פורטל:תולדות עם ישראל/אישיות נבחרת/12
שבתי צבי היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. סביב דמותו נוצרה תנועת השבתאות שהקיפה את רוב העולם היהודי במשך מספר שנים, ונמשכה אצל קבוצות מאמינים במאות ה-17 וה-18. ספיחיה שרדו עד המאה ה-20.
כבר בצעירותו עסק שבתי צבי במיסטיקה ובקבלה, ובמקביל התגלו אצלו סימני שיגעון אשר התמידו בכל חייו. על פי המקורות עולה כי נתן העזתי שכנע אותו בדבר היותו משיח. הוא סבב בקהילות ישראל ואסף תומכים ומאמינים רבים. באותה תקופה הוא גם תיקן תקנות, ביטל מנהגים דתיים ומינה את אחיו ואת מכריו ל"מלכים".
לאחר שפעילותו והתנועה המשיחית רבת הכמות בעקבותיו, נודעו לשלטונות העות'מאנים, הוא נאסר ב-1666, הן בשל החשש המדיני, והן בעקבות האשמות של המקובלנחמיה כהן. לצבי ניתנה אפשרות לבחור בין התאסלמות למיתה. הוא בחר להתאסלם, ולאחר מכן קיבל את השם עזיז מוחמד אפנדי. ואחריו התאסלמו חלק מתלמידיו, שחלקם פירשו את צעדו זה כשלב בתהליך הגאולה. אך ההתאלמות הכתה בתדהמה את העולם היהודי. בעקבות הפרשה, הוטלו הגבלות במזרח אירופה על לימוד הקבלה, והשם שבתי צבי הפך לשם גנאי. צבי נפטר בגלותן באלבניה בגיל חמישים.
