פורינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פורינהלטינית: Furrina או Furina) הייתה אלת המעיינות, הבארות והמים הזורמים במיתולוגיה הרומית

בדת הרומית נהגו לקבץ יחד חגי אלים ואלות הקשורים לאותו נושא, ובהתאם נחוג חג הלוקריה ב-19 ביולי, חג הנפטונליה ב-23 ביולי וחגה של פורינה, הפורינליה, ב-25 ביולי. בחג זה הקריב הפלאמן (כהן דת רומאי) הייחודי של פורינה (flamen Furinalis) קורבן לאלה. מקדש לפורינה מהמאה השביעית לפנה"ס, התגלה בארפינום (ארפינו של ימינו).

ככל הנראה מדובר באלה קדומה, אשר התפתחה מאמונה אטרוסקית. בתקופה מאוחרת יותר נהפכה גם לאלת השודדים, והייתה קשורה ללוורנה, אלת הגנבים, וזאת בשל הדמיון בין שמה למילה "furvus" שמשמעה בלטינית "חשוך". עם השנים נחשבה לאלת מוות או אלת שאול.

עם השנים פחת מספר המאמינים בה, ובמאה הראשונה לפנה"ס נחשבה לאחת הפוּרִיות (אלות הנקם). פלוטרך התייחס אליה בכתביו כאל נימפה.

מקדשה של פורינה בעיר רומא היה ממוקם על מורדותיו הדרום מערביים של גבעת יאניקולום, על גדתו של נהר הטיבר (בגני וילה סקיארה של ימינו). חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו במקום בשנת 1910 גילו באר ומערכת תעלות מים תת-קרקעיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]