פורט פיליפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדמיה מורכבת של המפרץ

פורט פיליפ, נקרא גם "מפרץ פורט פיליפ" או רק "המפרץ", הינו מפרץ גדול בדרום מדינת ויקטוריה, אוסטרליה.

מפרץ פורט פיליפ משתרע על פני 1,930 קמ"ר ואורך קו החוף שלו הוא 264 ק"מ. המפרץ רדוד יחסית לגודלו, ועומקו בחלק העמוק ביותר הוא 24 מטר. במחצית משטחו של המפרץ העומק אינו עולה על 8 מטר. המים הרדודים מאפשרים דיג, צלילת שנורקל וצלילת מכשירים.

מלבורן, בירת מדינת וויקטוריה ממוקמת בקצה הצפוני, ליד שפך נהר הירה (Yarra River). פרברי מלבורן פרוסים לאורך קו החוף הצפוני והמזרחי והעיר ג'ילונג (Geelong) ממוקמת במפרץ קוריו (Corio Bay), מפרץ משני בחלק הדרומי.

פורט פיליפ כפי שהוא נראה מפרנקסטון בחופו המזרחי של המפרץ.

מפרצים וחופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורט פיליפ בעל מפרצים וחופים רבים כולל את מפרץ ביומריס (Beaumaris Bay), מפרץ קוריו, חוף סנט קילדה (St Kilda), חוף ברייטון (Brighton), מפרץ הובסון ואחרים.

הכניסה הצרה למפרץ, נקראת ה"קרע" (the Rip), בין Point Lonsdale ו-Point Nepean, המאופיין בזרמי גאות ושפל חזקים הנגרמים על ידי מתאר לא חלק של קרקעית הים. הזמן הטוב ביותר לכניסה ל"קרע" עבור סירות קטנות הוא בין הגאות לשפל.

ספינות גדולות נעזרות במומחי ניווט מקומיים לכניסה ויציאה. נבחנת כעת הצעה להעמיק את הכניסה, כדי לאפשר לספינות מטען חדשות וגדולות יותר לגשת לרציפי נמל מלבורן.

מפת אזור פורט פיליפ

הצד המזרחי של המפרץ מאופיין בחופים חוליים המתחילים בסנט קילדה ועד לפרנקסטון, ופורט סי. סחף נושא חול מדרום לצפון במהלך החורף ומצפון לדרום במהלך הקיץ.

בצד המערבי של המפרץ ישנו מגוון גדול יותר של סוגי חופים, כמו קווינסקליף, סט לאונרדס והחוף המזרחי.

מספר שרטונים נוצרים בחלקו הדרומי של המפרץ, כך שערוץ ההובלה הימית מה"קרע" לחלק הצפוני העמוק יותר חייב להיחפר באופן קבוע.

מפרץ סוואן, הסמוך לקווינסקליף הינו אזור האכלה חשוב לציפורי מים וציפורים נודדות. איי הבוץ הינם בתי גידול חשובים עבור ציפורים כגון יסעור לבן הפנים, שחף כסוף, השקנאי האוסטרלי ושחף הפסיפיק. ברווז הים האוסטרלי גדל גם באזור המגדלור באזור, הוא גם מארח מושבות גידול של כלבי ים פרוותיים אוסטרליים. סולטמארש הינו החלק הצפון מערבי של המפרץ הידוע כביצה חשובה המשמשת כבית לתוכי כתום הבטן הנמצא בסימן הכחדה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי מעבורות נוסעות לאורך פיו של המפרץ בכל שעה, בין קווינסקפיף וסורנטו. השירות נקרא מעבורת "דרך ים" (Searoad ferry). מעבורות נוסעות גם מ-סנט קילדה אל וילאמסטאון לאורך מפרץ הובסונס (Hobsons Bay). מעבורות אלו, כמו רבות מספינות הבידור פועלות ברובם לשירות תיירים ונעות מסביב למפרץ במקומות שונים.

כיום נמל מלבורן גדל והפך לנמל המסחרי העמוס ביותר באוסטרליה, הוא משרת את העיר השנייה בגודלה באוסטרליה ומטפל במספר עצום של משלוחים יבוא וייצוא אל המדינה. נמל ג'ילונג מטפל גם במספר גדול של תעבורת מכולות כמו נמל הסטינגס במפרץ ווסטרנפורט.

בילוי וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף ביקון קוב ודירות יוקרה ב-נמל מלבורן.

הטופולוגיה השטוחה ברובה של פורט פיליפ וגלים מתונים יוצרים תנאים טובים לרכיבה, ריצה, שחייה, גלישת גלים, גלגיליות, גלישת רוח, שיט וענפי ספורט אחרים.

בפורט פיליפ ישנם 36 מועדוני יאכטות. המקום מארח גם את מרוצי היאכטות של מלבורן להוברט ומלבורן ללנקסטון. בפורט פיליפ ישנם גם מספר מרינות, כולל מרינה גדולה בסנט קילדה, ג'ילונג וברייטון.

תריסר מועדוני מצילים באזור מספקים שירותי הצלה בהתנדבות מאלטונה לפרנקסטון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת זיכרון בסורנטו לסימון האתר אליו הגיעו המתיישבים האירופיים הראשונים אל פורט פיליפ ב-1803

פורט פיליפ נוצר לפני כ-10,000 שנה בסוף עידן הקרח, כאשר גובה פני הים הציף את מה שהיה אז עמק היארה, אשר היה במורדות הצד המזרחי של המפרץ. האבוריג'ינים האוסטרליים החזיקו בשטח הרבה לפני שהמפרץ קיבל את צורתו הנוכחית.

האירופאים הראשונים שהגיעו לפורט פיליפ היו אנשי הצוות של ספינת הליידי נלסון, בפיקודו של ג'ון מארי, אשר נכנסו למפרץ ב-15 בפברואר 1802. מארי קרא למפרץ בשם פורט קינג על שם מושל ניו סאות' ויילס, פיליפ גידלי קינג, אבל קינג שינה את שמו מאוחר יותר לפורט פיליפ, ככבוד לקודמו ארתור פיליפ.

כעשרה שבועות אחרי מארי, מתיו פלידרס בספינת ה"חוקר" מצא גם ונכנס אל המפרץ, מבלי לדעת שמארי היה שם. כפועל יוצא של דוחות מארי ופלינדרס, קינג שלח את לוטננט צ'ארלס רובינס בספינת ה"קמברלנד" לחקור את פורט פיליפ באופן מלא. אחד מחברי הצוות צ'ארלס גרימס, הפך לאירופאי הראשון שהלך לאורכו של הפרץ וגילה את פי היארה ב-2 בפברואר 1803.

קינג החליט למקם מושבת אסירים בפורט פיליפ, בעיקר כדי לקבל חזקה על דרום אוסטרליה לפני הצרפתים. באוקטובר 1803 צוות מונהג על ידי לוטננט קולונל דייוויד קולינס המורכב מ-400 אנשים הגיע ליד האתר המודרני סורנטו, המקום בו הקימו מושבה שנקראה הוברט. מחסור במי שתייה ועצים טובים, בכל אופן, הוביל לניסיון עזיבת מושבה במדינת ויקטוריה במאי 1804. קולינס וצוותו הפליגו לטסמניה, ושם הם ייסדו את הוברט המודרנית. לפני הנטישה, אסיר אחד, ויליאם באקלי, ברח מהמושבה בסירה גנובה. באקלי התיישב מאוחר יותר במערה ליד פוינט לונסדייל בצד המערבי של הכניסה למפרץ, ב"קרע".

פורט פיליפ נעזבה אז בלתי מופרעת עד 1835, עד שמתיישבים מטסמניה מובלים על ידי ג'ון באטמן וג'ון פסקו פוקנר (אשר היה בהתיישבות סורנטו כילד) ייסד את מלבורן באזור הנמוך של היארה. ג'ון באטמן פגש את וילאם באקלי אשר נהפך אז לנווט חשוב ואיש קשר אל המקומיים. ב-1838 ג'ילונג נוסדה והפכה לנמל הראשי המשרת את תעשיית הצמר הגדלה במחוז המערבי. למשך זמן ג'ילונג התחרתה במלבורן כמושבה המובילה במפרץ, אבל הבהלה לזהב אשר התחילה ב-1851 הפכה את מלבורן לעיר הגדולה ביותר במדינת ויקטוריה.

כשמלבורן שגשגה התפתחו אזורי בילוי לבעלי המעמד הגבוה של פורט פיליפ ופרברי המפרץ כמו סנט קילדה וברייטון נוסדו לאורך החוף הדרומי של העיר ומאוחר יותר אתרי נופש כסורנטו ופורט סי. החופים הביצתיים יותר של המפרץ לא היו אהודים כל כך, ושימשו בעיקר לבסיס חיל האוויר האוסטרלי פוינט קוק ולחוות ווראיבי סוויאג'. בעשורים האחרונים האוכלוסייה לאורך הצד המערבי של המפרץ גדלה באופן משמעותי.

קו הרקיע של מלבורן הנצפה ממפרץ הובסון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]