פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/אוסף אתרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוסף אתרים נבחרים ברומא העתיקה של פורטל רומא

לעריכת הקטעים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

הפורום וגבעת פלטין ברקע. הקשת משמאל היא שער ספטימוס סברוס, מימין ניתן לראות את שלושת עמודי מקדש אספסיאנוס וטיטוס, ומאחורינם מקדש סטורנוס.
הפורום וגבעת פלטין ברקע. הקשת משמאל היא שער ספטימוס סברוס, מימין ניתן לראות את שלושת עמודי מקדש אספסיאנוס וטיטוס, ומאחורינם מקדש סטורנוס.

הפורום הרומאילטינית: Forum Romanumפורום רומאנום) אשר שרידיו נמצאים ברומא היווה את מרכז רומא העתיקה ומרכז האימפריה הרומית. הפורום נקרא בתקופה הרומית "הפורום הגדול" – פורום מאגנום (Forum Magnum) או פשוט הפורום. הפורום, החשוב ביותר באימפריה הרומית, השתרע במשטח הישר, שבין שתי גבעות: גבעת הקפיטולין (Capitoline) – מושב הממשל – לבין גבעת הפלטין (Palatine) – מושב האצולה הרומאית. הפורום שימש מרכז לאסיפות עם, לבתי המשפט שהיו פומביים ולקרבות גלדיאטורים בימי הרפובליקה הרומית. לאורך הפורום היו חנויות מקורות ושווקים. כן היה מרכז הטקסים הדתיים והוצבה בה המונומנטים החשובים של העיר. במרכז הפורום עברה הויה סקרה – "הדרך קדושה" בה עברו התהלוכות הדתיות ותהלוכות הניצחון.

2

הפנתיאון ברומא
הפנתיאון ברומא

פנתאון הוא מבנה רומי עתיק הנמצא בעיר רומא ועומד שלם עד היום. המבנה שימש תחילה כ"פנתיאון" – מקדש כל האלים, אך הוא שימש בין השאר גם כבית משפט וחצר לקיסר.

הפנתאון ברומא הוא המבנה הרומי שנשמר באופן הטוב ביותר עד היום והוא המבנה העתיק ביותר בעולם העומד יחד עם הגג המקורי שלו.

מקדש זה נבנה מעל למקדש לאלי הכוכבים, על בנייתו הורה מרקוס ויפסניוס אגריפה בין השנים 27 ו 25 לפני הספירה. לאחר שריפתו בשנת 80 לספירה הוא שופץ תחת קיסר דומיטיאנוס. בשנת 125 הורה הקיסר הדריאנוס על בנייתו מחדש. מבנה זה ניצב עד ימינו. בבמאה ה-7 הוסב שימושו לכנסייה.

3

הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי.
הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי.

הקולוסיאום הוא אמפיתיאטרון ענק שנבנה ברומא העתיקה לשם צפייה במופעי בידור בהם קרבות של גלדיאטורים ומופעים הכוללים ציד של בעלי חיים. הוא היה מסוגל לאכלס עד 45,000 צופים. על-פי ההערכות, 500,000 איש מצאו את מותם במופעים שנערכו בקולוסיאום. הקולוסיאום משמש כיום כאתר תיירות פופולרי ברומא ומהווה סמל לא רשמי של העיר.

ב-7 ביולי 2007 נבחר הקולוסיאום לאחד משבעת פלאי תבל החדשים

4

מראה הדרך בקרבת רומא - ויה אפיה החדשה
מראה הדרך בקרבת רומא - ויה אפיה החדשה

"ויה אפיה" הייתה הדרך הרומאית הראשונה אשר קישרה בין רומא לקמפניה ודרום איטליה, עד לברונדיסיום (כיום ברינדיזי שבמחוז פוליה) . הדרך נסללה במהלך המלחמות הסאמניטיות, ועיקר תפקידה היה צבאי – מתן אפשרות לתנועה גדולה של כוחות צבאיים ממקום למקום – אך בהמשך נודעה לדרך זו גם חשיבות כלכלית רבה. הדרך נקראת על שמו של המדינאי אפיוס קלאודיוס קאיקוס, שיזם את סלילתה בשנת 312 לפנה"ס.

5

בזיליקת סנטה מאריה דגלי אנג'לי אי דאי מרטירי שנבנתה בטפידריום של המרחצאות
בזיליקת סנטה מאריה דגלי אנג'לי אי דאי מרטירי שנבנתה בטפידריום של המרחצאות

מרחצאות דיוקלטיאנוסלטינית Thermae Diocletiani) המצויות ברומא נבנו על ידי מספר קיסרי האימפריה הרומית. המרחצאות נחנכו בשנת 306 על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס והיו המפוארות והגדולות מבין המרחצאות הקיסריות. הן פעלו עד שהגותים הרסו את אמות המים המזינות אותם בשנת 537.

המרחצאות היו בגודל ובמבנה הדומה למרחצאות קרקלה (Caracalla), ופנו לכיוון דרום מערב במטרה לנצל את אנרגיית השמש לחמם את הקלדריום ( caldarium) מבלי להשפיע על הפריג'דריום (frigidarium).

6

מרחצאות קרקלה הינם מרחצאות ציבוריים שנבנו על ידי הקיסר הרומי קרקלה ברומא בין השנים 212216 לספירה. אורך מתחם המרחצאות היה 225 מטרים ורוחבו 185 מטרים. גובהו המשוער של המבנה היה 38.5 מטרים. המרחצאות כללו פריג'ידריום (חדר קר), טפידאריום (חדר פושר) וקלדריום (חדר חם), וכן שני פלאסטראות – חדרי כושר וחדרי איגרוף. אמת מים מיוחדת נבנתה על מנת להוביל מים למרחצאות. המרחצאות היוו למעשה אתר נופש ומרכז תרבותי וכללו גם ספרייה ציבורית הכוללת (כמו כל ספריות התקופה) שני חדרים – האחד לטקסטים יווניים והשני לטקסטים לטיניים.

7

הקירקוס מקסימוס כיום. ברקע גבעת הפלטין.
הקירקוס מקסימוס כיום. ברקע גבעת הפלטין.

הקירקוס מקסימוסאיטלקית: Circo Massimo, נהגה צ'ירקו מאסימו, בלטינית: Circus Maximus, שמשמעותו "הזירה הגדולה ביותר") הינה זירת שעשועים שהייתה מיועדת לבידור ההמונים ברומא העתיקה. הקירקוס מקסימוס נמצא בין גבעת אוונטין לבין גבעת פלטין – אתר ששימש לצורכי בידור הציבור כבר על ידי המלכים האטרוסקים של רומא. המשחקים הציבוריים הראשונים שנערכו במקום היו הלודי רומאני (המשחקים הרומיים) ביוזמת המלך האטרוסקי הראשון של רומא טרקוויניוס פריסקוס. בשל הדרישה של הציבור הרומאי לבידור, הרחיב יוליוס קיסר את הקירקוס בשנת 50 לפנה"ס, ובנה מסלול שאורכו 600 מטרים, רוחבו 225 מטרים. מושבי הקהל הכילו 150,000 צופים (וכן על הגבעות סביב היו עוד 150,000 מקומות בעמידה).

8

עמוד טריאנוס.
עמוד טריאנוס.

עמוד טריאנוסאיטלקית: Colonna di Traiano) הוא אנדרטה שהוקמה ברומא על ידי אפולודורוס מדמשק במצוות הסנאט הרומאי. האנדרטה ממוקמת בפורום טריאנוס על גבעת הקווירינאל צפונית לפורום הרומאי. האנדרטה הוקמה בשנת 113 ותבליטה מתאר את ניצחונו של הקיסר טריאנוס בכיבוש דאקיה.

גובהו של עמוד טריאנוס – 30 מטרים, והוא ניצב על כן שגובהו 8 מטרים (גובה האנדרטה הכולל הוא 38 מטרים). העמוד מורכב מ-18 גלילי שיש, שכל אחד מהם שוקל כ-40 טון וקוטרו של כל אחד כ-4 מטרים. אורכו של התבליט המכסה את העמוד 200 מטרים, והוא מקיף את העמוד 23 פעמים במעלה העמוד.

9

שער טיטוס ברומא
שער טיטוס ברומא

שער טיטוס ברומא הוא שער ניצחון, שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. בחלקו הפנימי של השער יש תבליט מפורסם, שחזור תהלוכת הובלת השלל והביזה מירושלים. השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. בכתובת הקדמית בחזית השער נחרט:

הסנט והעם הרומאי מקדישים את השער לטיטוס האלוהי, בנו של אספסיאנוס אוגוסטוס האלוהי

שער טיטוס - חזית

10

שער ספטימוס סוורוס – ציור משנת 1742 של הצייר קאנאלטו .
שער ספטימוס סוורוס – ציור משנת 1742 של הצייר קאנאלטו .

שער ספטימוס סוורוס הינו שער שיש לבן משולש (בן שלוש קשתות) המצויי בקצה הצפון מזרחי של הפורום של העיר רומא. השער הינו שער ניצחון שהוקם בשנת 204 להנציח את ניצחון הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס ובניו קרקלה ופובליוס ספטימיוס גטה על האימפריה הפרתית בקרבות שנערכו בשנת 195 ו-203. במהלך ימי הביניים, בשל השיטפונות שעברו דרך העמק, כוסה מחציתו התחתון של השער בסחף ולא היה גלוי למבקרים במקום (כפי שניתן לראות מציורו של קאנאלטו משנת 1742, הקשתות הצידיות הן בגובה פני הקרקע).

11

תיאטרון מרקלוס
תיאטרון מרקלוס

תיאטרון מרקלוסאיטלקית : Teatro di Marcello, בלטינית: Theatrum Marcelli) הנו תיאטרון הקרוי על שם מרקוס קלאודיוס מרקלוס, אחינו של אוגוסטוס שמת חמש שנים לפני סיום בניית התיאטרון. התיאטרון מצוי ברומא בקרבת נהר הטיבר.

התיאטרון תוכנן על ידי יוליוס קיסר שהורה על הריסת המבנים שעמדו במקום לצורך בניית התיאטרון, אולם נרצח בטרם החלו עבודות הבנייה. התיאטרון הושלם בשנת 13 לפני הספירה (אף שהיה במצב בנייה מאוד מתקדם מספר שנים קודם לכן ובשנת 17 לפני הספירה נערכו בו חלק ממשחקי המאה (בלטינית: ludi saeculares). הקמת מבנה התיאטרון הושלמה סופית בשנת 11 לפני הספירה.

התיאטרון יכל להכיל כ- 15,000 צופים, ונבנה בעיקר מאבן טופה, בטון ולבנים. קירותיו החיצוניים של המבנה צופו באבן טרוורטין לבנה.

12

הקמפידוליו בראש גבעת הקפיטולין וחזית הפאלאצו סנאטוריו.
הקמפידוליו בראש גבעת הקפיטולין וחזית הפאלאצו סנאטוריו.

גבעת הקפיטולין או הגבעה הקפיטוליניתלטינית: Mons Capitolinus) הינה גבעה הנמצאת בין הפורום לבין שדה מרס בעיר רומא.

הגבעה היא הגבוהה מבין שבע הגבעות של רומא, וברומא העתיקה היה ממוקם בראש המקדש של השלשה הקפיטולינית: האלים יופיטר, יונו אשתו ומינרווה בתם.

על שם הגבעה אשר היוותה את המרכז השלטוני של האימפריה הרומית נקראת גבעת הקפיטול שעליה נמצא הקפיטול בוושינגטון בירת ארצות הברית.

13

קשת קונסטנטינוס. ברקע מימין – מבנה הקולוסאום
קשת קונסטנטינוס. ברקע מימין – מבנה הקולוסאום

"קשת קונסטנטינוס" היא שער ניצחון הממקום בעיר רומא בין הקולוסיאום לבין גבעת הפאלאטיום. הקשת, אשר נחנכה בשנת 315 לספירה, הוקמה כדי לציין את הניצחון של קונסטנטינוס על מקסנטיוס בקרב הגשר המילוויאני (Battle of Milvian Bridge) ב-28 באוקטובר, שנת 312 לספירה. בעקבות ניצחון זה, הושלמה השתלטותו של קונסטנטינוס על הקיסרות הרומית, שלטון אשר החליף את שלטון הטטררכים.

הקשת, אשר גובהה הוא 21 מטרים, רוחבה 25.7 מטרים, ועומקה 7.4 מטרים, עוצבה במתכונת של שלוש קשתות פנימיות, מהן הקשת מרכזית גדולה יותר (בגובה של 11.5 מטרים ובאורך של 6.5 מטרים).

14

ארה פאקיס אוגוסטה או ארה פאציס אוגוסטהלטינית: Ara Pacis Augustae – "מזבח השלום האוגוסטיני") ובקיצור "ארה פאקיס" הינו מזבח המוקדש לשלום ש"הוענק לעולם" על ידי הקיסר הרומאי. המזבח הוקם על ידי הקיסר אוגוסטוס והוקדש ב-30 בינואר שנת 9 לפנה"ס על פי צו של הסנאט הרומי על מנת לחגוג את השלום שהושג בעקבות הניצחונות של אוגוסטוס בגאליה ובספרד. המזבח נחצב משיש לבן ותיאר סצנות בהם הקיסר הרומי זבח זבחים לאלים. בסצנות החקוקות על קירות המזבח מתוארות דמויות שונות הלובשות טוגות על רשיהם – דבר המסמל שמדובר בבעלי תפקיד רשמיים המקריבים קורבנות מתוקף תפקידים ולא קורבנות אישיים. דמויות אחרות לובשות זרי עלי דפנה – סמל הניצחון.

15

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/15

16

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/16

17

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/17

18

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/18

19

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/19

20

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/20

21

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/21

22

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/22

23

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/23

24

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/24

25

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/25

26

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/26

27

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/27

28

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/28

29

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/29

30

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/30

31

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/31

32

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/32

33

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/33

34

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/34

35

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/35

36

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/36

37

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/37

38

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/38

39

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/39

40

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/40

41

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/41

42

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/42

43

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/43

44

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/44

45

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/45

46

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/46

47

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/47

48

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/48

49

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/49

50

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/50

51

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/51

52

פורטל:רומא/אתרים נבחרים ברומא העתיקה/52