פטר הראשון, מלך סרביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פטר הראשון
(29 ביוני 1844; בלגרד, נסיכות סרביה - 16 באוגוסט 1921; בלגרד, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים) (בגיל 77)
Peter I Karadjordjevic of Serbia.jpg
שם מלא פטר קָרָג'וֹרְגֶ'בִיץ הראשון, מלך סרביה
מקום קבורה כנסיית גאורגיוס הקדוש בטופולה
בת-זוג

ליוביצה פטרוביץ' נייגוש או זורקה נסיכת מונטנגרו

שושלת בית קרג'ורג'ביץ'
תואר מלך סרביה
מלך הסרבים, הקרואטים והסלובנים
אב אלכסנדר קרג'ורג'ביץ', נסיך סרביה
אם פרסידה קרג'ורג'ביץ' לבית ננאדוביץ'
צאצאים

אלכסנדר, הלן, ג'ורג'

מלך סרביה
מלך הסרבים, הקרואטים והסלובנים
תקופת כהונה 15 ביוני 19031 בדצמבר 1918 –מלך סרביה
1 בדצמבר 1918 – 16 באוגוסט 1921 – מלך הסרבים, הקרואטים והסלובנים
הבא בתפקיד אלכסנדר הראשון, מלך יוגוסלביה
בית קרג'ורג'ביץ'
סרביה
ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים
ממלכת יוגוסלביה
Karađorđević.gif
סמל בית קרג'ורג'ביץ'
מדינה ממלכת סרביה, ממלכת יוגוסלביה
בית האב פטרוביץ'
תארים נסיך סרביה
מלך סרביה
מלך הסרבים, הקרואטים והסלובנים
מלך יוגוסלביה
השליט האחרון פטר השני, מלך יוגוסלביה
ראש הבית הנוכחי אלכסנדר קרג'ורג'ביץ' השני, נסיך הכתר של יוגוסלביה
שנת ייסוד 1804
הדחה יוגוסלביה: 29 בנובמבר 1945
אתניות סרבית

פטר הראשון או פטר קָרָג'וֹרְגֶ'בִיץ'סרבית קירילית: Петар I Карађорђевић‏; 29 ביוני 1844, בלגרד, נסיכות סרביה16 באוגוסט 1921, בלגרד, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים) היה מלכה האחרון של סרביה, אשר חזה בחורבנם הגדול של ממלכתו ועמו במהלך מלחמת העולם הראשונה ובערוב ימיו, כשהוא חולה ועל ערש דווי, חזה גם בתקומתם מחדש, עת כיהן כמלכה הראשון של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

הרקע לעלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטר קרג'ורג'ביץ' נולד ב-1844, לאלכסנדר קרג'ורג'ביץ', נסיך סרביה ולפרסידה ננאדוביץ'. הוא גדל לתוך עידן הלאומיות הסרבית המתחדשת ובתוכו למאבק על השלטון במדינה בין בית אוברנוביץ' לבין בית קרג'ורג'ביץ'. סבו קָרָג'ורג' פטרוביץ' היה גיבור המרד נגד האימפריה העות'מאנית שהוביל להכרה בסרביה כנסיכות אוטונומית ונחשב למכונן סרביה המודרנית. ב-1817 נרצח קרג'ורג' פטרוביץ' על ידי שליחיו של מילוש אוברנוביץ'.

אביו, אלכסנדר קרג'ורג'ביץ' כיהן כנסיך סרביה בין 1842 עד להדחתו ב-1858 ולעלייתו לכס הנסיכות של יריבו הגדול מילוש אוברנוביץ'. לאחר הדחתו של אלכסנדר, גלתה המשפחה לרומניה. בהמשך, התגורר פטר במונטנגרו, שווייץ ומאוחר יותר עבר לצרפת, שם סיים את האקדמיה הצבאית סאן סיר שבפריז הוסמך לקצונה, הצטרף ללגיון הזרים הצרפתי ונטל חלק במלחמת צרפת-פרוסיה.‏[1] ב-1883 נישא לזורקה, נסיכת מונטנגרו ולזוג נולדו חמישה ילדים. ב-1887 נפטרה ביתו מילנה בהיותה בת שנה וב-1890 במהלך לידת בנם החמישי אנדרו, נפטרו זורקה רעייתו והרך הנולד.

נסיבות עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1903 גבר חוסר השקט הפוליטי בממלכת סרביה והחלו התארגנויות בתוך הצבא והמערכת הפוליטית שמטרתן להדיח את המלך אלכסנדר הראשון. העוינות כוונה גם כלפי רעייתו דראגה מאסין, שלא נמנתה עם משפחות האצולה, הייתה עקרה ובממלכה רווחו שמועות על כוונת הזוג להכריז על אחיה של דראגה כיורש העצר. במקביל הורעו מאד יחסי החוץ של סרביה, הן מול האימפריה הרוסית והן מול האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-11 ביוני 1903 פרצה בבלגרד הפיכה צבאית שהונהגה על ידי דרגוטון דימיטרייביץ מפקד המודיעין הצבאי הסרבי ובני הזוג המלכותי נרצחו בארמונם.

ב-15 ביוני 1903 אישרה האסיפה הלאומית הסרבית את מינויו של פטר קרג'ורג'ביץ' למלך סרביה והוא שב לממלכה מגלותו. ב-21 בספטמבר 1904, נערך טקס ההכתרה הרשמי בבלגרד וב-9 באוקטובר 1904 נערך טקס המשיחה.

שנות שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטר היה ליבראלי יותר מקודמו ושאף להפוך את סרביה למונרכיה חוקתית. הוא נקט במדיניות חוץ פאן בלקנית, תוך נסיונות התקרבות לממלכת בולגריה שכנתה של סרביה שחתרה במקביל לסרבים להגמוניה אזורית. הסרבים והבולגרים יישרו קו פרו-רוסי במדיניות החוץ שלהם והקימו את הליגה הבלקנית שמטרתה הייתה למזער ככל הניתן את אחיזתה של האימפריה העות'מאנית בשטחים אירופיים.‏[1] ב-8 באוקטובר 1912 פרצה מלחמת הבלקן הראשונה והצבא הסרבי כבש שטחים נרחבים במקדוניה הווארדארית, אלבניה ומונטנגרו. הבולגרים הפרו את הברית מול חברותיהם לליגה הבלקנית ופרצה מלחמת הבלקן השנייה, אשר במהלכה הובס הצבא הבולגרי. המלחמה נתפשה בציבוריות הסרבית כהישג גדול והוא נזקף לזכותו של פטר הראשון. במסגרת הסכם בוקרשט שחתם את מלחמת הבלקן השנייה, זכו הסרבים בשטחים נרחבים במרכז מקדוניה. ב-24 ביוני 1914, הודיע פטר הראשון על פרישה בפועל מניהול ענייני הממלכה בשל מצבו הבריאותי, והעברת סמכויותיו לבנו אלכסנדר, אשר הפך רשמית לעוצר.‏[2] רשמית, פטר הראשון עדיין אחז בתואר מלך סרביה. בנו הבכור של פטר ויורש העצר המיועד ג'ורג' נושל מתוארו ומעמדו ב-1909 לאחר שרצח את אחד ממשרתיו וכך הפך אלכסנדר ליורש העצר.

לאחר רצח פרנץ פרדיננד הכריזה האימפריה האוסטרו-הונגרית מלחמה על סרביה ופרצה מלחמת העולם הראשונה. בחלקה הראשון של המערכה על סרביה הצליח הצבא הסרבי לבלום את האוסטרו-הונגרים ובהמשך להדוף אותם אל מחוץ לגבולות הממלכה. בהמשך, הצטרפו הבולגרים למתקפה וביחד עם כוחות צבא הקיסרות הגרמנית ויחידות הצבא האוסטרו-הונגרי תקפו את הסרבים בשתי חזיתות והממלכה קרסה, תוך מניין נפגעים רב מקרב חיילי הצבא והאוכלוסייה האזרחית. פטר הראשון, יורש העצר אלכסנדר, ממשלתו, שרידי צבאו ואלפי פליטים נסוגו דרך הרי אלבניה לדורס השוכנת לחופיה האדריאטיים של הנסיכות ומשם פונו לאי קורפו.‏[3] הנסיגה הארוכה והקשה דרך ההרים האלבניים עשתה שמות במצבו הבריאותי של המלך והוא הלך והדרדר. בהמשך, עברו ההנהגה והצבא הסרבים לאזור סלוניקי שבממלכת יוון, שם הצטרפו לכוחות מדינות ההסכמה בחזית המקדונית והיוו גורם משמעותי בהכרעתה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נהרגו בקרבות או נפטרו ממחלות 275,000 חיילים ו-450,000 אזרחים מתוך 4.5 מיליון תושבי ממלכת סרביה. מלאכת שיקום הממלכה הוטלה על יורש העצר אלכסנדר. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית נולדה ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. הופעתו האחרונה בציבור של המלך פטר הראשון הייתה ב-1 בדצמבר 1918, עת הוכרז כמלך הראשון של הממלכה החדשה. פטר קרג'ורג'ביץ' הלך לעולמו ב-1921 בבלגרד והוא בן 77 שנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Spencer Tucker‏, Laura Matysek Wood‏, The European powers in the First World War, ספריית הקונגרס, ארצות הברית, 1996, עמוד 555, באתר גוגל ספרים (באנגלית).
  2. ^ Spencer Tucker‏, Laura Matysek Wood‏,‏ The European powers in the First World War, עמוד 36, באתר גוגל ספרים.
  3. ^ Owen Pearson‏, Albania in the twentieth century,‏ I.B.Tauris, ארצות הברית, 2004, כרך ג', עמוד 98, באתר גוגל ספרים (באנגלית).
הקודם:
אלכסנדר הראשון, מלך סרביה
מלכי סרביה
1903-1918
הבא:
אין. הוקמה ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים
הקודם:
אין
מלכי הסרבים, הקרואטים הסלובנים ומלכי יוגוסלביה
1918-1921
הבא:
אלכסנדר הראשון, מלך יוגוסלביה