פטי סמית'

פטי סמית'
מידע כללי
מקור	שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
שנות פעילות	1974—היום
סוגה	רוק פאנק רוק
חברת תקליטים	אריסטה רקורדס (1975-2002) קולומביה רקורדס (2002-היום)

פטי סמית' מופיעה בפסטיבל, פינלנד 2007

פטרישיה לי "פטי" סמית' (אנגלית: Patti Smith; נולדה ב-30 בדצמבר 1946) היא מוזיקאית, זמרת יוצרת, משוררת, עיתונאית וסופרת אמריקאית. זכתה לכינוי "המשוררת הרשמית של הפאנק" בעקבות אלבום הבכורה פורץ הדרך שלה מ-1975, "Horses". למרות זאת הצלחתה המסחרית הייתה מוגבלת עד היום ולהיטה הגדול היחיד הוא "Because the Night", שנכתב במשותף עם ברוס ספרינגסטין.

ביוגרפיה

סמית' נולדה בשיקגו, אילינוי וגדלה בניו ג'רזי. משפחתה הייתה דלת אמצעים והיא נשלחה לעבוד במפעל בגיל 16. במהלך לימודיה בקולג' היא נכנסה להריון ונאלצה לעזוב את הלימודים ולמסור את ילדה לאימוץ. ב-1967 עברה לניו יורק ובמהלך שנות השבעים המוקדמות פעלה כציירת, כותבת שירים (ללהקת בלו אויסטר קאלט) ועיתונאית רוקנרול (במיוחד במגזין "קרים") וכמקריאת שירה. היא ניהלה רומנים עם הצלם ההומוסקסואל רוברט מייפלת'ורפ, המשורר ג'ים קרול והמוזיקאי טום ורליין מלהקת טלוויז'ן, ומאוחר יותר נישאה לפרד "סוניק" סמית' מלהקת MC5.

ב-1974 החלה להופיע כזמרת רוק, בתחילה עם הגיטריסט לני קיי בלבד ולאחר מכן עם להקה שלמה שכללה את קיי, איבן קראל (גיטרה), ג'יי לי דוגרטי (תופים) וריצ'רד סול (פסנתר). במימונו של מאפלת'ורפ הם הוציאו סינגל ראשון בשם "Piss Factory/Hey Joe", כשצד א' ("בית חרושת לשתן") עוסק בזעם הנואש שחשה סמית' בתקופה בה עבדה במפעל, ובגאולה בדמות ספר שירים של ארתור רמבו אותו גנבה מחנות ספרים. הלהקה שנקראה הפטי סמית' גרופ הוציאה את אלבומה הראשון "Horses" ב-1975 בהפקתו של ג'ון קייל, לשעבר בוולווט אנדרגראונד. האלבום נחשב כיום כאחד מאלבומי הבכורה החשובים של הרוק, משלב רוק אנד רול, פאנק רוק ושירה מדוברת ונפתח בגירסת כיסוי משוחררת ל-"Gloria" של ואן מוריסון ובמילים המפורסמות: "ישו מת למען חטאיו של מישהו, אך לא שלי".

הפופולריות של תנועת הפאנק גברה תוך כדי הופעותיה הראשונות של הלהקה ואלבומה השני "Radio Ethiopia" ניצל זאת והתנהל בסגנון רוק כבד יותר מזה של האלבום הראשון. הוא לא התקבל היטב ולמעשה אלבומה המצליח היחיד משנות השבעים היה "Easter" מ-1978, בזכות הלהיט "Because the Night" (במקור שיר של ברוס ספרינגסטין) שהגיע למקום ה-13 במצעד המכירות. במהלך סיבוב ההופעות לקידום האלבום השני נפלה סמית' מהבמה ומספר חוליות בצווארה נשברו. האלבום הבא "Wave" ניסה להמשיך את הכיוון הפופי של קודמו אך נכשל והפך לאלבומה האחרון של סמית' שיצא כאלבום של הפטי סמית' גרופ.

במהלך רוב שנות השמונים לא הייתה סמית' פעילה מוזיקלית וחיה בפרבר של דטרויט עם משפחתה. ב-1988 הוציאה את האלבום "Dream of Life" שזכה לביקורות טובות והתרחק עוד יותר מצליל הפאנק של עבודותיה המוקדמות. לאחר מותם של בעלה ואחיה בפרק זמן של פחות משנה, ובעידודם של חבריה מייקל סטייפ ואלן גרינספן, פנתה סמית' לטיפול פסיכיאטרי, שלאחריו היא הפכה לתומכת פעילה בטיפול פסיכיאטרי במחלות נפש, וכן מימנה את הקמתם של קווי טלפון לתמיכה נפשית באנשים על סף התאבדות. בדצמבר 1995 הופיעה עם בוב דילן ולאחר מכן חזרה לניו יורק והוציאה את אלבומה השישי "Gone Again", עם חברי הפטי סמית' גרופ, הכולל את השיר "About a Boy" שעוסק בקורט קוביין ("רק ילד קטן, שלא יגדל לעולם"). קוביין וסמית' היו מעריצים אחד של השני, אך סמית' הביעה את אכזבתה מקוביין על רקע התאבדותו. באותה השנה היא שרה ב-"E-Bow the Letter" של אר.אי.אם. מאז הוציאה עם להקתה שלושה אלבומים נוספים: "Peace and Noise" מ-1997 שכלל את השיר "1959" על פלישת סין לטיבט, "Gung Ho" מ-2000 שכלל שירים על הו צ'י מין, ו"'Trampin" מ-2004 שזכה לביקורות משבחות והפך לאלבומה המצליח ביותר מזה שנים רבות. במרץ 2007 נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.

במשך שנות האלפיים תמכה סמית' באופן פעיל בקמפיינים של רלף ניידר לנשיאות ולהדחתו של ג'ורג' ווקר בוש. ב-2006 הופיעה בלונדון עם שני שירים חדשים, "Qana" העוסק בתקיפת חיל האוויר הישראלי בכפר קאנא ו-"Without Chains" העוסק באזרח הטורקי מוראט קורנאז שהוחזק בגואנטנמו במשך ארבע שנים ללא סיבה.

ספרה האוטוביוגרפי "רק ילדים" תורגם מאנגלית בידי אורטל אריכה וראה אור בהוצאת הוצאת כנרת, זמורה-ביתן בשנת 2012.

דיסקוגרפיה

אלבומים

• 1975 Horses
• 1976 Radio Ethiopia
• 1978 Easter
• 1979 Wave
• 1988 Dream of Life
• 1996 Gone Again
• 1997 Peace and Noise
• 2000 Gung Ho
• 2004 'Trampin
• 2005 Horses/Horses (הוצאה מחודשת של Horses)
• 2007 Twelve
• 2012 Banga

אוספים

• 2002 (Land (1975-2002

קישורים חיצוניים

• אתר רשמי (אנגלית)
• פטי סמית', ברשת החברתית MySpace (באנגלית)
• פטי סמית', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• פטי סמית', באתר MOOMA
• מנולה דארגיס, ניו יורק טיימס, 11 שנים עם פטי סמית, הארץ
• ונסה גריגוריאדיס, ניו יורק מגזין, פטי בום: ריאיון עם פטי סמית, פורסם בnrg ‏,29/1/2010
• רות לה פרלה, ניו יורק טיימס, פטי סמית, אייקון אופנה על־זמני, פורסם בעברית בהארץ, 24.3.2010
• עינב שיף, פטי סמית' באלבום החדש: הכל במקום הנכון, באתר וואלה!, 6 ביוני 2012
• רז ישראלי, כל האמצעים כשרים: הכל מתחבר באלבום החדש של פאטי סמית, באתר nrg מעריב, 21 ביוני 2012
• איל רוב, "רק ילדים" של פטי סמית': זכרונות על מה שנפלא ומתסכל בניו יורק, באתר וואלה!, 30 באוגוסט 2012
• ארז שוייצר, "רק ילדים": חייתי למען האהבה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
• נטע קובלנץ, "רק ילדים": אגדה אורבנית, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012