פיוטי הגשם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיוטי הגשם הם פיוטים מן היהדות אשר עוסקים בבקשה מן האל שיוריד גשמי ברכה בימות החורף. הפיוטים משולבים במסגרת תיקון הגשם (או 'תפילת הגשם') ונאמרים בתוך או בסמוך לחזרת הש"ץ בתפילת מוסף של שמיני עצרת - הזמן בו מתחילים להזכיר את הגשמים בתפילה ולומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות ('הזכרת גבורות גשמים')[1].

פיוטי גשם שונים משמשים את העדות השונות בנוסחי תפילה שונים. כלל הפיוטים מכילים שיבוצים מקראיים כאשר לא פעם הבקשה נשענת על זכות האבות ומזכירה את ההקשר של כל אחד ואחד מהם למים.

זמן אמירת הפיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילים להתפלל על הגשם רק בשמיני עצרת, מכיוון שעל פי המסורת גשם בסוכות הוא סימן קללה‏[2]. מיום שמיני עצרת אי אפשר לקיים את מצוות ישיבה בסוכה ולכן מתחילים מיום זה לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם". נוסח זה מופיע בתפילת שמונה עשרה בברכת מחיה המתים.

בתום תקופת הגשמים הרצויה, יום ראשון של פסח, פוסקים מאמירת תפילת הגשם והפיוטים, וברוב העדות, מתחילים באמירת תיקון הטל (או תפילת הטל), כמסורת ספרד ועדות המזרח.

פיוטים בעדות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטי ספרד ועדות המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים כמה פיוטים בהם, "שפעת רביבים", "מכסה שמים", "לשוני בוננת" ו - "אל חי יפתח". לפי מנהג ספרד ועדות המזרח הפיוטים נאמרים לפני המוסף של שמיני-עצרת, כהקדמה ל"משיב הרוח ומוריד הגשם".

פיוטי אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוטים למנהג עדות אשכנז הם: "אף ברי אתת", "יטריח לפלג", ו"זכור אב". במנהג אשכנז הפיוט נאמר בחזרת התפילה במוסף, לרוב בברכה השנייה של תפילת שמונה עשרה היא ברכת גבורות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בארץ ישראל תתחיל התפילה על הגשם ביום השביעי בחשוון, ובגולה שישים יום לאחר מכן - ביום ה-5-6 בדצמבר - או בהתאם לעונת הגשמים הרצויה
  2. ^ משנה, מסכת תענית, פרק א', משנה א'


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.