פורטל:תולדות עם ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

City of David.jpg 2nd century Rome gold goblet shows Jewish ritual objects.jpg Arc de Triumph copy.jpg Gottlieb-Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg דיוקן עצמי (1924) ראובן רובין, מוזיאון ישראל.jpg Bundesarchiv Bild 183-N0827-318, KZ Auschwitz, Ankunft ungarischer Juden.jpg Declaration of State of Israel 1948 2.jpg Itamar-Atzmon-doar-ivry50mil.JPG

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.

Jewish History P.png
תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פריטים

יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני - ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה



19480516 PalestinePost Israel is born.jpg

ב' בכסלו תרצ"ג, 1 בדצמבר 1932, יומו הראשון של העיתון The Palestine Post בירושלים. הוא המשיך למעשה את העיתון "Palestine Bulletin", אשר יצא לאור על ידי "הסוכנות הטלגרפית היהודית". גרשון אגרון, עיתונאי יליד רוסיה ובעל אזרחות אמריקאית, לימים ראש עיריית ירושלים, הוביל את המיזם העיתונאי יחד עם שותפים. העיתון נקט בקו רעיוני ציוני, מחה על הגבלות העלייה היהודית לארץ ישראל אשר הטילו שלטונות המנדט הבריטי, ותמך במאמרי מערכת רבים בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בשל כך, הוא נעשה לאחד מסמלי היישוב, וב-2 בפברואר 1948, ערכו אנשי צבא בריטים פיגוע של מכונית תופת, במהלכו נהרגו שלושה בני אדם ורבים נפצעו, בסמוך לבניין המערכת, ברחוב הסולל (כיון רחוב חבצלת). לאחר הקמת המדינה, בשנת 1950, הוחלף שם העיתון לג'רוזלם פוסט.

אתמולחודש כסלו בתולדות עם ישראלמחר
THERES5.jpg

24 בנובמבר 1941, ד' בכסלו תש"ב, אל גטו טרזיינשטט הגיעו ראשוני היהודים מצ'כיה. ריכוז היהודים בעיר העתיקה טרזין, תוך הוצאתם של התושבים המקומיים נעשה על ידי שלטונות הכיבוש של גרמניה הנאצית, מתוקף צו של ריינהרד היידריך, איש הממשל הנאצי שהופקד על ביצוע הפתרון הסופי ב"רייך השלישי". עד סוף מאי 1942 גורשו לגיטו כ־30,000 יהודים – כשליש מיהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. ביולי 1942, הייתה טרזיינשטט לעיר יהודית דחוסה, מורעבת ומעונה, שבראשה עמד, בתפקיד נציג האוכלוסייה כלפי השלטונות, "זקן היהודים" יעקב אדלשטיין, איש התנועה הציונית בצ'כיה. אדלשטיין ניסה למלא את תפקידו במסירות, ודחה את הצעת ארגון "החלוץ" להבריחו מטרזיינשטט.

אתמולחודש נובמבר בתולדות עם ישראלמחר


מיכה הנביא נושא נבואה בפני קהל. יצירתו של גוסטב דורה.

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי, נביא שפעל בממלכת יהודה ובממלכת ישראל באמצע תקופת בית ראשון. ספרו, בן שבעת הפרקים, הוא השישי בקובץ התרי עשר, וממוקם בין ספר יונה לספר נחום. בין נבואותיו, יש נבואות פורענות ונחמה, אך בעיקר מצטיין מיכה בדברי התוכחה שלו אל ראשי העם ומושליו. מיכה היה אחד מ"ארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק" - הושע, ישעיהו, עמוס ומיכה - וכנראה היה הצעיר מביניהם. אף על פי שאירועים היסטוריים (דוגמת מסעות צבא אשור בארץ ישראל) לא נזכרים בספרו במפורש, ניכרת בבירור השפעתם על נבואותיו, ומסגרת התקופה משתלבת היטב עם דברי מיכה הבאים בספרו.



Chagal and Der Nister.jpg

הצייר מארק שאגאל, בקדמת התמונה, מאחוריו יושב סופר היידיש פנחס כהנוביץ', אשר נודע בשם העט שלו "דער נסתר", עם מורים וילדים, יישובים על גרם מדרגות בית במאלחובקה ליד מוסקבה ב-1923

Crystal Clear action info.png לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל


Crystal Clear action 1leftarrow.pngחסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13. אנשי חסידות אשכנז כינו עצמם "חסידים" בלי התוספת "אשכנז". תוספת זו התווספה לתיאור הקבוצה רק אחרי שנוסדה חסידות הבעש"ט. מייסדי חסידות אשכנז הם רבי שמואל החסיד (בנו של רבי קלונימוס הזקן) ובנו רבי יהודה החסיד (11501217), מחבר ספר חסידים, שהפך במהרה להיות הדמות העיקרית בתנועה. שניהם צאצאים של משפחת קלונימוס, שהיגרה באמצע המאה ה-10 מאיטליה לגרמניה. לא ברור מה היה ההיקף של תנועת חסידי אשכנז: האם מדובר בגוף אזוטרי שהכיל רק קבוצות אליטיסטיות קטנות שהונהגו בידי תלמידי החכמים או בתנועה שכללה את מרבית היהודים בגרמניה באותה תקופה. בכל אופן ברור שאת המנהגים המיוחדים, ובעיקר את מנהגי הפרישות והסגפנות, נהגו רק תלמידי החכמים. יש חוקרים הטוענים כי הרקע לצמיחת התנועה היה מצב המצוקה והסבל שאפיין את יהדות גרמניה בתקופת מסעי הצלב.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - רחוב הנביאים - שלמה פיינגולד - יוסף רוזנבלט - עצים עתיקים בארץ ישראל - רכבת העמק - אלוף בצלות ואלוף שום - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - לוי אשכול - הרמן שטרוק - סעדיה שושני - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - בנק אנגלו-פלשתינה - תוכנית גדס - העיר הלבנה -פיסול ישראלי - השומר - תל אביב-יפו - שדרות רוטשילד - כפר סבא - לאופולד אמרי - הגדודים העבריים - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי -ישורון - מרכז הכרמל - רוממה - נשר (עיר) - רמת השרון - אבא חושי - יעקב ישראל דה האן - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - התעמולה הנאצית - ארגון צבאי לאומי - צבי רוזנבלט - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - קול ירושלים - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - ש"י - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - פלמ"ח - הרשל גרינשפן - ישראל קסטנר - אושוויץ - ארגון צבאי יהודי - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - הארגון היהודי הלוחם - מרדכי אנילביץ' - איסר הראל - עמוס קינן - מלון המלך דוד - מאיר פיינשטיין - פרשת הסרג'נטים - חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) - מלחמת העצמאות - תל אביב במלחמת העצמאות - מדינת ישראל - גבולות מדינת ישראל - טלביה - תל אביב במלחמת העצמאות - מפ"ם - הכנענים - מדיניות לשונית בישראל - הכנסת - הבחירות לכנסת - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - נשיא המדינה - כפר אוריאל - מנורת הכנסת - מצעד צה"ל - חיל ההנדסה הישראלי - הסכם השילומים - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - כרמלית - רפ"י - דלות החומר - שלמה המלך ושלמי הסנדלר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - דודו גבע - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) -חוק ההסדרים - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc
Christus Ravenna.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngיֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ נולד בארץ ישראל במאה ה-1 לפנה"ס, היה איש רוח ומהפכן. בתאולוגיה הנוצרית, שראשיתה לאחר מותו הוא נחשב לבנו של אלוהים, הישות השנייה בשילוש הקדוש וכמשיח שבמותו בייסורים כיפר על עוונות המין האנושי כולו, ושקם לתחייה ביום השלישי למותו.

המקור ההיסטוריוגרפי היחיד מהתקופה המזכיר את ישו ומתאר את חייו או פעולתו הוא ספר קדמוניות היהודים של יוספוס פלאביוס, אף כי על האוטנטיות של האיזכור חלוקות הדעות. בברית החדשה תואר שישו פעל בגליל וביהודה במחצית הראשונה של המאה הראשונה. לאחר הוצאתו להורג בצליבה התפתחה סביב דמותו ותורתו הדת הנוצרית. במקורות היהדות, מופיע השם "ישו" לראשונה בתלמוד הבבלי ובתוספתא, וככל הנראה הצורה המקורית של שם נושא ערך זה היא יֵשׁוּעַ. באסלאם הוא מכונה עיסא והוא נחשב לנביא, כך גם אצל הדתות שהתפתחו מהאסלאם - הדת הדרוזית, האמונה הבהאית והאחמדים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת

Menahem Stern.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngמנחם שטרן היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז. שטרן שייך לדור החוקרים השני של האוניברסיטה העברית, שנטה לחבר בין המחקר ההיסטורי לתחיה הלאומית של עם ישראל והושפע עמוקות מהמחקר ההיסטורי-פילולוגי שהגיע אז לשיאו. מנחם שטרן נרצח בפיגוע דקירה על ידי מחבלים בעמק המצלבה, בלכתו כמדי יום ביומו מביתו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שבאוניברסיטה העברית בגבעת רם ביום חמישי, 22 ביוני 1989, בשעה שמונה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים



Zikhron Ya'akov Clerical House.jpg

מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב שוכן ב"בית הפקידוּת" אשר נבנה על ידי הברון רוטשילד. הבית נבנה בתקופת העלייה הרביעית, בשנת 1924, על ידי משה ורחל מינץ בקצה הרחוב הראשי של גדרה, רחוב הביל"ויים. 1986 שוחזר המבנה והיה למוזיאון המושבה. המוזאון כולל אוספי כלי עבודה ודמויות בעלי מקצוע מראשית ימיה של המושבה: הרופא, מסעד רופא השיניים, הנגר, הסנדלר ועוד. האוסף כולל כלי עבודה חקלאיים (בחצר יש אוסף נוסף של כלים כאלה). בחדר המרכזי יש אוסף של כלי בית לבשול, לאפיה, ללינה ושימושים נוספים.

PikiWiki Israel 5628 Synagogue.jpg


Toldot haHagana.jpeg
Crystal Clear action 1leftarrow.png ספר תולדות ההגנה, הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאה לאור מערכות של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. כתבו אותו, על סמך מחקריהם וידיעותיהם, היסטוריונים ישראלים בשנות ה-50 של המאה ה-20. עורכו הראשי היה ההיסטוריון בן ציון דינור.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Stamps of Germany (DDR) 1974, MiNr 1945.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png היהודיה מטולדו הוא רומן היסטורי מאת הסופר והמחזאי היהודי ליאון פויכטוונגר, פורסם לראשונה בשנת 1955. הספר תורגם לעברית לראשונה בשלהי שנות החמישים, תחת השם "בלדה ספרדית"; תורגם למהדורה נוספת בשנת 2004, בשם: "היהודיה מטולדו" על ידי חנה שוורץ אייזלר. הרומן מתאר את גורלם של הסוחר היהודי אבן עזרא ובתו רחל, ואת הקשר הרומנטי שהתפתח בינה לבין אלפונסו השמיני מלך קסטיליה בספרד של המאה ה-12. הרומן מבוסס בחלקו על אירועים היסטוריים: קיומו של קשר רומנטי בין מלך קסטיליה אלפונסו השמיני לבין צעירה יהודיה, שאכן מתועד בתולדות בית המלוכה הספרדי.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה

ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

Bialik House.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png ארכיון בית ביאליק ברחוב ביאליק 22 בתל אביב, כולל כתבי יד של המשורר ח"נ ביאליק, וכתבי יד, מסמכים ואגרות רבות ששלחו לו מבוגרים וילדים; וכן דברי דפוס שונים שנשמרו בעזבונו. בנוסף, כולל אוסף הבית יצירות אמנות: ציורים ופסלים פרי יצירתם של אמנים ישראלים כגון נחום גוטמן, ראובן רובין, חנה אורלוף ושמואל עובדיהו, שעון המנגן מדי שעה את "התקווה", ואריחי קרמיקה שהוכנו ב"בצלאל" מראות מהתנ"ך, ודימויים בתר-מקראיים של "יהודה השבויה" ו"יהודה המשוחררת".

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Elephantine Temple reconstruction request.gif

Crystal Clear action 1leftarrow.png מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב שבמצרים במאה ה-5 לפנה"ס. בתעודות שנתגלו יש כארבעים פפירוסים, כעשר מגילות קלף וכשלוש מאות אוסטרקונים (מכתבים הכתובים על-גבי שברי חרס). המסמכים כתובים במצרית היראטית ודמוטית, בפרסית, בלטינית, ביוונית ובקופטית ואולם רובם המכריע כתוב בארמית, בניב מיוחד המקביל לארמית המקראית, שהייתה השפה הרווחת (לינגואה פרנקה) בהממלכה האחמנית ששלטה על האזור באותה תקופה. המסמכים העשירו רבות את השערות ומסקנות ספרות המחקר על תולדות היהודים בתקופת בית ראשון ושני, מחקר מצרים העתיקה והאימפריה הפרסית וגם מחקר השפה הארמית, הדיאלקטים שלה וההתפתחות ההיסטורית שלה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה

ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל

סדרות

  • בנימין מזר (עורך), היסטוריה של עם ישראל, סדרה א: מראשית עד מרד בר-כוכבא, 1-‏-11, תל אביב: הוצאת א' פלאי והוצאת עם עובד, תשמ"ב-תשמ"ג 1983-1982.
סדרה א: מראשית עד מרד בר-כוכבא, 11 כרכים (רשימת הכרכים)

מהדורות קודמות

  • ההיסטוריה של עם ישראל, 3 כרכים, הוצאת החברה להוצאת ההיסטוריה של עם ישראל והוצאת מסדה, תל אביב, תשכ"ז (1966) - תשל"ג; 2, א-ב, תל אביב: הוצאת מסדה, 1974.
היסטוריה של ארץ ישראל, 10 כרכים (רשימת הכרכים)

ספרי עיון

אטלסים

רשימת ביבליוגרפיה מפורטת כאן

קישורים מקוונים


Europe subregion map UN geoschme.svg
Crystal Clear action 1leftarrow.png מיזם יהדות מזרח אירופה. מטרת המיזם היא ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע במנעד ההיסטורי של יהדות מזרח. אנחנו ננסה ליצור ערכים חדשים ולשפר קיימים על תולדותיהם, תרבותם וחייהם של יהודים במזרח אירופה.

Crystal Clear action back.png לדף המיזם

Crystal Clear action info.png לרשימת מיזמי הפורטל


South side of the Russian Embessy House, Tel Aviv.jpg
אדריכלות בארץ ישראל

Crystal Clear action back.png אל הספר

Crystal Clear action info.png לרשימת ספרי ויקיפדיה בתולדות עם ישראל


History timeline.svg
היסטוריה של עם ישראל אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורת ספירת הנוצרים מדינת ישראל תחילת הציונות והעליות לפני קום המדינה בית המקדש הראשון בית המקדש השני גלות אשור (עשרת השבטים) גירוש ספרד ופורטוגל תקופת השופטים תקופת המלכים תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים תקופת בית ראשון גלות בבל תקופת בית שני סוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135) השואה גלות רומי תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלות תקופות של עליה לארץ ישראל תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקית תקופות בהן היה קיים בית המקדש


P La Liberte.png
P Bible.png
סמל פורטל צה"ל.png
P beta israel.png
P kkl.png
P Holocaust.png
היסטוריה תנ"ך צה"ל ביתא ישראל היישוב השואה
P Israel Flag2.png
P judaism.svg
P Aleph.png
P Heritage sites In Israel.png
P Archaeology3.png
PiconNL.png
ישראל יהדות השפה העברית אתרי מורשת בישראל ארכאולוגיה
של המזרח הקרוב
הספרייה הלאומית


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
רשימת ערכים מבוקשים

אישים

אירועים

ארגונים ומוסדות

רשימת ערכים הדורשים שיפור

בקשות לשיפור ערכים

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים