פורטל:פסיכולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות, ומטרתו לחקור את התנהגות האדם (ובעלי החיים). הפסיכולוגיה מבקשת לטעון שהתנהגות איננה מתרחשת באופן מקרי, אלא מתוך מערכת של חוקים. הבנת חוקים אלו, מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר. מקור השם ביוונית (Ψυχολογία): "פסיכה" (ψυχή) – נפש, ו"לוגוס" (λογία) – מדע.

Cquote2.svg

עולמה הקטן של הילדות על נסיבותיו המוכרות, מהווה מודל לעולם הגדול.

Cquote3.svg
קרל גוסטב יונג מתוך "התאוריה של הפסיכולוגיה"
( לערך המלא  •  לקטגוריה  •  ערכי ליבה  •  ציטוטים נוספים )
Article1 B.svg

מומלצי ויקיפדיה: בטיפולהאם גוגל עושה אותנו טיפשים?הומוסקסואליותמבחן בית-עץ-אדםטיפול באמנותחשיפה עצמית בטיפול

מומלצי הפורטל: דונלד ויניקוטדיכאוןהניסוי של מילגרםהנס החכםהפרעה דו-קוטביתהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביותטיפול באמנותטיפול בהבעה ויצירהמבחן כתמי הדיו של רורשאךמודל הנפש הפרוידיאניסכיזופרניהפוביה ספציפיתתאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'התאוריית השלבים של אריקסוןתסמונת אספרגר

הערך היומי
הכתם הראשון בסדרת כתמי הדיו

מבחן כתמי הדיו של רורשאך, או בשמו המקוצר מבחן רורשאך, הוא מבחן השלכה שמיועד להערכה פסיכולוגית של מאפייני אישיות ותפקודים חשיבתיים ורגשיים של האדם. זהו אחד המבחנים הנפוצים ביותר לשימוש בקרב הפסיכולוגים הקליניים באבחון מטופליהם, ומוכר כאחד מחמשת המבחנים מהם מורכבת סוללת המבחנים הפסיכולוגיים הבסיסית (בנוסף לוקסלר למבוגרים או לילדים; בנדר; ציורים; ו-TAT או CAT). המבחן נחשב שנוי במחלוקת בקרב אנשי המקצוע והציבור הרחב, בין השאר בשל מהימנות ותוקף נמוכים ובעיות אובייקטיביות בקביעת הציונים והפירוש של המבחן. שיפורים שנעשו בשיטת הפירוש של המבחן לאורך השנים מנסים לתת מענה לבעיות אלו.

אריק אריקסון

ויליאם ג'יימס

ג'ון בולבי

אדוארד טיצ'נר

אישיות נבחרת
קרול גיליגן

קרול גיליגן (נולדה ב-28 בנובמבר 1936) היא פסיכולוגית, פילוסופית של המוסר ופמיניסטית אמריקאית ממוצא יהודי. ידועה בעיקר בשל עבודתה עם החוקר לורנס קולברג, ולאחר מכן בביקורתה כלפי התאוריות שלו בתחום ההתפתחות המוסרית, לפיה תאוריות אלו כוללות הטיית מגדר נגד נשים (הוא טען שנשים מגיעות בהתפתחותן לשלב מוסרי נמוך מזה של גברים). היא יצרה תאוריה נגדית, בנוגע לקהילה מוסרית ומערכות יחסים מוסריות, לפיה אצל נשים מתפתחת מוסריות שונה מזו של גברים, המונחית מעקרונות של דאגה לאחר ופחות מעקרונות של צדק וחוק.

גיליגן מכהנת כפרופסורית באוניברסיטת ניו יורק וכמרצה-אורחת באוניברסיטת קיימברידג'. היא ידועה בשל ספרה הפמיניסטי משנת 1982, "בקול שונה". גיליגן נחשבת כמייסדת של זרם הפמיניזם התרבותי. מחקריה התמקדו בפסיכולוגיה של נשים ובהתפתחותן של נערות.

אזורים של חוסר שיער כתוצאה מטריכוטילומניה

הטריכוטילומניה היא הפרעה נפשית המסווגת בקבוצת ההפרעות הקשורות לשליטה בדחפים. המאפיין של הפרעה זו הוא חוסר היכולת להתגבר על הדחף למרוט את השיער. בעקבות מריטה חוזרת ונשנית של השיער נוצרים איים גדולים והולכים של אזורים חסרי שיער, במיוחד באזור הקרקפת. מריטת השיער מלווה לעתים טקס של שזירת השיער או של לעיסתו.

הטריכוטילומניה אמנם יכולה להופיע כהפרעה בודדת, אך אצל חולים רבים שכיחה הופעתה בשילוב עם הפרעות חרדה, שימוש בסמים והפרעות אכילה. תלישת השערות נצפתה גם בחולים דיכאוניים, סכיזופרנים וגם בחוסים במוסדות למפגרים ולאוטיסטים.

שכיחות הטריכוטילומניה עדיין אינה ידועה. משערים, יחד עם זאת, שהיא שכיחה למדיי. אין כיום אחדות דעים בספרות הרפואית לגבי שכיחותה בקרובי משפחה, אולם אצל כרבע מהילדים הסובלים מטריכוטילומניה דווח על קרובי משפחה עם אותה בעיה.

User-FastFission-brain.gif
מדידת תפקוד מוחי - fMRI) functional MRI). חוקרים גילו שלאחר שמשתמשים באזור מסוים במוח, יורדת זמנית עוצמת אות ה-MRI באזור זה. חוקרי המוח מנצלים תופעה זו כדי ללמוד אילו אזורים במוח פעילים כשמבצעים מטלות שונות. לדוגמה, מצלמים את המוח בזמן מנוחה ולאחר מכן מצלמים את אותו אזור, בזמן שמראים לנבדק תמונה או משמיעים לו קול מסוים. כשמחסרים את שתי תמונות ה-MRI רואים בניתוח התמונה את האזור במוח שהיה בשימוש.

למידע - לחצו על הלשונית המתאימה

טוען את הלשוניות...

   עריכה
פסיכולוגיה הומניסטית היא אסכולה פסיכולוגית, אשר התפתחה כתגובה לביהביוריזם מצד אחד, ולפסיכואנליזה, מצד שני. האסכולה עוסקת במימד האנושי של הפסיכולוגיה וההקשר שלו להתפתחות התאוריה הפסיכולוגית.

ניתן לסכם את עקרונותיה בחמשת יסודות הפסיכולוגיה ההומניסטית, כפי שפורסמו על ידי ג'יימס בוגנטל בשנות ה-60:

  • לא ניתן לצמצם אנשים ל"מרכיבים".
  • יש ייחוד לאנשים מעצם טבעם.
  • התודעה האנושית כוללת את תודעת העצמי בהקשר החברתי (של אנשים אחרים).
  • לאנשים יש בחירות ואחריות.
  • האדם פועל באופן מודע ומחפש משמעות, ערכים ויצירתיות.

מייסדיה שמים את הדגש על כוחות חיוביים המניעים את בני האדם. קארל רוג'רס סבר כי המניע העיקרי הוא השאיפה להגיע למימוש עצמי. ויקטור פראנקל האמין כי המניע העיקרי הוא השאיפה למשמעות, ואריך פרום סבר כי השאיפה לאהבה והתמזגות בינאישית, כי הכוח המניע החזק ביותר באדם.

תאורטיקנים בולטים בתחום: קארל רוג'רס, אברהם מאסלו, ויקטור פראנקל, אריך פרום ופריץ ולורה פרלס.

   עריכה
הביהביוריזם, או הגישה ההתנהגותית היא תאוריית למידה הקוראת להתמקדות בחקר ההתנהגות הגלויה של האורגניזם, ובדרכים לעצב אותה. מקור השם "ביהביוריזם" הוא מהמילה behavior שפירושה התנהגות.

התאורטיקנים הראשונים שהעלו רעיונות ביהביוריסטים וביססו את התחום היו איוואן פבלוב, פרדריק סקינר וג'ון ווטסון, החל מתחילת המאה ה-20. חוקרי הגישה הביהביוריסטית עסקו בחקר התנהגות בעלי חיים, וטענו כי ניתן להקיש מהתנהגותם להתנהגות בני אדם. הם התעלמו מכל למידה שאינה מתבטאת במעשים, כגון מושגי המודע והתת-מודע, שלטענתם אינם מוגדרים, אמפיריים או ברי-שימוש. הם שאפו לבסס את הפסיכולוגיה כמדע שניתן לבדיקה במחקרי מעבדה מבוקרים.

באמצע המאה ה-20 היה הביהביוריזם הזרם המשפיע ביותר בפסיכולוגיה, אולם מאז ירד כוחו. השיטה תרמה ליצירת מושגים ושיטות יישומיות כגון התניה קלאסית ואופרנטית, חיזוק ועונש, עיצוב התנהגות וטיפול התנהגותי וקוגניטיבי.

תאורטיקנים בולטים בתחום: ג'ון ווטסון, איוואן פבלוב, פרדריק סקינר, אדוארד תורנדייק, אלברט בנדורה, אדוארד טולמן.

   עריכה
גשטלט (בגרמנית: צורה, תבנית, דפוס) היא אסכולה פסיכולוגית, אשר צמחה בגרמניה בעיקר כתגובת נגד לגישת הסטרוקטורליזם של וויליאם וונדט ומבטאת את האנטיתזה שלה, בתפיסתה כי העיקרון התפעולי של המוח והתודעה הינו הוליסטי, מקבילי ואנלוגי ובעל מגמה לארגון עצמי.

אבי גישת הגשטלט, הוא מקס ורטהיימר, שהגדיר כתוצאה מ"ניסויי האורות", את תופעת פי (Phi Phenomenon), שהיוותה את בסיסה של התאוריה. את התאוריה פיתחו שניים מתלמידיו של ורטהיימר, קורט קופקה וולפגנג קולר, שפיתחו את הגישה שיש להבין התנהגות על ידי המכלול ולא על ידי מרכיביה הבודדים, וקורט לוין שלקח אלמנטים של הגשטלט אל ההפסיכולוגיה החברתית.

ניתן להבין את תאוריית הגשטלט באמצעות משפט מפתח אחד, "השלם גדול מסכום חלקיו". כוונת משפט זה היא שישנה באדם תבנית תודעתית ראשונית המפרשת את הגירויים החושיים, ואף רואה או משליכה את חוקיה על הקלט החושי, ופירוק תבנית זו לחלקיה, ובחינת הגירויים באופן מבודד ואטומיסטי כפי שעשו הסטרוקטורלים, אינו מסייע להבנת התבנית והמכלול. טענתם של אנשי הגשטלט הייתה, כי אין טעם בפירוק התהליכים המנטליים למרכיביהם, כיוון שהתהליך המנטלי הוא 'יותר' מצירוף פשטני של מרכיביו. החוויה בעצם תלויה בהכתבה של תודעת האדם לתנאי הסביבה, ואינה תוצר פשוט של צירופם יחד אפילו לא ב"סינתזה היצירתית" של וונדט, או ב"כימיה המנטלית" של ג'ון סטיוארט מיל.

תאורטיקנים בולטים בתחום: מקס ורטהיימר, קורט קופקה, ולפגנג קולר וקורט לוין.

   עריכה
הזרם "סטרוקטורליזם" מתייחס בעיקר לעבודתו של ויליאם וונדט ותלמידו אדוארד טיצ'נר, שחקרו את התודעה על ידי עידוד אנשים לאינטרוספקציה (התבוננות עצמית) ותיעוד דיווחיהם של אנשים אלה.

מטרת האסכולה - אנליזה של מבנים נפשיים ובידודם למרכיבים בסיסיים. כיצד נותנת התודעה משמעות לגירויים השונים שהחושים מעבירים למוח. לאתר ולזהות מבנים מנטליים, כלומר מבנים של "חוויה מודעת". לדוגמה: בעוד הפיזיולוג ינסה להבין איך האוזן קולטת קול שמע, הפסיכולוג מתמקד בעיקר בחוויה האנדיבידואלית. כדי לעמוד על מהות החוויה חיפשו הסטרוקטורליסטים את היחידות הקטנות המרכיבות אותה, בעוד שוונדט זיהה שתי קטגוריות של חויות מנטליות: תחושות, ורגשות, טיצ'נר זיהה הוסיף קטגוריה נוספת של דימויים. איתור מרכיבים אילו נעשה באמצעות האינטרוספקציה, שכן החוויה נתפסת באופן הטוב ביותר בידי האדם שחווה אותה.

תאורטיקנים בולטים בתחום: ויליאם וונדט, אדוארד טיצ'נר, סטנלי הול, אוסוואלד קולפה ולייטנר וויטמר.

   עריכה
פונקציונליזם היא אסכולה המתייחסת אל הנפש וההתנהגות במונחים של הסתגלות פעילה של האדם אל סביבתו.

הגישה נוצרה על ידי ויליאם ג'יימס ותאורטיקנים אמריקאים נוספים, בסוף המאה ה-19, כתגובת-נגד לגישה הסטרוקטורליסטית של אדוארד טיצ'נר ואחרים, שעסקו בחקר מבנים נפשיים ומרכיביהם באמצעות מחקרי מעבדה. לעומתם, הפונקציונליסטים הושפעו מתורת האבולוציה של דרווין, וטענו כי האדם מתפקד בעולם באופן שנועד לאפשר הסתגלות אופטימלית לסביבתו, ולפיכך אין זה מתאים לדון בנפש כמבנה הניתן לפירוק למרכיבים. הם טענו כי הנפש וההכרה התפתחו במטרה להנחות את כלל התנהגות האדם והסתגלותו לסביבה. לפיכך גם אין צורך בניסויים פסיכולוגיים מדעיים במטרה לבנות תאוריות על נפש האדם, ולמעשה לא ניתן לבדוק את הסתגלות האדם לסביבתו במנותק מהסביבה, במסגרת מעבדה, אלא רק בסביבתו הטבעית.

תאורטיקנים בולטים בתחום: ג'ון דיואי, ג'ורג' הרברט מיד, ג'יימס אנג'ל, ג'יימס קאטל, אדוארד לי תורנדייק.

   עריכה
פנומנולוגיה היא גישה תאורטית המדגישה את חשיבות החוויות האישיות של האדם. על פי הגישה, הגורם המשמעותי בהבנת התנהגות האדם הוא הפרשנות האישית והסובייקטיבית שלפיה הוא עצמו תופס את העולם.

בהשפעת הגישה הפנומנולוגית בפילוסופיה, ואבי הגישה אדמונד הוסרל שהעלה את רעיונותיו כבר בראשית המאה ה-20, התפתחה בשנות ה-60 הגישה הפנומנולוגית גם בתחום הפסיכולוגיה. על פי הגישה, כל אדם הוא ישות ייחודית, ולפיכך לא ניתן להכניס את ההתנהגות שלו למסגרת תאורטית ולקבוע הסברים כלליים להתנהגות של אנשים; במקום למצוא הסבר להתנהגויות, יש להתמקד בניסיון להבין את האדם ואת האופן הייחודי לו בו הוא תופס את התנסויותיו וחוויותיו בעולם.

בתחום המחקר המדעי בפסיכולוגיה, מהווה הפנומנולוגיה אחת הגישות למחקר איכותני. על פי הגישה, יש להתמקד במהות של תופעה פסיכולוגית מסוימת כמושא המחקר, ולחקור אותו כפי שהוא נתפס על ידי כל אדם, בתודעה הספציפית שלו, ולא לעסוק בשאלה האם התופעה קיימת באופן כללי.

רעיונות הגישה השפיעו על זרמים מרכזיים בתחום הפסיכולוגיה, בהם אקזיסטנציאליזם ופסיכולוגיה הומניסטית.

   עריכה
פסיכואנליזה היא אסכולה תאורטית וטיפולית חשובה בפסיכולוגיה, אשר נוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי זיגמונד פרויד. תחום העניין של הפסיכואנליזה הוא "תורת האישיות", כלומר - מבנה האישיות הכולל של האדם וההתפתחות התקינה והפתולוגית של מבנה זה. הגישה הציעה כיוונים חדשניים מבחינת המטרות, תחומי העניין ושיטות המחקר בפסיכולוגיה, בתקופה שבה התאוריה של הבנת הנפש עדיין הייתה בחיתוליה. מטרת אנשי האסכולה הייתה לאפשר, באמצעות הבנה זו, טיפול פסיכולוגי מעמיק בקשיים רגשיים של האדם ובמצוקות אנושיות קיומיות. זאת מעבר לטיפול בהפרעות בתפקודו ובהתנהגותו. השיטה הטיפולית מתבססת על תצפית קלינית, תוך כדי טיפול, ולא רק על ניסוי מעבדתי.

בסיס הפסיכואנליזה הוא במודל הנפש הפרוידיאני, שביסס מושגים שמלווים עד היום את התחום, כגון רמות מודעות, מבני האישיות (איד, אגו וסופר-אגו), דחף, מנגנוני הגנה, שלבי התפתחות (המודל הפסיכוסקסואלי) ועוד. הפסיכואנליזה המשיכה להתפתח על ידי תלמידיו הרבים של פרויד, שחלקם נשארו נאמנים לתורתו והמשיכו לפתחה בדרכו (כגון אנה פרויד, מלאני קליין, ודונלד ויניקוט) ואחרים (דוגמת קרל יונג, אלפרד אדלר, ויקטור פראנקל ואריך פרום) פיתחו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה.

זרמים מרכזיים של הפסיכואנליזה: מודל הנפש הפרוידיאניפסיכולוגיית האגויחסי אובייקטפסיכולוגיית העצמיהגישה ההתייחסותיתאינטרסובייקטיביותפסיכואנליזה בינאישיתפסיכולוגיה אנליטיתפסיכולוגיה לאקאניאנית

   עריכה
פסיכולוגיה אינדיבידואלית היא אסכולה פסיכולוגית המתייחסת לאינדיבידואל בצורה הוליסטית (אחדותית), ללא חלוקתו לרכיבים שונים של האישיות, כפי שנעשה באסכולות אחרות.

האסכולה נוסדה על ידי אלפרד אדלר, שהיה מתלמידי זיגמונד פרויד, אך לא הסכים עם חלק מהתאוריה הפסיכואנליטית של מורו, והחליט לעזוב את גישתו ב-1913. לפי אדלר, האדם נולד עם תחושת נחיתות ותלות בהוריו, ובמשך כל חייו הוא נאבק להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית. לדעת אדלר, התמקדות בנחיתות האוניברסלית במקום האישית היא אידאלית, והתמודדות עימה עשויה לתרום לחברה. האופן שבו אדם מתמודד עם נחיתויותיו נקרא "סגנון חיים", והאופן שבו האדם מתנהג בחברה, ה"עניין החברתי" שלו, יכול להעיד האם הוא פועל בכוונה לרמוס את הזולת או לשתף עמו פעולה.

האסכולה השפיעה על גישת הפסיכולוגיה ההומניסטית של אברהם מאסלו, שתי האסכולות טוענות כי האדם עצמו הוא זה שיכול להגדיר בצורה המיטבית את צרכיו, רצונותיו ושאיפותיו ולכן הטיפול צריך להתחיל ממנו.

תאורטיקנים בולטים: רודולוף דריקורס, הנרי שטיין.

2
99%
#eeccee
#eeccee

   עריכה

ענפי מחקר

פסיכוביולוגיהקוגניטיביתהתפתחותיתחברתיתאישיותיתניסוייתהשוואתיתפסיכופתולוגיהפסיכופיזיקהפיזיולוגיתפסיכולוגיה חיוביתפסיכובלשנותפסיכודינמיקהפסיכולוגיה אבולוציוניתנוירופסיכולוגיהפסיכולוגיה יהודיתפסיכולוגיה תרבותיתפסיכולוגיה בין תרבותיתראו גם: פסיכיאטריה

   עריכה

תחומי עיסוק

קליניתחינוכיתארגונית/תעסוקתיתשיקומיתרפואיתמשפטיתצבאיתפוליטיתספורטטיפול משפחתיטיפול קבוצתיטיפול בהבעה ויצירה

   עריכה

מבט על ענף אקראי
פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית היא תחום העוסק בקשר בין הפרט לחברה, ומצוי בעמדת ביניים בין הפסיכולוגיה לסוציולוגיה. חוקרים בתחום בודקים את השפעת הזולת על מחשבותיו, רגשותיו, והתנהגותו של הפרט. נחקרת השפעתם של אנשים אחרים על ההתנהגות הן כאשר הם נמצאים בנוכחות הפרט והן כשאינם נוכחים. המחקר המדעי בתחום בודק התנהגויות של הפרט במסגרות חברתיות שונות, תוך איסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים בחברה.

נושאי מחקר בתחום: קוגניציה חברתית • קבוצה חברתית • עמדות ושינוי עמדות • השפעה חברתיתהטיות קוגניטיביותסטריאוטיפים ודעות קדומות • יחסים בין אישיים • אהבה רומנטיתאלימותאלטרואיזםמנהיגותפרסום

תאוריות בולטות: תאוריית הייחוסדיסוננס קוגניטיבימוקד שליטה

חוקרים בולטים: לאון פסטינגרסטנלי מילגרםסולומון אשדריל בםאלברט בנדורה

ניסויים מפורסמים: ניסוי הכלא של זימברדוהניסוי של מילגרםניסוי בנדורהניסוי הקונפורמיות של אש

לקטגוריה המלאה

ענפים נוספים

Rhesus Macaques - cropped.jpg

קופי רזוס, אם וגור, כגון אלו ששימשו בניסוי אם המגבת ואם התיל.

אם המגבת ואם התיל הוא כינוי לניסוי בפסיכולוגיה שנעשה בקופי רזוס ודווח על ידי הפסיכולוג החוקר הארי הארלו ורעייתו בשנת 1965. הניסוי הפך לציון דרך בפילוסופיה של החינוך, בענפי פסיכולוגיה שונים כגון תורת האישיות ופסיכולוגיה התפתחותית, ובתפיסת זכויות בעלי חיים באתיקה של המדע.

החוקרים רצו לבדוק אם תינוקות נקשרים רגשית לאמהותיהם בזכות סיפוק צורכיהם החומריים או בזכות גילויי חיבה כמו חום וליטופים. בניסוי שמו גור קוף רזוס בכלוב שבו שתי בובות דמויות קופת רזוס בוגרת: בובה אחת הייתה עשויה מחוטי תיל וכללה בקבוק חלב (אם התיל, המאכילה). הבובה השנייה הייתה עשויה מספוג רך וצופתה במגבת (אם המגבת, הרכה). בניסוי נמצא כי גור הרזוס בילה את מרבית זמנו עם אם המגבת, התרפק עליה כשפחד ממשהו, וניגש אל אם התיל רק כדי לאכול.

תוצאות אלה חזרו על עצמן עם תינוקות רזוס רבים ובגרסאות רבות של הניסוי. באחת הגרסאות שמו את שתי הבובות בסמיכות זו לזו והגור נהג לשבת בזרועות אם המגבת ולמתוח את הצוואר כדי לשתות מאם התיל. בגרסה אחרת היו שתי בובות מגבת שרק לאחת מהן היה בקבוק חלב בעוד לשנייה הייתה מערכת חימום שמדמה חוף גוף של קופה בוגרת; גור הרזוס העדיף לבלות את זמנו עם הבובה המחוממת. מחקרים אלו המחישו את חשיבותם העצומה של רוך ואהבה אימהית.

על הניסויים נמתחה ביקורת אתית רבה, שטענה שהם אכזריים כלפי גורי הרזוס וכלפי האמהות שגוריהן נלקחו מהן אחרי הלידה. מעבר לזאת, האימהות המלאכותיות לא סיפקו את צרכיו הרגשיים של הגורים, ורבים מהם פיתחו בהמשך הפרעות תקשורת, נטיות אלימות וסטיות מיניות. מדענים מסוימים סבורים כי אחת הסיבות להתעוררות התנועה לזכויות בעלי החיים, הייתה ניסוייו של הארלו. כיום, ניסויים כאלו נזקקים לאישורים מיוחדים ומחמירים ביותר מוועדות האתיקה.

Social sciences.svg
  
P Society.png
  
P philosophy1.png
  
P medicine.svg
  
סוציולוגיה    מדעי החברה    פילוסופיה    רפואה   
הגדרות    ספרי לימוד ומדריכים    תמונות ומדיה    ציטוטים   
Wiktionary-logo-he.png    Wikibooks-logo-he.png    Commons-logo.svg    Wikiquote-logo.svg   
בוויקימילון    בוויקיספר    בוויקישיתוף    בוויקיציטוט   

P computing.svg ברשת

P literature.svg בדפוס

  • כתבי עת בעברית: "שיחות"; "פסיכו-אקטואליה"; "פסיכו: מגזין לפסיכולוגיה פופולרית"; "נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי"
  • "מבוא לפסיכולוגיה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, חמישה כרכים
  • "פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, שלושה כרכים
  • אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה", הוצאת פפירוס
  • אפטר, הטב, ויצמן וטיאנו, "פסיכיאטריה של הילד והמתבגר", הוצאת דיונון
  • יוסי הטב (עורך), "פסיכואנליזה: הלכה ומעשה", הוצאת דיונון
  • סדרת ספרי פסיכולוגיה מפורסמים "תולעת ספרים" (כולל ספרים מאת קליין, ביון, קוהוט ועוד)
  • סדרת ספרי פסיכולוגיה מפורסמים "פסיכואנליזה" בהוצאת "עם עובד" (כולל ספרים מאת פרויד, ויניקוט, קוהוט, רולניק ועוד)
  • חלק מסדרת ספרי "ליבידו" בהוצאת "רסלינג" (כולל ספרים מאת פרויד, לאקאן, נוימן, ג'יימס, ועוד)
  • כל כתבי פרויד

Exquisite-kwrite.png

רוצה לעזור?

הנה כמה משימות בהן ניתן לתרום:

  • לכתוב או לתרגם ערכים מבוקשים בתחום הפסיכולוגיה. ברשימה זו ניתן גם להוסיף ערכים שלדעתך חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפסיכולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • כאן אפשר למצוא ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם.

  • מצאו ערכים לשיפור בנושא פסיכולוגיה:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים