פיודור טיוטצ'ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיוטצ'ב

פיודור איבאנוביץ' טיוטצ'ב (רוסית: Фё́дор Ива́нович Тю́тчев)‏ (5 בדצמבר 1803 - 27 ביולי 1873), משורר ודיפלומט רוסי. (התאריכים המופיעים כאן הם לפי הלוח הגרגוריאני. לפי הלוח היוליאני, הוא נולד ב-23 בנובמבר 1803 ומת ב-15 ביולי 1873).

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיודור טיוטצ'ב נולד למשפחה אריסטוקרטית ותיקה באחוזה שלה ליד בריאנסק. הוא למד בפקולטה לספרות של אוניברסיטת מוסקבה, לאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה שירת כדיפלומט רוסי במינכן, שם נכח בהרצאותיו של פרידריך וילהלם שלינג במינכן וקשר קשרים עם היינה[1]. לאחר מכן היה דיפלומט בטורינו. עם שיבתו לרוסיה התחיל את שירותו כצנזור. הוא תרגם מכתבי פרידריך שילר, היינריך היינה ויוהאן וולפגנג פון גתה לרוסית[2].

טיוטצ'ב כתב כארבע מאות שירים. שירתו של העשור השני של המאה התשע-עשרה היא שירה מסורתית בסוגת אודה של המאה השמונה-עשרה ברוסיה. בשירים של שנות השלושים נראים מוטיבים רומנטיים, בעיקר רומנטיזם גרמני (תמונת הלילה, כאוס). זאת שירה שגורמת למחשבות. הנושאים העיקריים הם הרהורים על מערכת העולם, גורלו של האדם וטבע. בשנות הארבעים טיוטצ'ב כמעט שלא חיבר שירים, אבל כתב כמה מאמרים על היחסים בין רוסיה והתרבות המערבית.

בשנת 1854 הוצאה לאור אוסף שיריו הראשון על ידי ידידיו, ללא השתתפות המחבר, אשר לא ראה את עצמו כאיש ספרות. ב-1860-1870 רווחים בשירתו של טיוטצ'ב המוטיבים הפוליטיים. השיר המפורסם ביותר של טיוטצ'ב הוא "!Silentium".

ב-1850 התאהב באצילה רוסית שירדה מנכסיה – ילנה אלכסנדרובנה דניסייבה. הוא הקדיש לה כמה שירים שנונים, שבהם תיאר את האהבה כאסון גורלי. מאוחר יותר החוקרים והעורכים קיבצו את השירים האלה באוסף 'דניסייבסקיי'. דניסייבה נפטרה ב-1864.

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיוטצ'ב נחשב לאחד מגדולי משוררי רוסיה במאה ה-19 ושמו מוזכר בהקשר זה בסמיכות לשמו של אלכסנדר פושקין[3]. טיוטצ'ב היה פטריוט רוסי וביחד עם ניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב היה ידוע כמבטא העליונות של העם הרוסי, אותו מכנה זאב ז'בוטינסקי האתה בחרתנו של העם הרוסי‏[4]. אל מול הקדמה המערבית הוא טען את אמרתו המפורסמת ש"בשכל לבדו לא ניתן להבין את רוסיה, שום אמת מידה רגילה אינה מקיפה את גדולתה והיא עומדת לבדה בייחודיותה - ברוסיה ניתן רק להאמין"‏[5][6]. כן טען טיוטצ'ב לעליונות רוחנית ושליחות משיחית של רוסיה‏[7].

רחל כצנלסון-שזר כתבה עליו: "טיוטצ'ב בשיריו, שאין דוגמתם ברוסית לחופש האינטלקט ולחדירה האימפרסיוניסטית ליפי הטבע, כפר במוסריותן הנעלה של הופעות הטבע, וחי בייאוש בטוח של הוגה דעות ושל משורר, השואב את אמתו מכל מעינות ההכרה"‏[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]