פיגמליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיגמליון וגלתיאה שצייר ז'אן-לאון ז'רום, 1890

פיגמליון הוא דמות אגדית מן המיתולוגיה היוונית. סיפורו מופיע בספר העשירי של החיבור מטמורפוזות מאת המשורר הרומאי הקדום, אובידיוס. הוא מספר על הפסל הקפריסאי, אשר מצא פגמים רבים בנשים, עד אשר בייאושו הגובר גמר אומר שלא לשאת אישה. פיגמליון התאהב באפרודיטה ובכשרונו הרב יצר פסל יפהפה משנהב בדמותה, דמות אישה מושלמת, וקרא לה "גלתיאה".

דמות האישה שיצר נראתה כאילו היא חיה ונושמת. פיגמליון התייחס לדמות כאל נסיכה, הלביש אותה, נתן לה מתנות ואף הושיב אותה על ספה יקרת ערך.

בעת הילולת אפרודיטה, לאחר שקיים את כל גינוני הטקס הנדרשים, התפלל פיגמליון לפני המזבח וביקש כי דמות פסל השנהב תינתן לו לאישה. אפרודיטה שמעה את תפילתו ונענתה לה. כששב פיגמליון לביתו ונשק לפסל נדהם לגלות כי היא פוקחת את עיניה ומתעוררת לחיים. אפרודיטה נתנה את ברכתה לנישואיהם של פיגמליון וגלתיאה, בתם שנולדה נקראה פאפוס, על שמה נקראת העיר פאפוס, המקודשת לאלת האהבה והיופי, אפרודיטה.

הסופר והמחזאי ג'ורג' ברנרד שו התבסס על סיפור זה כאשר כתב את המחזה "פיגמליון" בשנת 1913 (שלאחר מכן עובד למחזמר ולסרט גבירתי הנאווה).

סיפורם של פיגמליון וגלתיאה משמש עד היום כמשל לנבואה המגשימה את עצמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]