולים באמנות לסייע למטופל להתמודד במצבי מתח, משברים, חוויות טראומתיות, ולסייע לו בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, שיפור יחסיו עם משפחתו וחבריו, ושיפור איכות החיים באופן כללי.

הרמן אבינגהאוס

ז'אן פיאז'ה

סיימון ברון-כהן

קרול גיליגן

אישיות נבחרת
ויקטור פראנקל

ויקטור פראנקל (26 במרץ 19052 בספטמבר 1997) היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, אשר ייסד את הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותרפיה. פראנקל, שנמנה עם אסכולת הפסיכולוגיה ההומניסטית, נחשב לפורץ הדרך לגישת האקזיסטנציאליזם כאמצעי בפסיכותרפיה. בין יסודות שיטתו שמדגישה את הרוחניות שבאדם: "השאיפה למשמעות", "משמעות החיים" ו"חירות הרצון".

בתקופת השואה, אף שפרנקל יכול היה להגר מווינה לארצות הברית לאחר שקיבל אשרת כניסה אליה, הוא בחר להישאר ולגונן על הוריו, בתוקף תפקידו כראש המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים היהודי; אך בסופו של דבר הוא נשלח למחנות ריכוז והשמדה, וכל משפחתו כולל אשתו נספו פרט לאחותו. בספרו המפורסם ביותר "האדם מחפש משמעות", מתעד פראנקל את חוויותיו כאסיר במחנה השמדה נאצי ומתאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים.

הווארד יוז

הווארד יוז, שהיה טייס, מפיק קולנוע ומיליונר, נודע כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית, אשר הלכה והחמירה לאורך חייו הבוגרים ובערוב ימיו. יוז נהג להתעקש על פרטים שוליים בהפקת סרטיו, וחווה תנודות בלתי צפויות במצבי הרוח שלו. במהלך חייו "נעלם" יוז מהחיים הציבוריים למשך תקופות ארוכות, בהן נטען כי היה חולה ולא יציב נפשית, ספון בביתו, נמנע ממגע עם אנשים וחפצים בידיים חשופות כדי לא לגעת בחיידקים, והיה מכור לקודאין, ואליום ותרופות נוספות.
יוז מת ב-1976 במהלך טיסה ליוסטון, טקסס, בשל אי ספיקת כליות. גופתו הייתה קשה לזיהוי בשל ציפורניו המגודלות, שערו וזקנו העבות, שלא נגזזו מזה זמן רב; ה-FBI נדרש לטביעת אצבעות שלו על מנת לזהותו. הוא נקבר ביוסטון.

ציור של ילדה בגיל 4.1.jpg ציור של ילדה בגיל 5.2.jpg
בתהליך התפתחות ציורי ילדים מתבטאים שינויים המתרחשים במאפיינים הגרפיים בציור של ילדים. ניתן לתאר התפתחות זו בשלבים לפי גיל, אם כי ילדים יכולים לנוע בין שלבים ללא התאמה מדויקת לגיל בו הם נמצאים. מימין: ציור דמויות בשלב "טרום הסכימה" בתחילתו (צוייר על ידי ילדה בגיל 4.1), משמאל: לקראת סוף השלב (צוייר על ידי ילדה בגיל 5.2)

למידע - לחצו על הלשונית המתאימה

טוען את הלשוניות...

   עריכה
פסיכולוגיה הומניסטית היא אסכולה פסיכולוגית, אשר התפתחה כתגובה לביהביוריזם מצד אחד, ולפסיכואנליזה, מצד שני. האסכולה עוסקת במימד האנושי של הפסיכולוגיה וההקשר שלו להתפתחות התאוריה הפסיכולוגית.

ניתן לסכם את עקרונותיה בחמשת יסודות הפסיכולוגיה ההומניסטית, כפי שפורסמו על ידי ג'יימס בוגנטל בשנות ה-60:

  • לא ניתן לצמצם אנשים ל"מרכיבים".
  • יש ייחוד לאנשים מעצם טבעם.
  • התודעה האנושית כוללת את תודעת העצמי בהקשר החברתי (של אנשים אחרים).
  • לאנשים יש בחירות ואחריות.
  • האדם פועל באופן מודע ומחפש משמעות, ערכים ויצירתיות.

מייסדיה שמים את הדגש על כוחות חיוביים המניעים את בני האדם. קארל רוג'רס סבר כי המניע העיקרי הוא השאיפה להגיע למימוש עצמי. ויקטור פראנקל האמין כי המניע העיקרי הוא השאיפה למשמעות, ואריך פרום סבר כי השאיפה לאהבה והתמזגות בינאישית, כי הכוח המניע החזק ביותר באדם.

תאורטיקנים בולטים בתחום: קארל רוג'רס, אברהם מאסלו, ויקטור פראנקל, אריך פרום ופריץ ולורה פרלס.

   עריכה
הביהביוריזם, או הגישה ההתנהגותית היא תאוריית למידה הקוראת להתמקדות בחקר ההתנהגות הגלויה של האורגניזם, ובדרכים לעצב אותה. מקור השם "ביהביוריזם" הוא מהמילה behavior שפירושה התנהגות.

התאורטיקנים הראשונים שהעלו רעיונות ביהביוריסטים וביססו את התחום היו איוואן פבלוב, פרדריק סקינר וג'ון ווטסון, החל מתחילת המאה ה-20. חוקרי הגישה הביהביוריסטית עסקו בחקר התנהגות בעלי חיים, וטענו כי ניתן להקיש מהתנהגותם להתנהגות בני אדם. הם התעלמו מכל למידה שאינה מתבטאת במעשים, כגון מושגי המודע והתת-מודע, שלטענתם אינם מוגדרים, אמפיריים או ברי-שימוש. הם שאפו לבסס את הפסיכולוגיה כמדע שניתן לבדיקה במחקרי מעבדה מבוקרים.

באמצע המאה ה-20 היה הביהביוריזם הזרם המשפיע ביותר בפסיכולוגיה, אולם מאז ירד כוחו. השיטה תרמה ליצירת מושגים ושיטות יישומיות כגון התניה קלאסית ואופרנטית, חיזוק ועונש, עיצוב התנהגות וטיפול התנהגותי וקוגניטיבי.

תאורטיקנים בולטים בתחום: ג'ון ווטסון, איוואן פבלוב, פרדריק סקינר, אדוארד תורנדייק, אלברט בנדורה, אדוארד טולמן.

   עריכה
גשטלט (בגרמנית: צורה, תבנית, דפוס) היא אסכולה פסיכולוגית, אשר צמחה בגרמניה בעיקר כתגובת נגד לגישת הסטרוקטורליזם של וויליאם וונדט ומבטאת את האנטיתזה שלה, בתפיסתה כי העיקרון התפעולי של המוח והתודעה הינו הוליסטי, מקבילי ואנלוגי ובעל מגמה לארגון עצמי.

אבי גישת הגשטלט, הוא מקס ורטהיימר, שהגדיר כתוצאה מ"ניסויי האורות", את תופעת פי (Phi Phenomenon), שהיוותה את בסיסה של התאוריה. את התאוריה פיתחו שניים מתלמידיו של ורטהיימר, קורט קופקה וולפגנג קולר, שפיתחו את הגישה שיש להבין התנהגות על ידי המכלול ולא על ידי מרכיביה הבודדים, וקורט לוין שלקח אלמנטים של הגשטלט אל ההפסיכולוגיה החברתית.

ניתן להבין את תאוריית הגשטלט באמצעות משפט מפתח אחד, "השלם גדול מסכום חלקיו". כוונת משפט זה היא שישנה באדם תבנית תודעתית ראשונית המפרשת את הגירויים החושיים, ואף רואה או משליכה את חוקיה על הקלט החושי, ופירוק תבנית זו לחלקיה, ובחינת הגירויים באופן מבודד ואטומיסטי כפי שעשו הסטרוקטורלים, אינו מסייע להבנת התבנית והמכלול. טענתם של אנשי הגשטלט הייתה, כי אין טעם בפירוק התהליכים המנטליים למרכיביהם, כיוון שהתהליך המנטלי הוא 'יותר' מצירוף פשטני של מרכיביו. החוויה בעצם תלויה בהכתבה של תודעת האדם לתנאי הסביבה, ואינה תוצר פשוט של צירופם יחד אפילו לא ב"סינתזה היצירתית" של וונדט, או ב"כימיה המנטלית" של ג'ון סטיוארט מיל.

תאורטיקנים בולטים בתחום: מקס ורטהיימר, קורט קופקה, ולפגנג קולר וקורט לוין.

   עריכה
הזרם "סטרוקטורליזם" מתייחס בעיקר לעבודתו של ויליאם וונדט ותלמידו אדוארד טיצ'נר, שחקרו את התודעה על ידי עידוד אנשים לאינטרוספקציה (התבוננות עצמית) ותיעוד דיווחיהם של אנשים אלה.

מטרת האסכולה - אנליזה של מבנים נפשיים ובידודם למרכיבים בסיסיים. כיצד נותנת התודעה משמעות לגירויים השונים שהחושים מעבירים למוח. לאתר ולזהות מבנים מנטליים, כלומר מבנים של "חוויה מודעת". לדוגמה: בעוד הפיזיולוג ינסה להבין איך האוזן קולטת קול שמע, הפסיכולוג מתמקד בעיקר בחוויה האנדיבידואלית. כדי לעמוד על מהות החוויה חיפשו הסטרוקטורליסטים את היחידות הקטנות המרכיבות אותה, בעוד שוונדט זיהה שתי קטגוריות של חויות מנטליות: תחושות, ורגשות, טיצ'נר זיהה הוסיף קטגוריה נוספת של דימויים. איתור מרכיבים אילו נעשה באמצעות האינטרוספקציה, שכן החוויה נתפסת באופן הטוב ביותר בידי האדם שחווה אותה.

תאורטיקנים בולטים בתחום: ויליאם וונדט, אדוארד טיצ'נר, סטנלי הול, אוסוואלד קולפה ולייטנר וויטמר.

   עריכה
פונקציונליזם היא אסכולה המתייחסת אל הנפש וההתנהגות במונחים של הסתגלות פעילה של האדם אל סביבתו.

הגישה נוצרה על ידי ויליאם ג'יימס ותאורטיקנים אמריקאים נוספים, בסוף המאה ה-19, כתגובת-נגד לגישה הסטרוקטורליסטית של אדוארד טיצ'נר ואחרים, שעסקו בחקר מבנים נפשיים ומרכיביהם באמצעות מחקרי מעבדה. לעומתם, הפונקציונליסטים הושפעו מתורת האבולוציה של דרווין, וטענו כי האדם מתפקד בעולם באופן שנועד לאפשר הסתגלות אופטימלית לסביבתו, ולפיכך אין זה מתאים לדון בנפש כמבנה הניתן לפירוק למרכיבים. הם טענו כי הנפש וההכרה התפתחו במטרה להנחות את כלל התנהגות האדם והסתגלותו לסביבה. לפיכך גם אין צורך בניסויים פסיכולוגיים מדעיים במטרה לבנות תאוריות על נפש האדם, ולמעשה לא ניתן לבדוק את הסתגלות האדם לסביבתו במנותק מהסביבה, במסגרת מעבדה, אלא רק בסביבתו הטבעית.

תאורטיקנים בולטים בתחום: ג'ון דיואי, ג'ורג' הרברט מיד, ג'יימס אנג'ל, ג'יימס קאטל, אדוארד לי תורנדייק.

   עריכה
פנומנולוגיה היא גישה תאורטית המדגישה את חשיבות החוויות האישיות של האדם. על פי הגישה, הגורם המשמעותי בהבנת התנהגות האדם הוא הפרשנות האישית והסובייקטיבית שלפיה הוא עצמו תופס את העולם.

בהשפעת הגישה הפנומנולוגית בפילוסופיה, ואבי הגישה אדמונד הוסרל שהעלה את רעיונותיו כבר בראשית המאה ה-20, התפתחה בשנות ה-60 הגישה הפנומנולוגית גם בתחום הפסיכולוגיה. על פי הגישה, כל אדם הוא ישות ייחודית, ולפיכך לא ניתן להכניס את ההתנהגות שלו למסגרת תאורטית ולקבוע הסברים כלליים להתנהגות של אנשים; במקום למצוא הסבר להתנהגויות, יש להתמקד בניסיון להבין את האדם ואת האופן הייחודי לו בו הוא תופס את התנסויותיו וחוויותיו בעולם.

בתחום המחקר המדעי בפסיכולוגיה, מהווה הפנומנולוגיה אחת הגישות למחקר איכותני. על פי הגישה, יש להתמקד במהות של תופעה פסיכולוגית מסוימת כמושא המחקר, ולחקור אותו כפי שהוא נתפס על ידי כל אדם, בתודעה הספציפית שלו, ולא לעסוק בשאלה האם התופעה קיימת באופן כללי.

רעיונות הגישה השפיעו על זרמים מרכזיים בתחום הפסיכולוגיה, בהם אקזיסטנציאליזם ופסיכולוגיה הומניסטית.

   עריכה
פסיכואנליזה היא אסכולה תאורטית וטיפולית חשובה בפסיכולוגיה, אשר נוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי זיגמונד פרויד. תחום העניין של הפסיכואנליזה הוא "תורת האישיות", כלומר - מבנה האישיות הכולל של האדם וההתפתחות התקינה והפתולוגית של מבנה זה. הגישה הציעה כיוונים חדשניים מבחינת המטרות, תחומי העניין ושיטות המחקר בפסיכולוגיה, בתקופה שבה התאוריה של הבנת הנפש עדיין הייתה בחיתוליה. מטרת אנשי האסכולה הייתה לאפשר, באמצעות הבנה זו, טיפול פסיכולוגי מעמיק בקשיים רגשיים של האדם ובמצוקות אנושיות קיומיות. זאת מעבר לטיפול בהפרעות בתפקודו ובהתנהגותו. השיטה הטיפולית מתבססת על תצפית קלינית, תוך כדי טיפול, ולא רק על ניסוי מעבדתי.

בסיס הפסיכואנליזה הוא במודל הנפש הפרוידיאני, שביסס מושגים שמלווים עד היום את התחום, כגון רמות מודעות, מבני האישיות (איד, אגו וסופר-אגו), דחף, מנגנוני הגנה, שלבי התפתחות (המודל הפסיכוסקסואלי) ועוד. הפסיכואנליזה המשיכה להתפתח על ידי תלמידיו הרבים של פרויד, שחלקם נשארו נאמנים לתורתו והמשיכו לפתחה בדרכו (כגון אנה פרויד, מלאני קליין, ודונלד ויניקוט) ואחרים (דוגמת קרל יונג, אלפרד אדלר, ויקטור פראנקל ואריך פרום) פיתחו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה.

זרמים מרכזיים של הפסיכואנליזה: מודל הנפש הפרוידיאניפסיכולוגיית האגויחסי אובייקטפסיכולוגיית העצמיהגישה ההתייחסותיתאינטרסובייקטיביותפסיכואנליזה בינאישיתפסיכולוגיה אנליטיתפסיכולוגיה לאקאניאנית

   עריכה
פסיכולוגיה אינדיבידואלית היא אסכולה פסיכולוגית המתייחסת לאינדיבידואל בצורה הוליסטית (אחדותית), ללא חלוקתו לרכיבים שונים של האישיות, כפי שנעשה באסכולות אחרות.

האסכולה נוסדה על ידי אלפרד אדלר, שהיה מתלמידי זיגמונד פרויד, אך לא הסכים עם חלק מהתאוריה הפסיכואנליטית של מורו, והחליט לעזוב את גישתו ב-1913. לפי אדלר, האדם נולד עם תחושת נחיתות ותלות בהוריו, ובמשך כל חייו הוא נאבק להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית. לדעת אדלר, התמקדות בנחיתות האוניברסלית במקום האישית היא אידאלית, והתמודדות עימה עשויה לתרום לחברה. האופן שבו אדם מתמודד עם נחיתויותיו נקרא "סגנון חיים", והאופן שבו האדם מתנהג בחברה, ה"עניין החברתי" שלו, יכול להעיד האם הוא פועל בכוונה לרמוס את הזולת או לשתף עמו פעולה.

האסכולה השפיעה על גישת הפסיכולוגיה ההומניסטית של אברהם מאסלו, שתי האסכולות טוענות כי האדם עצמו הוא זה שיכול להגדיר בצורה המיטבית את צרכיו, רצונותיו ושאיפותיו ולכן הטיפול צריך להתחיל ממנו.

תאורטיקנים בולטים: רודולוף דריקורס, הנרי שטיין.

6
99%
#eeccee
#eeccee

   עריכה

ענפי מחקר

פסיכוביולוגיהקוגניטיביתהתפתחותיתחברתיתאישיותיתניסוייתהשוואתיתפסיכופתולוגיהפסיכופיזיקהפיזיולוגיתפסיכולוגיה חיוביתפסיכובלשנותפסיכודינמיקהפסיכולוגיה אבולוציוניתנוירופסיכולוגיהפסיכולוגיה יהודיתפסיכולוגיה תרבותיתפסיכולוגיה בין תרבותיתראו גם: פסיכיאטריה

   עריכה

תחומי עיסוק

קליניתחינוכיתארגונית/תעסוקתיתשיקומיתרפואיתמשפטיתצבאיתפוליטיתספורטטיפול משפחתיטיפול קבוצתיטיפול בהבעה ויצירה

   עריכה

מבט על ענף אקראי
פסיכולוגיה של האישיות

פסיכולוגיה של האישיות היא ענף בפסיכולוגיה החוקר את אישיות האדם וההבדלים הבין-אישיים. אישיות היא מכלול התכונות הנפשיות הנרכשות והמולדות המכתיבות את התנהגותו, מחשבותיו ותחושותיו של הפרט, במצבים בהם פרטים אחרים לא בהכרח יתנהגו, יחשבו ויחושו כמותו. תחום הפסיכולוגיה של האישיות עוסק בהרכבת דיוקן קוהרנטי של אדם והתהליכים הפסיכולוגיים העיקריים שלו, בבדיקת ההבדלים בין אנשים באישיותם, ובבחינת האופי והטבע האנושי וכיצד בני האדם דומים אחד לשני.

נושאי מחקר בתחום: פסיכולוגיית התכונותטיפולוגיהמבחני אישיותמזג

תאוריות בולטות: חמש התכונות הגדולות16 גורמי האישיות של קאטלמופנמות - מוחצנותמקור שליטה

חוקרים בולטים: גורדון אולפורטזיגמונד פרוידקרל גוסטב יונגהנס אייזנקריימונד קאטל

לקטגוריה המלאה

ענפים נוספים

Milgram exp.gif

החוקר (ח) משכנע את הנבדק (נ) לתת שוקים חשמליים כואבים לנבדק אחר, שהוא למעשה שחקן (ש). נבדקים רבים המשיכו במתן השוקים למרות תחינותיו של השחקן.

הניסוי של מילגרם הוא ניסוי בפסיכולוגיה חברתית הבוחן את הציות לסמכות, שנערך על ידי הפסיכולוג סטנלי מילגרם מאוניברסיטת ייל ופורסם בשנת 1974. החוקר הסביר למשתתף בניסוי ולשחקן שהתחזה למשתתף נוסף בניסוי שהם עומדים להשתתף במחקר שבוחן את היעילות של מתן עונש על למידה. התפקידים חולקו כך שהמשתתף האמין שהוא קיבל את תפקיד המורה באופן אקראי, בעוד שהמשתתף השני, השחקן, קיבל את תפקיד התלמיד. המורה קיבל מטלות זיכרון פשוטות על מנת להעבירן לתלמיד, והונחה שבכל פעם שהתלמיד טועה, עליו לתת לו שוק חשמלי על ידי לחיצה על כפתור. נאמר לו שיש להעלות את עוצמת השוק ב-15 וולט לאחר כל טעות. למעשה לא ניתנים לתלמיד שוקים חשמליים כלל, אך התלמיד-השחקן, מגיב כאילו ניתנה לו מכת חשמל. כאשר הגיעו לעוצמת שוק של 150 וולט, השחקן מבקש שהניסוי יסתיים, ונענה על ידי החוקר כי "הניסוי מצריך שתמשיך. אנא המשך." השחקן ממשיך ומפגין כאב וחוסר נוחות גדולים יותר ויותר. אם המורה אינו מעוניין להמשיך בניסוי, החוקר מסביר לו שהוא, החוקר, לוקח על עצמו אישית את כל האחריות על תוצאות הניסוי ועל ביטחונו ושלומו של התלמיד, ושהניסוי דורש שהוא ימשיך.

מטרת הניסוי הייתה לבחון את מידת ההיענות של המשתתף לציית לסמכות שהורתה לו לבצע פעולה שעלולה להיות מנוגדת לערכיו או למצפונו. הניסוי עורר שאלות בנוגע לאתיקה של הניסוי והאתיקה של הניסוי המדעי בכלל. בסדרה הראשונה של הניסויים שערך מילגרם, 65% מהמשתתפים נתנו את השוק החשמלי הגבוה ביותר, בעוצמה של 450 וולט, על אף שרבים לא הרגישו בנוח לבצע זאת. אף נבדק לא עצר לפני עוצמת שוק של 300 וולט.

Social sciences.svg
  
P Society.png
  
P philosophy1.png
  
P medicine.svg
  
סוציולוגיה    מדעי החברה    פילוסופיה    רפואה   
הגדרות    ספרי לימוד ומדריכים    תמונות ומדיה    ציטוטים   
Wiktionary-logo-he.png    Wikibooks-logo-he.png    Commons-logo.svg    Wikiquote-logo.svg   
בוויקימילון    בוויקיספר    בוויקישיתוף    בוויקיציטוט   

P computing.svg ברשת

P literature.svg בדפוס

  • כתבי עת בעברית: "שיחות"; "פסיכו-אקטואליה"; "פסיכו: מגזין לפסיכולוגיה פופולרית"; "נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי"
  • "מבוא לפסיכולוגיה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, חמישה כרכים
  • "פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, שלושה כרכים
  • אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה", הוצאת פפירוס
  • אפטר, הטב, ויצמן וטיאנו, "פסיכיאטריה של הילד והמתבגר", הוצאת דיונון
  • יוסי הטב (עורך), "פסיכואנליזה: הלכה ומעשה", הוצאת דיונון
  • סדרת ספרי פסיכולוגיה מפורסמים "תולעת ספרים" (כולל ספרים מאת קליין, ביון, קוהוט ועוד)
  • סדרת ספרי פסיכולוגיה מפורסמים "פסיכואנליזה" בהוצאת "עם עובד" (כולל ספרים מאת פרויד, ויניקוט, קוהוט, רולניק ועוד)
  • חלק מסדרת ספרי "ליבידו" בהוצאת "רסלינג" (כולל ספרים מאת פרויד, לאקאן, נוימן, ג'יימס, ועוד)
  • כל כתבי פרויד

Exquisite-kwrite.png

רוצה לעזור?

הנה כמה משימות בהן ניתן לתרום:

  • לכתוב או לתרגם ערכים מבוקשים בתחום הפסיכולוגיה. ברשימה זו ניתן גם להוסיף ערכים שלדעתך חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפסיכולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • כאן אפשר למצוא ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם.

  • מצאו ערכים לשיפור בנושא פסיכולוגיה:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים