פיהררבונקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה מ-1947 של הכניסה האחורית לבונקר, לפני שהסובייטים פוצצו את האתר
שרידי הבונקר לאחר פיצוצו ב-1947

הפיהררבונקרגרמנית: Führerbunker, קרי: הבונקר של הפיהרר) הוא בונקר הפיקוד הראשי והאחרון של אדולף היטלר, הפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 19331945 בברלין. היטלר שהה בבונקר מ-16 בינואר 1945 ועד להתאבדותו ב-30 באפריל 1945.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונקר נבנה בשנת 1936, בעומק של כ-17 מטר מתחת לחצר משרד הקאנצלר בעיר הבירה ברלין, ובנייתו הושלמה בשנת 1943. הוא הורכב משני בונקרים נפרדים שחוברו לשתי קומות (עליונה - פורבונקר (Vorbunker), ותחתונה - פיהררבונקר), כלל כ-30 חדרים קטנים, והוגן בשכבת בטון בעובי שלושה מטרים. אבזור מגורי הפיהרר הושלם בפברואר 1945.

1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

היטלר עבר להתגורר בבונקר ב-16 בינואר 1945, עם מזכירו האישי מרטין בורמן, פילגשו אווה בראון ושר התעמולה יוזף גבלס ומשפחתו. בבונקר שירתו עשרות אנשי צוות, שעזבו ברובם ב-22 וב-23 באפריל, לפני כיבושה של ברלין על ידי הצבא האדום. היטלר התחתן עם אווה בראון ב-29 באפריל, וב-30 באפריל שניהם התאבדו. יוזף ומגדה גבלס הרעילו את ששת ילדיהם והתאבדו ב-1 במאי, ובאותו יום בורמן עזב את הבונקר. כוחות הצבא האדום שכבשו את הבונקר ב-2 במאי מצאו בו אנשי צוות מעטים.

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלות ברית המועצות ומזרח גרמניה ניסו לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, ללא הצלחה, בשנים 1947 ו-1959 בהתאמה. חדרים ומעברים שהתגלו במהלך עבודות בנייה במקום הושמדו או נאטמו. במטרה למנוע את הפיכתו של אזור הבונקר למוקד נאו-נאצי - האתר לא סומן במשך שנים רבות, ונבנה בו מגרש חנייה. בשנת 2006 סומן האתר לראשונה.

הבונקר ביצירה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הגרמני "הנפילה" (2004, במאי - אוליבר הירשביגל) עוסק בימים האחרונים בבונקר, ומתאר את ההתרחשויות לפני נפילת ברלין והתאבדות ראשי המשטר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 52°30′45″N 13°22′53.4″E / 52.51250°N 13.381500°E / 52.51250; 13.381500