פטריקים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטריקים (לטינית, patricii) הוא שמו של מעמד או קאסטה אליטה ברומא העתיקה. בתקופת האימפריה הרומית המאוחרת שימש המונח לתיאור תואר מיוחד, פטריקיוס (patricius), של בכיר בחצר המלכותית. המילה פטריקיוס מבוססת בחלקה על המילה הלטינית pater, שמשמעה אב.
[עריכה] הקסטה הפטריקית
בימיה הקדמונים של הרפובליקה הרומית היו הפטריקים קבוצה שלטת בעלת מעמד מוּרש בעיר המדינה. כל המשרות הרשמיות (המגיסטרקיות) היו אסורות לקסטת הלא-פטריקים, הפלבאים. נישואים ומסחר בין פטריקים לפלבאים נאסרו אף הם.
עם הזמן הגיעו הקסטות לידי התנגשות ואט-אט נכפו הפטריקים לוותר על זכויות היתר המעמדיות שלהם. בשנת 494 לפנה"ס, נוצרה משרת טריבון הפלבס כדי להבטיח את זכויות הפלבאים ועל הפטריקים נאסר לכהן במשרה זו. בשנות העשרים של המאה הרביעית לפנה"ס נפתחו כל המשרות למועמדים פלבאים, וחשיבות ההבחנה בין פטריקים לפלבאים החלה להתפוגג. נוסף על כך, בגלל שהמעמד הפטריקי היה מוּרש בלבד, לא נוצרו משפחות פטריקיות חדשות, ומספרן הלך והצטמצם.
כבר בתקופת הרפובליקה התיכונה הרומית, במאה השנייה לפנה"ס, הפכו משפחות פלבאיות אמידות לחלק בלתי–נפרד מהאליטה (הנוביליטס) הרומית והיתרונות שהציעה הפטריקיות לא חרגו מעבר לתוספת יוקרה. בתקופה זו יש לנו עדויות על פטריקים שארגנו את אימוצם על ידי משפחות פלבאיות כדי שיוכלו לכהן במשרת טריבון הפלבס. אחת העמדות הבודדות שנשמרה לפטריקים בלבד אז הייתה משרד הכהן הגדול, פונטיפקס מקסימוס.
