פוריה עילית

פוריה עילית

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק הירדן
גובה ממוצע	‎137 מטר
תאריך ייסוד	1955
סוג יישוב	יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	1,264 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.4% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הגליל העליון מוגדלת)   פוריה עילית (למפת הגליל העליון רגילה)   פוריה עילית (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פוריה עילית (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פוריה עילית 32°43′50″N 35°32′48″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	7 מתוך 10

מועדון היישוב נחנך בספטמבר 2011

פּוֹרִיָּה עִלִּית הוא יישוב קהילתי באזור הצפון ליד העיר טבריה, השייך למועצה אזורית עמק הירדן. היישוב הוקם לראשונה ב־1912.

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, ב-1914 הופסקה ההתיישבות במקום והישוב ננטש. היישוב הוקם מחדש ב־1955 ופוריה עילית הייתה ליישוב מבחינה רשמית בעת היפרדותה מפוריה – נווה עובד בשנת 1991.

היסטוריה

ערך מורחב – אחוזת פוריה

היישוב הוקם כחווה של מפעל האחוזות בשנת 1912. החווה אוישה בעיקר בפועלים יהודים מפועלי העלייה השנייה שעבדו במקום. בין השנים 1919, מועד בו נעזבה האחוזה, ל־1940, עמד היישוב בשממונו. בשנת 1940 הופנתה למקום קבוצת הנוער העובד "אלומות", כמקום התיישבות ארעי. הקבוצה ישבה עד אז בזכרון יעקב ועסקה ב"כיבוש עבודה עברית", כפי שנקראה באותה עת תקופת העבודה השכירה במושבות. בין 1940 ל־1947 ישבה הקבוצה בפוריה, שיפצה את בתי אבן הבזלת שנותרו מן החווה וקיימה מסכת חיים קיבוצית. שם היישוב היה פוריה-אלומות. ב-1947, קיבלה קבוצת אלומות את אתר התיישבות הקבע בגבעת ביתניה עילית שמול פוריה. עם השנים קיבלה הגבעה את שמה של הקבוצה שהתיישבה עליה "קבוצת אלומות".

לפוריה עלה גרעין התיישבות חדש, והיישוב שב וקיבל את השם 'פוריה'. ב-1949 הקיבוץ פורק. מרבית חבריו עברו לקבוצת אלומות הסמוכה, אחרים התפזרו בכל רחבי הארץ. מאז ועד 1955, עת בה הגיעה קבוצת פועלים להתיישב במקום.

מעמדו המוניציפלי של היישוב היה בלתי נהיר ורק בשנת 1991 הוא הפך ליישוב עצמאי בשם "פוריה עלית".

רוב התושבים מתפרנסים מעבודות חוץ.

על הר פוריה ממוקמות היום צורות התיישבות שונות כגון: שיכון ד' של טבריה, היישוב נווה עובד, בית החולים פוריה אשר הוקם בראשית שנות החמישים כבית החולים של טבריה ועמק הירדן; פוריה עלית; וכפר העבודה פוריה שהוקם ב-1949 כחלק ממפעל התיישבות ההר של יוסף ויץ.

חינוך

רוב ילדי פוריה לומדים בבתי הספר של עמק הירדן. אך עם זאת לוקחים חלק בחינוך המשלים המגוון הקיים ביישוב. בפוריה ישנן פעולות אחר הצהריים לכל גילאי בית ספר ( 6 - 18). ישנו גם צהרון לילדי כיתות א' - ו', גן, וקייטנות בחופש הגדול ובשאר חופשות השנה.

ספורט

בפוריה עילית קיימים שלושה מגרשי ספורט: מגרש קטרגל וכדורסל שסמוך למגרש דשא כדורגל ע"ש אורון שאול, ומגרש קטרגל וכדורסל נוסף.

ראו גם

על קצה הרכס פוריה עילית, מתחת משני צידי הכביש,, פוריה כפר עבודה

• פוריה – נווה עובד
• פוריה – כפר עבודה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוריה עילית בוויקישיתוף

• אתר הבית של פוריה עילית
• פוריה עילית באתר הרשות לפיתוח הגליל
• ברוך יצחק סנדלר, ‏ציונות האחוזה באמריקה והגשמתה בארץ-ישראל 1908–1934, קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 173-170
• יוסי כץ, ‏מפעל ה'אחוזות' בארץ-ישראל, 1917-1908, קתדרה 22, ינואר 1982, עמ' 126–128, 137-135
• טלי חרותי-סובר, "בית על המצוק יכול לעלות 10-8 מיליון שקל": מול נוף עוצר נשימה של הכנרת שוכן יישוב וילות ללא כבישים ומערכת מים מודרנית, באתר TheMarker‏, 3 בפברואר 2023
• פורייה עילית (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית